עריכת הדף "ספר תורה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
== כתיבת ספר תורה == | == כתיבת ספר תורה == | ||
| − | + | ||
ישנה מצווה מיוחדת של כתיבת ספר תורה, "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל". למרות שישנה מחלוקת בין פוסקי ההלכה לדיני המצווה בימינו, וישנם הסבורים שמקיימים את המצווה על ידי קניית ספרי קודש, בהם אפשר לקיים את מטרת המצווה - "ולמדה את בני ישראל" - שהיא לימוד התורה, אך הרבי הורה כי כל ילדי ישראל ישתתפו במצווה מיוחדת של כתיבת ספר תורה, כאשר כל ילד משלם את עלותו של אות אחת וזוקף אותה לזכותו. | ישנה מצווה מיוחדת של כתיבת ספר תורה, "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל". למרות שישנה מחלוקת בין פוסקי ההלכה לדיני המצווה בימינו, וישנם הסבורים שמקיימים את המצווה על ידי קניית ספרי קודש, בהם אפשר לקיים את מטרת המצווה - "ולמדה את בני ישראל" - שהיא לימוד התורה, אך הרבי הורה כי כל ילדי ישראל ישתתפו במצווה מיוחדת של כתיבת ספר תורה, כאשר כל ילד משלם את עלותו של אות אחת וזוקף אותה לזכותו. | ||
===פצוע דכא=== | ===פצוע דכא=== | ||
| − | לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שארית יהודה יו"ד סימן ט"ז. ראה גם [[אגרות קודש]] [[הריי"צ]] חלק ד' עמ' תעח.}} המילה '''דכא''' שבפרשת | + | לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שארית יהודה יו"ד סימן ט"ז. ראה גם [[אגרות קודש]] [[הריי"צ]] חלק ד' עמ' תעח.}} המילה '''דכא''' שבפרשת 'תצא'{{הערה|פרק כ"ג פסוק ב'}} נכתב באלף ולא בה"א (לשיטת ה[[גר"א]] נכתב בה"א). [[אדמו"ר הריי"צ]] העיד{{הערה|[[היום יום]] - [[ז' אלול]]}} שהיה בוורמאס ב[[תרס"ז]] וראה הספר תורה שעל פי המסורת נכתב מאות שנים קודם לכן על ידי ה[[מהר"ם מרוטנבורג]] ובו כתוב באלף, וכן כשהיה בפראג ב[[תרס"ח]] ראה ספר תורה שמקובל שהוגה על ידי [[עזרא הסופר]] וגם בו כתוב באלף. בשנת [[תשע"ה]] התגלה ספר תורה אשכנזי עתיק שגם בו נכתב דכא באלף{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=64711 חשיפה: ספר התורה הקדום כשיטת אדמו"ר הזקן] {{שטורעם}}}}. |
| − | אף שמקפידים לכתוב דכא באלף, ספר תורה שנכתב בה"א הינו כשר. ומעשה רב מאדמו"ר הריי"צ, כששהה בעיר דרוזקניק (עיירת מרפא), על גבול פולין וליטא, ור' [[זלמן גוראריה]] דאג לספר תורה, אך בעיר זו נמצא רק ספר תורה שהיה כתוב בו "פצוע דכה" בה"א, שלא כמנהג חב"ד. ר' זלמן שאל את אדמו"ר הריי"צ - באמצעות [[הרש"ג]] - מה לעשות, והשיב לו, שקבלה בידינו שאדמו"ר הזקן שהה פעם בעיר בה היה רק ספר תורה שכתוב בו "פצוע דכה" בה"א, והוא קרא בספר זה, או עלה לתורה כשקראו בו{{הערה|[https://smslarav.co.il/question/59a7f07c6ae2c00001d468e5 אתר סמס לרב] של [[מכון הלכה חב"ד]] | + | אף שמקפידים לכתוב דכא באלף, ספר תורה שנכתב בה"א הינו כשר. ומעשה רב מאדמו"ר הריי"צ, כששהה בעיר דרוזקניק (עיירת מרפא), על גבול פולין וליטא, ור' [[זלמן גוראריה]] דאג לספר תורה, אך בעיר זו נמצא רק ספר תורה שהיה כתוב בו "פצוע דכה" בה"א, שלא כמנהג חב"ד. ר' זלמן שאל את אדמו"ר הריי"צ - באמצעות [[הרש"ג]] - מה לעשות, והשיב לו, שקבלה בידינו שאדמו"ר הזקן שהה פעם בעיר בה היה רק ספר תורה שכתוב בו "פצוע דכה" בה"א, והוא קרא בספר זה, או עלה לתורה כשקראו בו{{הערה|[https://smslarav.co.il/question/59a7f07c6ae2c00001d468e5 אתר סמס לרב] של [[מכון הלכה חב"ד]].}}. |
==עץ החיים== | ==עץ החיים== | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
== המטפחת == | == המטפחת == | ||
| − | על פי ההלכה, דרוש כי לספר התורה תהיה מטפחת ואסור לאוחזו ערום | + | |
| + | על פי ההלכה, דרוש כי לספר התורה תהיה מטפחת ואסור לאוחזו ערום. | ||
ישנם שלושה אופנים כיצד ללמוד את מהותה של המטפחת של ספר התורה. א. המטפחת דבר הנוגע ל"גברא", האדם האוחז בספר תורה, שיוכל לאחוז את הספר. ב. המטפחת נוגעת ל"חפצא" של ספר התורה, ומיועדת לשמור ולהרבות בכבודה. (ובסוגריים מוסיף הרבי, כי יש גם לחקור אם מטפחת מיועדת להוסיף על כבוד הספר - "חיובי", או "שלילי" - מניעת בזיון הספר). ג. הדבר אינו נוגע רק לכבוד הספר, אלא לעצם קדושתו, ועל דרך הגליון הריק שסביב ספר התורה, הנהפך להיות חלק ממנו. | ישנם שלושה אופנים כיצד ללמוד את מהותה של המטפחת של ספר התורה. א. המטפחת דבר הנוגע ל"גברא", האדם האוחז בספר תורה, שיוכל לאחוז את הספר. ב. המטפחת נוגעת ל"חפצא" של ספר התורה, ומיועדת לשמור ולהרבות בכבודה. (ובסוגריים מוסיף הרבי, כי יש גם לחקור אם מטפחת מיועדת להוסיף על כבוד הספר - "חיובי", או "שלילי" - מניעת בזיון הספר). ג. הדבר אינו נוגע רק לכבוד הספר, אלא לעצם קדושתו, ועל דרך הגליון הריק שסביב ספר התורה, הנהפך להיות חלק ממנו. | ||
| שורה 28: | שורה 29: | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[קריאת התורה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[קריאת התורה]]}} | ||
התורה מחולקת לכשישים פרשיות, ומדי שבת קוראים בספר התורה פרשה אחת או שנים. על פי תקנת עזרא הסופר, קוראים בתורה גם בימי שני וחמישי{{הערה|[[בבא קמא]] פב, א.}}, אם כי בימים אלו אין קוראים את כל הפרשה, אלא חלק קטן ממנה. חילוק נוסף קיים, שבשבת קוראים לכל הפחות שבעה קרואים לקרוא בספר התורה, בעוד שבימי החול ישנם שלושה קרואים בלבד. | התורה מחולקת לכשישים פרשיות, ומדי שבת קוראים בספר התורה פרשה אחת או שנים. על פי תקנת עזרא הסופר, קוראים בתורה גם בימי שני וחמישי{{הערה|[[בבא קמא]] פב, א.}}, אם כי בימים אלו אין קוראים את כל הפרשה, אלא חלק קטן ממנה. חילוק נוסף קיים, שבשבת קוראים לכל הפחות שבעה קרואים לקרוא בספר התורה, בעוד שבימי החול ישנם שלושה קרואים בלבד. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==הכנסת ספר תורה== | ==הכנסת ספר תורה== | ||
| שורה 55: | שורה 51: | ||
*[[ספרי תורה ב-770]] | *[[ספרי תורה ב-770]] | ||
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
| שורה 61: | שורה 56: | ||
[[קטגוריה:סת"ם]] | [[קטגוריה:סת"ם]] | ||
[[קטגוריה:קריאת התורה]] | [[קטגוריה:קריאת התורה]] | ||
| − | |||
