| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| [[קובץ:עמק המלך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר]] | | [[קובץ:עמק המלך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר]] |
| '''עמק המלך''' הוא ספר [[קבלה]] שנכתב על ידי רבי נפתלי הירץ בכרך, תלמידו של [[מהר"י סרוג]], מתלמידי [[האר"י]] הקדוש. הספר נדפס בשנת [[ת"ח]]. | | '''עמק המלך''' הוא ספר [[קבלה]] שנכתב על ידי רבי נפתלי הירץ בכרך, תלמידו של [[מהר"י סרוג]] מתלמידי [[האר"י]] הק'. הספר נדפס בשנת [[ת"ח]]. |
|
| |
|
| ==הספר==
| | בהיות ומחבר הספר אינו נמנה על תלמידיו של רבי [[חיים ויטאל]] היו בקרב המקובלים הספרדיים, ומעטים מקרב המקובלים החסידיים ששללו את לימוד ספרו, באשר מקובל כי רק רבי חיים ויטאל הוא אשר ניתנה לו הסמכות לכתוב את דברי רבו ולהעבירו לדורות. |
| הספר מקיף את כל [[סדר ההשתלשלות]] על פי קבלת [[האריז"ל]]. שיטת הספר בקבלה היא שיטת [[מהר"י סרוג]], שלעיתים שונה משיטת רבי [[חיים ויטאל]].
| |
|
| |
|
| יחודו של הספר הוא בהיותו מציין לכל יסוד את מקורו בחז"ל{{הערה|שם=המלך|המלך במסיבו חלק ב' ע' רי}}.
| | לעומת זאת בקרב תלמידי הבעל שם טוב, לא זאת בלבד שהספר אינו מוחרם כלל, אלא שהספר מהוה מקור עיקרי לתורת האר"י ז"ל, ויסודות רבים מתורת החסידות מושתתים על ספר זה, ביניהם שיטת החסידות בענין ה[[צמצום]] שלא כפשוטו, ההתדבקות ב[[אותיות התורה]] שהם - לפי שיטת מהר"י סרוג - למעלה למעלה מכל [[סדר ההשתלשלות]], וכן ההתעסקות בעולמות הקודמים ל[[אדם קדמון]], שקיימת רק בספרי מהר"י סרוג ותלמידיו. |
| | |
| כמו כן בספר מוזכרים מאות עובדות מהאר"י ז"ל כפי שמקובלים היו ביד המחבר ממקור ראשון, ורוב העובדות מהאר"י ז"ל הידועים לנו מבוססים על ספר זה.
| |
| | |
| מלבד ספר זה, כתב ספר נוסף בשם 'גן המלך', שהינו פירוש על [[ספר הזוהר]].
| |
| | |
| ==סמכות הספר==
| |
| כיון שהספר נכתב בשיטת מהר"י סרוג, השונה משיטת רבי [[חיים ויטאל]] המוסמכת יותר, עם הדפסתו יצאו כנגדו מהמקובלים הספרדיים שהלכו בשיטת הרח"ו, בראשם רבי חיים הכהן מארם צובא ורבי משה חאגיז{{הערה|ראה שם הגדולים מערכת ספרים אות ק' בסופו, ערך "קבלה".}}.
| |
| | |
| [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]] וממלאי מקומו נשיאי חב"ד לא פסלו את הספר לחלוטין, והביאו ממנו לפעמים, מכיון שהייתה להם קבלה איש מפי איש מפי [[אחיה השילוני]] וידעו באילו ענינים אפשר לסמוך על הספר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm אגרות קודש חלק י"א ע' קסז].}}.
| |
| | |
| אצל המגיד ממעזריטש היה צריך רשיון מיוחד לייסד ענינים בחסידות על ספר עמק המלך{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16015&st=&pgnum=408&hilite= ד"ה והחכמה מאין תמצא תשמ"ח]. וב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15988&st=&pgnum=116 ש"פ האזינו תשמ"ב] הובא מעין זה, אך בכיוון ההפוך, שהמגיד נתן רשיון מפורש להסתמך על הספר ולכן הוא מוסמך.}}.
| |
| | |
| במקום אחד התבטא [[הרבי]] שהספר מוזכר בחסידות פעמים ספורות, ורובם בהגהות [[אדמו"ר הצמח צדק]], והנשיאים שאחריו הוסיפו מעט{{הערה|1=ד"ה והחכמה תשמ"ח הנ"ל. המלך במסיבו שם.}}. ובמקום אחר התבטא שדבריו מובאים ריבוי פעמים בדרושי הצמח צדק, בתור יסוד לביאור על פי חסידות, ולפעמים אפילו מדגיש שהענין לא נמצא בכתבי האריז"ל ואף על פי כן סומך על זה{{הערה|1=ראה דרך מצוותיך שרש מצוות התפילה פרק לג, וכן [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/27a.htm לקוטי תורה שיר השירים כז, א] , - הובא באג"ק שם, וכן בחלק כ"א ע' קח. וב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&st=&pgnum=294&hilite= שיחת בדר"ח מרחשון תש"מ], שלמרות שלכאורה אין זו מעלה שהענין לא נזכר בעץ חיים, שהרי בכך פוחתת סמכותו, אף על פי כן ציין זאת הצמח צדק - בגלל החשיבות לדייק בכל ענין בתורה.}}; ומכאן הוכחה שהוא בר סמכא, למרות הרעש שעוררו כנגדו הספרדים{{הערה|ש"פ האזינו תשמ"ב הנ"ל.}}.
| |
| | |
| ישנם כמה יסודות מתורת החסידות המושתתים על ספר זה; ביניהם שיטת החסידות בענין ה[[צמצום]] שלא כפשוטו, ענין "שעשועי המלך בעצמותו"{{הערה|1=על ענין זה התבטא הרבי ש"זהו אחד מהמקומות הספורים שמובא ענין שלא כתוב ב[[פרי עץ חיים]], רק בעמק המלך" ([http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4607&st=&pgnum=331 ש"פ בשלח תשל"ג]).}}, ההתדבקות ב[[אותיות התורה]] שהם - לפי שיטת מהר"י סרוג - למעלה למעלה מכל [[סדר ההשתלשלות]], וכן ההתעסקות בעולמות הקודמים ל[[אדם קדמון]], שקיימת רק בספרי מהר"י סרוג ותלמידיו.
| |
| | |
| [[הרבי]] התבטא ש"אלו המחפשים ביאורים דוקא בענינים שמקורם בעמק המלך, שלא זו הדרך, ויש די עמקות בעניני חסידות, כמו [[המשך תער"ב]], וגם בענינים שבעמק המלך שהובאו בחסידות, ואין מקום לחדש ללמוד דוקא ענינים חדשים בעמק המלך, ובפרט שיש הרבה ענינים לחדש בחסידות ובקבלה מלבד זה"{{הערה|ד"ה והחכמה תשמ"ח הנ"ל.}}.
| |
| | |
| ==לקריאה נוספת==
| |
| *אריאל רוט, '''השפעת 'עמק המלך' על חסידות חב"ד''', בתוך הקובץ 'חב"ד: היסטוריה הגות ודימוי', תשע"ו
| |
|
| |
|
| | הספר נכתב בשפה עשירה ורחבה, ומבאר לעומק כל מיני מושגים עלומים שנזכרו בספרי האר"י הק'. הספר מוזכר מאות פעמים בספרי [[אדמו"ר הזקן]], וישנם דרושים שלימים של אדה"ז שמבוססים בעיקר על ספרו, כמו הדרוש שבו מבואר כי בריאת כל העולמות כולם הם רק מאות [[ה]] אחת מ[[שם ס"ג]]. |
|
| |
|
| | מלבד זאת, הספר היה מצוי באותה תקופה יותר מהספר [[עץ חיים]], ולכן ניתן למצוא בספרי [[המגיד ממעזריטש]] ואדה"ז מאות דרושים המבוססים על לשון הספר, מלבד היותו כאמור בסיס ראשוני לדרך הקבלה על פי שיטת החסידות. כמו כן בספר מוזכרים מאות עובדות מהאר"י ז"ל כפי שמקובלים היו ביד המחבר ממקור ראשון, ורוב העובדות מהאר"י ז"ל הידועים לנו מבוססים על ספר זה. |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
| *{{HebrewBooks|רבי נפתלי הירץ בכרך|עמק המלך|7307}} | | *{{7307|היברובוקס|}} |
| {{הערות שוליים}}
| |
| {{ספרי קבלה}}
| |
| [[קטגוריה:ספרי קבלה]] | | [[קטגוריה:ספרי קבלה]] |