עריכת הדף "ערב יום כיפור"

[[קובץ:עיוכפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בחלוקת מעות ל[[צדקה]] ערב יום כיפור]]
'''ערב יום כיפור''' הוא יום [[ט' בתשרי]] הסמוך ל[[יום הכיפורים]] החל בעשירי בתשרי. ביום זה מצווה להרבות באכילה ושתיה, נהוג לחוג יום זה כחג בתפילות ובמלבוש, מנהגים רבים נהוגים ביום זה החל ממנהג ה[[כפרות]] שעושים באשמורת הבוקר, טבילה ב[[מקווה]], סעודות היום, מרבים ב[[צדקה]], מנהג המלקות, ו[[וידוי]] בתפילת המנחה, [[ברכת הבנים]] ועוד. 
==בבית המקדש==
בזמן שבית המקדש היה קיים, הוקדש יום זה להכנות האחרונות של הכהן הגדול לקראת העבודות של יום הכיפורים.

בבוקרו של יום מפרישים על הכהן מי חטאת היות וזהו היום השביעי לטהרתו, ולאחר מכן מעמידים אותו בשער המזרח ומעבירים לפניו פרים אילים וכבשים כדי שיהיה רגיל בעבודה.

ביום זה מכניס הכהן גדול שלושה מנים מתערובת [[הקטורת]] אל המכתשת, ושוחק את הסממנין יפה יפה כדי שהתערובת תהא דקה מן הדקה.

במשך היום זקני בית דין מוסרים את הכהן הגדול לזקני כהונה שמעלים אותו לעליית בית אבטינס ומלמדים אותו את עבודת חפינת הקטורת, וכן משביעים אותו שלא ישנה מאומה ממה שלימדו אותו{{הערה|מחשש הצדוקים בתקופת בית המקדש השני שקנו את הכהונה הגדולה בכסף אך לא האמינו בשלימות בתורה שבעל פה.}}.

==הלכות ומנהגי היום==
[[קובץ:קלמנסון.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרבי בשחיטת תרנגול הכפרות בערב יום כיפור]]
===כפרות===
{{ערך מורחב|כפרות}}
בערב יום כיפור באשמורת הבוקר מנהג לשחוט תרנגול לבן, כי בשעה זו חוט של חסד גובר בעולם ושוחטים אותו להמתיק הגבורות. ונקרא כפרה כמו [[שעיר המשתלח]]. ויש נוהגים לקחת תרנגול לכל אחד ואחד ויש הלוקחים לכמה יחד. 

המנהג לומר בעת הכפר את תפילת "בני אדם..." ולאחר מכן אומרים "זה חליפתי זה כפרתי זה תמורתי..." ומסובבים את התרנגול סביב הראש. 

===מצוות אכילה===
בערב יום הכיפורים מצווה לאכול סעודה כהכנה ליום הכיפורים שלא יזיק להם הצום{{הערה|שם=רא"ש|רא"ש מסכת יומא פרק ח סימן כב ושוע"ר סימן תר"ד בתחילתו.}} מצווה זו היא מצווה מדברי סופרים{{הערה|שוע"ר סימן תר"ח סעיף א במוסגר.}} אולם חכמים יסדו את תקנתם על דרש הפסוק:
{{ציטוט|תוכן="'ועניתם את נפשותיכם בתשעה' (ויקרא כג, לב.) וכי בתשעה מתענין והלא בעשור מתענין? אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי"|מקור=תלמוד בבלי יומא פא, ב.}}
מדברי הגמרא משתמע שמעלת האכילה בערב יום כיפור אינה רק כהכנה לצום אלא נחשבת כהצום עצמו ושכרה גדול יותר שאינו דומה המקיים רצון ה' ואוכל למקיים רצונו וצם.{{הערה|שם=רא"ש}} ובשל כך אף במקרה שיש צורך בצום כגון הרוצה לצום [[תענית חלום]] אינו נצרך לכך שהאכילה עצמה נחשבת לצום{{הערה|לבוש סימן תרד סעיף א ושעו"ר שם.}}.
ומטעם נוסף תיקנו לאכול משום שיום הכיפורים הינו חג ומכיוון שאי אפשר לכבדו במאכל ומשתה צריך לכבדו בערב החג{{הערה|בית יוסף סימן תר"ד דיבור המתחיל ואם תאמר ושוע"ר שם.}}.

ומצווה 'להרבות' באכילה ביום זה{{הערה|שולחן ערוך סימן תר"ד סעיף א' וראה דיוק הלשון בשו"ר סימן תר"ח ובסידורו.}} (אולם חיוב האכילה אינו בכל רגע כב[[שבת]] שאסור בתענית אפילו לרגע אחד) וכמו שיעור ב' ימים{{הערה|סידור [[אדמו"ר הזקן]] ד"ה בערב יום הכיפורים.}}. יש שפירשו שהכוונה שיאכל יותר משיעור יום אחד{{הערה|אשל אברהם מבוטשאטש לשולחן ערוך סימן תר"ד.}} אולם הרבי שולל ביאור זה שהרי כתוב "שיעור"{{הערה|לקוטי שיחות חלק כט עמוד 313 הערה 10.}} ולכן נהגו לאכול שתי סעודת ביום זה אחת סעודת היום ועוד לסעודת המפסקת.{{מקור}}

בסעודה זו נהגו במנהגים שונים: נוהגים לאכול '[[קרעפכין]]'{{הערה|שם=מנהגים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=66&hilite= ספר המנהגים - חב"ד עמוד 58].}} וללא מלח{{הערה|הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] - ספר השיחות [[תרצ"ז]] עמוד 157-8.}} ובידים או בשני ידיים{{הערה|הנהגת [[אדמו"ר הזקן]] - ספר [[בית רבי]]. הנהגת הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] - המלך במסיבו חלק ב עמוד קיב-ג. שיחת ברכת ערב יום הכיפורים תשמ"ה נדפסה בלקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 319.}}.

אולם ישנם הגבלות אכילה ביום זה: אין לאכול בו אלא מאכלים קלים (כבשר-עופות ודגים) הראויים להתעכל, בכדי שלא יהיה שבע ומתגאה ביום הכיפורים ואיסור זה הוא גם בסעודת הבוקר. כן אין אוכלים בו (גם בסעודת הבוקר) דברים המרבים זרע (כגון: שום וביצים). ואין אוכלים שומשמין שמעלה גרה ביום הכיפורים. ובסעודה המפסקת אין לאכול מוצרי [[חלב]] וכן אין לאכול דברים המחממים את הגוף{{הערה|שוע"ר סימן תר"ח בסופו.}}.

וביאר [[אדמו"ר הרש"ב]] שהאכילה בערב יום הכיפורים שייך לתענוג העצמי הבלתי מורגש{{הערה|ספר השיחות [[תרצ"ז]] עמוד 157.}}.

===יום טוב===
אף שערב יום הכיפורים אין לו דין חג נהגו ישראל לעשותו חג. וישנם חילוקי מנהגים אם נוהג חג החל מליל ט ב[[תשרי]] בצאת הכוכבים או מעלות השחר של ערב יום הכיפורים (אמנם לפני צאת הכוכבים ודאי אין נוהג חג, שלכן אומרים תחנון במנחה שלפניו בשונה מחגים אחרים).
:ומצד היותו חג נוהגים בו ש:
*אין אומרים בו תחנון ולא למנצח (משום שאינו 'יום צרה') ולא מזמור לתודה{{הערה|שם=תרד|רמ"א סימן תר"ד סעיף ב ושוע"ר סימן תרד.}}.
*לא אומרים בו אבינו מלכנו לא ב[[שחרית]] ולא במנחה.{{הערה|שם=תרד}} (אלא אם חל יום הכיפורים ב[[שבת]] שלא אומרים במשך השבת יש נוהגים לומר ב[[שחרית]] של ערב יום כיפור{{הערה|1=רמ"א סימן תר"ד שם והוא מ[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14721&st=&pgnum=85 הגהות מהרי"ל הלכות ערב יום כיפור].}}{{הערה|1=ומנהג חב"ד כפי הנראה שלא אומרים; בספר שבח המועדים כתב שלא אומרים, (באוצר מנהגי חב"ד עמוד קעט כתב שאומרים אבל ברור שהוא טעות הדפוס עיי"ש - וכ"F הרשדב"ל דלהלן) וכך כותב גם הרשדב"ל ב[http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=984&cat=9&haoro=3 הערות וביאורים] שלא אומרים (וראה ביומנו של ר' שלום דובער שור לחודש תשרי תשל"ד ([http://yomanim.com/images/2/22/%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%93_-_%D7%A8%27_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%95%D7%A8.pdf ספר זכרון דברי שלום עמוד לח]) שנהגו לראשונה בשנה ההיא לומר) וב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13638&CategoryID=2206 גליון התקשרות] כתבו מהשערה שהוא מנהג שנהג רק לשעתו. ולהעיר מהוראת הרבי (שיחת ו תשרי תשל"ה) שלא אומרים אבינו מלכנו רק כשאומרים תחנון.}})
*בנוגע לסליחות (לנוהגים לאומרן, מה שאין כן מנהג חב"ד, שאין אומרים בעשרת ימי תשובה.{{הערה|ספר המנהגים - חב"ד עמוד 58.}}) אלו האומרים ביום ממעטים באמירתן, אולם יש שמאריכים בסליחות קודם היום באשמורת הבוקר ולשיטתם נוהג יום טוב החל מתחילת יום כאמור לעיל.{{הערה|שם=תרד}}
*רבותינו נשיאנו נהגו ללבוש [[בגד|בגדי]] יום טוב בערב יום הכיפורים.{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד עמוד קע"ז.}}

=== חלוקת לעקאח ===
{{ערך מורחב|ערך=[[לעקאח]]}}
[[קובץ:שוטר לעקאח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שוטר]] עובר לפני [[הרבי]] ב[[חלוקת לעקאח]] בפתח [[חדר הרבי|חדרו]]]]
על יסוד מנהג החסידים לבקש [[לעקאח]] מהרבי דווקא, נוהג הרבי ב[[ערב יום הכיפורים]] לחלק לעקאח לכל אחד ואחד כשהוא לבוש בבגדי משי של שבת וחגור [[אבנט]] ומברך את כל אחד ואחד בשנה טובה ומתוקה{{הערה|שם=מנהגים}}.
 
בשנים הראשונות לנשיאות חילק הרבי לעקאח בערב יום הכיפורים בלבד, אך בשנים מאוחרות יותר כשהקהל גדל - החל הרבי לחלק גם בימים הסמוכים.

באחת ההזדמנויות שחילק הרבי לעקאח לאחד החסידים במוצאי יום הכיפורים, אמר הרבי: עכשיו אין זה הזמן להענין דנתינת לעקאַח שבערב יום הכיפורים, אבל אף על פי כן (הרבי נתן לו חתיכת לעקאַח, ואמר) הא לך, "פּאַשען זיך"... על כל השנה{{הבהרה|מה הפירוש?}}.

בשנות המ"ם החל הרבי לחלק החל מ[[ו' תשרי]] וכן חילק לאורחים ולמי שלא הספיק לעבור קודם לכן, ב[[הושענא רבה]] (או בשמיני עצרת), ובכל הזדמנויות אלו בירך הרבי את המקבלים באותו הנוסח שנוהג לברך בערב יום הכיפורים.

חשיבות החלוקה אצל הרבי הייתה גדולה שבערב יום הכיפורים [[תשמ"א]], כאשר נסע הרבי ל[[מקוה]], הודיע ה[[מזכיר]] ר' [[לייבל גרונר]] כי הרבי אמר לו שלא ימנעו איש מלגשת לקבלת לעקאח, שהתור יהיה רצוף ושלא יתערבו בעניניו{{הערה|החשש היה בעקבות מאורעות [[שמיני עצרת תשל"ח]], שהרבי עמד שעות ארוכות בהושענא רבה לחלק לעקאח וכמעט ולא טעם מאומה, דבר שבדעת תחתון היה הסיבה הגשמית למאורעות שאירעו לאחר מכן.}}, וכיון שזהו ערב יום הכיפורים - שלא "ישחקו" עמו{{הערה|יומן שנת הקהל תשמ"א}}.

בשנת [[תשמ"ט]] קישר הרבי לעניין את הפסוק "כי '''לקח''' טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו" המדבר אודות ה[[תורה]] וקישר את חלוקת הלעקאח עם תורה בחלוקת מאמר "ושאבתם מים בששון" מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|שיחת שבת פרשת האזינו תשמ"ט}}.

===פיוס חברים===
נוהגים ביום זה לפייס את כל מי שפגע בו ולבקש את מחילתו, מפני שיום הכיפורים מכפר רק על חטאים שהם לפני ה', אך מה שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז תרו, א-ח}}.

על אף שבמשך כל השנה ראוי ללכת מיד ולפייס את מי שחור כנגדו, בכל זאת בערב יום כיפור צריך להיזהר בזה ביותר, כדי שיהיה לב כל ישראל שלם זה עם זה, ולא יהיה מקום לשים לקטרג על ישראל.

על הנפגע לא להיות אכזרי מלמחול. אלא ימחל מיד. בשעת בקשת המחילה יש לפרט החטא באם לא מבייש את חברו. וסדר מיוחד יש בפיוס רבו המובהק באם חטא כנגדו וכן באם חטא כנגד אדם שנפטר.

===טבילה במקווה===
מלבד הטבילה בבוקר כמידי יום כפי הנהוג אצל חסידים{{הערה|אותה טובלים לאחר הכפרות ולפני התפילה (ראה בקובץ הלכה מאת הרב ברוין תשרי תשע"ז.}}, מוסיפים בערב יום כיפור טבילה מיוחדת.

שני טעמים הובאו לטבילה זו; משום טהרה מטומאת קרי, וכטבילה של גירות ותשובה.
ומפני הטעם הראשון בלבד הייתה מספיקה טבילה במים שאובים בלבד (או אפילו בהורקה של שלשה דליים עם מים בשיעור של תשעה קבים), ובאופן שידוע לו שלא נטמא בקרי פטור מטבילה (ונשים שאינם נשאות ובמקרים שאין להם חשש מפני טומאה זו, פטורות). אולם בשל הטעם השני שהוא משום גירות יש צורך בטבילה במי גשמים, שלשה טבילות כגר המתגייר, ואף נשים שאינם נשואות חייבות בה{{הערה|שולחן ערוך רבינו סימן תר"ו. למעשה, ישנם מקומות שהרב שעל אתר מבקש שימנעו הרווקות מללכת למקוה (שמירת המועדים עמ' 84)}}

לפועל המנהג להקפיד בטבילה זו על חפיפת השערות ונקיון הגוף ביותר,{{מקור}} וטובלים ארבע פעמים: פעם אחת לשם טהרה מטומאת קרי, ועוד שלוש פעמים לשם גירות.{{מקור}} על פי פנימיות התורה ארבעת הטבילות הללו הם גם כנגד ארבעת האותיות בשם הוי'.{{מקור}}

נוהגים לערוך טבילה זו לאחר חצות היום לפני תפילת מנחה{{הערה|שם=תרו יג|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14721&st=&pgnum=86 מהרי"ל הלכות ערב יום כיפור], שולחן ערוך רבינו סימן תר"ו סעיף יג.}}. אם כי רבותינו נשיאנו לא הקפידו על כך ברבות מהשנים, וטבלו רק לפני תפילת שחרית{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד אלול-תשרי עמוד קעח.}}.

במידת האפשר, נוהגים לטבול פעם נוספת לאחר סעודה מפסקת{{הערה|שם=תרו יג}}.

===מלקות===
[[קובץ:מלקות.jpg|ממוזער|ציור מאת [[זלמן קליינמן]], המתאר מלקות בערב יום כיפור]]
קודם הטבילה במקוה{{הערה|סידור}} לפני תפילת מנחה נוהגים שכל הקהל לוקים ל"ט מלקות{{הערה|שו"ע אדה"ז תרז יא}}. ולמרות שהיום לא מועילה מלקות כי אין לנו דיינים סמוכים לזה, בכל זאת, נוהגים ללקות כדי שיכנע לבבו ויעשה [[תשובה]].

הנלקה לוקה כשהוא מוטה על הרצפה (ראה תמונה) לכיוון [[צפון]], כי משם מגיע ה[[כסף]] שהוא רוב הגורם ל[[עבירות]]{{הערה|שם יד}}. עדיף שילקה ברצועה מ[[עור]] של עגל (ולאו דוקא רחבה טפח), על פי הפסוק{{הערה|ישעיהו א ג}}: {{ציטוטון|ידע שור קונהו}}{{הערה|שו"ע אדה"ז תרז יג יד}}.

המלקה חובט קלות בשלושה נקודות בגבו של הנלקה, ובכל חביטה, אומרים שניהם מלה אחת מהפסוק {{ציטוטון|והוא רחום}}, עד שמסיימים אותו שלוש פעמים{{הערה|שם יב}}.

===וידוי===
מתפללים תפילת מנחה לפני הסעודה המפסקת ואומרים בסיום תפילת שמונה עשרה את נוסח הוידוי הנאמר בכל תפילות יום הכיפורים. את הווידוי אומרים בתפילה הלחש ואין השליח ציבור חוזר עליו.

מן הדין מצות הוידוי היא בתחילת זמן הכפרה, דהיינו בליל יום הכיפורים עם חשכה, אולם חששו חכמים שמא תתבלבל עליו דעתו בסעודה מחמת שיכרות וכדומה, ולא יוכל להתוודות בהתחלת זמן הכפרה בליל יום הכיפורים, ועל כן הצריכו להתוודות כבר בערב יום הכיפורים לפני הסעודה המפסקת{{הערה|שו"ע אדמוה"ז תר"ז, א.}}.

===ברכת הבנים===
{{ערך מורחב|ברכת התמימים}}
מנהג ישראל קדום הוא לברך את הילדים בברכת כהנים קודם שיוצאים לבית הכנסת. המנהג מופיע לראשונה אצל רבותינו האחרונים בספרו של רבי חיים בן בצלאל אחיו של [[המהר"ל מפראג]]{{הערה|ספר החיים, פרנסה וכלכלה פרק ו.}}.

בחלק מקהילות ישראל פשט המנהג לברך את הילדים בכל ערב שבת, ובחלקם רק בערב יום הכיפורים, כאשר האב סומך את ידיו על בניו כפי שעשה יעקב לנכדיו מנשה ואפרים, ופותח את הברכה בפסוק: "ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה"{{הערה|אצל הנוהגים לברך גם את הבנות, נוהגים האבות לומר ישימך אלוקים כשרה רבקה רחל ולאה.}}, ולאחר מכן לומר את ברכת כהנים.

מנהג זה עורר פולמוס הלכתי כיון שאסור לישראל לברך את ברכת כהנים, ולכן יש שנהגו לעשות זאת בלא לסמוך את הידיים על ראש הבן.

על יסוד מנהג זה נהגו החסידים - הרואים את עצמם כבנים רוחניים של הרבי - להיכנס לרבותינו נשיאינו ולבקש את ברכתם בערב יום הכיפורים סמוך לזמן התקדש החג.

אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] היה נהוג שבירך את החסידים שנכנסו אליו לבקש את ברכתו בנוסח: "דער אויבערשטער זאָל מעורר זיין מיט אַ התעוררות [=שהקב"ה יעורר בהתעוררות] תשובה אמתית מתוך פנימיות ונקודת הלב".

החל משנת [[תשי"ב]] (שהייתה הפעם הראשונה של ערב יום כיפור לאחר שהרבי קיבל על עצמו בגלוי את הנהגת חסידות חב"ד) הנהיג הרבי את מעמד 'ברכת התמימים', בו מברך הרבי קודם כל נדרי את כל הבחורים הלא נשואים השוהים בחצר הרבי. בנוסף לברכה הנהוגה, נושא הרבי בדרך כלל שיחה קצרה במעמד זה, ומיד לאחר מכן יורד לתפילת כל נדרי עם הציבור. בשנים הראשונות בירך הרבי את הבחורים בחדרו, ובעקבות ריבוי הבחורים, נערך המעמד ב{{ה|זאל הקטן}}.

בנוסף לברכת התמימים הנערכת דקות לפני כניסת החג, מברך הרבי את כל החסידים לאחר תפילת מנחה בשיחת ברכה מיוחדת. בברכה זו פעמים רבות הרבי מברך לפי סדר הא' ב' "שנת אורה, שנת ברכה" וכן הלאה.

==מהותו של יום ועבודתו==
בערב יום הכיפורים העבודה היא [[חרטה]] על העבר, ביום הכיפורים - קבלה על להבא{{הערה|[[תבנית:היום יום/ט' תשרי|היום יום ט' תשרי]].}}.

עניינו של ערב יום הכיפורים הוא הכנה ו'''התחלה''' של כל העניינים שביום הכיפורים עצמו, ובעבודת ה' ביום זה אפשר לפעול כבר את העניינים שפועלים בעבודת יום הכיפורים.

עניין זה מתבטא בכך שצום יום הכיפורים מתאפשר רק אודות לאכילה והשתייה שביום זה, עד שאמרו חז"ל שהוא עצמו נחשב לתענית 'כל האוכל..כאילו התענה'. ובעומק יותר כבר בערב יום כיפור מתחילה עבודת יום כיפור (ולא רק הכשרה), והוא על פי המבואר בקבלה שצום ביום כיפור עניינו 'סוד אכילה ושתייה פנימית' - שביום זה האכילה היא לפנימיות הלב והנשמה.{{הערה|עץ חיים שער יום הכיפורים פרק א, סידור האריז"ל ושער הכוונות.}}, שזה עניין 'להחיותם ברעב' שעל ידי העינוי יש מאכל לפנימית הלב.{{הערה|לקוטי תורה שיר השירים יד, ב.}} אמנם אכילה זו (הפנימית) היא דווקא על ידי שקודמת לה האכילה שבערב יום כיפור, שאז כשה'אכילה חיצונית' לחיצונית הלב כבר נעשתה בשלימות אפשרי שתהיה אכילה פנימית לפנימיות הנפש.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 313.}} ויוצא שתחילת המשכת ה'חיות' ('להחיותם ברעב') שביום כיפור הוא בערב היום על ידי האכילה אלא שבערב היום הוא בחיצוניות הנשמה וביום כיפור עצמו הוא לפנימיות הנשמה.

אולם ישנו מעלה בערב יום הכיפורים אפילו על יום הכיפורים עצמו ובכמה פרטים ועניינים:

*שהעבודה היא באכילה '''גשמית''', ווכמה מעלות בזה: 
:'''א.''' שהגילויים של יום הכיפורים (גילוי היחידה) נמשך בגשמיות העולם.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כד עמוד 564.}} 
:'''ב.''' שורש ההמשכה שפועלת העבודה הנעשית בדברים גשמיים הוא ממקום גבוה יותר מעבודה ברוחנית.{{הערה|ועל דרך המעלה שב[[פורים]] שהיא באכילה גשמית על יום הכיפורים (תורה אור מגילת אסתר צה, ד ועוד).}}{{הערה|שם=כט}} 
:'''ג.''' מצד '[[עבודת הבירורים]]' שבאכילה גשמית. שבאכילה הוא מברר ומגלה את הניצוצות שבמאכל ששורשם ממקום גבוה ביותר.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כד עמוד 573.}} 
:'''ד.''' עבודת יום הכיפורים בכלל מדגישה את החשיבות שיש דווקא במציאותו הגשמית של יהודי. שלכן עיקר המצווה ביום כיפור הוא עינוי ה[[גוף]] - אי אכילה אי שתיה וכן הלאה - אף שישנו אופן שעינוי זה מפריע ומחליש את העבודה הרוחנית..) וסיבת הדבר הוא כי ביום כיפור מתגלית דרגת ה[[יחידה]] שבנפש, שמצד מעלתה התגלותה חודרת בכל דרגות הנפש ועד שנרגשת ומתבטאת בעיקר בדרגות הנמוכות.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14952&st=&pgnum=539 לקוטי שיחות חלק כט עמוד 524 (באידיש)] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15992&st=&pgnum=415 מתורגם]).}} 
:עניין זה מתבטא גם בערב יום כיפור במצוות האכילה לפי שהטעם הפשוט למצוות האכילה (והוא טעם עיקרי) הוא בכדי "שתוכלו להתענות..שלא יזיק להם העינוי".{{הערה|שולחן ערוך רבינו תחילת סימן תר"ד.}} כלומר על אף שכל יהודי חש ומרגיש תענוג באי האכילה ביום הכיפור להיותה רצון ה' (ואכילה רוחנית) למרות זאת דואגת התורה להרגשתו הגשמית (מצד גופו) שגם 'מצידה' יהיה נקל יותר לקיים המצווה ולכן מצווה התורה לאכול. (דבר זה ממחיש את התגלות ה'יחידה' במצוות שבערב יום כיפור שלכן נוגע מאוד מצב ה[[גוף]] ושייכותה שלה לתורה ומצוות).{{הערה|לקוטי שיחות חלק כט עמוד 330 ואילך.}}

*ועוד מעלה מצד '''עבודת האדם''', על פי הידוע שבגילוי של יום הכיפורים אינו נוגע כל כך עבודת האדם (לפי שעניין התשובה הוא רק להסיר המונעים לגילוי של "עיצומו של יום"{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14927&st=&pgnum=151 ליקוטי שיחות חלק ד עמוד 1149].}}) אמנם בערב יום כיפור ישנו עניין זה מצד (עבודת) האדם. שכל ענייני היום - תשיעי ועשירי, כולל העניין של "עיצומו של יום מכפר"{{הערה|רמב"ם הלכות תשובה א, ג.}} נפעלים על ידי האכילה, לכן אמרו: "כל האוכל...כאילו '''התענה תשיעי ועשירי'''".{{הערה|שם=כט|לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 318-9.}}

*ומעלת ה'''התחלה''', העינוי והאכילה שביום הכיפורים (שגם בו ישנו אכילה של פנימיות הלב) והעינוי והאכילה שבערב היום (שגם בו ישנו עינוי - "כאילו התענה") הוא חיבור הופכים (שעניינם בעבודת האדם חיבור [[סור מרע ועשה טוב]] לנקודה אחת) חיבור זה הוא תוצאה של גילוי היחידה שבה נמצאים כל ענייני העבודה והנפש בבחינת 'נקודה'. ו"תחילת" החיבור הוא בערב יום כיפור עוד לפני התקדש היום.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כט עמוד 330.}}

==קישורים חיצוניים==
===ספרים===
* [[אדמו"ר הזקן]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25075&st=&pgnum=249 שולחן ערוך רבינו - הלכות יום הכיפורים]''' - סימן תרד ואילך. ([http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/index.htm בטקסט])
* הרב [[יהושע מונדשיין]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=189 אוצר מנהגי חב"ד - [[אלול]] תשרי''' - יום הכיפורים (עמוד קעא)]
===מולטימדיה===
* [http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%9C%D7%A2%D7%A7%D7%90%D7%97-%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8/ חלוקת לעקאח לפני יום כיפור] (לקט) {{וידפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57099 ערב יום הכיפורים אצל הרבי בשנים תשמ"א ותשמ"ט] {{תמונה}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64326 הרבי בעריכת 'כפרות' (תנש"א)] {{וידפו}}
* '''[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/717339/ ברכה כללית בערב יום הכיפורים תשמ"א{{וידאו}}{{אינפו}}]'''
* [http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/ הרבי מברך את התמימים (תשמ"א)] {{וידפו}}
* [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2593 הרבי מברך את התמימים (תשד"מ)] {{וידאו}} {{קישור שבור}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1446 הרבי מברך את התמימים בשנת תשמ"ח] {{וידאו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1592 התמימים מצפים לברכת הרבי (תנש"א)] {{וידאו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1588 כפרות ולעקאח אצל הרבי (תשמ"א ותשד"מ)] {{וידאו}}
* [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3796949 הרבי מחלק לעקאח] (תש"נ) בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64301 הרבי בחלוקת לעקאח (תנש"א)] {{וידאו}}

===אתרים===
*[[מכון הלכה חב"ד]], [https://chabad.info/beis-medrash/622309/ צ'ק ליסט לערב יום כיפור] {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/133684 כִּי לֶקַח טוב נָתַתִּי לָכֶם | החלוקה הייחודית של ערב יום כיפור]''' {{COL}}


{{הלכה}}
{{הערות שוליים}}

{{כיפור}}
[[קטגוריה:יום הכיפורים]]