עריכת הדף "עבודה זרה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=איסור עבודה זרה|אחר=מסכת מהתלמוד|ראו=[[מסכת עבודה זרה]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=איסור עבודה זרה|אחר=מסכת מהתלמוד|ראו=[[מסכת עבודה זרה]]}} | ||
'''עבודה זרה''' היא [[מצוות לא תעשה|מצות לא תעשה]], השניה במנין ה[[מצוות]] שב[[תורה]] והדיבר השני מ[[עשרת הדברות]]: "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני". במצות לא תעשה זה, מחוייבים גם הגוים, אם כי בפחות מגבלות מהיהודים. | '''עבודה זרה''' היא [[מצוות לא תעשה|מצות לא תעשה]], השניה במנין ה[[מצוות]] שב[[תורה]] והדיבר השני מ[[עשרת הדברות]]: "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני". במצות לא תעשה זה, מחוייבים גם הגוים, אם כי בפחות מגבלות מהיהודים. | ||
| שורה 8: | שורה 6: | ||
לא רק במצוות אלו עצמן חומר האיסור הוא עד כדי כך ש"יהרג ואל יעבור", אלא אף בדברים שהינם שייכים לעבודה זרה ואינם גוף ועיקר האיסור, אלא גוררים את האדם לאיסור או שיש בהם שמץ מהאיסור, גם הם ב"יהרג ואל יעבור". הן באיסור עבודה זרה, והן בשני האיסורים האחרים. | לא רק במצוות אלו עצמן חומר האיסור הוא עד כדי כך ש"יהרג ואל יעבור", אלא אף בדברים שהינם שייכים לעבודה זרה ואינם גוף ועיקר האיסור, אלא גוררים את האדם לאיסור או שיש בהם שמץ מהאיסור, גם הם ב"יהרג ואל יעבור". הן באיסור עבודה זרה, והן בשני האיסורים האחרים. | ||
השקפתם של עובדי עבודה זרה | השקפתם של עובדי עבודה זרה היתה שהבריאה מנותקת כביכול מה' והוא מדי מרומם ממנה בכדי שיתעסק איתה ולכן האמינו בממוצעים ובבוראים אחרים אמנם יהודי מצווה להאמין בבורא ובהשגחתו שהוא לבדו הבורא והמשגיח על כל פרט ופרט בבריאה ב[[השגחה פרטית]] ואין עוד אלוקים (מלשון שליט ומנהיג) מלבדו. | ||
== תוכן המצווה == | == תוכן המצווה == | ||
=== מהותה === | === מהותה === | ||
| שורה 15: | שורה 13: | ||
וכך מתואר בספר ה"יד החזקה" להרמב"ם את התחלת ה'עבודה זרה' | וכך מתואר בספר ה"יד החזקה" להרמב"ם את התחלת ה'עבודה זרה' | ||
{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן=..בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדולה.. אמרו הואיל והאלוקים ברא כוכבים..להנהיג את העולם..ראויים הם לשבחם ולפארם.. ואחר שארכו הימים.. והתחילו על דרך זו לעשות צורות בהיכלות ותחת האילנות.. ואומרים לכל העם שזו הצורה מריעה או מיטיבה.. ופשט דבר זה.. לעבוד את הצורות בעבודות משנות זו מזו ולהקריב להם ולהשתחוות להם..}} | {{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן=..בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדולה..אמרו הואיל והאלוקים ברא כוכבים..להנהיג את העולם..ראויים הם לשבחם ולפארם..ואחר שארכו הימים..והתחילו על דרך זו לעשות צורות בהיכלות ותחת האילנות..ואומרים לכל העם שזו הצורה מריעה או מיטיבה.. ופשט דבר זה.. לעבוד את הצורות בעבודות משנות זו מזו ולהקריב להם ולהשתחוות להם..}} | ||
טעותם של אנוש ודורו הייתה שבורא העולם ברא את עולמו ב[[שיתוף]] עם הממוצעים ונתן להם את כח הבחירה לבחור האם להעביר הלאה את ההשפעה העוברת דרכם אולם בשלב זה עדיין האמינו בבורא העולם. ומזה טעו טעות גדולה יותר בחשבם ש"עזב ה' את הארץ בידי הכוכבים" ואין ה' משגיח ולא משפיע בארץ רק הכוכבים ומזלות (-הנבראים הנעלים) הם המנהיגים ומשפיעים בארץ. | טעותם של אנוש ודורו הייתה שבורא העולם ברא את עולמו ב[[שיתוף]] עם הממוצעים ונתן להם את כח הבחירה לבחור האם להעביר הלאה את ההשפעה העוברת דרכם אולם בשלב זה עדיין האמינו בבורא העולם. ומזה טעו טעות גדולה יותר בחשבם ש"עזב ה' את הארץ בידי הכוכבים" ואין ה' משגיח ולא משפיע בארץ רק הכוכבים ומזלות (-הנבראים הנעלים) הם המנהיגים ומשפיעים בארץ. | ||
=== טעם ויסוד שיטתם === | === טעם ויסוד שיטתם === | ||
טעותם נובעת מהתפיסה שאלוקים מרומם מהנבראים הגשמיים החומריים ומצד מעלתו לא שייך אצלו כלל גדרי הנבראים הגשמיים, ולכן בריאת העולם וההשגחה עליו היא השפלה בשבילו שאינה יכולה להיעשות על ידו (ולכן קבעו שבריאתם הייתה | טעותם נובעת מהתפיסה שאלוקים מרומם מהנבראים הגשמיים החומריים ומצד מעלתו לא שייך אצלו כלל גדרי הנבראים הגשמיים, ולכן בריאת העולם וההשגחה עליו היא השפלה בשבילו שאינה יכולה להיעשות על ידו (ולכן קבעו שבריאתם הייתה ע"י הנבראים הנעלים שדווקא הם בערך וביכולתם לברוא את הנבראים התחתונים.{{הערה|1=בספר המאמרים תרס"ג עמוד לד מבאר שטעותם היא בשתיים. בהקדים: הקב"ה משגיח על עולמו בשני אופנים א.כפי שהוא מרומם מהעולם - [[סובב כל עלמין]] (ועל זה באים בטענה שהוא מרומם מדי בכדי להשגיח גם עולמנו השפל) ב.כפי שהוא מתלבש בעולם - [[ממלא כל עלמין]] (ובזה טוענים, שבדרגה זו מציאות הנבראים היא מציאות שיש להתחשב בה) [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15911&st=&pgnum=44 עיין שם]}} | ||
), | ), משא"כ הנבראים העליונים הרוחניים, מכיוון שהם בערכו יכול לבוראם ולהשגיח עליהם. | ||
שיטתם זו כתובה בפסוק "רם על כל גויים ה'על השמים כבודו" ( | שיטתם זו כתובה בפסוק "רם על כל גויים ה'על השמים כבודו" (תהילים קיד) שהם הגויים סוברים ש"רם .. ה'" שהוא - ה' - מרומם מהעולם ולכן רק "על השמים כבודו" כלומר רק זה שהוא בורא ומשגיח על השמים זה כבודו, אבל על הארץ הרי זו השפלה ולא כבוד. | ||
יסוד טעותם היא תפיסתם בבורא שהוא ברא את העולם באופן של [[עילה ועלול]] שהבורא עילה לעולם שהעלול הנוצר מהעילה הוא בערכו של העילה (ומבטא את תכונותיו) וכן העילה מתגלית ומתלבשת בעלול וממילא לפי שיטתם ש'הבורא' הוא בגדר עילה לעולם יוצא שהנבראים העליונים (שמים) שהם בערך אליו שייך שיבראו על ידו ויהיו עלולים ממנו מפני שהם בערכו. | יסוד טעותם היא תפיסתם בבורא שהוא ברא את העולם באופן של [[עילה ועלול]] שהבורא עילה לעולם שהעלול הנוצר מהעילה הוא בערכו של העילה (ומבטא את תכונותיו) וכן העילה מתגלית ומתלבשת בעלול וממילא לפי שיטתם ש'הבורא' הוא בגדר עילה לעולם יוצא שהנבראים העליונים (שמים) שהם בערך אליו שייך שיבראו על ידו ויהיו עלולים ממנו מפני שהם בערכו. | ||
| שורה 29: | שורה 27: | ||
===שלילתה=== | ===שלילתה=== | ||
אמנם טועים הם בזה לפי | אמנם טועים הם בזה לפי שהקב"ה ברא את העולם באופן של [[יש מאין]] כלומר שאפי' הנבראים הכי עליונים הם לא בערכו כלל. בריאתם על ידו הוא כיש שנוצר מאין. לכן התהוות השמים כהתהוות הארץ שניהם אינם בערכו והתהוותם באופן שהוא בריחוק הערך מהם. ולכן: א. לא נוגע מה מתהווה ממנו אם שמים או ארץ (שבכל אופן אינו בערכו) ב. מכיוון שאינו מתלבש בנברא, ממילא אינו משתנה מהתהוותם. | ||
ולכן אין סיבה שבריאת העולמות העליונים והשגחתו בהם תהיה קרובה אליו יותר מהתחתונים בארץ שמכיוון שהוא רחוק משניהם לגמרי הרי התהוות שניהם היא ממנו בלבד והשגחתו שלו עליהם שווה | ולכן אין סיבה שבריאת העולמות העליונים והשגחתו בהם תהיה קרובה אליו יותר מהתחתונים בארץ שמכיוון שהוא רחוק משניהם לגמרי הרי התהוות שניהם היא ממנו בלבד והשגחתו שלו עליהם שווה | ||
| שורה 37: | שורה 35: | ||
ומפני שאומות העולם שרש חיותם מאלוקות היא מדרגות כאלו שאין ביכולתם לחוש את רוממותו האמיתית של ה' לכן אין בהם את ההכרה מצד נפשם | ומפני שאומות העולם שרש חיותם מאלוקות היא מדרגות כאלו שאין ביכולתם לחוש את רוממותו האמיתית של ה' לכן אין בהם את ההכרה מצד נפשם | ||
אולם מחוייבים הם במצווה זו שלא לעבוד א-ל אחר והוא אחד מ[[שבע מצוות בני נח]] | אולם מחוייבים הם במצווה זו שלא לעבוד א-ל אחר והוא אחד מ[[שבע מצוות בני נח]] | ||
ויחוד זה להאמין שה' משגיח על כל ב[[השגחה פרטית]] הוא המצווה שצווינו "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני" דהיינו שלא נחשוב ח"ו שעזב ה' את הארץ והעולם מנוהל | ויחוד זה להאמין שה' משגיח על כל ב[[השגחה פרטית]] הוא המצווה שצווינו "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני" דהיינו שלא נחשוב ח"ו שעזב ה' את הארץ והעולם מנוהל ע"י [[אלקים אחרים]]. | ||
==כפירה מוחלטת== | ==כפירה מוחלטת== | ||
| שורה 44: | שורה 42: | ||
==בסיפורי התורה== | ==בסיפורי התורה== | ||
===פרעה והמופתים=== | ===פרעה והמופתים=== | ||
מבואר בחסידות שטענת [[פרעה]] "לא ידעתי את ה'" ולא רצה לשלח את בני ישראל מ[[מצרים]]. | מבואר בחסידות שטענת [[פרעה]] "לא ידעתי את ה'" ולא רצה לשלח את בני ישראל מ[[מצרים]]. היתה לפי תפיסתו המוטעית שהבורא מרומם מהעולם ממילא לא שייך שיתערב בענייני העולם וזו היתה טענתו "לא ידעתי את ה'" שהוא עזב את העולם בידי הכוכבים והמזלות. | ||
אמנם על זה באו המכות האותות והמופתים שהוכיחו לפרעה | אמנם על זה באו המכות האותות והמופתים שהוכיחו לפרעה שהקב"ה מנהיג בין בשמים ובין בארץ וכלשון משה רבינו בשעת עשיית המכות "למען תדע כי אין כמוני בכל ה'''ארץ'''" שמתוך שינוי טבע העולם יתגלה שהקב"ה הוא המנהיג הבלעדי של העולם גם הארץ למטה.{{הערה|שם=תו"ש}} | ||
זו גם הייתה כוונתו של [[יתרו]] שאמר "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוקים" שם 'אלוקים' הוא הכח האלוקי שעניינו להוות את הממוצעים ולאחר הנס של [[קריעת ים סוף]] שהמצרים טבעו באותו הכח בו לחמו ביהודים - במים - כלשון יתרו: "כי בדבר אשר זדו עליהם" זה הוכיח | זו גם הייתה כוונתו של [[יתרו]] שאמר "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוקים" שם 'אלוקים' הוא הכח האלוקי שעניינו להוות את הממוצעים ולאחר הנס של [[קריעת ים סוף]] שהמצרים טבעו באותו הכח בו לחמו ביהודים - במים - כלשון יתרו: "כי בדבר אשר זדו עליהם" זה הוכיח שהקב"ה לא רק 'שולט' על הממוצעים אלא שהממוצע עצמו - הכח עצמו גם הוא אין לו מציאות לעצמו וכשרצה ה' הוא בעצמו העניש את המצרים.{{הערה|לקוטי שיחות חלק טז שיחה לפרשת יתרו (א) עמוד 201 ובהערה 73.}} | ||
===חטא העגל=== | ===חטא העגל=== | ||
אמנם ה[[ערב רב]] לא רצו בזה ורצו לשכנע גם את בני ישראל בטעותם ולכן כאשר בשש משה מלבוא הטעו את בני ישראל שהמנהיגים בעולם הם המזלות בשמים וזה שהעם המצרי ופרעה הוכו | אמנם ה[[ערב רב]] לא רצו בזה ורצו לשכנע גם את בני ישראל בטעותם ולכן כאשר בשש משה מלבוא הטעו את בני ישראל שהמנהיגים בעולם הם המזלות בשמים וזה שהעם המצרי ופרעה הוכו היתה תוצאה של מלחמה בין המזלות עצמם לפי שמזל המצריים הוא [[טלה]] והם טענו שמזל שור נלחם בטלה וניצחו ולכן שכנעו את בני ישראל לעשות עגל.{{הערה|שם=תו"ש|1=תורת שמואל[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16014&st=&pgnum=11 תר"ם חלק א עמוד א]}} | ||
== איסורה שקולה כנגד כל המצוות == | |||
== איסורה שקולה כנגד כל המצוות == | |||
איסור עבודה זרה שקול כנגד כל המצוות. הרבי מבאר '''שלושה''' ענינים שונים שיש באיסור עבודה זרה כנגד כל המצוות: | איסור עבודה זרה שקול כנגד כל המצוות. הרבי מבאר '''שלושה''' ענינים שונים שיש באיסור עבודה זרה כנגד כל המצוות: | ||
| שורה 62: | שורה 56: | ||
'''א)''' כיון שמצות איסור עבודה זרה קשורה עם ה[[אמונה]] בה' (שהרי "העובד עבודת כוכבים כופר בהקב"ה". שהרי היא היסוד לכל המצות (דבלי האמונה במְצַוֶה המצוות לא יצוייר ענין המצות). '''ב)''' נוסף לזה הרי גם מצות עבודה זרה מצד עצמה (בתור מצוה פרטית) שקולה ככל המצות כולן, על דרך שמצינו בעוד מצות (כמו [[ציצית]], [[שבת]] כו'). '''ג)''' ענין נוסף בע"ז, שבאיסור עבודה זרה ישנו אותו התוכן שיש בביטול כל המצות כולן. כמו שהעובר על כל המצות "פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים", אף מצוה זו "פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים". | '''א)''' כיון שמצות איסור עבודה זרה קשורה עם ה[[אמונה]] בה' (שהרי "העובד עבודת כוכבים כופר בהקב"ה". שהרי היא היסוד לכל המצות (דבלי האמונה במְצַוֶה המצוות לא יצוייר ענין המצות). '''ב)''' נוסף לזה הרי גם מצות עבודה זרה מצד עצמה (בתור מצוה פרטית) שקולה ככל המצות כולן, על דרך שמצינו בעוד מצות (כמו [[ציצית]], [[שבת]] כו'). '''ג)''' ענין נוסף בע"ז, שבאיסור עבודה זרה ישנו אותו התוכן שיש בביטול כל המצות כולן. כמו שהעובר על כל המצות "פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים", אף מצוה זו "פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים". | ||
[[אדמו"ר הזקן]] מסביר | [[אדמו"ר הזקן]] מסביר<REF>[[ספר התניא]] פרקים [[ליקוטי אמרים - פרק כ'|כ']] - [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ב|כ"ב]]</REF> מדוע עבודה זרה היא יסוד כל התורה כולה, כידוע מה שנאמר ששני דברות הראשונים - 'אנכי' ו'לא יהיה לך', - הם כללות כל התורה כולה, כי דבור אנכי כולל כל רמ"ח מצות עשה. ולא יהיה לך כולל כל שס"ה מצות לא תעשה, שמסיבה זו שמענו אנכי ולא יהיה לך לבד מפי הגבורה. | ||
מסביר [[אדמו"ר הזקן]] שהסיבה לכך היא, משום שמהות עבודה זרה הוא אי הביטול לבורא העולם, ההרגשה וההחשבה העצמית ל[[יש]], היפך הביטול הגמור לפני [[הקדוש ברוך הוא]] כפי שהוא האמת, וזה הוא יסוד כל התורה כולה. | מסביר [[אדמו"ר הזקן]] שהסיבה לכך היא, משום שמהות עבודה זרה הוא אי הביטול לבורא העולם, ההרגשה וההחשבה העצמית ל[[יש]], היפך הביטול הגמור לפני [[הקדוש ברוך הוא]] כפי שהוא האמת, וזה הוא יסוד כל התורה כולה. | ||
| שורה 71: | שורה 65: | ||
==שלילתה בעבודת האדם== | ==שלילתה בעבודת האדם== | ||
*החשבת העסק כ'''מקור''' הפרנסה הרי זה בדקות בגדר עבודה זרה והשקעת | *החשבת העסק כ'''מקור''' הפרנסה הרי זה בדקות בגדר עבודה זרה והשקעת המחשבה בזה הרי זה כמשתחווה לה שמשפיל ראשו ושכלו להיות שקוע בזה (שהרי עבודה זרה מהותה היא להחשיב הממוצע שהוא מקור ההשפעה).{{הערה|1=ראה לקוטי תורה דרושים ליום הכיפורים סח, ב וראה בערך [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A3#.D7.91.D7.A2.D7.91.D7.95.D7.93.D7.AA_.D7.94.D7.90.D7.93.D7.9D שיתוף בעבודת האדם]}} | ||
*להאמין שהכל מאת ה' ואין לשום נברא בעולם יכולת להפריע לו ולהזיק לו ולא לגרום לו שם דבר מעצמו ובבחירתו{{הערה|שם=כעס|1=[[תניא אגרת הקודש]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/4/25.htm סי כ"ה] וזה שצריך להכיר בטוב הזולת ראה ערך [[בחירה]] וערך שיתוף [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A3#.D7.91.D7.97.D7.99.D7.A8.D7.AA_.D7.94.D7.90.D7.93.D7.9D_.D7.90.D7.99.D7.A0.D7.94_.D7.A9.D7.99.D7.AA.D7.95.D7.A3 בחירת האדם]}} | *להאמין שהכל מאת ה' ואין לשום נברא בעולם יכולת להפריע לו ולהזיק לו ולא לגרום לו שם דבר מעצמו ובבחירתו {{הערה|שם=כעס|1=[[תניא אגרת הקודש]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/4/25.htm סי כ"ה] וזה שצריך להכיר בטוב הזולת ראה ערך [[בחירה]] וערך שיתוף [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A3#.D7.91.D7.97.D7.99.D7.A8.D7.AA_.D7.94.D7.90.D7.93.D7.9D_.D7.90.D7.99.D7.A0.D7.94_.D7.A9.D7.99.D7.AA.D7.95.D7.A3 בחירת האדם]}} | ||
*הטעות בעבודה זרה היא החשבתם למציאות ויש שמשפיעים בכח עצמם. בהחשבת כל מציאות איזה שתהיה למציאות יש, הרי זה בדקות עבודה זרה.{{הערה|שם=ע"ז|[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/9/27c.htm לקוטי תורה אחרי כז, ג]}} | *הטעות בעבודה זרה היא החשבתם למציאות ויש שמשפיעים בכח עצמם. בהחשבת כל מציאות איזה שתהיה למציאות יש, הרי זה בדקות עבודה זרה.{{הערה|שם=ע"ז|[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/9/27c.htm לקוטי תורה אחרי כז, ג]}} | ||
===המקורות לזה בחז"ל=== | ===המקורות לזה בחז"ל=== | ||
*"ישראל שבחוצה לארץ עובדי עבודה זרה בטהרה" - ארץ כנען מלשון כניעה וביטול וחץ לארץ הכוונה מקום שאינו בביטול לקב"ה ולכן הרי זה עבודה זרה בדקות.{{הערה|שם=ע"ז}} | *"ישראל שבחוצה לארץ עובדי עבודה זרה בטהרה" - ארץ כנען מלשון כניעה וביטול וחץ לארץ הכוונה מקום שאינו בביטול לקב"ה ולכן הרי זה עבודה זרה בדקות.{{הערה|שם=ע"ז}} | ||
*"כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה"{{הערה|משנה תורה להרמב"ם הלכות דעות פ"ב ה"ג פירוש | *"כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה"{{הערה|משנה תורה להרמב"ם הלכות דעות פ"ב ה"ג פירוש המשניות להרמב"ם אבות פרק ב משנה י}} - כי אילו היה מאמין שמאת ה' הייתה זאת לא היה כועס כלל.{{הערה|שם=כעס}}{{הערה|בכעס יש גם את הרגשת מציאותו שלכן הוא כועס אלא שביאור זה דק יותר מהביאור בתניא}} | ||
== הרבי על ביקור האפיפיור == | == הרבי על ביקור האפיפיור == | ||
לאחרי אחד מביקור רבנים אצל האפיפיור, דיבר [[הרבי]] | לאחרי אחד מביקור רבנים אצל האפיפיור, דיבר [[הרבי]]<REF>[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=377 ו' תשרי תשמ"ח - חב"ד אינפו]</REF> בכאב על "מאורע מבהיל", שנסעו "נציגים של עם ישראל" אל האפיפיור, כיבדו אותו והתרפסו בפניו שוודאי שגם על דברים אלו יהרג ואל יעבור. הרבי אמר שחייבת להיות מחאה על כך. אמנם היתה בשעתו מחאה, אך לא באופן המתאים. | ||
בתוכן השיחה מדבר גם הרבי שבפרט עם הדברים הנלווים אל זה, נישוק היד ונישוק האצבע, והזכרת תואריו ("אפיפיור" | בתוכן השיחה מדבר גם הרבי שבפרט עם הדברים הנלווים אל זה, נישוק היד ונישוק האצבע, והזכרת תואריו ("אפיפיור"), אלא שהשאלה היא אם זה "אביזרייהו דעבודה זרה" או "עבודה זרה ממש, "או "אבזרייהו" כמה פעמים ככה, ובפרט שעוד מתגאים בזה על ה"טובות" עשו לכלל ישראל בזה - כביכול. | ||
== אולימפיאדה == | == אולימפיאדה == | ||
{{ערך מורחב| | {{ערך מורחב|התייחסות הרבי למשחקים אולימפיים}} | ||
תחילתם של המשחקים האולימפיים היא אי שם לפני יותר מ-2,700 שנים. המשחקים האולימפיים לא היוו אירוע ספורטיבי שעמד בפני עצמו, אלא היו חלק מטקס של עבודה זרה לכבודו של אליל יווני. | תחילתם של המשחקים האולימפיים היא אי שם לפני יותר מ-2,700 שנים. המשחקים האולימפיים לא היוו אירוע ספורטיבי שעמד בפני עצמו, אלא היו חלק מטקס של עבודה זרה לכבודו של אליל יווני. | ||
בשנת [[תשל"ב]] נערכו המשחקים האולימפיים במינכן, גרמניה. הרבי התייחס לכך | בשנת [[תשל"ב]] נערכו המשחקים האולימפיים במינכן, גרמניה. הרבי התייחס לכך בהתוועדות שבת פרשת וישב, שבת [[חנוכה]], [[תשל"ג]], וקבע כי מדובר בעניין של עבודה זרה. | ||
בשנת [[תשל"ו]] כאשר המשחקים האולימפיים התקיימו במונטריאל שבקנדה, חסידי חב"ד שעל אתר לא הלכו לשם לערוך 'מבצעים' ולא קיימו שום פעילות יהודית במקום. | בשנת [[תשל"ו]] כאשר המשחקים האולימפיים התקיימו במונטריאל שבקנדה, חסידי חב"ד שעל אתר לא הלכו לשם לערוך 'מבצעים' ולא קיימו שום פעילות יהודית במקום. | ||
| שורה 115: | שורה 110: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מצוות}} | {{מצוות}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:מצוות]][[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]] | ||
[[קטגוריה: | |||