עריכת הדף "סוכות"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרבי בסוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] ב[[התוועדות]] נדירה מסוגה ב[[ | [[קובץ:הרבי בסוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] ב[[התוועדות]] נדירה מסוגה ב[[סוכה|סוכת]] [[770]], עבור ה[[ילדים]] מבתי הספר הכלליים המשתתפים בתוכנית [[של"ה]] ([[י"ט בתשרי]] [[תשל"ז]])]] | ||
'''חג הַסֻכּוֹת''' הוא האחרון ב[[שלוש רגלים|שלושת הרגלים]], ואחד מהחגים שמ[[ | '''חג הַסֻכּוֹת''' הוא האחרון ב[[שלוש רגלים|שלושת הרגלים]], ואחד מהחגים שמ[[דאורייתא]]. החג נחוג במשך שבעה ימים, בין [[ט"ו תשרי|ט"ו]] ל[[כ"א בתשרי]], כאשר יום החג הראשון הוא [[יום טוב]] (ובחוץ לארץ יומיים), ואחריו ימי [[חול המועד]]. ה[[מצווה|מצוות]] העיקריות בחג זה הם מצוות נטילת [[ארבעת המינים]] ומצוות הישיבה ב[[סוכה]]. | ||
בזמן ש[[בית המקדש]] קיים, יש בו גם מצוות [[ | בזמן ש[[בית המקדש]] קיים, יש בו גם מצוות [[עליה לרגל]]. | ||
ב[[כ"ב בתשרי]], מיד בסיום חג הסוכות, נחוג חג [[שמיני עצרת]]. בחוץ לארץ נחגג יום נוסף הנקרא [[שמחת תורה]]. | ב[[כ"ב בתשרי]], מיד בסיום חג הסוכות, נחוג חג [[שמיני עצרת]]. בחוץ לארץ נחגג יום נוסף הנקרא [[שמחת תורה]]. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==שמות החג== | ==שמות החג== | ||
*'''חג הסוכות''' - התורה מצווה לשבת ב[[ | *'''חג הסוכות''' - התורה מצווה לשבת ב[[סוכה]] שבעת ימים לזכר ענני הכבוד שהקיפו את בני ישראל החל מיצירת מצרים וכן על שם הסוכות שה' הושיב בהם את [[בני ישראל]] אחרי יצאתם מ[[מצרים]]. על שם מצוות הסוכה נקרא חג זה "חג הסוכות", לפי שבימים אלה אנו מצווים לשבת בסוכה. | ||
*'''חג האסיף''' - החג נקרא גם "חג האסיף", משום שהוא חל לאחר שנאספה תבואת הקיץ ובני האדם שמחים על היבול. חג זה מדגיש את הצורך להודות לה' על הטוב שהוא מרעיף עלינו, ולא להניח לתחושה של "כוחי ועוצם ידי" למלא את ליבנו. | *'''חג האסיף''' - החג נקרא גם "חג האסיף", משום שהוא חל לאחר שנאספה תבואת הקיץ ובני האדם שמחים על היבול. חג זה מדגיש את הצורך להודות לה' על הטוב שהוא מרעיף עלינו, ולא להניח לתחושה של "כוחי ועוצם ידי" למלא את ליבנו. | ||
*'''זמן שמחתנו''' - בתפילות החג מוזכר כינוי נוסף לחג "זמן שמחתנו", על שם שבו שמחים עם אספת התבואה{{הערה|מעצרת ועד החג זמן שמחה (פסחים ל"ו ע"ב). וכתב רש"י (שם) זמן שמחה - בזמן קצירה ולקיטה שאדם לוקט תבואתו ולבו שמח}}. | *'''זמן שמחתנו''' - בתפילות החג מוזכר כינוי נוסף לחג "זמן שמחתנו", על שם שבו שמחים עם אספת התבואה{{הערה|מעצרת ועד החג זמן שמחה (פסחים ל"ו ע"ב). וכתב רש"י (שם) זמן שמחה - בזמן קצירה ולקיטה שאדם לוקט תבואתו ולבו שמח}}. | ||
*'''חג''' - בספרי ה[[נביאים]] וה[[כתובים]] וכן ב[[משנה]] וב[[תלמוד בבלי|תלמוד]] כל מקום שנאמר "חג" סתם ללא פירוש איזה חג, הכוונה היא לחג הסוכות. | *'''חג''' - בספרי ה[[נביאים]] וה[[כתובים]] וכן ב[[משנה]] וב[[תלמוד בבלי|תלמוד]] כל מקום שנאמר "חג" סתם ללא פירוש איזה חג, הכוונה היא לחג הסוכות. | ||
| שורה 34: | שורה 37: | ||
נטילת [[ארבעת המינים]] ואיגודם יחדיו, מרמז על האחדות שיש בעם ישראל למרות החילוקים והשוני, במעלות כל אחד ואחד, וכל מרכיב בארבעת המינים מסמל חלק מיוחד בעם ישראל, ועל ידי האיחוד מראים שבעצם כולם שווים בענין הזה שהינם יהודים בניו של הקדוש ברוך הוא. | נטילת [[ארבעת המינים]] ואיגודם יחדיו, מרמז על האחדות שיש בעם ישראל למרות החילוקים והשוני, במעלות כל אחד ואחד, וכל מרכיב בארבעת המינים מסמל חלק מיוחד בעם ישראל, ועל ידי האיחוד מראים שבעצם כולם שווים בענין הזה שהינם יהודים בניו של הקדוש ברוך הוא. | ||
בצמחים ופירות בכללות יש שני דברים טעם וריח בחלק מהפירות וצמחים יש את שניהם ובחלקם רק את אחד מהם או טעם טוב או ריח טוב, וישנם כאלה שאין לא זה וזה, בפנימיות הטעם והריח מרמזים על שני ענינים בעבודת ה', לימוד תורה, וקיום מצוות. כאשר: | בצמחים ופירות בכללות יש שני דברים טעם וריח בחלק מהפירות וצמחים יש את שניהם ובחלקם רק את אחד מהם או טעם טוב או ריח טוב, וישנם כאלה שאין לא זה וזה, בפנימיות הטעם והריח מרמזים על שני ענינים בעבודת ה', לימוד תורה, וקיום מצוות. כאשר: | ||
* ה[[אתרוג]] - שיש בו גם טעם וגם ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם את שני המעלות גם [[לימוד התורה]] וגם קיום מצות. | * ה[[אתרוג]] - שיש בו גם טעם וגם ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם את שני המעלות גם [[לימוד התורה]] וגם קיום מצות. | ||
* ה[[לולב]] - שיש בו רק טעם (לולב הוא עץ התמר) מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את המעלה של לימוד תורה. | * ה[[לולב]] - שיש בו רק טעם (לולב הוא עץ התמר) מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את המעלה של לימוד תורה. | ||
* ה[[הדס]] - שיש בו רק ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את מעלת קיום המצוות. | * ה[[הדס]] - שיש בו רק ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את מעלת קיום המצוות. | ||
* ה[[ערבה]] - שאין בה לא טעם ולא ריח מסמלת את החלק בעם ישראל שאין בהם מעלות חיצוניות לא בלימוד תורה ולא בקיום מצוות, אך יש בהם את המעלה העצמית שהם יהודים. | * ה[[ערבה]] - שאין בה לא טעם ולא ריח מסמלת את החלק בעם ישראל שאין בהם מעלות חיצוניות לא בלימוד תורה ולא בקיום מצוות, אך יש בהם את המעלה העצמית שהם יהודים. | ||
===שמחת בית השואבה=== | ===שמחת בית השואבה=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[שמחת בית השואבה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[שמחת בית השואבה]]}} | ||
כפי שנאמר "ושמחת בחגיך"{{הערה|דברים טז, יד}}, [[הרבי]] הנהיג לצאת לרקוד ברחוב ב[[שמחה]] רבה בכל יום מימי החג, זכר ל[[שמחת בית השואבה]] שהייתה ב[[בית המקדש]] בעת אשר שאבו את המים למעמד [[ניסוך המים]]. מתואר שבשעת השאיבה היו כל [[עם ישראל]] פורצים בריקודים ושמחה ברחבי העזרה של [[בית המקדש]] וגדולי ישראל היו אף משמחים בכל מיני פעלולים, על שמחה זו אמרו חז"ל "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו". | כפי שנאמר "ושמחת בחגיך"{{הערה|דברים טז, יד}}, [[הרבי]] הנהיג לצאת לרקוד ברחוב ב[[שמחה]] רבה בכל יום מימי החג, זכר ל[[שמחת בית השואבה]] שהייתה ב[[בית המקדש]] בעת אשר שאבו את המים למעמד [[ניסוך המים]]. מתואר שבשעת השאיבה היו כל [[עם ישראל]] פורצים בריקודים ושמחה ברחבי העזרה של [[בית המקדש]] וגדולי ישראל היו אף משמחים בכל מיני פעלולים, על שמחה זו אמרו חז"ל "מי שלא ראה [[שמחת בית השואבה]] לא ראה שמחה מימיו". | ||
===הושענא-רבה וחביטת הערבות=== | ===הושענא-רבה וחביטת הערבות=== | ||
| שורה 53: | שורה 54: | ||
===אושפיזין=== | ===אושפיזין=== | ||
{{ערך מורחב|אושפיזין}} | {{ערך מורחב|אושפיזין}} | ||
ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|זהר חלק ג קג, ב}} כתוב שבכל יום מימי החג מבקרים בסוכתו של כל יהודי "אושפיזין" (מ[[ארמית]]: אורחים), האושפיזין הם שבעה צדיקים המנויים בזהר, כאשר בכל אחד משבעת הימים, אחד מהשבעה הוא העיקרי והשאר נלווים אליו. שבעת הצדיקים הם [[אברהם]], [[יצחק]], [[יעקב]], [[ | ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|זהר חלק ג קג, ב}} כתוב שבכל יום מימי החג מבקרים בסוכתו של כל יהודי "אושפיזין" (מ[[ארמית]]: אורחים), האושפיזין הם שבעה צדיקים המנויים בזהר, כאשר בכל אחד משבעת הימים, אחד מהשבעה הוא העיקרי והשאר נלווים אליו. שבעת הצדיקים הם [[אברהם]], [[יצחק]], [[יעקב]], [[יוסף]], [[משה]], [[אהרן]] ו[[דוד]]. | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] הוסיף וגילה שבנוסף אליהם ישנם "אושפיזין חסידיים" - שבעה צדיקים, נשיאי [[תורת החסידות]], הבאים יחד עם האושפיזין שבזוהר, כאשר גם ביניהם ישנו עיקרי בכל אחד משבעת הימים. שבעת הצדיקים הם [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. הרבי הוסיף וגילה שבחג [[שמיני עצרת]] מגיעים לבקר שני הצדיקים - [[שלמה המלך]] | [[אדמו"ר הריי"צ]] הוסיף וגילה שבנוסף אליהם ישנם "אושפיזין חסידיים" - שבעה צדיקים, נשיאי [[תורת החסידות]], הבאים יחד עם האושפיזין שבזוהר, כאשר גם ביניהם ישנו עיקרי בכל אחד משבעת הימים. שבעת הצדיקים הם [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. הרבי הוסיף וגילה שבחג [[שמיני עצרת]] מגיעים לבקר שני הצדיקים - [[שלמה המלך]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], אלא שאינם "אורחים" אלא "בעלי בתים"{{הערה|שם=שמעצ|התוועדויות תשמ"ח ח"א ע' 309. תשמ"ט ח"א ע' 208.}}. | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
| שורה 69: | שורה 70: | ||
===הסוכה כעיקר החג=== | ===הסוכה כעיקר החג=== | ||
הרבי מבאר{{הערה|לקוטי שיחות ח"ב עמ' 417 ואילך.}} שהחג נקרא על שם מצוות ישיבה בסוכה דווקא ולא על שם מצוות אחרות, משום שיש מעלה מיוחדת במצוות ישיבה בסוכה, משום ששאר המצוות, עשייתם היא על ידי הגוף, הידיים. אך מצוות ישיבה בסוכה, היא מצווה המקיפה את כל הגוף: האדם מחוייב להיות כל גופו בסוכה וגם כל ענייניו של האדם בחג הסוכות צריכות להיות תחת הסוכה. הרבי מוסיף ומסביר שלאדם ישנה שייכות לסוכה גם בעת שאינו נמצא בה, כפי שמצינו שהסוכה היא ביתו של האדם, ו"כל אדם שאין לו בית אינו אדם"{{הערה|ראה יבמות סג, א: כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם. ובתוד"ה שאין: קרקע לבנות עליו שידור בו.}}, ומצוות סוכה היא זאת שמשלימה את מציאות האדם ומעלה בשלימותו | הרבי מבאר{{הערה|לקוטי שיחות ח"ב עמ' 417 ואילך.}} שהחג נקרא על שם מצוות ישיבה בסוכה דווקא ולא על שם מצוות אחרות, משום שיש מעלה מיוחדת במצוות ישיבה בסוכה, משום ששאר המצוות , עשייתם היא על ידי הגוף, הידיים. אך מצוות ישיבה בסוכה, היא מצווה המקיפה את כל הגוף: האדם מחוייב להיות כל גופו בסוכה וגם כל ענייניו של האדם בחג הסוכות צריכות להיות תחת הסוכה. הרבי מוסיף ומסביר שלאדם ישנה שייכות לסוכה גם בעת שאינו נמצא בה, כפי שמצינו שהסוכה היא ביתו של האדם, ו"כל אדם שאין לו בית אינו אדם"{{הערה|ראה יבמות סג, א: כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם. ובתוד"ה שאין: קרקע לבנות עליו שידור בו.}}, ומצוות סוכה היא זאת שמשלימה את מציאות האדם ומעלה בשלימותו. | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
| שורה 102: | שורה 79: | ||
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/sukkos לקוטי שיחות מועדים - חג הסוכות] {{מפתח}} | *[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/sukkos לקוטי שיחות מועדים - חג הסוכות] {{מפתח}} | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=279 אוצר מנהג חב"ד - חג הסוכות] | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=279 אוצר מנהג חב"ד - חג הסוכות] | ||
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=154 חג הסוכות - הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב | *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=154 חג הסוכות - הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}} | ||
'''[[תורת החסידות|חסידות]] על החג''' | '''[[תורת החסידות|חסידות]] על החג''' | ||
*'''סוכה.''' חיוב כוונה, גדר המצווה, ועוד. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=153 לקוטי שיחות חל"ב עמ' 140 (עמ' 153)] - [[אתר היברובוקס]] | *'''סוכה.''' חיוב כוונה, גדר המצווה, ועוד. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=153 לקוטי שיחות חל"ב עמ' 140 (עמ' 153)] - [[אתר היברובוקס]] | ||
*'''שינה בסוכה.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&hilite=ba9ab74d-af90-4714-a0e5-99689322b587&st=סאטמאר&pgnum=2 שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רלח (עמ' 233)] - אתר היברובוקס | *'''שינה בסוכה.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&hilite=ba9ab74d-af90-4714-a0e5-99689322b587&st=סאטמאר&pgnum=2 שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רלח (עמ' 233)] - [[אתר היברובוקס]] | ||
*'''שינה בסוכה.''' לפשוטי עם שאינם מרגישים ה[[אור מקיף]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&hilite=ba9ab74d-af90-4714-a0e5-99689322b587&st= | *'''שינה בסוכה.''' לפשוטי עם שאינם מרגישים ה[[אור מקיף]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&hilite=ba9ab74d-af90-4714-a0e5-99689322b587&st=%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%90%D7%A8&pgnum=243 שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רמח (עמ' 243)] - [[אתר היברובוקס]] | ||
*'''לולב בסוכה.''' הידור בהלכות סוכה, או בהלכות לולב. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&hilite=ba9ab74d-af90-4714-a0e5-99689322b587&st= | *'''לולב בסוכה.''' הידור בהלכות סוכה, או בהלכות לולב. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&hilite=ba9ab74d-af90-4714-a0e5-99689322b587&st=%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%90%D7%A8&pgnum=251 שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רנו (עמ' 271)] - [[אתר היברובוקס]] | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1608 שיעור מהרב נוטיק - מה הקשר בין חג הסוכות לאו"ם]{{וידאו}} - {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1608 שיעור מהרב נוטיק - מה הקשר בין חג הסוכות לאו"ם]{{וידאו}} - {{אינפו}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64502 ריקוד לעיני כל ישראל] קונטרס העוסק ב[[שמחת בית השואבה]], [[מבצע ד' מינים]], [[מנהג]]י [[הרבי]] לימי החג ועוד. בהוצאת '[[ועד חיילי בית דוד]]' {{PDF}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64502 [[ריקוד]] לעיני כל ישראל] קונטרס העוסק ב[[שמחת בית השואבה]], [[מבצע ד' מינים]], [[מנהג]]י [[הרבי]] לימי החג ועוד. בהוצאת '[[ועד חיילי בית דוד]]' {{PDF}} | ||
'''שונות''' | '''שונות''' | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1226 הרבי בוחר לולבים מהודרים ומחלקם לרבני הערים השונות]{{וידאו}} - {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1226 הרבי בוחר לולבים מהודרים ומחלקם לרבני הערים השונות]{{וידאו}} - {{אינפו}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1227 ממראות הנענועים אצל הרבי ושירת ושמחת בחגך]{{וידאו}} - {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1227 ממראות הנענועים אצל הרבי ושירת ושמחת בחגך]{{וידאו}} - {{אינפו}} | ||
| שורה 125: | שורה 98: | ||
{{חגים וזמנים}} | {{חגים וזמנים}} | ||
{{סוכות}} | {{סוכות}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:סוכות|*]] | [[קטגוריה:סוכות|*]] | ||
[[קטגוריה:חגים וזמנים]] | [[קטגוריה:חגים וזמנים]] | ||