עריכת הדף "עקב (איבר)"

{{בעבודה מתמשכת}}
{{מפנה|עקב|פרשה ב[[ספר דברים]]|פרשת עקב}}
{{איברים}}
ה'''עקב''' הוא איבר בקצה האחורי של כף הרגל המשמש כ"בולם זעזועים", ומאפשר את ההליכה לכל הגוף כולו. העקב הוא האיבר היחיד עם בשר ועצמות שלא ניתן להזיזו, ובנוסף לכך עצבי תחושה שבו מועטים (לדוגמא, ניתן להכניסו למים חמים מאד ששאר הגוף נכווה בהן).

בחסידות מהווה העקב משל לחלק הנמוך ביותר, שעם זאת גם לו יש תפקיד המביא את הכלל לידי שלימות, ואדרבה, בענינים מסויימים יש בו מעלה על אף אברים אחרים הנחשבים למעולים ממנו.

==בתורת החסידות==
מכיון שבעקב לא מורגשת החיות של הנפש (אין בו שרירים ולא ניתן להזיזו, ונחשב לבחינת ה"דומם" שבאדם{{'''כל''' נברא כלול מארבעת הבחינות דצח"מ, ובחינת הדומם שבמדבר הוא העקב. (לקו"ש ד' ואתחנן אות ו'.}}), הוא נחשב בחינת 'היפך החיים' ומעין [[מלאך המוות]] שבאדם{{הערה|אבות דרבי נתן ספל"א.}} שבספירות הכוונה על ספירת המלכות{{הערה|אור התורה דברים חלק ב' עמוד תקג. ועוד.}}.

העקב הוא הפרק השלישי שברגל, והוא בחינה עשיה{{הערה|מיוסד על לשון הפסוק "בראתיו, יצרתיו, אף עשיתיו. ראה באור התורה שבהערה הקודמת.}}, שאין בה מצד עצמה חיות ורגש.

אצל האדם, העקב הוא בחינת [[דומם]], והוא בחינת ה[[ממוצע]] בין האדם ובין האדמה שעליה הולך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5725-3/136/207.htm שיחת שבת פרשת תזריע תשכ"ה].}}.

עם זאת, בעקב יש מעלה שאין באיברים האחרים, והוא התגלות הרצון שהוא בתוקף דווקא באיבר זה, כפי שרואים שאדם שרוצה לבדוק את חמימות המים מצליח לפעול זאת דווקא באמצעות העקב{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/20/316.htm ראו לדוגמא שיחת י' שבט תש"כ], סה"מ תרפ"ד ע' רצ ואילך. תרפ"ה ע' רנח ואילך. תש"ט ע' 119 ואילך. ובעוד ריבוי מקומות.}}.

ובעבודת האדם וכן בהשוואה של כללות הדורות לקומת האדם, כאשר הדור האחרון הוא בחינת העקב (עקבתא דמשיחא), וכך גם דווקא אצל אנשים פשוטים שלא מאיר בהם הרגש והמידות והם בחינת ה'עקב' שבדור, בהם דווקא מתגלה כח המסירות נפש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-3/311/328.htm שיחת ערב ראש השנה תשכ"ג, כ"ט אלול תשכ"ב], ובעוד ריבוי מקומות (ראה בנסמן בהערות שם, ועוד).}}, הן מצד זה שכוחות השכל והרגש לא מעלימים ומסתירים על הרצון, והן מצד זה שהעקב דווקא הוא כלי לגילוי הרצון{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5725-3/136/260.htm?q=%D7%90%D7%91 שיחת פרשת תזריע תשכ"ה סעיף י'].}}.

בכללות יותר, בחינת העקב מורה על בחינת המעשה ("והיה עקב תשמעון"), שהוא העיקר בהמשכת האור האלוקי למטה.

בנוסף מבואר בחסידות, שדווקא כשמרימים את העקב (האיבר הנחות והנמוך שבגוף) מתרומם הגוף כולו, ועד שהעקב מנשא ומרומם גם את הראש{{הערה|לקו"ש חלק כ' עמוד 267 ואילך.}}. וכפי שרואים בשעת הריקוד (שדווקא על ידי הריקוד ברגליים נפעלת השמחה בגלוי גם בראש), ועל דרך זה ברפואות שונות (שרפואה ברגל פועלת לטובה גם על הראש ומביאה אותו לתיקון ושלימות{{הערה|לקו"ת ר"פ נצבים. ובכ"מ.}}.)

==מובאות בחסידות==
===יעקב אבינו===
מידתו של יעקב אבינו היא מידת האמת, כפי שנאמר "תתן אמת ליעקב", [[קו האמצע]] שבדוגמת הבריח התיכון בבריחי המשכן - מבריח מן הקצה אל הקצה, כי מהותה של האמת שאינה משתנה.

דבר זה בא לידי ביטוי גם בשמו, המורכב מהאותיות י' עקב, כאשר ה[[אות יו"ד]] מורה על בחינת ה[[חכמה]] ראשית הספירות, והעקב מורה על תכלית הירידה, שמהבחינה העליונה ביותר ועד לבחינה התחתונה ביותר - זו אותה מהות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/9/27b.htm תורה אור וישב כז, ב]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/7/21a.htm?q=%D7%A2%D7%A7%D7%91 ויצא כא] ואילך. ועוד.}}.

===והוא יגוד עקב===
בברכתו של יעקב לבניו, מברך את גד{{הערה|בראשית מט, יט.}}: "גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב", כאשר פסוק זה נכלל אף בנוסח [[קריאת שמע שעל המיטה]] (שם כופלים את הפסוק ואומרים אותו גם בסדר הפוך, מהסוף להתחלה).

מפרשי המקרא מבארים שיעקב שיבח את גבורתו של גד שחזר מהמלחמה באחרונה והיה המאסף בגלל גודל גבורתו.

בחסידות מבואר שהפירוש ב'עקב' הוא גם מלשון אחרית הימים, התלוי בכיבוש הארץ ועד למקומות הכי נמוכים בחינת 'עקב' שזהו בכוחו של שבט גד שהיה גם החלוץ למסור את הנפש על נחלת הארץ, והוא בחינת ה[[יחידה]] שבנפש.

ופירוש הפסוק "והוא יגוד עקב", שמכנים את הקב"ה בלשון נסתר, היות ומדובר על בחינת [[עתיקא]] המתגלה דווקא על ידי העבודה בבחינת המעשה, בחינת עקב שבאדם{{הערה|אור התורה בראשית, ויחי עמוד שפב. שיחת עשרה בטבת תשמ"ה. לקוטי שיחות חלק ט' עמוד 11.}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:אברי הגוף]]