עריכת הדף "נר (חסידות)"

{{פירוש נוסף|נוכחי=נר כמקור אור|אחר=משמעויות אחרות|ראו=[[נר (פירושונים)]]}}

'''נֵר''' הוא כלי למאור, הכולל חומר בעירה, פתילה וכלי בתוכו הם מוצבים. במובן הנפוץ יותר היום, 'נר' משמש למשמעות של חומר מוצק דליק עם פתילה, ללא כלי.

בלשון הפסוקים וההלכה, בשונה ממנורה המיועדת להאיר חדר גדול ומכילה מספר קנים עם נרות, עיקרו של הנר הוא לשימוש אישי יותר, ובו מקיימים מצוות ומנהגים שונים, דוגמת [[נרות שבת ויום טוב]], [[נר חנוכה]], [[נר נשמה]], [[נר הבדלה]], [[נר תמיד]], [[נרות עמוד התפילה]], ועוד.

==בהלכה ומנהג==
ישנם מצוות דינים ומנהגים רבים הקשורים באור הנר, כאשר לחלקם טעמים פרקטיים, דוגמת הדלקת הנר בערב שבת 'מפני שלום בית', שיהיה אור בשולחן השבת ואדם לא יכשל בעץ ובאבן, וחלקם קשורים עם הלל והודיה דוגמת [[נר חנוכה]], וחלק קשורים עם משמעותו הרוחנית של האור:

*[[נרות המקדש]] - מידי יום היה הכהן מיטיב את הנרות במנורה שבהיכל כחלק מסדר עבודת הבוקר ב[[בית המקדש]], ולפנות ערב היה מדליק את המנורה, בעלת שבעת הקנים. הדלקת המנורה לא היתה בשביל ההיכל עצמו, אלא כסמל לכך שהאור הבוקר מבית המקדש מאיר את העולם כולו, דבר שבא לידי ביטוי בכך שבעיטורי המנורה היו הכוסות הפוכים, ובכך שהחלונות היו 'שקופים אטומים', עם שיפוע הפוך למקובל בבתים פרטיים.
*[[נרות שבת ויום טוב]] - האשה מדליקה בכל ערב שבת וחג נרות בברכה. המינימום להדלקה הוא 2 נרות, ומנהג החסידים להוסיף נר עבור כל אחד מבני הבית. הרבי עורר שגם בנות צעירות ידליקו, ויצא ב[[מבצע נש"ק]].
*[[נר חנוכה]] - במשך שמונה ימים מדליקים נרות לזכר הנס בשמן המנורה בבית המקדש שפך שהיה בו כמות של שמן ליום אחד הספיק לשמונה ימים. להלכה נפסק לנהוג כ'מהדרין מן המהדרין' לפי שיטת [[בית הלל]] שביום הראשון מדליק נר אחד, וביום השני 2 נרות, הולך ומוסיף.
*[[נר נשמה]] - ביום ה[[יארצייט]] ובמועדים נוספים, נוהגים להדליק נר שידלק במשך כל היממה לעילוי נשמתו של הנפטר.
*[[נר הבדלה]] - כיון שהאור נברא במוצאי שבת, נוהגים להדליק נר בשעת ההבדלה על היין במוצאי שבת, ולברך על האורו שלו ולהינות ממנו באמצעות קירוב קצות האצבעות והסתכלות בראשי האצבעות לאור הנר.
*נר תמיד - בדומה לאור שהצטוו עליו בבית המקדש שידלק בתמידות, יש הנוהגים להקפיד שגם בבית הכנסת הקרוי 'בית מקדש מעט' ידלק 'נר תמיד'.
*[[נרות עמוד התפילה]] - [[אבל]] שנפטר אביו ואמו נוהג לגשת להתפלל כ[[שליח ציבור]] במשך כל ימות החו"ל במשך אחד עשר חודשים, וכאשר ניגש לפני העמוד, מדליק חמישה נרות.
*[[תשובה ליכט]] - רבותינו נשיאינו הנהיגו בבתיהם להדליק ב[[שבת שובה]] 'נר תשובה' עם פתילה מיוחדת עבור כל אחד מבני הבית.
*נר [[בדיקת חמץ]] - בי"ג בניסן בערב בודקים את הבית לאור הנר לוודא שלא נותר בו חמץ. הבדיקה לאור הנר דווקא כיון שבאמצעותו ניתן לראות היטב 'בחורים ובסדקים'.

חז"ל קבעו{{הערה|תלמוד בבלי מסכת שבת כג, ב.}} כי "הרגיל בנר הווין לו בנים תלמידי חכמים", כלומר מי שרגיל בנר מצווה (חנוכה, שבת) זוכה שבניו יהיו תלמידי חכמים ומחבבין המצוות.

==הנר בחסידות==
כבר בדברי הפסוקים במשלי מהווה הנר משל לאור הרוחני: "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן"{{הערה|כ, כז.}}, ואת הארת המצוות: "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר"{{הערה|ו, כג.}}.

הפסוק עצמו מחלק בין "נר מצווה ותורה אור", כשחז"ל מסבירים שהכוונה היא שאור המצוות חלש יותר לעומת אור התורה, בדומה לחילוק בין אור הנר לאור השמש, שאור הנר הוא זמני וכלה, ואילו לאור השמש יש תוקף ונצחיות גדולים יותר.

===חלקי הנר===
במשמעות המילה נר יש בכלליות שלושה פירושים:
*'''הכלי''' - הכלי שבו מניחים את השמן והפתילה{{הערה|פירש"י ויקהל לה, יד ד"ה נרותיה: לוצי"ש בלע"ז (לאמפען), '''בזיכים שהשמן והפתילות נתונין בהן'''. פירש"י תצוה ל, ז ד"ה הנרות: לוצי"ש בלע"ז, וכן כל נרות האמורות במנורה כו'. פירש"י פסחים יא, א ד"ה כל: כל נר שבגמ' היינו הכלי קרושיי"ל. (ועד"ז בפירש"י: תרומה כה, לז ד"ה את נרותיה. במדבר ד, ט ד"ה נרותיה. שבת כב, ב ד"ה נרות. מנחות פח, ב ד"ה נר של מקדש. וראה לקו"ש חט"ז ע' 325 ואילך).}}.
*'''השמן והפתילה'''{{הערה|תו"א מקץ לב, ב: כלשון רז"ל נר של שמן נר של שעוה. אוה"ת נ"ך (כרך א) ע' תקעו.}}.
*'''הפתילה'''{{הערה|1=תו"א מקץ לח, ב. ספר המאמרים תרמ"ג ע' לו: "עיקר קיום האור הוא ע"י הנר". סה"מ תרכ"ט ע' ר. סה"מ תרפ"ו ע' קמה [https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640b/1/2/index.htm תורת שמואל תר"ם חלק ב', עמוד תצב].}}.

===ההכרח בשלושת חלקי הנר===
בחסידות מוסבר שהנר עצמו מורכב משלושה חלקים, שרק יחד יכולים להאיר כראוי:
*'''הפתילה''' - כלי מלא בשמן לא יכול להאיר אם אין לו פתילה להיאחז בה, וגם אם האש מצליחה להיאחז בו, היא שורפת ומכלה אותו בצורה לא מבוקרת שלא רק שאינו מועיל, אלא אף עלול להזיק.
*'''חומר הבעירה''' - בלי השמן או השעווה, האש שבפתילה תכלה במהירות ולא תוכל להאיר ולחמם לאורך זמן.
*'''הכלי''' - שמן ופתילה ללא כלי, גורמים לכך שהאש לא תדלק כראוי ובצורה מסודרת (ובנר שעווה שדולק גם ללא כלי, חלק הנר שלא נמס הוא בחינת ה'כלי'{{הערה|שם=אגקי|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10033.htm אגרות קודש חלק כז י'לג].}}).

==שלושה ביאורים בנמשל הנר והנשמה==
על יסוד הפסוק 'נר השם נשמת אדם', מובאים בחסידות מספר ביאורים על ההתאמה של חלקי הנר להארת הנשמה:
===הנשמה היא הפתילה===
בעולם הזה נמשלת הנשמה לפתילה והמצוות לשמן, כי ע"י שהנשמה מקיימת את המצוות נכללת הגשמיות בקדושה ומתגלה אור אין סוף (כדוגמת השמן: שמאיר ע"י שנתפס ועולה בפתילה דווקא, מה שאין כן שמן בלא פתילה אינו מאיר ולא נתפס בו האור). וע"י פתילה אחת נכלה שמן הרבה, כי כל נשמה אחת מקיימת ועושה מצוות הרבה לאין שיעור בימי חייו{{הערה|תו"א מקץ ל"ג ג'.}}.

לביאור זה אין נמשל ל"כלי" הנר (שבתוכו שמים את השמן), כי הפתילה היא משל '''לשתי''' הנפשות: הנפש האלוקית המלובשת ו"מפותלת" בתוך הנפש הבהמית{{הערה|שם שם שם ב'}}.

===הנשמה היא השמן===
אבל בעולם הבא (גן עדן) הדבר הפוך - שם מתגלה אור אין סוף לנשמה ע"י הלבושים שנעשים מהמצוות (שקיים בעולם הזה). נמצא, שבעולם הבא המצוות '''הן''' הפתילה והנשמה היא השמן הנכלה בה{{הערה|שם שם שם}}.

===הנשמה היא הכלי===
בכמה מקומות מבואר שמאחר ואת המצוות מקיים האדם באמצעות '''הגוף''', לכן אור אין סוף מתגלה לא ע"י שהמצוות נתפסות בנשמה (כבביאור הראשון לעיל) אלא בגוף ונפש הבהמית.

לביאור זה יש משל גם '''לכלי''' הנר (מה שאין כן לשני הביאורים הראשונים): '''הנשמה''' היא הכלי (שבתוכו שמים את השמן), '''השמן''' הוא המצוות (כהביאור הראשון) אבל '''הפתילה''' היא הנפש הבהמית והגוף בלבד{{הערה|תניא פרק נג.}}.

===הנשמה היא האור / האש===
*הפתילה - נפש הבהמית, האור - הביטול שבנשמה, שמן - בחינת חכמה, התבוננות באלוקות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/577/25/138.htm מאמרי אדמו"ר האמצעית הנחות תקע"ז, עמוד קלח]. [https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb2/1/6/index.htm אור התורה במדבר חלק ב' פרשת בהעלותך עמוד שלט].}}.
*הנר (הכלי) - הנפש הבהמית, השמן - לימוד התורה (וקיום המצוות מעשיות), פתילה - הגוף (ומצוות מעשיות), האש - אהבת השם{{הערה|שם=רצג|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/maamarei/692/2/6/502.htm מאמר שבת שובה תרצ"ג].}}.
*שמן - היצר הרע ונפש הטבעית, פתילה - הנפש האלוקית (על ידי התבוננות), אור- האלוקות הבאה על ידי שריפת הנפש הטבעית בהתבוננות של הנפש האלוקית{{הערה|שם=תרטו|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/maamarei/1/3/10/index.htm ספר המאמרים אדמו"ר הצמח צדק תרט"ו, עמוד קצט].}}.

===ביאורים נוספים הנובעים מהמשל===
גם כאשר יש את כל חלקי הנר בשלימות, כדי שהוא יאיר וידלק צריך את האש, ובנמשל, העלאת האש היא באמצעות הכאה בכח בנפש הבהמית, בדוגמת הוצאת הניצוץ באמצעות הכאה באבן-אש{{הערה|1=[[תבנית:היום יום/י' סיון|לוח היום יום י' סיון]].}}, ודליקת הנר תלויה באוויר שסביבו, שכאשר הוא זך ונקי, האור דולק כראוי{{הערה|שם=רצג}}.

הנר מפיק מספר גווני אור, הנובעים מהחומרים שכלים בשעת הבעירה. בנמשל הרוחני, המצוות שמקיים האדם מבלי הרגשת מציאותו העצמית, מצווה לשמה, מפיקה 'נהורא חיוורא', אור נקי ובהיר, ואילו המצוות שמקיים עם הרגשת מציאותו, מפיקה 'נהורא אוכמא', אור גס ונמוך יותר{{הערה|שם=אגקי}}.

==בקיום המצוות==
על פי דיוק הלשון בפסוק '''נר מצווה''', מבאר אדמו"ר הריי"צ שבמצווה עצמה יש את שלושת החלקים של 'נר':
*כלי - הבסיס של קיום המצוות הוא הביטול לאלוקות, בחינת ה[[קבלת עול]].
*שמן - החיות שבמצוות, מנהגים והידור מצווה.
*פתילה - קיום המצוות במעשה בפועל{{הערה|ספר המאמרים אידיש, 'נר מצוה' טבת תש"ה (במהדורה בלשון הקודש - עמוד 295).}}.

אדם שיש לו רק את החיות שבמצוות אבל חסר לו בביטול או בקיום בפועל - אין זה מאיר כלל.

אדם שמקיים את המצוות בלי חיות ותענוג ורק את המינימום הנדרש, זה מאיר אך באופן מועט.

רק קיום המצווה בשלימות, עם קבלת עול מחד, ועם חיות ותענוג מאידך - פועלת שהמצוות יאירו את האדם ובעולם.

==בעולם==
במובן הרחב יותר, הכלי מסמל את המציאות, השמן מסמל את המצוות שהם החומר שעל ידי הפתילה הופך לאש, והפתילה שמקשרת בין האש והשמן מקבילה ל[[נשמה]] שיוצרת מהמצוות את הארת הגילוי האלוקי המאיר באדם ובמציאות{{הערה|1=הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), [https://drive.google.com/file/d/1-tQDK__oKySF4apvgmZBC5eIpl0jAF4-/view?fbclid=IwAR2hynUle4LT3QH0sOWRno2CgQxzY9y7jixmL0d554z2BZyGAIdfPCbk_R0 "כי נר מצווה ותורה אור" - האדם והאור במחשבת החסידות].}}.


{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]