עריכת הדף "ספר יהושע"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | '''ספר יהושע''' הוא הספר הראשון בסדרת ספרי ה[[נביאים]], שבו מתוארים תולדות בני ישראל מיום | + | '''ספר יהושע''' הוא הספר הראשון בסדרת ספרי ה[[נביאים]], שבו מתוארים תולדות בני ישראל מיום הסתלקותו של [[משה רבינו]], כניסתם לארץ וכיבושה, אשר נעשו על ידי [[יהושע בן נון]] - אשר על שמו נקרא הספר, עד להסתלקותו. |
− | ה[[גמרא]] אומרת ב[[מסכת בבא בתרא]]{{הערה|דף טו, עמוד א.}} ש"יהושע כתב ספרו" | + | ה[[גמרא]] אומרת ב[[מסכת בבא בתרא]]{{הערה|דף טו, עמוד א.}} ש"יהושע כתב ספרו". |
==תוכן הספר== | ==תוכן הספר== | ||
שורה 15: | שורה 15: | ||
למחרת חזרת השלוחים ב[[ט' ניסן]], יהושע השכים בבוקר וקידם את בני ישראל לכיוון הירדן. והורה לשוטרים להודיע לעם את סדר המסע: הכהנים נושאים את הארון, וכולם מאחור, ושיקפידו להיות במרחק של 2,000 אמה מהארון. הקב"ה אמר ליהושע שביום זה הוא יגדל אותו בעיני ישראל, והם ידעו שהוא עמו כפי שהיה עם משה; וכן שהכהנים רק ידרכו בקצה מי הירדן ויעמדו בתוכו. | למחרת חזרת השלוחים ב[[ט' ניסן]], יהושע השכים בבוקר וקידם את בני ישראל לכיוון הירדן. והורה לשוטרים להודיע לעם את סדר המסע: הכהנים נושאים את הארון, וכולם מאחור, ושיקפידו להיות במרחק של 2,000 אמה מהארון. הקב"ה אמר ליהושע שביום זה הוא יגדל אותו בעיני ישראל, והם ידעו שהוא עמו כפי שהיה עם משה; וכן שהכהנים רק ידרכו בקצה מי הירדן ויעמדו בתוכו. | ||
− | ב[[י' בניסן]] יהושע קרא לכל העם והודיע להם שהקב"ה הולך לבקוע עבורם את הירדן על ידי הארון, ושזה יהיה להם סימן שהקב"ה נמצא עמהם והוא יוריש את שבעת האומות מפניהם. וביקש מכל שבט להקצות לו אדם אחד שיהיה מוכן על ידו. וכן אמר להם שכאשר הארון יעמוד בתוך הירדן כל מימיו יעמדו ל{{מונחון|נד|עמוד}} אחד. | + | ב[[י' בניסן]] יהושע קרא לכל העם והודיע להם שהקב"ה הולך לבקוע עבורם את הירדן על ידי הארון, ושזה יהיה להם סימן שהקב"ה נמצא עמהם והוא יוריש את שבעת האומות מפניהם. וביקש מכל שבט להקצות לו אדם אחד שיהיה מוכן על ידו. וכן אמר להם שכאשר הארון יעמוד בתוך הירדן כל מימיו יעמדו ל{{מונחון|נד|עמוד}} אחד. |
מיד כולם החלו להתנייד לכיוון הנהר כשבראשם הולך הארון, וכאשר הגיעו הכהנים לנהר וטבלו את רגליהם בו - מיד החלו המים להערם וליצור נד של מים, ושטח הירדן מהעיר אָדָם שעל יד צָרְתָן עד ים המלח יבש. בני ישראל עברו את הירדן מול העיר יריחו, והכהנים עמדו בירדן כל אותו הזמן {{כתב קטן|(פרק ג)}}. | מיד כולם החלו להתנייד לכיוון הנהר כשבראשם הולך הארון, וכאשר הגיעו הכהנים לנהר וטבלו את רגליהם בו - מיד החלו המים להערם וליצור נד של מים, ושטח הירדן מהעיר אָדָם שעל יד צָרְתָן עד ים המלח יבש. בני ישראל עברו את הירדן מול העיר יריחו, והכהנים עמדו בירדן כל אותו הזמן {{כתב קטן|(פרק ג)}}. | ||
שורה 24: | שורה 24: | ||
גִּלְגָּל, ושם הוא הקים את י"ב האבנים - והודיע לבני ישראל שהן תהיינה זכרון לנס שארע, ושהוא יזכיר להם ליראה מה' {{כתב קטן|(פרק ד)}}. כל המלכים שהיו בארץ ישראל שמעו על שארע ולבבם נמס מפני בני ישראל. | גִּלְגָּל, ושם הוא הקים את י"ב האבנים - והודיע לבני ישראל שהן תהיינה זכרון לנס שארע, ושהוא יזכיר להם ליראה מה' {{כתב קטן|(פרק ד)}}. כל המלכים שהיו בארץ ישראל שמעו על שארע ולבבם נמס מפני בני ישראל. | ||
− | אז אמר הקב"ה ליהושע שימול את בני ישראל שנית, כי כל היוצאים ממצרים שנמולו בימי משה מתו, ואלו שנולדו במדבר לא נימולו. חז"ל הצביעו על שתי אפשרויות לכך{{הערה|{{קח|מסכת|יבמות | + | אז אמר הקב"ה ליהושע שימול את בני ישראל שנית, כי כל היוצאים ממצרים שנמולו בימי משה מתו, ואלו שנולדו במדבר לא נימולו. חז"ל הצביעו על שתי אפשרויות לכך{{הערה|{{קח|מסכת|יבמות}}: 1. במדבר לא נשבה עליהם רוח צפונית ולכן הייתה סכנה למול. 2. מדובר על [[פריעה]] שלא ניתנה ל[[אברהם אבינו]]. הוא מל אותם והמקום נקרא בשם 'גבעת הערלות' על שם המאורע. לאחר מכן הקב"ה התגלה ליהושע ואמר לו שהיום "גלותי את חרפת מצרים מעליכם", ולכן נקרא המקום בשם "גלגל". לאחר מכן בני ישראל שחטו ב[[י"ד ניסן]] את הפסח, ולמחרת הקריבו לראשונה את [[קרבן העומר]], ולאחר מכן החלו לאכול [[חדש|מהתבואה החדשה]], ואז נגמרו שאריות המן שנותרו להם. |
באותו זמן יהושע הסתובב על יד יריחו, וראה שם איש מלחמה עם חרב בידו, ושאלו: "הלנו אתה, אם לצרינו"? והוא השיב שהוא שר צבא ה', אשר בא עתה{{הערה|חז"ל אומרים שהוא אמר לו "עתה", כיוון שהוא בא גם בימי משה, אך הוא לא רצה לקבלו, כי רצה שדווקא הקב"ה ישרה בתוך בני ישראל ולא באמצעות מלאך - רש"י כאן (ה, יד).}} לעזור לו לכבוש את יריחו. יהושע השתחווה לו, והוא הורה לו להוריד את נעליו כיוון שהוא עומד במקום קדוש {{כתב קטן|(פרק ה)}}. | באותו זמן יהושע הסתובב על יד יריחו, וראה שם איש מלחמה עם חרב בידו, ושאלו: "הלנו אתה, אם לצרינו"? והוא השיב שהוא שר צבא ה', אשר בא עתה{{הערה|חז"ל אומרים שהוא אמר לו "עתה", כיוון שהוא בא גם בימי משה, אך הוא לא רצה לקבלו, כי רצה שדווקא הקב"ה ישרה בתוך בני ישראל ולא באמצעות מלאך - רש"י כאן (ה, יד).}} לעזור לו לכבוש את יריחו. יהושע השתחווה לו, והוא הורה לו להוריד את נעליו כיוון שהוא עומד במקום קדוש {{כתב קטן|(פרק ה)}}. | ||
===כיבוש יריחו=== | ===כיבוש יריחו=== | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
==החידוש בספר זה== | ==החידוש בספר זה== | ||
שורה 49: | שורה 35: | ||
על מאמר זה, מקשה [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|1=[[תורת שמואל]] [[תרל"ב]] חלק א' הנחות - ויאמר גו' פסל לך עמ' [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/632a/2/16/245&search=%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2 רמה]}}, כי לכאורה קשה, שלפי זה מצינו חוטא נשכר, ובנוסף מקשה על פירוש [[רש"י]] שפירש: {{ציטוטון|על ידי שהכעיסו הרבה ניתנו להם ריבוי תורה כדי להטריחם יותר מדאי}}, וגם זה אינו מובן דאיך שייך לומר על תורתינו הקדושה שהוא טרחא חלילה. | על מאמר זה, מקשה [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|1=[[תורת שמואל]] [[תרל"ב]] חלק א' הנחות - ויאמר גו' פסל לך עמ' [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/632a/2/16/245&search=%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2 רמה]}}, כי לכאורה קשה, שלפי זה מצינו חוטא נשכר, ובנוסף מקשה על פירוש [[רש"י]] שפירש: {{ציטוטון|על ידי שהכעיסו הרבה ניתנו להם ריבוי תורה כדי להטריחם יותר מדאי}}, וגם זה אינו מובן דאיך שייך לומר על תורתינו הקדושה שהוא טרחא חלילה. | ||
− | המהר"ש מבאר את הענין, על פי האמור בפסוק {{ציטוטון|ערבים עלי דברי סופרים יותר מיינה של תורה}}, ומסביר כי מעלתו של היין הוא גילוי כוחות הנפש הפנימיים - {{ציטוטון|נכנס | + | המהר"ש מבאר את הענין, על פי האמור בפסוק {{ציטוטון|ערבים עלי דברי סופרים יותר מיינה של תורה}}, ומסביר כי מעלתו של היין הוא גילוי כוחות הנפש הפנימיים - {{ציטוטון|נכנס יין יצא סוד}}, והסוד הגנוז ב[[נפש]] הוא ה[[אהבה]] המוסתרת, ועל ידי שיכנס בנפשו בחינת [[יינה של תורה]], שהוא בחינת קיום התורה וה[[מצוות]] כראוי, על ידי זה נמשך התגלות האהבה מוסתרת שתצא האהבה אל הגילוי בלב [[כנסת ישראל]] שיהיו בוערים באהבה פשוטה "למהוי אחד באחד" - ולהבטל אליו יתברך. |
− | עניין הדבר הוא, שדקדוקי הסופרים ותקנות חז"ל מבוססים על העניין של {{ציטוטון|אהבתי אתכם אמר ה'}} כ[[משל]] אהבת האב אל הבן שמדקדק אחריו | + | עניין הדבר הוא, שדקדוקי הסופרים ותקנות חז"ל מבוססים על העניין של {{ציטוטון|אהבתי אתכם אמר ה'}} כ[[משל]] אהבת האב אל הבן שמדקדק אחריו שיהי' הולך בדרך הטוב כי רוצה שיהיה ישר בעיני אלקים ואדם, לכן מדקדק ומחמיר עליו כל מה שאפשר לדקדק, וכל זה גורם האהבה התקועה בלב האב אל הבן, או כמו למשל מרגליות טובה עושים לה שמירה מעולה דאם החפץ אינו יקר אינו מדקדק בשמירתו אבל כל מה שהחפץ יקר יותר מדקדקים יותר בשמירתו, וכן יובן בנמשל למעלה דמפני עוצם אהבתו לישראל מדקדק עליהם לכן נתן להם [[תורה שבעל פה]] שהוא עניין דקדוקים. |
אך בזמן [[בית המקדש]] לא היו צריכים לכל זה כי מצד גילוי העצום שהיה ב[[בית המקדש]] היה גם כן גילוי על הנפש כמאמרם כדרך שבא ליראות כך בא לראות לכן לא היה בתוקף כל כך תאוות ומיצרי ה[[גוף]] ו[[נפש הבהמית]], והיה קל לבוא לידי אהבה, ולא היו צריכים ל[[התבוננות]] באריכות כל כך, כמו שלא נצטווה [[אברהם אבינו]] על מצות פריעה, אלא היה די לו במצות מילה בלבד, אבל אחר [[חורבן בית המקדש]] דור אחר דור שנתמעטו הלבבות ונפסק אור האהבה מוסתרת שיש בלב כל אחד מישראל ונתחזקה כח ה[[סטרא אחרא]] המושלת ושולטת, וממילא צריכים יגיעה רבה ועצומה לבוא לידי אהבה, ולכן תיקנו רבותינו כל הגדרים וסייגים ומוסר דמילי דאבות וכל הנמצא בדרשות רז"ל ששרשם מ[[אהבה רבה]] עליונה, ועל ידי שמירת גדרי וסייגי רז"ל נותן כח בנפש לבוא לידי אהבה. | אך בזמן [[בית המקדש]] לא היו צריכים לכל זה כי מצד גילוי העצום שהיה ב[[בית המקדש]] היה גם כן גילוי על הנפש כמאמרם כדרך שבא ליראות כך בא לראות לכן לא היה בתוקף כל כך תאוות ומיצרי ה[[גוף]] ו[[נפש הבהמית]], והיה קל לבוא לידי אהבה, ולא היו צריכים ל[[התבוננות]] באריכות כל כך, כמו שלא נצטווה [[אברהם אבינו]] על מצות פריעה, אלא היה די לו במצות מילה בלבד, אבל אחר [[חורבן בית המקדש]] דור אחר דור שנתמעטו הלבבות ונפסק אור האהבה מוסתרת שיש בלב כל אחד מישראל ונתחזקה כח ה[[סטרא אחרא]] המושלת ושולטת, וממילא צריכים יגיעה רבה ועצומה לבוא לידי אהבה, ולכן תיקנו רבותינו כל הגדרים וסייגים ומוסר דמילי דאבות וכל הנמצא בדרשות רז"ל ששרשם מ[[אהבה רבה]] עליונה, ועל ידי שמירת גדרי וסייגי רז"ל נותן כח בנפש לבוא לידי אהבה. | ||
− | + | {{הערות שוליים}} | |
− | {{ | ||
{{תנך}} | {{תנך}} | ||
− | |||
[[קטגוריה:תנ"ך]] | [[קטגוריה:תנ"ך]] | ||
− |