עריכת הדף "ספר דניאל"

ספר '''דָּנִיֵּאל''' הוא אחד מהספרים בסדר [[כתובים]]{{הערה|[[בבא בתרא]] יד, ב}} ב[[תנ"ך]], וכולל את נבואותיו של [[דניאל]]. הספר כתוב ב[[לשון הקודש]] וב[[ארמית]].

==תקופת הספר==
ספר דניאל עוסק בתקופה שבין גלות יהויכין מלך יהודה בידי נבוכדנצר, שמונה עשרה שנים מכיבוש יהויקים לפני חורבן [[בית המקדש הראשון]], ועד לימי דריווש השני מלך פרס ומדי, כלומר - תחילת ימי הבית השני. את הספר חיברו [[אנשי כנסת הגדולה]] בתחילת תקופת [[בית המקדש השני]].

הספר מכיל התייחסות למאורעות היסטוריים הן מתקופתו של [[דניאל]] עצמו (בעיקר ביחס לנבוכדנצר) והן לנבואות העוסקות בשקיעת האימפריה הפרסית ועליית הממלכות היווניות.

==מבנה הספר==
ספר דניאל כולל 12 פרקים, והוא מחולק בכללות לשניים:

*'''פרקים א-ו''' - מספר על חיי דניאל ושלושת חבריו (חנניה, מישאל ועזריה) בממלכות [[בבל]] ופרס.
*'''פרקים ז-יב''' - נבואות דניאל.

==איהו לא חזי מזלייהו חזי==
על הפסוק בדניאל{{הערה|יב, ד.}}: {{ציטוטון|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדלה נפלה עליהם ויברחו בהחבא}}, נאמר בגמרא{{הערה|סנהדרין צד.}}: "וכי מאחר דלא חזו, מאי טעמא איבעות"? (מאחר שלא ראו - מדוע פחדו?) והתשובה בגמרא: "אף על גב דאינהו לא חזו מדי, מזלייהו חזי" (אף על פי שהם לא ראו אבל מזלם ראה). ופ[[רש"י]]: מזלייהו - שר של כל אדם למעלה. והענין בזה, שכל אדם וכן כל [[נברא]] יש לו שורש רוחני למעלה הנקרא "[[מזל]]" שמשם "נוזל" ויורד כח וחיות אלקית לקיימו ולהחיותו. והמזל הוא גורם משפיע על תיפקודו.

==ענני שמיא==
{{ערך מורחב|וארו עם ענני שמיא}}
בפרק ז{{הערה|פסוק יג.}} מובא הפסוק הנבואי על ימות המשיח: {{ציטוטון|וחזה הוית בחזוי ליליא וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוה ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי}}.

==הקץ בדניאל==
{{ערך מורחב|קץ הגלות}}
בפרק יב{{הערה|פסוק יב.}} נזכר קץ הגלות{{הערה|ובגמרא [[מסכת מגילה|מגילה]] ג, א: "יונתן בן עוזיאל .. ביקש לגלות תרגום של [[כתובים]] יצתה [[בת קול]] ואמרה לו דייך מאי טעמא משום דאית ביה קץ [[משיח]]".}}, וישנה מחלוקת בראשונים מהו זמן הקץ בפירוש הפסוק. אך כל הזמנים המצוינים שם כבר עברו.

==ראו גם==
*[[דניאל]]
*[[מזל]]

{{תנך}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תנ"ך]]