עריכת הדף "עירוב רשויות (תחומים, חצירות)"

'''עירוב''' (רשויות) הוא קו האמצעי{{הערה|כידוע שעשר הספירות נחלקות מצד תוכנן לשלושה קוים: קו הימין - חח"נ (חסד, חכמה, נצח), קו השמאל – בג"ה (בינה גבורה הוד), וקו האמצעי – דת"י (דעת תפארת יסוד).}} (דעת, תפארת, יסוד), המערב ומאחד ימין ושמאל.

==עניינו העיקרי - תפארת==
עניינו העיקרי{{הערה|שם=ילקוט לוי יצחק|ילקוט לוי יצחק על התורה, עמ' 95.}} של '''עירוב''' הוא לערב את המקום שמחוץ לתחום ([[רשות הרבים]]) עם המקום שבתוך התחום, לעשותו שיהא גם הוא נחשב בתוך התחום. [[עבודת השם|ובעבודה]] הוא לפעול בהרבוי (חוץ לתחום) את עניין האחדות (תוך התחום) – שגם הריבוי יהא נחשב כאילו הוא בתוך התחום{{הערה|לקוטי שיחות יא עמ' 70 ואילך.}}.

עירוב רשויות הוא בחינת ה[[תפארת]], ועניינו בעבודת האדם{{הערה|תורת מנחם ספר המאמרים התש"ב ע' קפה, ומקורו במאורי אור אות ע' סעיף כז, ות"ז ריש תיקון כ"ד.}} הוא מידת ה[[רחמים]] - שמצדה נמשכת השפעת ה[[חסד]] גם במקום שה[[גבורה]] לא מסכימה להשפיע שם, ונמצא שזהו עניין שאין עליו מנגד. ודבר זה (שעירוב הוא תפארת) מרומז בתיבת '''עירוב''' עצמה – שהיא עצמה כוללת את שתי הבחינות חסד וגבורה (ובאופן שהגבורה כלולה ומוקפת בחסד). והיינו, תיבת "עירוב" צרופה מאותיות [[שם ע"ב|ע"ב]] [[רי"ו]]: ע"ב ב[[גימטריה]] חסד{{הערה|ולמעלה יותר, כידוע ששם ע"ב הוא ב[[חכמה]] '''מקור''' החסד, ולכן חסד עם הכולל בגימטריא חכמה.}} ורי"ו בגימטריה גבורה{{הערה|כולל גם [[בינה]] - שהיא שורש הגבורה.}}.


היינו, '''תוך התחום''' הוא [[סטרא דקדושה]] - בחינת חסדים, המקום ש'''מחוץ לתחום''' - בחינת גבורה שממנה יונקות הקליפות{{הערה|תניא סוף פרק לג, וראה בערך [[רשות הרבים]]}} (כידוע{{הערה|זהר חלק ג' דף קפ ע"ב, לקו"ת חוקת נו ג, לקו"ש כה עמ' 79.}} בענין פרה דקבילת מן שמאלא), '''והעירוב''' - תפארת שמערב חסד עם גבורה וממתיק את הגבורות והדינים (שלא יינקו משם החיצונים). וכשהגבורות כלולות ומוקפות בחסדים (ואין לקליפות יניקה מהן) אז גם הן בתחום הקדושה. וזהו מה שבתיבת '''עירוב''' אותיות ע"ב (בגימטריה חסד) מקיפות את אותיות רי"ו (גימטריה גבורה) פנים ואחור כדי להמתיקן.

==בבחינת ה[[דעת]]==
מאחר וחכמה היא שורש החסד, ובינה שורש הגבורה, ודעת (עליון) הוא המחבר חכמה ובינה, נמצא שעירוב הוא גם בחינת הדעת{{הערה|ד"ה ברוך שעשה ניסים ט"ו תמוז תש"כ, על פי המאורי אור מערכת ע' אות כז.}}{{הערה|שם=ילקוט לוי יצחק}}.

==בבחינת היסוד==
מבאר הרבי הצמח צדק{{הערה|אוה"ת ויגש 1962.}} (על יסוד הנאמר בקבלה{{הערה|ת"ז תקון כ"ד דס"ז ע"ב: "עירוב איהו עמודא דאמצעיתא וביה מטלטלין מבית לבית דאינון שכינה עילאה ותתאה", רע"מ ר"פ תשא: "ו' ממוצע בין שני ההי"ן", הקדמה לת"ז דף ח': "עירוב איהו צדיק", פע"ח שער הלולב פ"ג "שלכן מערב הוא יסוד שבו מתערבין כל החסדים כו'".}}) שעירוב הוא בחינת היסוד, כי היסוד ממשיך את הטפה מהכתר ובו מתאספים ומתערבים כל האורות. כי דרך בו כל הנחלים הולכים אל הים ובו מתערבים כל הכוחות. והוא כמשל הטפה הנמשכת מהיסוד, שהיא נמשכת מהמוח ע"י כל הרמ"ח אברים, שיש בה מכללות כולן וכולן מתערבים בו.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/file/d/1WFh-qhRBr-vJmDew3tBEqZVjznVEU-tA/view האם הצאר התנכל לעירובין בכל מדינות מלכותו?]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמט פרשת פקודי תשפ"ד עמוד 72{{הערה|וראה שם בתחילת ההערה רשימת הערות נוספות שהתפרסמו בנושא במרוצת הזמן.}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]]
תיאור	מה יש להקליד	מה מתקבל
הטיה	''טקסט נטוי''	טקסט נטוי
הדגשה	'''טקסט מודגש'''	טקסט מודגש
הדגשה והטיה	'''''טקסט מודגש ונטוי'''''	*טקסט מודגש ונטוי*