עריכת הדף "עיוור"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''עיוור''' (בארמית ובלשון [[חז"ל]] '''סומא''' או '''סגי נהור''' הוא אדם שחוש הראיה שלו פגום, וכתוצאה מכך אינו רואה. ישנם הרבה סוגים וסיבות לעיוורון, הבעיה יכולה להיות ב[[עין]] בעצבים או ב[[מח]].
'''עיוור''' הוא אדם שחוש הראיה שלו פגום, וכתוצאה מכך אינו רואה. ישנם הרבה סוגים וסיבות לעיוורון, הבעיה יכולה להיות ב[[עין]] בעצבים או ב[[מח]].


==כינויים לעיוור==
==כינויים לעיוור==
העיוור בלשון [[חז"ל]] נקרא '''סומא''' או '''סגי נהור'''.
העיוור בלשון [[חז"ל]] נקרא '''סומא''' או '''סגי נהור'''.


[[הרבי]] שואל למה קוראים לעיוור "סגי נהור" שפירושו: ריבוי האור ולכאורה זהו [[לועג לרש]] שלעיוור אין ריבוי אור וראיה? ומבאר, שלעיוור באמת יש אור וראיה חזקה ביותר, אז למה אינו רואה? כי מרוב שהאור חזק כלי ה[[עין]] לא מצליחים להכיל אור זה ולכן אינו מצליח לראות.
[[הרבי]] שואל למה קוראים לעיוור "סגי נהור" שפירושו: ריבוי האור ולכאורה זהו [[לועג לרש]] שלעיוור אין ריבוי אור וראיה? ומבאר שלעיוור באמת יש אור וראיה חזקה ביותר, אז למה אינו רואה? כי מרוב שהאור חזק כלי ה[[עין]] לא מצליחים להכיל אור זה ולכן אינו מצליח לראות.
 
 
ודוקא מתוך הירידה של אי הראיה (הזמנית), נעשה אחר כך עליה וראיה חזקה פי כמה{{הערה|[[דבר מלכות]] שופטים הערה 107}}, כיתרון ה[[אור]] מן ה[[חושך]]{{הערה|קהלת ב יג}}, שדוקא מתוך שיש חושך והעלם נעשה הגילוי של האור נעלה וחזק יותר.
 
==עורים בתורה==
==עורים בתורה==
בתורה מוזכרים עורים וסיפורים רבים שנקשרו לעיוורון:
בתורה מוזכרים עורים וסיפורים רבים שנקשרו לעיוורון:
שורה 18: שורה 15:
*[[עלי]] הכהן התעוור מזקנה.
*[[עלי]] הכהן התעוור מזקנה.
*[[בבא בן בוטא]] סומא על ידי הורדוס.
*[[בבא בן בוטא]] סומא על ידי הורדוס.
*[[רב יוסף]] היה עיוור ובכל זאת היה בקי בכל התורה עד שכונה "סיני"{{הערה|ברכות סד. א}}.
*[[רב יוסף]] היה עיוור ובכל זאת היה בקי בכל התורה עד שכונה "סיני" {{הערה|ברכות סד. א}}.
*[[רב ששת]] היה עיוור, ובכל זאת היה בקי בתלמודו עד שחזר על כל תלמודו בשלושים יום.
*[[רב ששת]] היה עיוור, ובכל זאת היה בקי בתלמודו עד שחזר על כל תלמודו בשלושים יום.


שורה 35: שורה 32:


===[[נרות שבת]]===
===[[נרות שבת]]===
עדיף שבעלה של העיוורת ידליק. אם הייתה רואה בעבר והורגלה להדליק יכולה להמשיך אך תשתדל להדליק ראשונה{{הערה|שו"ע אדה"ז סי' רס"ג, סי"ב}}
עדיף שבעלה של העיוורת ידליק. אם היתה רואה בעבר והורגלה להדליק יכולה להמשיך אך תשתדל להדליק ראשונה {{הערה|שו''ע אדה''ז סי' רס"ג, סי"ב}}


==העוורים ב[[גאולה]]==
==העוורים ב[[גאולה]]==
בגאולה כל העוורים יתרפאו כנאמר{{הערה|ישעיה לה ד}} "אז תפקחנה עיני עוורים". ויתירה מזה יהיו הראשונים להתרפאות{{הערה|מדרש תהלים קט"ו ח}}.
בגאולה כל העוורים יתרפאו כנאמר{{הערה|ישעיה לה ד}} "אז תפקחנה עיני עוורים". ויתירה מזה יהיו הראשונים להתרפאות{{הערה|מדרש תהילים קט"ו ח}}.


==כתב ברייל==
==כתב ברייל==
[[קובץ:התניא בברייל.jpg|ממוזער|[[ספר התניא]] [[הדפסת התניא|המודפס]] בברייל מוגש לרבי]]
כתב ברייל הוא כתב מיוחד לעוורים הנכתב על ידי הבלטת האותיות, ונקרא על ידי המישוש.
כתב ברייל הוא כתב מיוחד לעוורים הנכתב על ידי הבלטת האותיות, ונקרא על ידי המישוש.
בשנת [[תשנ"א]] הודפס [[ספר התניא]] בכתב ברייל ו[[הרבי]] הסביר {{הערה|דבר מלכות פרשת עקב אות טו ואילך}} שכעת [[משיח]] מוכרח לבוא, כי כבר קוים "לכשיפוצו מעינותיך חוצה" עד שאפילו העוורים יכולים ללמוד את [[תורת החסידות]].


בשנת [[תנש"א]] הודפס [[ספר התניא]] בכתב ברייל ו[[הרבי]] הסביר{{הערה|דבר מלכות פרשת עקב אות טו ואילך}} שכעת [[משיח]] מוכרח לבוא, כי כבר קוים "לכשיפוצו מעינותיך חוצה" עד שאפילו העוורים יכולים ללמוד את [[תורת החסידות]].
==ראה גם==
 
לפני כמה שנים, הודפס ספר ה[[דבר מלכות]] בכתב ברייל. ביוזמתם של שניאור אוריאן, ויוסף בן דוד (שהוא בעצמו סגי נהור).
 
==ראו גם==
*[[לשון סגי נהור]]
*[[לשון סגי נהור]]
*[[חוש הראיה]]
*[[חוש הראיה]]
 
{{הערות שוליים|}}
==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/magazine/242784/ הודפס הדבר מלכות בבריל]
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)