עריכת הדף "עיוור"

{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''עיוור''' הוא אדם שחוש הראיה שלו פגום, וכתוצאה מכך אינו רואה. ישנם הרבה סוגים וסיבות לעיוורון, הבעיה יכולה להיות ב[[עין]] בעצבים או ב[[מח]].

==כינויים לעיוור==
העיוור בלשון [[חז"ל]] נקרא '''סומא''' או '''סגי נהור'''.

[[הרבי]] שואל למה קוראים לעיוור "סגי נהור" שפירושו: ריבוי האור ולכאורה זהו [[לועג לרש]] שלעיוור אין ריבוי אור וראיה? ומבאר, שלעיוור באמת יש אור וראיה חזקה ביותר, אז למה אינו רואה? כי מרוב שהאור חזק כלי ה[[עין]] לא מצליחים להכיל אור זה ולכן אינו מצליח לראות.

ודוקא מתוך הירידה של אי הראיה (הזמנית), נעשה אחר כך עליה וראיה חזקה פי כמה{{הערה|[[דבר מלכות]] שופטים הערה 107}}, כיתרון ה[[אור]] מן ה[[חושך]]{{הערה|קהלת ב יג}}, שדוקא מתוך שיש חושך והעלם נעשה הגילוי של האור נעלה וחזק יותר.

==עורים בתורה==
בתורה מוזכרים עורים וסיפורים רבים שנקשרו לעיוורון:
*[[יצחק אבינו]] כהו עיניו הייינו שראייתו נחלשה במאד מזיקנה, וכך [[יעקב אבינו|יעקב]] הצליח לקחת את הברכות במקום [[עשיו]].
*[[יעקב אבינו]] התעוור אף הוא מזיקנה.
*כש[[פרעה]] רצה להרוג את [[משה]] על שהרג את המצרי, ה' עיוור את כל הנוכחים וכך משה יכל לברוח.
*[[בלעם]] הרשע היה עיוור בעין אחת.
*[[שמשון הגיבור]] נתעוור על ידי ה[[פלישתים]].
*[[עלי]] הכהן התעוור מזקנה.
*[[בבא בן בוטא]] סומא על ידי הורדוס.
*[[רב יוסף]] היה עיוור ובכל זאת היה בקי בכל התורה עד שכונה "סיני"{{הערה|ברכות סד. א}}.
*[[רב ששת]] היה עיוור, ובכל זאת היה בקי בתלמודו עד שחזר על כל תלמודו בשלושים יום.

==הלכות עיוור==
===חיוב כללי במצוות===
לדעת [[רבי יהודה]] עיוור פטור ממצוות אך [[חכמים]] סוברים שעיוור כן חייב במצוות (וההלכה כמותם){{הערה|קידושין לא א}}.

===ברכת פוקח עוורים===
עיוור אינו מברך ברכת פוקח עוורים מאחר וזה דבר שחסר אצלו.{{הערה|שו"ע אדה"ז סי' מ"ו ס"ז, קצוה"ש סי' ה' ס"ו}}

===[[ציצית]]===
סומא חייב במצוות ציצית{{הערה|בית יוסף סימן י"ז סעיף ז}} ולמרות שכתוב "וראיתם אותו" זה בא למעט כסות לילה.

===עליה לתורה===
לדעת [[שולחן ערוך המחבר]] אין להעלות עיוור לתורה, אך לדעת ה[[רמ"א]] מותר{{הערה|שו"ע או"ח סי' קל"ט ס"ג}}.

===[[נרות שבת]]===
עדיף שבעלה של העיוורת ידליק. אם הייתה רואה בעבר והורגלה להדליק יכולה להמשיך אך תשתדל להדליק ראשונה{{הערה|שו"ע אדה"ז סי' רס"ג, סי"ב}}

==העוורים ב[[גאולה]]==
בגאולה כל העוורים יתרפאו כנאמר{{הערה|ישעיה לה ד}} "אז תפקחנה עיני עוורים". ויתירה מזה יהיו הראשונים להתרפאות{{הערה|מדרש תהילים קט"ו ח}}.

==כתב ברייל==
[[קובץ:התניא בברייל.jpg|ממוזער|[[ספר התניא]] [[הדפסת התניא|המודפס]] בברייל מוגש לרבי]]
כתב ברייל הוא כתב מיוחד לעוורים הנכתב על ידי הבלטת האותיות, ונקרא על ידי המישוש.

בשנת [[תנש"א]] הודפס [[ספר התניא]] בכתב ברייל ו[[הרבי]] הסביר{{הערה|דבר מלכות פרשת עקב אות טו ואילך}} שכעת [[משיח]] מוכרח לבוא, כי כבר קוים "לכשיפוצו מעינותיך חוצה" עד שאפילו העוורים יכולים ללמוד את [[תורת החסידות]].

לפני כמה שנים, הודפס ספר ה[[דבר מלכות]] בכתב ברייל. ביוזמתם של שניאור אוריאן, ויוסף בן דוד (שהוא בעצמו סגי נהור).

==ראו גם==
*[[לשון סגי נהור]]
*[[חוש הראיה]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/magazine/242784/ הודפס הדבר מלכות בבריל]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]