עריכת הדף "עולם האצילות"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | {{עולמות אבי"ע}} | + | {{תבנית:עולמות אבי"ע}} |
'''עולם האצילות''' הוא הראשון מבין ארבעת עולמות [[אבי"ע]]: אצילות, [[בריאה]], [[יצירה]], [[עשיה]]. עולם זה נקרא בשם "עולם האצילות" שכן הוא אצלו וסמוך לו{{הערה|פרדס שער טז (שער אבי"ע) פ"א}}, שעולם האצילות הוא העולם הגבוה מבין העולמות, ובו שוכן [[אור אין סוף]] ממש. | '''עולם האצילות''' הוא הראשון מבין ארבעת עולמות [[אבי"ע]]: אצילות, [[בריאה]], [[יצירה]], [[עשיה]]. עולם זה נקרא בשם "עולם האצילות" שכן הוא אצלו וסמוך לו{{הערה|פרדס שער טז (שער אבי"ע) פ"א}}, שעולם האצילות הוא העולם הגבוה מבין העולמות, ובו שוכן [[אור אין סוף]] ממש. | ||
שורה 18: | שורה 18: | ||
ב. האצלה מלשון הפרשה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/1/3a.htm תורה אור בראשית ג, א]}}, שעולם האצילות הופרש מהאור שקודם לו. ולכן אף על פי שבאופן כללי נקרא "איהו וחיוהי חד" וכו', מכל מקום, אינו חד לגמרי אלא כבר נעשה בו שינוי והוא גם כן מוגבל (שישנן עשר ספירות ולא תשע ולא אחד עשרה). | ב. האצלה מלשון הפרשה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/1/3a.htm תורה אור בראשית ג, א]}}, שעולם האצילות הופרש מהאור שקודם לו. ולכן אף על פי שבאופן כללי נקרא "איהו וחיוהי חד" וכו', מכל מקום, אינו חד לגמרי אלא כבר נעשה בו שינוי והוא גם כן מוגבל (שישנן עשר ספירות ולא תשע ולא אחד עשרה). | ||
− | |||
==בבחינת ממוצע== | ==בבחינת ממוצע== | ||
שורה 45: | שורה 44: | ||
==כולל הפכים== | ==כולל הפכים== | ||
− | עולם האצילות כולל ומאחד בתוכו שני ענינים מנוגדים, ורק מצד היות [[הקב"ה]] כל-יכול - אפשרי הדבר לאחד שני הפכים בנושא אחד. והיינו, היות האצילות - עולם מוגדר, | + | עולם האצילות כולל ומאחד בתוכו שני ענינים מנוגדים, ורק מצד היות [[הקב"ה]] כל-יכול - אפשרי הדבר לאחד שני הפכים בנושא אחד. והיינו, היות האצילות - עולם מוגדר, ויחד עם זאת, היותו בבחינת אין-סוף. |
ועל זה מלמדים שתי המשמעויות בשם "אצילות": א) אצילות מלשון אצלו וסמוך לו. ב) אצילות מלשון האצלה והפרשה ממנו. | ועל זה מלמדים שתי המשמעויות בשם "אצילות": א) אצילות מלשון אצלו וסמוך לו. ב) אצילות מלשון האצלה והפרשה ממנו. | ||