עריכת הדף "ערב חג הפסח"

'''ערב פסח''' הוא יום חג, עוד מזמן [[גאולת מצרים]] אז הצטוו ישראל לשחוט את [[קרבן הפסח]] ביום זה לקראת היציאה ממצרים, והן בזמן [[בית המקדש]] כאשר יום זה היה חג בבית המקדש וכל ישראל היו צריכים כבר להיות נוכחים ב[[ירושלים]] ביום זה ושחטו את הפסח בשמחה גדולה תוך כדי [[קריאת ההלל]] ולא עסקו במלאכה, וכך גם לדורות.

יום זה עמוס בדינים ומנהגים הקשורים עם הקרבת קרבן פסח ועם ההכנות לקראת החג כגון [[בדיקת חמץ|בדיקת]] ו[[ביעור חמץ]], [[תענית בכורות]], אפיית [[מצות מצווה]], ועוד.

==בזמן בית המקדש==
*'''ביטול [[קרבן תודה]]''' - כיון שקרבן תודה מוקרב יחד עם חמץ, לא מקריבים בערב חג הפסח קרבן תודה (וכך גם במשך כל ימי החג עצמו), כדי שלא לבוא לידי מצב שנותר חמץ בבית המקדש לאחר חצות היום.
*'''הקרבת קרבן פסח''' - מקריבין הקרבן פסח אחר חצות ואחר הקרבת התמיד. בזמן שהיו מקריבין שרו הלויים{{הערה|[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]]. ועיין שקו"ט בזה למכתב הרבי להרב זוין אג"ק ח"ב אגרת רצה ושח.}} [[הלל]].
*'''הכנות לקרבן העומר''' - שלוחי בית דין יוצאים לשדה מערב יום טוב וקושרים כריכות של שיבולי שעורים מחוברים לקרקע, כדי שיהיה קל לקצור אותם{{הערה|רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק ז.}}.
*'''סוף זמן עבודת השדה''' - למרות שמעיקר הדין מותר לעבוד בשדה בשנה השישית ל[[שמיטה]] עד שלושים יום קודם ראש השנה, תיקנו חכמים שעובדים בשדה עד הפסח בלבד, ושלא יעבדו בה לאחר מכן.
*'''[[ביעור מעשרות]]''' - מחזור גידולי הקרקע בשש שנות השמיטה מחולק ל-2, בשנה הראשונה והשניה מפריש מעשר שני (שצריך לאוכלו בירושלים) ובשנה השלישית מפריש מעשר עני (שצריך לתת אותו לעניים), ולאחר מכן חוזר הסדר, בשנה הרביעית והחמישים מפריש מעשר שני, ובשנה השישית מעשר עני. בסיומו של כל מחזור, ב[[חג הפסח]] - צריך האדם לסיים להוציא מרשותו ולחלק את כל המעשרות, ומה שנותר אצלו - עליו לבער מרשותו. אף שעל פי דין ניתן לעשות זאת עד ערב [[שביעי של פסח]], כדאי להחמיר ולעשות זאת כבר בערב החג (של השנה הרביעית ושל השנה השביעית), לפי הדעות המחמירות{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=672&ArticleID=1950&ArticleTitle=%E1%E9%F2%E5%F8%20%EE%F2%F9%F8%E5%FA שאלה: מהי מצוות ביעור מעשרות, ומתי יש לקיימה?], במדור 'פינת ההלכה' בשיחת השבוע.}}.
*'''חידוש קירות ההיכל והמזבח''' - מלבנים את אבני המזבח וההיכל בסיד ומחדשים אותם לכבוד החג{{הערה|משנה מדות ג, ד.}}.
*'''תקיעות''' - בערב פסח היו תוקעים בבית המקדש 48 תקיעות{{הערה|סוכה נד, א.}}: 3 תקיעות לפתיחת שערים, 9 תקיעות לתמיד של שחר, 9 תקיעות לתמיד של בין הערבים, ו-27 תקיעות בהלל שקוראים בזמן הקרבת קרבן פסח{{הערה|הפסח נשחט בשלוש כיתות, ובכל כת קוראים את ההלל 3 פעמים, ובכל פעם שקוראים את הלל תוקיעם שלוש תקיעות, בסך הכל - 27 תקיעות.}}.

זמן הקרבת קרבן פסח הוא בין הערביים{{הערה|כפי שמפורש בפסוק: "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערביים" (שמות יב, ו). וכן "שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים" (דברים טז, ו).}}, וכשר מחצות ואילך, והוא יוצא דופן בכך שהוא הקרבן היחיד שמקריבים אותו לאחר תמיד של בין הערביים, וזמן הקרבתו בשנה רגילה הוא בשמונה וחצי שעות זמניות מתחילת היום (כאשר את קרבן התמיד מקדימים בשעה ומקריבים בשבע וחצי שעות במקום בשמונה וחצי){{הערה|פסחים נח, א.}}.

את קרבן הפסח היו שוחטים בשלוש כיתות{{הערה|כפי שחז"ל דרשו מהפסוק "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל", שנאמרו כאן ג' כינויים, 'קהל' 'עדה' ו'ישראל'.}}, וכל כת שהיתה נכנסת לעזרה היו עומדים שורות של [[כהנים]] עם בזיכי כסף ובזיכי זהב להוליך את הדם אל המזבח, ובזמן השחיטה וההקרבה היו הכהנים אומרים את ההלל.

לאחר השחיטה בעודם בעזרה היו מפשיטים את הבהמה ומוציאים את האמורים להעלותם ולהקריבם על גבי ה[[מזבח]], ולאחר מכן היו יוצאים וצולים את הפסחים.

על הקרבן היה צריך להימנות מערב החג, ואחד מבני החבורה היה לוקח את הפסח לשחוט אותו עבור כולם. אסור להעביר מחבורה לחבורה ואסור להותיר מבשר הפסח.

===ערב פסח שחל ב[[ערב שבת]]===
כאשר פסח חל בשבת וערב פסח הוא גם ערב שבת, מקדימים את זמן הקרבת [[קרבן תמיד|קרבן התמיד]] בשעה נוספת (קרב שש ומחצה, במקום בשמונה ומחצה כבכל יום), על מנת שיספיקו לסיים את מעשה קרבן פסח לפני כניסת השבת.

===ערב פסח שחל בשבת===
כיון שרק שחיטת הפסח והדברים המוכרחים עבורו דוחים את השבת, יש לדאוג לסדר עבור הקרבן את כל הדברים שניתן לעסוק בהם מערב שבת, כגון השחזת הסכין וטלטולו, ביקור הקרבן וחתיכת יבלות באם נצרך, וכו'.

מאותה סיבה, בקביעות כזו, לאחר הקרבת הפסח בבית המקדש ממתינים הכיתות בעזרה ובסמוך אליה עד שיוצאת השבת, ורק לאחר שיוצאת שבת ניתן לעזוב את שטח בית המקדש ולצאת לעסוק בצליית הפסח והכנתו לאכילה.

בקביעות כזו אין מקריבין [[קרבן חגיגה]] יחד עם קרבן הפסח, תוקעים 9 תקיעות נוספות מלבד 48 הרגילים שבכל ערב פסח (עבור מוסף של שבת), ומקדימים את ליבון אבני ההיכל והמזבח לערב שבת.

הבדל נוסף שיש בקביעות כזו, כיון שקרבן חגיגה אינו דוחה את השבת, משנים את הנוסח ואומרים "מן הפסחים ומן הזבחים", בשונה משנה רגילה שאומרים 'מן הזבחים ומן הפסחים' היות שבכל שנה הזבחים (קרבן חגיגה) קודמים לקרבן הפסח כדי שהוא ייאכל על השובע, ואילו בקביעות כזו אין זבחים קודם לפסחים{{הערה|משנה פסחים קטז, ב. מגן אברהם תעג, ל.}}.

==בזמן הגלות==
===בדיקת חמץ===
{{ערך מורחב|ערך=[[בדיקת חמץ]]}}
אור לארבעה עשר בניסן בודקים את החמץ לאור הנר{{הערה|משנה ראשונה במסכת פסחים.}}, והבדיקה צריכה להיות דווקא בלילה ודווקא לאור הנר, שעמו ניתן לבדוק גם בחורים ובסדקים (לעומת אבוקה שאף שאורה גדול יותר, אדם חושש שתשרוף את הבין ולכן מתקשה לבדוק עמה).

נוהגים קודם הבדיקה לטאטא את הבית ולהניח עשרה פתיתי חמץ קשה שכולם יחד מצטרפים לכזית.

מחצי שעה קודם צאת הכוכבים, אסור לשבת לסעודה ולהתחיל במלאכה עד שיבדוק את הבית מחמץ, ולאחר שמסיים את הבדיקה ואומר את הנוסח, עליו להצניע את החמץ שמשאיר לסעודת הבוקר במקום שלא יגיעו אליו ילדים קטנים ובעלי חיים שעלולים לפורר ולפזר אותו.

מנהג חב"ד, להאריך בבדיקת החמץ{{הערה|אגרות-קודש חלק ב, עמוד שדמ, ובשיחת יום שמחת תורה תשמ"ט (התוועדויות א' עמוד 247) מבאר בסיפור אדמו"ר הזקן שאדמו"ר הזקן בדק בחורים ובסדקים במשך כל הלילה כפשוטו, אף שהיה לו רק חדר אחד לבדוק.}}.

===קימה בהשכמה===
בערב חג הפסח יש להקדים ולהשכים לבית הכנסת ואין מאריכים בתפילה, כדי להספיק לגמור את אכילת חמץ מספיק זמן קודם סוף זמן אכילת חמץ{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן תכט סעיף טז.}}.

===תענית בכורות===
{{ערך מורחב|ערך=[[תענית בכורות]]}}
מנהג ישראל מזמן הגאונים שהבכורים שבכל משפחה מתענים בערב חג הפסח, זכר לנס שנעשה להם בלילה זה כאשר בכורי מצרים מתו והם ניצלו, ואבות לילדים קטנים, משתדלים לצום בעצמם במקום ילדיהם{{הערה|ואם הם עצמם בכורים - יש שכתבו שהאמא תתענה עבור הבן.}}, וכן גם מי שנולד לאחר נפל, או מי שהוא בכור רק לאביו או רק לאמו - צריך להתענות, אך לא מי שנולד בניתוח קיסרי.

ברוב קהילות ישראל נוהגים לערוך [[סיום מסכת]] מייד אחרי תפילת שחרית ולהפסיק את התענית בסעודה של מצווה, ויש המקפידים לסיים את התענית עד תומה, בהם גם חלק מרבותינו נשיאינו שהיו בעצמם בכורים.

בקביעות שנה שבה יום א' של חג הפסח חל בשבת, תענית הבכורות היא ביום שישי, למרות שבדרך כלל אין מתענים בערב שבת.

===אי אמירת מזמור לתודה===
כיון שאמירת '[[מזמור לתודה]]' (לאחר 'ברוך שאמר') הינה זכר ל[[קרבן תודה]] שהקריבו ב[[בית המקדש]]{{הערה|סידור רש"י שתי"ז. מחזור ויטרי עמוד 62. המנהיג דיני תפילה סימן כא. [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] אורח חיים סימן נ"א.}}, ובערב חג הפסח לא הקריבו קרבן זה בבית המקדש היות וקרבן זה בא יחד עם מיני חמץ ונזהרו שלא יבואו לידי מצב שנותר חמץ שלא נשרף, החל מערב פסח ועד לאחר החג אין אומרים מזמור לתודה{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן תכט סעיף יג.}}.

===אכילה===
אסור לאכול מצות בערב פסח מעמוד השחר ואילך, ואיסור זה כולל גם מצות מכונה{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן תעא סעיף ד.}}, וכולל גם קטנים, החל מהגיל בו הם מבינים את סיפור יציאת מצרים{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן תעא סעיף י.}} (זאת בנוסף למנהג חב"ד שלא לאכול מצה החל משלושים יום קודם החג).

מבוקר של ערב פסח נוהגים שלא לאכול המינים הנכנסים ב[[חרוסת]], [[מרור]] וחזרת. נוהג זה נמשך עד אחר אכילת הכורך (בחו"ל - עד אכילת הכורך בלילה השני){{הערה|ספר המנהגים עמוד 37.}}.

אסור לאכול חמץ מתחילת שעה החמישית, והוא אסור בהנאה מתחילת שעה השישית. אופן החישוב של שעות אלו הוא שעות זמניות, המשתנות משנה לשנה, ויש לעקוב אחר הזמן המדוייק בלוח השנה.

כשלוש שעות לפני השקיעה, יש להימנע מאכילה מרובה הגורמת לאדם להרגשת שובע, כדי שיאכל את המצה בתיאבון{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן תעא סעיף ב.}}.

===ביעור חמץ===
{{ערך מורחב|ביעור חמץ}}

===ביעור מעשרות===
זמן ביעור מעשרות הוא בחג הפסח של השנה הרביעית והשביעית.

אף שבימינו אין הדבר מצוי שאדם מחזיק בביתו פירות וירקות של מעשרות, באם הוא מחזיק בביתו מטבע שעליה מחלל את המעשרות - יש לבער אותה, על ידי שחותך ומבטל אותה.

מצד הדין ניתן לעשות זאת עד לערב [[שביעי של פסח]], אך כדאי לחשוש לדעות המחמירות ולהקדים ולבער כבר בערב החג הראשון.

===איסור מלאכה===
אסור לעסוק במלאכה החל מחצות היום{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן תסח סעיף א.}}, והעוסק במלאכה בזמן זה אינו רואה בה סימן ברכה, ואסור לעשות מלאכה אפילו לצורך יום טוב, ואפילו בחינם.

===מצות מצווה===
גדולי החכמים היו משתדלין בעצמן במצות מצוה, ועומדין על עשייתן, ומזרזין את העוסקין בהן, ומסייעין בעריכתן. וכן ראוי לכל אדם לעשות, להיטפל הוא עצמו במצוה, שכן הוא בכל המצות "מצוה בו יותר מבשלוחו"{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תס, ג.}}.

ב[[ליובאוויטש]], אחר שריפת החמץ היו הולכים לטבול במקוה, לובשים בגדי יום-טוב, ואופים מצת-מצוה{{הערה|ספר השיחות תש"ג, עמ' 74.}}

הרבי הרש"ב היה נוכח בעת אפיית המצוות. בשעת האפייה היה אומר הלל, והיה מפסיק (אפילו באמצע הפרק) להורות בענייני האפייה{{הערה|היום יום יד ניסן.}}.

הרבי בעצמו לא מקפיד להיות נוכח בעת אפיית המצות מצווה עבורו{{הערה|אגרות קודש חלק ה' עמוד שיב.}}.

===סדר קרבן פסח===
{{ערך מורחב|סדר קרבן פסח}}
כפי שתיקן [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור אדה"ז|סידור]], נוהגים לומר לאחר [[תפילת מנחה]] את סדר קרבן פסח, כפי שנעתק מספר 'סדר היום' לרבי מנשה בן מכיר{{הערה|על אף הקושיות שהקשה עליו היעב"ץ בסידורו, כפי שהרבי מתרץ קושיות אלו בהערותיו ל[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]].}}. הסיבה שאומרים זאת דווקא לאחר קרבן פסח היא מכיון שבזמן הגלות קריאת מעשה הקרבן עולה במקום הקרבתו{{הערה|כפי שנאמר: "ונשלמה פרים - שפתינו".}}, וכפי שבזמן בית המקדש הקרבת קרבן פסח נעשתה לאחרי קרבן התמיד של בין הערביים, כך גם לדורות אמירת סדר קרבן פסח נאמרת לאחר תפילת מנחה, שהיא כנגד תמיד של בין הערביים.

כיון שנוהגים להאריך באמירת סדר קרבן פסח ולאומרו בנחת ובעיון, יש להקדים את זמן תפילת מנחה כדי שלא יצטרכו להזדרז באמירתו{{הערה|על פי דיוק לשון אדמו"ר הזקן בסידור, שיש לקרוא את סדר קרבן פסח 'בזמנו', דהיינו קודם השקיעה.}}, ובדיעבד אם לא הספיק לאומרו קודם השקיעה, ניתן להשלים ולומר עד צאת הכוכבים{{הערה|על פי ביאור הרבי ב[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]] עמוד ד.}}.

===תפילת ערבית===
יש להזדרז ולהתפלל ערבית מיד כשאפשר, כדי שיוכלו לערוך את הסדר מוקדם ככל האפשר, בשביל התינוקות שלא יישנו{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תעב, א.}}.

==אצל רבותינו נשיאינו==
אצל רבותינו נשיאינו הורגש הבדל גדול בין החצי הראשון של היום, עד חצות - שהתאפיין ברגש של יראה, לבין החצי השני של היום, שהיתה בו שמחה גלויה{{הערה|לקוטי דיבורים חלק א' עמוד 264. עמוד קלד ואילך.}}.

אצל אדמו"ר הזרש"ב נמשכה אמירת 'סדר קרבן פסח' בין שעה לשעה וחצי, והיה אומר זאת בעמידה, כשהוא חובש כובע לראש ולבוש בבגדי חג ושמחה גדולה על פניו.

הרבי העיד על אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ימי בראשית עמוד 130.}} שבזמן שאמר את [[סדר קרבן פסח]] היה יושב ושותה כוס תה.

באפיית [[מצת מצווה]] בערב פסח אחר חצות היה אדמו"ר מהורש"ב נוכח ואומר גם-כן הלל, והיה מפסיק – גם באמצע פרק – להורות בהנוגע להלישה, אפייה וכדומה. הרבי לא נכח באפיית המצות-מצווה שלו בערב פסח.

לאחר כיבוש [[הכותל המערבי]] בזמן [[מלחמת ששת הימים]] הורה הרבי במשך תקופה להימנע מלשהות בירושלים בערב חג הפסח בזמן בו מתחייבים בקרבן, ורק כעבור תקופה משהתברר שאין אפשרות מעשית לקיים את ההקרבה, אישר הרבי לחסידים להישאר בירושלים בערב חג הפסח{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1FlXiMt5_yuZ-zieMjGTnCFpS0PzbJ2DW/view '''קרבן פסח בזמן הזה'''], ראו סקירה מקיפה במוסף התמים לשבועון בית משיח י"א ניסן תשע"ז.}}.

בשנת [[תשמ"א]] חל ערב פסח בשבת, והרבי הודיע בהפתעה באמצעות המזכיר שיקיים התוועדות, בה הרבה אמר 'לחיים' על יין בלבד, ואף לא טעם מאומה, אלא נתן מהפירות שבצלחתו (והשאיר לעצמו קצת) ל[[מרא דאתרא]], [[זלמן שמעון דווארקין|הרב זלמן שמעון דווארקין]], וחברי הבית דין, שבאכילתם יוציאו ידי חובה את כלל הציבור.

===חלוקת מצות על ידי הרבי===
{{ערך מורחב|ערך=[[חלוקת מצות]]}}
עד שנת [[תשל"ז]] נהג הרבי לחלק מצה שמורה בערב חג הפסח אחרי מנחה, כשהוא לבוש בבגד משי של שבת ויום-טוב ובחגירת אבנט.

החל משנת [[תשל"ח]]{{הערה|בפשטות, היה הדבר קשור ל[[שמיני עצרת תשל"ח|מאורע הבריאותי שהיה בשמיני עצרת של אותה שנה]] בעקבותיו בהוראת הרופאים נמנע הרבי מדברים מסויימים בהם נהג בעצמו קודם לכן.}}, נערכה החלוקה על-ידי תלמידי ה[[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי]].

==ערב פסח שחל בערב שבת{{הערה|1=[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/03/20-03-2018-13-01-41-תדפיס-מדרך-הלכתי-פסח.pdf תדפיס: הלכה למעשה - ערב פסח שחל בערב שבת], בהוצאת מכון הלכה חב"ד {{PDF}}{{אינפו}}}}==
בקביעות של ערב פסח שחל בערב שבת, יש להקדים את ההכנות של מלאכת אוכל נפש שאסורות בעשייה בליל החג, כגון הכנת מי מלח, צליית בשר הזרוע, וכו'.

כמו כן יש מספר שינויים בתפילה ובנוסח הקידוש וההגדה, כפי שמצויין בסידורים.

==ערב פסח שחל בשבת==
ערב פסח שחל בשבת, הוא קביעות נדירה מאוד, שיש לה השלכות רבות בכל הנוגע להכנות לחג הפסח:
*'''[[שבת הגדול]]''' - על אף ששבת הגדול נקבעה לשבת שלפני פסח, בקביעות כזו כדאי להקדים את 'דרשת שבת הגדול' ולנצל את השבת שלפני שבת הגדול לדבר ולעורר על ההכנות לחג הפסח, ועל ההלכות המיוחדות השייכות לשבת בקביעות כזו{{הערה|מנהגי מהרי"ל ריש הלכות פסח.}}.
*'''הקדמת [[תענית בכורות]]''' - בקביעות שערב חג הפסח חל בשבת, ולא ניתן להתענות בשבת כפי המנהג של 'תענית בכורות', מהדרים גם שלא להתענות ביום שישי כדי שלא להיכנס לשבת מתוך צום ותענית, ומקדימים את תענית הבכורות ליום חמישי שלפניו, [[י"ב ניסן]]{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תע, ז.}}, ומי שלא התענה ביום חמישי אין לו להתענות ביום שישי{{הערה|1=על-פי לקוטי שיחות חי"ז, עמ' 70-66. וראה ב[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/23-03-2021-17-19-09-לוח-יומי-פסח-תשפא.pdf לוח יומי הלכה למעשה פסח תשפ"א עמוד יח], שכתב שכדאי להחמיר ולשמוע סיום גם ביום שישי.}}.
*'''הקדמת [[בדיקת חמץ]]''' - מקדימים ביום אחד את בדיקת החמץ ועורכים אותה ביום חמישי בלילה, אור ל[[י"ג ניסן]]. בדיקת החמץ הינה כהלכתה בכל שנה, מברכים 'על ביעור חמץ', ובודקים גם במקום שבו יאכלו סעודת שבת.
*'''הקדמת מכירת חמץ''' - כיון שבקביעות כזו מעשה המכירה מול הגוי צריך להתבצע כבר בערב שבת, קיים דיון הלכתי נרחב בנוגע לאופן הנכון מה צריך לכלול במכירה, ואלו תנאים צריכים להיכלל בה. המנהג הרווח הוא לבצע את המכירה כרגיל, ולהוסיף בשטר שזמן המכירה בפועל יחול רק סמוך לכניסת השבת{{הערה|פרטים נוספים אודות המכירה והשלכותיה בקביעות כזו, ראו במדור 'הלכות בטעמיהן' מאת הרב מנחם מענדל והבה, שבועון כפר חב"ד 1900 עמוד 92.}}.
*'''הקדמת שריפת חמץ''' - שורפים את כל החמץ שברשותו בערב שבת (מלבד מה שמוכר, ומלבד מזון מצומצם שמוכרח להשאיר לסעודות שבת) כבזמנה בכל שנה קודם חצות, כדי שלא יבוא לטעות בשאר שנים{{הערה|לוח כולל חב"ד. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן תמד, ה.}}, אבל אין אומרים ומבטלים החמץ עד למחר בזמן הביעור, אך בשעת הביעור אומרים את היהי רצון המופיע בסמוך לביעור חמץ{{הערה|כפי שניתן להוכיח מנוסח אדמו"ר הזקן בסידור ומתוכן התפילה, וכן כתב בקנה בושם י"ב, ח. ערב שבת שחל בשבת (הרב צבי כהן) פרק ז' סעיף ד.}}.
*'''ניקוי השיניים''' - בקביעות שערב פסח חל בשבת ולא ניתן לצחצח את השיניים כראוי בסמוך לסוף זמן אכילת חמץ, יש להתאמץ ולנקות את השיניים היטב קודם כניסת השבת, ולהיזהר במהלך סעודות השבת לאכול רק דברי חמץ רכים שלא ידבקו בשיניים ויתקעו בחורים ובסדקים.
*'''הכנות לפסח''' - כיון שבשבת עצמה אסור להכין לחג, ומיד עם החזרה מבית הכנסת בליל החג לאחר תפילת ערבית יש להזדרז ולגשת לעריכת השולחן כדי שהילדים הקטנים יוכלו להשתתף בו כראוי, יש לדאוג כבר מערב שבת לכל הדברים הנצרכים לעריכת השולחן: הפרשת חלה מהמצות, הכנת מי מלח, בדיקת המצות מכפולות, הכנת בקבוקי היין, צליית הזרוע, שטיפת וייבוש עלי המרור, וכו'.
*'''תפילת שחרית''' - משכימין לבית הכנסת ומקדימים להתפלל{{הערה|ספר השיחות תש"ח עמוד 199.}}, ואף שמשתדלים להזדרז, יש להזהיר את החזן שלא יתפלל במרוצה. מפטירין 'וערבה'{{הערה|מלאכי ג, ד. רק בקביעות זו, כיון שאז ההפטרה היא מעין המאורע, היות ובהפטרה מסופר על הבאת המעשר "הביאו את כל המעשר אל בית האוצר", וערב פסח הוא זמן ביעור מעשרות.}}.
*'''סעודת שבת''' - לסעודת שבת אין להכין תבשילי חמץ שדרכם להידבק בסירים ובכלי האכילה{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז סימן תמד סעיף ח.}}, וכיום נוהגים, במקום שיש עירוב, להשתמש לסעודה בכלים חד פעמיים אותם זורקים בסיום הסעודה במקום הפקר, ובמקום שאין עירוב מנקים היטיב ושמים הנשאר מהחמץ בבית הכסא. בנטילת ידיים דווקא, החשיבות באכילת חמץ{{הבהרה}}
*'''ביעור חמץ''' - את רוב החמץ יש לבער כבר ביום שישי, ולהותיר חמץ מוצמצם רק מה שהכרחי לשימוש עבור סעודות השבת. אחר סעודת שחרית קודם שעה החמישית מבטלים החמץ ואומרים הנוסח הרגילה של כל חמירא. האופן ההלכתי המהודר ביותר לבער הוא לזרוק את הפירורים שנותרו מהסעודה בשירותים, ובמקום שיש עירוב מהודר - לזרוק את כל מה שנותר מהסעודה בפח אשפה במרחב הציבורי שאינו שייך לאף יהודי.
*'''סדר קרבן פסח וסדר ההגדה''' - אחרי תפילת מנחה אומרים את ההגדה מ'עבדים היינו' עד 'לכפר על כל עוונותינו' (כבכל שבת הגדול לאחר מנחה, היות שבשבת הגדול החלו הניסים של גאולת מצרים{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תל, ב.}}), ולאחר מכן{{הערה|כך נוהג הרבי בקביעות כזו.}} את סדר קרבן פסח שקשור לפסח עצמו.
*'''הבדלה''' - במוצאי שבת עדיין אסורות כל המלאכות שהיו אסורות בשבת (גם אלו שמותרות ביום טוב וגם כל מלאכה אחרת שהיא לצורך יום טוב ולא לצורך השבת) עד שיבדיל בתפילה, נשים שאינן מתפללות ערבית, צריכות לכל הפחות לומר בלא שם ומלכות: "המבדיל בין קודש לקודש". בקביעות כזו שמתפללים במוצאי שבת תפילת יום טוב, מוסיפים אמירת 'ותודיענו' (המחליפה את אמירת 'אתה חוננתנו').
*'''הדלקת נרות של יום טוב''' - לאחר שהנשים מבדילות, מדליקות נרות יום טוב באמצעות הדלקה מאש לאש (מנר ששבת מערב שבת) ומברכות 'להדליק נר של יום טוב' ו'שהחיינו'.
*'''קידוש יקנה"ז''' - בקביעות כזו סדר הברכות של הקידוש הוא '''י'''ין (בורא פרי הגפן) '''ק'''ידוש (קדושת היום -אשר בחר בנו וקדשנו במצוותיו...) '''נ'''ר (בורא מאורי האש, רק מביטים בנרות ולא מקרבים את האש או מביטים בציפרניים) '''ה'''בדלה (המבדיל בין קודש לקודש) '''ז'''מן (שהחיינו).

==לקריאה נוספת==
*הרב יוסף יצחק בלינוב, '''ערב פסח שחל בשבת''' - כל הדינים הקשורים לקביעות מיוחדת זו, תשס"א.

==קישורים חיצוניים==
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/erev_pesach לקוטי שיחות מועדים - ערב פסח] {{מפתח}}
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5069803 ערב פסח בשבת: הלכות ותזכורות חשובות]''', באתר בית חב"ד {{בית חבד}}
*הרב מאיר אשכנזי, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/14-03-2021-12-42-41-הלכות-ערב-פסח-שחל-בשבת-תשפא.pdf הלכות ערב פסח שחל בשבת]''' {{PDF}}
*הרב ברוין, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/23-03-2021-17-19-09-לוח-יומי-פסח-תשפא.pdf לוח יומי - דיני ערב פסח שחל בשבת]''', תשפ"א {{PDF}}
*הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], '''[https://col.org.il/news/37314 הערות ותזכורות לערב פסח שחל בשבת]''' (תשס"ח) {{COL}}
*[[מכון הלכה חב"ד]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/25-03-2021-15-49-50-תרשימים-פסח-תשפא.pdf תרשימים ותזכורות לערב פסח שחל בשבת]''' {{אינפו}}

{{פסח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פסח]]