עריכת הדף "עבודה צורך גבוה"

{{לעריכה}}
'''עבודה צורך גבוה''' היא הגדרה וכינוי לנקודת הסתכלות שעבודת האדם בקיום התורה והמצוות משלימה חיסרון אותו הוא ממלא במעשיו. באופן כללי יותר הביטוי מתייחס גם לנקודה עדינה יותר - האם בכלל מעשי האדם תופסים מקום למעלה.

==ההכרח==
יש כמה הכרחיים שעבודתינו נוגע ומשלים משהו למעלה:
* נאמר בפסוק{{הערה|במדבר יד, יז.}} "ועתה יגדל נא כח אדנ"י", המשמעות הוא, שאנו יכולים להגדיל כח ה' על ידי קיום המצוות{{הערה|שם=איכה רבה|איכה רבה פ"א, לג}}.
* נאמר בפסוק{{הערה|שמות כג, כה}} "ועבדתם את הוי' אלקיכם" והלשון ועבדתם מורה על עבודה שהוא בדוגמת עבודת [[עבד (תואר)|עבד]]. כמו שעבודת עבד הוא, להשלים מה שחסר להאדון, כך העבודה שאנו עושים לה', הוא להשלים כביכול במה שחסר לו
* במדרש מובא שזמן שישראל אינם עושים רצונו של מקום מתישים כביכול כח גדולה של מעלה{{הערה|שם=איכה רבה}}.

==הקושי==
העובדה שעבודתו של נברא מוגבל נוגעת ומשפיעה 'למעלה', מעוררת 2 קשיים מרכזיים, האחד אידיאולוגי - כיצד ניתן לומר על ה', שהוא שלם בתכלית השלמות, שחסר לו משהו ומעשים של התחתונים נוגע לו ו'משלים' את החוסר שלו?

והקושי השני - שהדבר סותר למה שמובא במקומות אחרים בפסוקים ובדברי חז"ל, ולדוגמא:
* נאמר בפסוק{{הערה|איוב לה ז.}} "אם צדקת מה תתן לו וגו'", כלומר שמעשה התחתון לא 'אכפת' לקב"ה.
* נאמר במדרש{{הערה|בראשית רבה פמ"ד, א.}} שלא איכפת ליה להקב"ה אם אדם נוחר (שוחט מן הנחיריים - שלא כהלכה) את הבהמה קודם שאוכל או ששוחט אותה כדין.

==ההסברה==
===במדריגות שלאחר הצמצום ===
המקובלים הראשונים{{הערה|ראה עבודת הקודש (להר' [[מאיר אבן גבאי]]) בחלק העבודה פ"ג}} הכריחו, מחמת הסתירות האמורות, שזה תלוי באיזה מדריגה אנו מדברים. בדרגה של "אדון יחיד שורש השרשים יתברך", ובלשון החסידות, במדריגות שלפני ה[[צמצום]] (בעצמות אור אין סוף) - לא נוגע עבודתנו, אבל באור האלוקי שבא בצמצום ובהגבלה העבודה אכן נוגעת.

ההסברה "מה אנו צריכים להשלים למעלה" היא, שבכדי לברוא העולמות היה צריך להיות ענין הצמצום. בתחילת הבריאה היה הצמצום מצידו - כי הוא [[חפץ חסד]], אבל עכשיו בכדי שיהיה עולם מוגבל (-צמצום) צריך לעבודתינו. הסיבה לזה הוא מכיון שהצמצום הוא ביטול הרצון, שהאור שהי' ממלא מקום החלל הוא הרצון, וזה שהניח אורו על הצד הוא ביטול הרצון. ובכדי שה' יעשה הצמצום, היפך רצונו כביכול, אנו צריכים לעשות עבודה מעין זה, היינו להתגבר על רצוננו ושכל מציאותנו תהיה כפי רצון ה'.

===[[שם הוי']] - היה הוה ויהיה===
ההסברה אמורה היא נכונה, אם תכלית כוונותינו הוא, להמשיך אור מוגבל בלבד. אבל מכיון שתכלית הכוונה היא להמשיך גילוי שם הוי' בעולם - מוכח שעבודתנו נוגעת גם בשם הוי'.

ההסברה בזה: תחילת ההגבלה שנעשה על ידי הצמצום הוא ה[[זמן#כהגדרת העולם|הגבלה של זמן]] ומקום. בכדי להסיר ההגבלה צריכים אנו להתבונן בהענין שהוי' הוא למעלה מזמן ומקום, והזמן ומקום בטלים לו, ובאמת המקום וזמן הם בלי מקום וזמן. על ידי זה יהיה ניכר זה גם בעולם.
זה שאמרנו שעבודתינו נוגע בשם הוי' אינה בסתירה למה שאמרנו שבמדריגות שלפני הצמצום אינו נוגע העבודה, כי, גם שם הוי' (הוה היה ויהיה כאחד), הוא במדריגת [[סובב]] שהוא רק הארה בלבד.

===ב[[עצמות]]===
אבל גם ההסברה אמורה לא מספיק, מכיון שמשמעותו הפסוק{{הערה|ויקרא כה, נה.}} "כי '''לי''' בני ישראל עבדים" הוא, שעבודתינו נוגע ל[[עצמות]] אור אין סוף.
ההסברה בזה: ביארנו שעבודתינו נוגע בשם הוי' שהוא הארה בלבד. וידוע שעצמות ומהות ושם הוי' הם אותו דבר כמו שנאמר "אני הוי'" שמשמעותו הוא שאני והוי' הם אותו דבר. לפי זה יוצא, שהכוונה בהעבודה להמשיך גילוי שם הוי' בעולם, מושרשת בעצמות.

מכיון שמדברים בעצמות (ולא כמו ב[[סדר השתלשלות]] ששם יש הגבלות), יכולים לומר שהכוונה היא שיהיה עבודה וגם אינו נתפס בזה ח"ו. לדוגמא כמו שאומרים לגבי [[תשובה]], שתשובה מגיע למקום שאין מעשה התחתונים נוגע, ומגיעים למדריגה זו דוקא על ידי '''פעולת''' התשובה.

לפי הסברה זו, שהכוונה מושרשת בעצמות, ההסברה היא להיפך; המקורות שאומרים שמעשה התחתונים אינו נוגע מדברים על מדריגות נמוכות יותר (חיצוניות אור אין סוף) מהמקום שזה אכן נוגע{{הערה|זהו המשמעות בתחילת ההסברה בתער"ב עמוד תתקכג אבל בסוף העמוד משמע שה"לא איכפת ליה" הוא באותו מדריגה שנוגע עצמה.}}{{הערה|ספר המאמרים תער"ב, ד"ה ויקרא וד"ה צו תרע"ה, ד"ה כימי צאתך תשט"ז.}}.

==ראו גם==
[[לא תהיה משכלה|מאמר לא תהיה משכלה תשי"ב]]

==לקריאה נוספת==
* ספר המאמרים תער"ב, ד"ה ויקרא וד"ה צו תרע"ה
* ד"ה כימי צאתך תשט"ז

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]