לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
עזרא הסופר
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
[[קובץ:עזרא.jpg|ממוזער|קבר המיוחס לעזרא ב[[בבל]]]] '''עזרא הסופר''' (לדעות מסוימות נפטר ב-[[ט' בטבת]] או ב-[[י' בטבת]]) היה ממנהיגי ישראל בתקופת שיבת ציון ותחילת ימי [[בית שני]], ממקימי וחברי [[כנסת הגדולה]]. מכונה גם בשם "עזרא הסופר", משום שהיה "סופר מהיר בתורת משה אשר נתן ה' אלהי ישראל"{{הערה|עזרא ז' ו}}. ==תולדות חיים== אביו של עזרא הוא שריה, והתייחס ל[[כהונה]] עשרים ושלשה דורות, עד [[אהרן הכהן]]{{הערה| דה"י א' ו}}. עזרא עלה ל[[ירושלים]] ב[[א' באב]], בשנת ד' אלפים רי"ח (היא שנת 457 לפני [[הספירה הנוצרית]]), היא השנה השביעית לשלטונו של ארתחשסתא מלך [[פרס]], לאחר מסע מ[[בבל]] ל[[ירושלים]] שנמשך כארבעה חודשים – מ[[חודש ניסן]] ועד [[חודש אב]]. עם עזרא עלו כאלף ושמונה מאות איש בעליה שהייתה לשנייה בתקופת שיבת ציון, לאחר העלייה הראשונה כשישים שנה לפני כן על ידי [[זרובבל]]. עם עלייתו דאג עזרא לשקם את שלטון ישראל ב[[ארץ ישראל]], העיר [[ירושלים]] ועבודת ה' ב[[בית המקדש]], ואף גזר גזירות אחדות על העם כחיזוק לקשיי הדור. את עזרא לווה בתפקידו ופועלו [[נחמיה]] השר, פחת מלך פרס שעמד לימינו. לדעות מסוימות כתב עזרא את [[תרגום אונקלוס|התרגום המצוי בידינו]] לתורה{{הערה|ונקרא על שם [[אונקלוס]] הגר כיון שהוא חידשו ולימדו לישראל}}. לדברי [[רבי יהושע בן קרחה]] הנביא [[מלאכי]] הוא עזרא{{הערה|מגילה ט"ו}}. עזרא היה תלמידו של [[ברוך בן נריה]]{{הערה|שה"ש רבה ב}}. בזמן עליית עזרא היו ישראל ראויים שיעשה להם נס כמו שנעשה להם בימי [[יהושע בן נון]], אלא שגרם החטא, ולא הלכו אלא ברשות [[כורש]] ונשתעבדו לו ולזרעו בדורות הבאים{{הערה|ברכות ד'}}. לדעה מסוימת [[כתב אשורי]] המצוי בידינו כיום נתחדש על ידי עזרא, בשונה מהכתב העברי המקורי בו נתנה [[התורה]]{{הערה| סנהדרין כ"א}}. עזרא היה ממקימי ומחבריה הראשונים של [[כנסת הגדולה]]. על עזרא נאמר בתוספתא כי ראויה הייתה התורה להינתן על ידיו, אלא שבא [[משה רבנו]] וקדמו. ==תקנות עזרא== עזרא הסופר תיקן כמה תקנות לחיזוק הדת ודורו, ומסורה בידי [[חז"ל]] שעשר תקנות הן: * שיהיו קורין בתורה בצבור בשני ובחמשי ובשבת במנחה, כדי שלא ישארו ישראל ג' ימים בלא תורה. * שיהיו קורים את הקללות (תוכחות) שפרשת [[בחוקותי]] לפני [[שבועות]], ושבפרשת [[כי תבא]] לפני [[ראש השנה]]{{הערה| מגילה ל"א}}. * שיהיו בתי דין דנים בימי שני וחמישי, בזמנים בו העם מתאסף מהעיירות לערים הגדולות{{הערה| כתובות ג'}}. * שיהיו מכבסים בגדים ביום חמישי לכבוד [[שבת]], כיון שבערב שבת טרודים בהכנות לשבת. * שיהיו אוכלים משהו בערב שבת. * שתהא ה[[אשה]] משכימה ואופה, כדי שתהא הפת מצויה לעניים. * שתהא אשה חוגרת בסינר משום צניעות. * שתהא אשה חופפת וטובלת, כדי להעביר הלכלוך שלא תהיה חציצה, ומשום מיאוס. * שיהיו רוכלים מחזירים בעיירות, כדי למכור תכשיטי נשים ולא יתגנו על בעליהן. ===טבילת עזרא=== {{ערך מורחב|טבילת עזרא}} * טבילה לבעלי קרי לצורך דברי תורה{{הערה| ברכות כ"ב}}, שלפני עזרא היו צריכים טבילה רק לאכילת קדשים ותרומה{{הערה| ב"ק פ"ב }}. תקנה זו נועדה לרומם את רמת הקדושה והטהרה של עוסקי התורה. עם זאת, התקנה בוטלה עוד בזמן חז"ל, והטבילה לבעל קרי נחשבת כיום למנהג חסידות בלבד. ב[[חסידות חב"ד]], למרות ביטול התקנה, מודגשת מאוד מעלת הטבילה במקווה, במיוחד כהכנה לתפילה ולעבודת ה'. עם זאת, אין מדובר בהקפדה על תקנת עזרא, אלא בהנהגה חסידית כללית. ===תקנות לדורו=== מלבד התקנות לדורות הנ"ל גרם עזרא להרחקת הנשים הנכריות ולטהרת המשפחות בישראל, לחקירה ודרישה ביוחסין{{הערה|ראו גם קידושין ס"ט}} ==ספר עזרא== בספר עזרא מתוארת עלייתו לארץ, קורותיו וקורות עם ישראל בארץ ישראל ובירושלים באותה תקופה, שיקום ירושלים ובית המקדש והתקנות שקבע לצורך טהרת העם וייחוס הכהנים והלווים. ==ספר התורה שהגיה עזרא== [[אדמו"ר הריי"צ]] העיד{{הערה| ספר היום יום, ז' אלול. ושם ציין למקורות העוסקים בכך: "ועיין בשארית יהודא (יורה דעה סימן ט"ז) ודברי נחמיה (יורה דעה סימן כ"ב). ובספר משנת אברהם (סימן ל"ב) מציין כמה ספרים הדנים בזה"}}, שראה ב[[פראג]] [[ספר תורה]] עתיק שנכתב על ידי עזרא הסופר, ולפי עדותו נכתב בו הפסוק "לא יבא פצוע דכא.. בקהל ה'"{{הערה|דברים כ"ג ב'}} כשהמילה "דכא" מאויתת ב[[אל"ף]], ושלא כמקובל בכמה מקהילות ישראל לכתבה בה"א. כמו כן העיד הרבי הריי"צ כי בעיר ורמס (וורמייזא, [[גרמניה]]) ראה ספר התורה שלפי הקבלה נכתב על ידי [[מהר"ם מרוטנבורג]] ואף הוא מאוית באותה צורה, וכפי שיטת אדמו"ר הזקן. ==קישורים חיצוניים== *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/689204/jewish/-.htm עזרא הסופר] {{בית חבד}} {{ספרי התנ"ך}} {{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:עזרא הסופר}} [[קטגוריה:נביאים]] [[קטגוריה:אנשי כנסת הגדולה]] [[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:בית חבד
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב/קוד
(
עריכה
)
תבנית:ניווט קבוצות
(
עריכה
)
תבנית:ספרי התנ"ך
(
עריכה
)
תבנית:ערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:שורה אחת
(
עריכה
)
תבנית:תת קבוצה
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)