עריכת הדף "נקודה קו שטח"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''נקודה - קו - שטח''', הוא משל לאופן התפשטות האור מהעלם העצמי של ה[[משפיע]] אל הגילוי אצל ה[[מקבל]]. | |||
'''נקודה - קו - שטח''', הוא משל לאופן התפשטות האור | |||
ראשית הגילוי היא באופן של נקודה, שאף שאין לה התפשטות כלל, היא כבר יציאה מההעלם והכל טמון בה, קו הוא ההתקשרות וההמשכה אל המקבל, ושטח הוא כאשר הדבר בא לידי גילוי אצל המקבל{{הערה|לכללות הערך, ראו: ד"ה מי מנה תער"ב (הועתק ונת' בסד"ה אפס בלתך תרצ"ד - בס' המאמרים תשי"א), ד"ה למרבה המשרה, ש"ת (בס' המאמרים - קונטרסים ח"ב) פ"ד.}}. | ראשית הגילוי היא באופן של נקודה, שאף שאין לה התפשטות כלל, היא כבר יציאה מההעלם והכל טמון בה, קו הוא ההתקשרות וההמשכה אל המקבל, ושטח הוא כאשר הדבר בא לידי גילוי אצל המקבל{{הערה|לכללות הערך, ראו: ד"ה מי מנה תער"ב (הועתק ונת' בסד"ה אפס בלתך תרצ"ד - בס' המאמרים תשי"א), ד"ה למרבה המשרה, ש"ת (בס' המאמרים - קונטרסים ח"ב) פ"ד.}}. | ||
שורה 14: | שורה 12: | ||
השלב השלישי הוא התיישבות ההשפעה בכלי המקבל בשלימות, פעולה הנמשלת לשטח, שיש בו אחיזה. | השלב השלישי הוא התיישבות ההשפעה בכלי המקבל בשלימות, פעולה הנמשלת לשטח, שיש בו אחיזה. | ||
ב[[השתלשלות העולמות]], הנקודה היא ראשית גילוי [[אור הקו]], [[מחשבה הקדומה דאדם קדמון]], הקו הוא עולמות האין סוף שלמעלה מאצילות, ובאופן פרטי הוא [[כתר דאצילות]], והשטח הם האורות המתלבשים ב[[עולם האצילות]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/maamarei/692/2/4/483.htm ספר המאמרים תרצ"ג, י"ג תשרי].}}. | |||
==באותיות שם הוי'== | ==באותיות שם הוי'== | ||
שורה 34: | שורה 18: | ||
*'''נקודה''' - האות י' עצמה מזכירה צורה של נקודה ביחס לשאר האותיות, אך הכוונה היא אכן לנקודה אמיתית, שאין לה כל התפשטות, שזהו עצם היציאה מהעלם אל הגילוי, בדוגמת 'הברק המבריק' של כח החכמה, שעדיין אין התפשטות לאורך ורוחב, רק עצם הגילוי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/3/1/187b.htm?q=%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%94 תורת חיים בראשית קפז, ב].}}, (וביחס לקדוש ברוך הוא, זהו עיקר הצמצום, שמסלק את אור האין סוף ומותיר רק את הנקודה המועטת הנצרכת להשפעה לעולמות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s1/4/5/150b.htm?q=%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%94 שם, קנ, ב].}}. | *'''נקודה''' - האות י' עצמה מזכירה צורה של נקודה ביחס לשאר האותיות, אך הכוונה היא אכן לנקודה אמיתית, שאין לה כל התפשטות, שזהו עצם היציאה מהעלם אל הגילוי, בדוגמת 'הברק המבריק' של כח החכמה, שעדיין אין התפשטות לאורך ורוחב, רק עצם הגילוי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/3/1/187b.htm?q=%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%94 תורת חיים בראשית קפז, ב].}}, (וביחס לקדוש ברוך הוא, זהו עיקר הצמצום, שמסלק את אור האין סוף ומותיר רק את הנקודה המועטת הנצרכת להשפעה לעולמות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s1/4/5/150b.htm?q=%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%94 שם, קנ, ב].}}. | ||
*'''קו''' - האות ו' מזכירה בצורתה קו שנמשך מלמעלה למטה, המורה על ירידת השפע אל המקבל. הקו עצמו נעשה מריבוי נקודות{{הערה|1= | *'''קו''' - האות ו' מזכירה בצורתה קו שנמשך מלמעלה למטה, המורה על ירידת השפע אל המקבל. הקו עצמו נעשה מריבוי נקודות{{הערה|1=זאת בשונה מהשיטה שהקו הוא אחד פשוט שיש בו מעלה ומטה (סה"מ תרנ"ב ע' צז ואילך. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/24/219.htm שיחת י"ט כסלו תשי"ג]).}}. | ||
*'''שטח''' - האות ד' שמתפרסת הן לאורך והן לרוחב מזכירה צורה של שטח, המורה על התפשטות האור באופן שיש לו מציאות של מקום. | *'''שטח''' - האות ד' שמתפרסת הן לאורך והן לרוחב מזכירה צורה של שטח, המורה על התפשטות האור באופן שיש לו מציאות של מקום. | ||
שורה 45: | שורה 29: | ||
==מושגים מקבילים== | ==מושגים מקבילים== | ||
===נקודה ספירות פרצוף=== | ===נקודה ספירות פרצוף=== | ||
בדומה למושגים נקודה-קו-שטח המוזכרים במקומות רבים יותר, מוסבר בחסידות שהמושגים מקבילים לג' המדריגות של נקודות-ספירות-פרצוף | בדומה למושגים נקודה-קו-שטח המוזכרים במקומות רבים יותר, מוסבר בחסידות שהמושגים מקבילים לג' המדריגות של נקודות-ספירות-פרצוף. | ||
===לארקא לאמשכא לאנהרא=== | ===לארקא לאמשכא לאנהרא=== | ||
ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|ריש פרשת עקב.}} מובא אודות נוסח הברכות, שפירוש תיבת 'ברוך' הוא להמשיך את האור האלוקי מהמקור העליון להאיר את התחתונים{{הערה|בלשון הזוהר: "ברוך דא רזא דמקורא עילאה מכלא לארקא ולאמשכא ולאנהרא כל בוצינין".}}, | ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|ריש פרשת עקב.}} מובא אודות נוסח הברכות, שפירוש תיבת 'ברוך' הוא להמשיך את האור האלוקי מהמקור העליון להאיר את התחתונים{{הערה|בלשון הזוהר: "ברוך דא רזא דמקורא עילאה מכלא לארקא ולאמשכא ולאנהרא כל בוצינין".}}, כשהזוהר משתמש בג' הלשונות: "לארקא ולאמשכא ולאנהרא", להוריק, להמשיך ולהאיר. | ||
[[רבי לוי יצחק שניאורסון]] ביאר שמושגים אלו מקבילים לבחינת חב"ד, ולשלישיה של נקודה-קו-שטח, כאשר 'לארקא' הוא באות יו"ד (שענינו הוא דווקא 'להוריק' המורה על המשכת העצם ולא הארה בלבד), 'לאמשכא' באות וא"ו שצורתה היא המשכה מהעליון לתחתון, ו'לאנהרא' הוא באות דל"ת המורה על ההתיישבות בכלי המקבל, שהשפע מאיר אצלו{{הערה|1=לקוטי לוי יצחק הערות לזח"ג ע' תנח. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/24/9191.htm אגרות קודש חלק כ"ד אגרת ט'קצא]. שיחת ש"פ עקב כ"ף מנ"א תש"כ. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-3/252/255.htm תשכ"ו]. ד"ה ואכלת ושבעת תשל"ג (סה"מ תשל"ג ס"ע 460 ואילך. לקו"ש שם ע' 267).}}. | [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] ביאר שמושגים אלו מקבילים לבחינת חב"ד, ולשלישיה של נקודה-קו-שטח, כאשר 'לארקא' הוא באות יו"ד (שענינו הוא דווקא 'להוריק' המורה על המשכת העצם ולא הארה בלבד), 'לאמשכא' באות וא"ו שצורתה היא המשכה מהעליון לתחתון, ו'לאנהרא' הוא באות דל"ת המורה על ההתיישבות בכלי המקבל, שהשפע מאיר אצלו{{הערה|1=לקוטי לוי יצחק הערות לזח"ג ע' תנח. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/24/9191.htm אגרות קודש חלק כ"ד אגרת ט'קצא]. שיחת ש"פ עקב כ"ף מנ"א תש"כ. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-3/252/255.htm תשכ"ו]. ד"ה ואכלת ושבעת תשל"ג (סה"מ תשל"ג ס"ע 460 ואילך. לקו"ש שם ע' 267).}}. | ||
==בעבודת השם== | ==בעבודת השם== | ||
שורה 65: | שורה 47: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:השתלשלות העולמות]] | [[קטגוריה:השתלשלות העולמות]] | ||