עריכת הדף "ספר תורה הכללי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ב[[כ"ט אלול]] [[תשמ"א]], בהתוועדות ליל [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ב]], סיפר הרבי שהגיעו אליו בטענה מדוע כותבים ספרי תורה [[אות בספר התורה של ילדי ישראל|רק לילדים]], בעוד למבוגרים לכאורה נצרכת יותר הזכות של אות בספר תורה, וכתוצאה מכך הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור '''כל''' בני ובנות ישראל (כולל אלא שהם אחרי בר מצוה).ֿ | ב[[כ"ט אלול]] [[תשמ"א]], בהתוועדות ליל [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ב]], סיפר הרבי שהגיעו אליו בטענה מדוע כותבים ספרי תורה [[אות בספר התורה של ילדי ישראל|רק לילדים]], בעוד למבוגרים לכאורה נצרכת יותר הזכות של אות בספר תורה, וכתוצאה מכך הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור '''כל''' בני ובנות ישראל (כולל אלא שהם אחרי בר מצוה).ֿ | ||
בכל שנת | בכל שנת תשמ"ב, ואף ברובה של שנת [[תשמ"ג]] הרבי הזכיר את הנושא ב'''כל''' התוועדות, ועורר את החסידים לפעול ברישום יהודים לספר התורה בכל יכלתם, ורבים הם מספור בקשותיו המיוחדות של הרבי ותחינותיו לרישום יהודים בספרי תורה אלו. | ||
הרבי הדגיש כי הרישום לספר התורה נוגע גם לרושם עצמו - כיון ששלימות ספר התורה נעשית כאשר ישנם כל האותיות, ולכן "בהכרח להשתדל שלא יישאר אפילו יהודי אחד בלבד שלא תהיה לו אות באחד מספרי התורה"{{הערה|ט"ו אב תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ח"ד ע' 2010.}}. | הרבי הדגיש כי הרישום לספר התורה נוגע גם לרושם עצמו - כיון ששלימות ספר התורה נעשית כאשר ישנם כל האותיות, ולכן "בהכרח להשתדל שלא יישאר אפילו יהודי אחד בלבד שלא תהיה לו אות באחד מספרי התורה"{{הערה|ט"ו אב תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ח"ד ע' 2010.}}. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
===הועד לכתיבת ספר תורה הכללי=== | ===הועד לכתיבת ספר תורה הכללי=== | ||
בארץ הקודש הוקם באותם ימים הוועד לכתיבת ספר תורה הכללי, ע"י עסקני ושלוחי הרבי לחיפה והקריות (הרב [[לייבל שילדקרויט|יהודה ירמיהו שילדקרויט]], הרב [[נתן יצחק אוירכמן]], הרב [[יגאל פיזם]] והרב [[שמואל פרומר]]). בראש הועד התמנה לעמוד הרב [[משה שמואל אוירכמן]]. בנוסף התעסקו בכך רבות הרב [[דוד חנזין]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[מרדכי גל]] ורבים נוספים מארגון [[צעירי אגודת חב"ד]]. | בארץ הקודש הוקם באותם ימים הוועד לכתיבת ספר תורה הכללי, ע"י עסקני ושלוחי הרבי לחיפה והקריות (הרב [[לייבל שילדקרויט|יהודה ירמיהו שילדקרויט]], הרב [[נתן יצחק אוירכמן]], הרב [[יגאל פיזם]] והרב [[שמואל פרומר]]). בראש הועד התמנה לעמוד הרב [[משה שמואל אוירכמן]]. בנוסף התעסקו בכך רבות הרב [[דוד חנזין]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[מרדכי גל]] ורבים נוספים מארגון [[צעירי אגודת חב"ד]]. | ||
לאחר סיום כתיבת ספר התורה הכללי הראשון בארץ ישראל | לאחר סיום כתיבת ספר התורה הכללי הראשון בארץ ישראל בל"ג בעומר תשמ"ב, שהוכנס - על פי הוראת הרבי - ברוב עם בל"ג בעומר במירון, קיבל הועד לכתיבת ספר תורה הכללי - במענה לרב אוירכמן - את הוראת הרבי שלא להפסיק בכתיבת ספרי תורה עד שלכל יהודי תהיה אות בספר תורה. מאז ועד היום, ממשיך הועד לכתיבת ספר תורה הכללי בקיום הוראתו הישירה של הרבי, כאשר במשך השנים זכה להדרכות והוראות לצד עידודים מיוחדים, ואף הזכיר את ה"סיומים" בהתוועדויות. | ||
===ספרי תורה מיוחדים לתו"ת ולבית רבקה=== | ===ספרי תורה מיוחדים לתו"ת ולבית רבקה=== | ||
בשיחה של יום ב' | בשיחה של יום ב' דראש השנה הורה הרבי, שמכיון שכל דבר צריך להתחיל מהתורה, יתחילו בכתיבת ספר תורה לתלמידי תומכי תמימים. | ||
בהתאם לכך, במוצאי ראש השנה תשמ"ב התקיימה אסיפה בביתו של ה[[רש"ג]] בהשתתפות הרב [[מרדכי מענטליק]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[שלום מרוזוב]], [[דוד רסקין]], [[מנחם מענדל מרוזוב]], [[מנחם מענדל פוטרפאס]] ו[[שניאור זלמן גופין]] - נציגי ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - [[ג' תשרי]] ב[[770]], והסופר יהיה הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית ב-770]] שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל. | בהתאם לכך, במוצאי ראש השנה תשמ"ב התקיימה אסיפה בביתו של ה[[רש"ג]] בהשתתפות הרב [[מרדכי מענטליק]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[שלום מרוזוב]], [[דוד רסקין]], [[מנחם מענדל מרוזוב]], [[מנחם מענדל פוטרפאס]] ו[[שניאור זלמן גופין]] - נציגי ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - [[ג' תשרי]] ב[[770]], והסופר יהיה הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית ב-770]] שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל. | ||
| שורה 27: | שורה 26: | ||
בתשובה לשאלה האם לשתף בספר תורה של תומכי תמימים את תלמידות מוסדות חב"ד, ענה הרבי שיכתבו להם ספר תורה מיוחד בפני עצמו על ידי מוסדות [[בית רבקה]], כיון ש[[רבותינו נשיאנו]] לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים. | בתשובה לשאלה האם לשתף בספר תורה של תומכי תמימים את תלמידות מוסדות חב"ד, ענה הרבי שיכתבו להם ספר תורה מיוחד בפני עצמו על ידי מוסדות [[בית רבקה]], כיון ש[[רבותינו נשיאנו]] לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים. | ||
==לא לכתוב ספרי תורה מקבילים== | |||
בהתוועדות י"ג תשרי תשמ"ב הבהיר הרבי שאין הכוונה לכתוב ספרי תורה רבים, ואין לכל מוסד לכתוב בעצמו, אלא לאחד כמה שיותר יהודים בספר תורה אחד. ולכן רק לאלה שהחלו בכך ניתנה הרשות להמשיך. | בהתוועדות י"ג תשרי תשמ"ב הבהיר הרבי שאין הכוונה לכתוב ספרי תורה רבים, ואין לכל מוסד לכתוב בעצמו, אלא לאחד כמה שיותר יהודים בספר תורה אחד. ולכן רק לאלה שהחלו בכך ניתנה הרשות להמשיך. | ||
| שורה 61: | שורה 60: | ||
בסיום ספרי התורה הכלליים שהתקיימו בארה"ב השתתפו ראשי היהדות החרדית, וביניהם הרב [[שמחה עלברג]] - יו"ר אגודת הרבנים בארה"ב, הרב משה טנדלר - חתנו של הרב [[משה פיינשטיין]] שביקש ממנו לייצג אותו במעמד, הרב [[פנחס הירשפרונג]] - גאב"ד מונטריאול, הרב [[עדין אבן ישראל]] (שטיינזלץ), הרב אהרון סולובייצ'יק - ראש ישיבת בריסק בשיקגו, הרב אברהם דב הכט - נשיא איגוד הרבנים, הרב [[פנחס טייץ]] - רבה של העיר אליזבט שבמדינת ניו ג'רזי, הרב משה אוייער - ראש ישיבת "ישיבה יוניברסיטי" ורבים נוספים. | בסיום ספרי התורה הכלליים שהתקיימו בארה"ב השתתפו ראשי היהדות החרדית, וביניהם הרב [[שמחה עלברג]] - יו"ר אגודת הרבנים בארה"ב, הרב משה טנדלר - חתנו של הרב [[משה פיינשטיין]] שביקש ממנו לייצג אותו במעמד, הרב [[פנחס הירשפרונג]] - גאב"ד מונטריאול, הרב [[עדין אבן ישראל]] (שטיינזלץ), הרב אהרון סולובייצ'יק - ראש ישיבת בריסק בשיקגו, הרב אברהם דב הכט - נשיא איגוד הרבנים, הרב [[פנחס טייץ]] - רבה של העיר אליזבט שבמדינת ניו ג'רזי, הרב משה אוייער - ראש ישיבת "ישיבה יוניברסיטי" ורבים נוספים. | ||
גם בסיומים שנערכו בארץ הקודש השתתפו רבנים רבים, ומהם: | גם בסיומים שנערכו בארץ הקודש השתתפו רבנים רבים, ומהם: הרב [[אליהו בקשי דורון]] - רבה של חיפה בזמנו ולימים הראשון לציון, הרב שמחה הכהן קוק, רבי שלום משאש - רבה הספרדי הראשי של ירושלים, האדמו"ר מפיטסבורג, הגרי"א גרשטנקורן - רבה של קריית מלאכי, הרב מנחם מענדל מנדלזון - רבה של קוממיות, הרב שמואל דוד גרוס - רבם של חסידי גור באשדוד, הרב פסח הורביץ - רבם של חסידי בעלז באשדוד, הרב מיכל כ"ץ רבה של בן דור, הרב נחום זוין - רבה של קריית אליהו, הרב אברהם גודין - רבה של מירון . הרב שלמה גורן הרב הראשי לצה"ל, והרב יהודה צדקה ראש ישיבת "פורת יוסף" - שלחו את מכתביהם לרגל מעמדי סיום ספר התורה. | ||
יש לציין שאישי ציבור רבים ראו לעצמם זכות לרכוש אות בספר התורה, ומהם ראשי ערים, אנשי ממשלה, ופוליטיקאים, ואף פורסם על כך בעיתונים{{הערה|ומהם: מר מנחם בגין - ראש הממשלה דאז, מר צבי רוזנטל - שהתמודד בזמנו ל'סענאט' של ארה"ב, מר זאב ירוסלבסקי - קונסול הארגונים היהודיים בלוס-אנגלס, ראש עיריית תל אביב מר משה להט, ראש עיריית חיפה מר אריה גוראל, ראש עיריית קריית מוצקין מר משה גושן, ראש עיריית נהריה מר אפרים שרר ועוד.}}. | יש לציין שאישי ציבור רבים ראו לעצמם זכות לרכוש אות בספר התורה, ומהם ראשי ערים, אנשי ממשלה, ופוליטיקאים, ואף פורסם על כך בעיתונים{{הערה|ומהם: מר מנחם בגין - ראש הממשלה דאז, מר צבי רוזנטל - שהתמודד בזמנו ל'סענאט' של ארה"ב, מר זאב ירוסלבסקי - קונסול הארגונים היהודיים בלוס-אנגלס, ראש עיריית תל אביב מר משה להט, ראש עיריית חיפה מר אריה גוראל, ראש עיריית קריית מוצקין מר משה גושן, ראש עיריית נהריה מר אפרים שרר ועוד.}}. | ||
| שורה 86: | שורה 85: | ||
ביטויים קצרים ונפלאים נמצאים רבות בשיחותיו של הרבי מתקופה זו המתארים את המבצע כ'''"המבצע המיוחד לדורנו זה"'''{{הערה|ט"ו שבט תשמ"ב}}, '''"המבצע הפנימי"'''{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1698.}}, '''"ענין הכי כללי והכי פרטי"'''{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ד ע' 2114.}}, '''"מבצע ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר"'''{{הערה|התוועדויות תשמ"ג ח"ג ע' 1284.}} ועוד. | ביטויים קצרים ונפלאים נמצאים רבות בשיחותיו של הרבי מתקופה זו המתארים את המבצע כ'''"המבצע המיוחד לדורנו זה"'''{{הערה|ט"ו שבט תשמ"ב}}, '''"המבצע הפנימי"'''{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1698.}}, '''"ענין הכי כללי והכי פרטי"'''{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ד ע' 2114.}}, '''"מבצע ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר"'''{{הערה|התוועדויות תשמ"ג ח"ג ע' 1284.}} ועוד. | ||
==התעוררות במבצע== | ==התעוררות במבצע== | ||
בשנת ה'תשפ"ב לקראת י"א ניסן - יום הולדתו של [[הרבי]] הועד של ספר תורה הכללי פתח במבצע בהרבה ישיבות חב"ד בארץ ובעולם ובו תוך חודש צריך לרשום 180 יהודים לספר תורה, ואלה נכנסים להגרלה על כתב יד קודש של הרבי. ההגרלה הודחתה ונעשתה בהתחלת חודש תמוז, במבצע זה נרשמו כמאה אלף יהודים. | בשנת ה'תשפ"ב לקראת י"א ניסן - יום הולדתו של [[הרבי]] הועד של ספר תורה הכללי פתח במבצע בהרבה ישיבות חב"ד בארץ ובעולם ובו תוך חודש צריך לרשום 180 יהודים לספר תורה, ואלה נכנסים להגרלה על כתב יד קודש של הרבי. ההגרלה הודחתה ונעשתה בהתחלת חודש תמוז, ובו זכה הת' שמואל מישולבין [[מארגנטינה]] אשר באותה העת למד בישיבת אהל מנחם מענדל, צפת. אשר רשם 1260 יהודים!. במבצע זה נרשמו כמאה אלף יהודים!. | ||
בסוף חודש תמוז | בסוף חודש תמוז בעקבות המבצע הקודם, נעשה מבצע בין כל אנ"ש והתמימים שבו צריכים לרשום 10 יהודים, ונכנסים להגרלות על: שלושה מטבעות מיד קודשו של הרבי, וככתב יד קודש של הרבי. בסוף מבצע זה הוכנס ספר התורה הזה בקנדה באור לכ״ה אלול ה'תשפ"ג - [[שנת הקהל]]. | ||
במהלך | במהלך מלחמת חרבות ברזל, יצא הועד במבצע רחב היקף לרישום כל ישראל ובתוכם חיילי צה״ל, החטופים ותושבי העוטף. בהתגייסות כל אנ״ש, השלוחים והתמימים - בתוך שלושה חודשים מתחילת המלחמה נרכשו כל האותיות והושלמה כתיבת ספר תורה שלם. | ||
==ספרי התורה שנכתבו לאור קריאת הרבי== | ==ספרי התורה שנכתבו לאור קריאת הרבי== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
נכון לשנת תש"פ, נכתבו קרוב ל-20 ספרי תורה במסגרת המבצע | נכון לשנת תש"פ, נכתבו קרוב ל-20 ספרי תורה במסגרת המבצע. ברשימה דלהלן נכללו פרטי כלליים אודות תאריך ה[[סיום והכנסת ספר תורה]] ומקומו העכשווי של ספר התורה: | ||
;הועד לכתיבת ספר תורה לאחדות ישראל, ארץ ישראל: | ;הועד לכתיבת ספר תורה לאחדות ישראל, ארץ ישראל: | ||
*ספר תורה הראשון - טקס הסיום היה | *ספר תורה הראשון - טקס הסיום היה בציון הרשב"י במירון והוכנס לבית הכנסת המרכזי במרכז נפש חיה חב"ד ליובאוויטש הקריות, ל"ג בעומר תשמ"ב{{הערה|1=בקיץ תשפ"ג נגנבו מבית הכנסת שלושה כתרים ובהם הכתר של הספר תורה הראשון לאחדות ישראל. [https://col.org.il/news/146457 דיווח באתר COL].}} | ||
*ספר תורה השני - | *ספר תורה השני - | ||
*ספר תורה השלישי - | *ספר תורה השלישי - | ||
*ספר תורה הרביעי - | *ספר תורה הרביעי - | ||
*ספר תורה החמישי - | *ספר תורה החמישי - | ||
*ספר תורה השישי - בית חב"ד קריית ים, כ"ד בטבת תשנ"ח | *ספר תורה השישי - בית חב"ד קריית ים, כ"ד בטבת תשנ"ח | ||
*ספר תורה השביעי - | *ספר תורה השביעי - אוהל אדמו"ר הריי"צ, [[כינוס השלוחים העולמי]] כסלו תשע"ו | ||
*ספר תורה השמיני- קנדה | *ספר תורה השמיני- קנדה | ||
*ספר תורה התשיעי - קנדה אור | *ספר תורה התשיעי - קנדה אור לכ״ה אלול ה'תשפ"ג - שנת הקהל (סיום מכירת האותיות ח"י אלול) | ||
*ספר תורה העשירי - | *ספר תורה העשירי - ארץ ישראל (סיום מכירת האותיות כ' כסלו ה'תשפ"ד) | ||
;מרכז ישיבות תומכי תמימים | ;מרכז ישיבות תומכי תמימים | ||
| שורה 120: | שורה 115: | ||
* | * | ||
* | * | ||
;ספרים מיוחדים | ;ספרים מיוחדים | ||
*[[ספר התורה של עולי רוסיה]] - '[[בית יצחק (נחלת הר חב"ד)|בית יצחק]]' [[נחלת הר חב"ד]], | *[[ספר התורה של עולי רוסיה]] - '[[בית יצחק (נחלת הר חב"ד)|בית יצחק]]' [[נחלת הר חב"ד]], י"ט כסלו תשמ"ו | ||
*[[ספר תורה לחיילי צה"ל]] - בית הכנסת בבסיס [[צה"ל]] בצריפין, [[י"ד תמוז]] [[תשמ"ב]] | *[[ספר תורה לחיילי צה"ל]] - בית הכנסת בבסיס [[צה"ל]] בצריפין, [[י"ד תמוז]] [[תשמ"ב]] | ||
*ספר תורה ב[[ | *ספר תורה בנתיבות בכתב ספרדי. | ||
== פרטי הוועד המרכזי == | |||
יו"ר הועד: הרב [[משה שמואל אוירכמן]]. | |||
מנהל אגף ארה"ב וקנדה: הרב [[יצחק פרוס]] (משפיע בישיבת "אהלי תורה" קראון הייטס). | |||
אתר רשמי: '''[https://sefertora.org.il אתר ספר תורה הכללי]''' | |||
דוא"ל: admin@sefertora.org.il, טלפון: 04-8738124. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||