לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
נצרות
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
'''נצרות''' הינה דת שקר שנוסדה בארץ ישראל בסוף ימי [[בית המקדש השני]]{{הערה|1=[[אברבנאל]] "מעיני הישועה" מעין י"א תמר י'.}}, הנוגדת את ה[[תורה]] ומסיתה נגדה, ומבוססת על דמותו של [[ישו הנוצרי]]. על פי [[הרמב"ם]] האמונה הנוצרית מוגדרת כ[[עבודה זרה]]{{הערה|1=הלכות עבודה זרה פרק ט הלכה ד. הלכות מאכלות אסורות פרק יא הלכה ז. הובא גם בזמננו על ידי הרבי, [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/24/9144.htm מכתב כ"ו אייר תשכ"ו] {{קישור שבור}}, הרבי אף הדגיש שבשונה מה[[אסלאם]] בו הגדרתו ההלכתית נקבעת לפי מצב אמונת המוסלמים, הגדרת הנצרות כעבודה זרה יציבה על פי ההלכה והיא תקפה לגבי כל הכתות והקבוצות של הנצרות, מכתב מ[[ט' תמוז]] [[תש"מ]], הודפס (בתרגום מאנגלית) ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2066 עמ' 15.}}, וה[[תוספות]] ביארו שהיא עבודה זרה ב[[שיתוף]]{{הערה|סנהדרין סג, ב ד"ה אסור.}}. וכן פסק להלכה ה[[רמ"א]]{{הערה|אורח חיים קנ"ז.}}. מאז שצברה כח משמעותי, רדפה הנצרות את היהדות והיהודים פעמים אין ספור, ומיליוני יהודים במשך הדורות היו קורבנות לאנטישמיות הנוצרית. ==היסטוריה== {{להשלים}} הנוצרים הראשונים היו [[יהודים]] שומרי מצוות, שהחלו לעבוד [[עבודה זרה]] במידה מסויימת, בהשפעתו של [[ישו הנוצרי]], ולעגו לדברי [[חז"ל]]. עם הזמן הלכו והתבדלו מעם ישראל והפכו לדת חדשה{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/267.htm אגרות קודש חלק ב', אגרת רסז].}}. ===רדיפת היהדות על ידי הנוצרים=== מאז היווסדה, ראו הנוצרים אוייב בדת האמת - ה[[יהדות]], ועשו כל שביכולתם להפריע ליהודים לעבודת השם ולהעביר אותם על דתם לנצרות. על רקע זה התחוללו רדיפות רבות במקומות בהן הייתה יד הנצרות חזקה, כמו [[מסעי הצלב]], [[גירוש ספרד]] וגזירות שונות שניסו להביא להמרת דת. כמו כן נכפו על רבים מגדולי ישראל לקיים ויכוחים עם הנוצרים. בין המפורסמים שנאלצו לנהל ויכוחים היו רבי [[יחיאל מפריס]] וה[[רמב"ן]]. [[עלילת דם|עלילת הדם]], לפיה יהודים שוחטים נוצרים ואוכלים את דמם ב[[מצה|מצות]] ל[[חג הפסח]], הייתה עלילה אנטישמית נפוצה שבאמצעותה רדפו נוצרים את היהודים במשך למעלה משבע מאות שנה בארצות רבות. גם רבותינו נשיאינו נאלצו להתמודד עם רדיפות מצד הנצרות ב[[רוסיה הצארית]]. רבי [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|משה]], בן [[אדמו"ר הזקן]], נאסר על ידי כמרים נוצריים שניסו לאלצו להמיר את דתו. [[גזירת הקנטוניסטים]] שגזר הצאר ניקולאי הראשון, נגזרה במטרה להעביר ילדים יהודיים רבים לנצרות. הצאר ניקולאי, שהיה אדוק מאוד ושאף להמרת דת המונית של יהודי רוסיה, קירב את [[תנועת ההשכלה|היהודים המשכילים]], בהם ראה כלי שרת למזימותיו לשנות את החינוך היהודי השורשי. מאוחר יותר התמודדו רבותינו נשיאינו [[הרבי הרש"ב]] ו[[הרבי הריי"צ]] עם עלילת הדם של [[משפט בייליס]]. == התייחסויות לנצרות == בני נח אסורים לחדש מצוות וליסד דת{{הערה|1=[[רמב"ם]] הלכות מלכים פ"י ה"ט.}}. ה[[רמב"ם]]{{הערה|1=איגרת תימן בתחילתה.}} מתייחס לדת זו, (תוכן) "מקשרת שתי תורות ההופכיות אחת מהשניה, כביכול שניהם מאלו-ה אחד. וממציא דעה זו ישו הנוצרי, שהיה מישראל, אשר ראה עצמו כשליח הא-ל לבאר הספקות, ושהוא, המשיח היעוד לנו על ידי הנביאים. ופרש התורה - פירוש המביא לביטול כל התורה וכל מצוותיה, והרגישו בו חכמים קודם שיתפרסם ועשו לו הראוי לו. וכבר התנבא עליו דניאל: "ובני פריצי עמך יתנשאו להעמיד חזון ונכשלו". ובתקופה מאוחרת יותר, עמדה דת מאומת בני עשיו שיוחסה אליו, שלא הייתה כוונתו אליה, ולא עלתה כמו כן במחשבתו. ולא הזיק שום דבר לישראל, ולא נולד בהם ספק לא לכלל ולא ליחידים, לפי שהתבאר להם חסרונו, ושנכרת ואבד בידינו עד שנעשה בו בו מה שנעשה". בספרו [[משנה תורה]] כותב [[הרמב"ם]], שגם בהקמת דת זו ישנה כוונה אלוקית - מכיון שעל ידי דת זו עוסקים רבים בנושא [[הגאולה]] וה[[משיח]], ועיסוק זה עצמו סולל דרך למשיח האמיתי להופיע, ולהוכיח לגויים שטעו בעקבות הנצרות: {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד (נשמט ברוב הדפוסים על ידי הצנזורה){{הערה|בשיחת שמחת תורה תשל"ז (שיחות קודש חלק א, ע' 140) הביא הרבי את דברי הרמב"ם, וביאר שעד לנצרות ולאיסלם היו האומות רגילים ל[[עבודה זרה]] באופן של ריבוי, והנצרות והאיסלם החלו להפיץ את רעיון האחדות, ובכך סללו את הדרך לגילוי [[אחדות ה']] על ידי מלך המשיח.}}|תוכן=אבל מחשבות בורא עולם אין כח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו, אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד, שנאמר: כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד. כיצד? כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח, ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב, והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה. אלו אומרים: מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות, ואלו אומרים: דברים נסתרות יש בהם ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח וגלה נסתריהם. וכשיעמוד המלך המשיח באמת ויצליח וירום וינשא, מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.}} אמנם, הרבי כתב שאין מקום לגישה סלחנית כלפי הנצרות בעקבות דברי הרמב"ם הללו, ובלשונו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6816.htm אגרות קודש חלק י"ח, אגרת ו'תתטז].}}: {{ציטוטון|ועד כמה נפלאים דברי המורה הגדול, הוא הרמב"ם, בסוף ספרו משנה תורה (הלכות מלכים סוף פ' י"א), בנוגע לישו ומוחמד ש"אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד", וביחד עם זה הרי שלש פעמים ביום מזכירים אותם בתפילת עלינו בכנויים הידועים, ודברי הרמב"ם האמורים הרי כמעט שנשכחו (מפני הצנזורה - ? - וכיוצא בזה) וכלל גדול בדיני ישראל, אשר אין ללמד זכות בענינים כהאמורים, והמתבונן בדברי ימי ישראל במשך זמן נדודיו, הרי דוקא קנאות זו היא שעמדה לנו להיות נצבים היום כלכם לפני הוי' אלקיכם, כלשון הכתוב.}}. ==זהירות מתמיכה בנצרות== כאשר ביקר האפיפיור הנוצרי ב[[ארץ ישראל]] וזכה לכבוד מלכים מהנהגת [[מדינת ישראל]], תקף הרבי את הביזיון שבדבר, כאשר יהודים מתרפסים בפני עבודה זרה או "אביזרייהו דעבודה זרה", דבר שאפילו בני הדתות האחרות לא נהגו כך{{הערה|שיחת ו' תשרי תשמ"ח.}}. כשהציע [[הרבי]] את רעיון לעשות [[רגע של שתיקה]] בו בכל בתי הספר הממשלתיים ב[[ארה"ב]], יחשבו הילדים במשך זמן מוגדר על בורא עולם. היו שחששו שאותם גוים יחשבו באותם רגעים, מלבד על בורא עולם, גם על יסודות דתם, ויוצא שאנו מכשילים אותם בכך. הרבי השיב מספר תשובות על כך, אחת מהן הייתה שאין הגוים מצווים להאמין שיש רק אלוקים יחיד, ולכן אין זה הכשלה מצדינו, מלבד זאת שהמורים כיום אינם מאמינים באמת ביסודות דת זו, וכפי שאומרת הגמרא{{הערה|1=[[מסכת עבודה זרה]] (דף א' ע"ב)}}, שעובדי עבודה זרה בדורנו מעשי אבותיהם בידיהם, ואינם מאמינים בכך באמת (פירוש התוספות יום טוב). לרב שעמד לנאום בפני נוצרים, העיר הרבי על הצורך להמנע מהביטוי "אבינו שבשמים", "מפני עניין השילוש שאצלם" וכן להימנע מהביטוי "אזרחים בני כל הדתות" שכן אין לכלול אמונתנו עם אמונתם מבלי "להבדיל"{{הערה|שם=סימפסון|1=ב[https://drive.google.com/file/d/107KXxFo3O1orY-H4L9njqgfL2gAM5c-7/view?usp=sharing תשורה סימפסון] [[תשע"א]].}}. == ויכוחים עם נוצרים == בהזדמנויות רבות שלל [[הרבי]] ויכוחים חסרי תועלת בנושא הנצרות{{הערה|1=ראה למשל [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1653.htm אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תרנג]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10472.htm מכתב י"ד אלול תשל"ב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/9/14/293.htm לקוטי שיחות חלק ל"ט, ע' 293]. ועוד.}}, ובמיוחד כאשר הדבר נעשה בגישה מתרפסת{{הערה|ראה למשל שיחת פורים תשכ"ז.}}. הרבי הזהיר שמויכוחים אלו עלולים להגיע לעבירה על איסורי התורה של "ולא תתורו אחרי לבבכם", ו"אל תפנו אל האלילים"{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ט שם.}}. עם זאת, כאשר יהודי כתב לרבי אודות שאלות שנשאל במהלך ויכוח עם יהודים שהושפעו מהנוצרים - בנוסף למענה שאין להכנס עימם בויכוח ללא תועלת, הצביע הרבי על כמה נקודות מופרכות בגישה הנוצרית, שמהן מובן מדוע הנטייה לגישה זו אינה הגיונית{{הערה|שם=סימפסון}}. וכך ענה הרבי{{הערה|שם=סימפסון}}: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כיון שכבר הזכירם באה כאן נקודת שלילתם ומראה ג"כ <small>[=גם כן]</small> עד כמה אין מקום '''מראש''' לשאלה כלל באם הי' <small>היו</small> רוצים באמת למצוא האמת. (1) '''מפורש''' ב[[תנ"ך]] '''ובכ"מ''' <small>[=ובכמה מקומות]</small> פעולת משיח בסדרי העולם ([[ישעיה]] יא, ב ועוד). ובלידת הנוצרי התחילו אדרבה תוקף הרשע בעולם ועל בנ"י <small>[=[[בני ישראל]]]</small>. (2): המאמין בתורה שהיא אלקית '''absurd''' <small>[=אבסורד]</small> שיאמר שצריך לשמוע לאלקים אז אבל לשמוע ח"ו בקולו עתה. כי בתורה מפורש שצריך לקיומה תמיד, ומי שאינו מאמין בהנ"ל - גם בעשה"ד וכי"ב <small>[=ב[[עשרת הדברות]] וכיוצא בזה]</small> אינו מאמין. (3) אופן [[תשובה]] מבואר בכמה כתובים ואין זכר ולא רמז על וידוי בפני בנ"א <small>[=בן אדם]</small> שיספיק למחילה. - דרך אגב: מופרך לגמרי בשכל ש{{מונחון|גלח|כומר}} שגם הוא חוטא מזמן לזמן וכמו שהם עצמם מודים ע"ז <small>[=על זה]</small> יכפר על מה שחוטא אדם לאלקים.}} יוצא דופן בזה הינו הרב [[יעקב עמנואל שוחט]] שהיה מרבה לערוך ויכוחים עם מסיונרים, ונחל בזה הצלחה רבה עד שמה[[ותיקן]] הורו שלא להתווכח עמו, ויכוחיו היו בידיעת הרבי, והרבי אף יעץ לו מה לטעון בוויכוחיו. ==ערים ומוסדות עם שם נוצרי== כמה ערים ברחבי העולם נקראים על שם אנשי דת נוצרים מן ההיסטוריה, כשלשמם התוספת הלטינית "סן" (בלשון זכר) ו"סנטה" (בלשון נקבה), שפירושו "הקדוש" (או "הקדושה"). לדוגמא: "ס. פאולו", "ס. פרנסיסקו", "ס. מוניקה" ו"ס. דייגו". [[הרבי]] הורה (ל[[שליח|שלוחים]] וכדומה) שלא להזכיר את התואר לשמות הערים, בדיבור או בכתיבה{{הערה|שם=חיינו|1=ראו יומן [[גיליון בית חיינו]] מס' 84 עמוד 12 ([https://drive.google.com/file/d/1kNkkyvyI8sb0Ja2Sg14TqtXWj8Qi5OXo/view כאן] עמוד 92).}}{{הערה| ראו גם אברהם יעקבסון, '''מעגלים נסגרים ב'שמחה מוניקה'''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 210.}}. בחלק מהערים נהוג להשמיטו לגמרי או להזכיר את האות הראשונה ("אס דייגו") ובחלקן להחליפו ("שמחה מוניקה"). כך ענה [[הרבי]] במכתב{{הערה|ליקוטי שיחות חלק כ"ו עמוד 429}} בנוגע לשאלה האם להדפיס על שער ספר ה[[תניא]] את שם העיר "ס. אואן" או לפחות ב[[ראשי תיבות]]: {{ציטוטון|כנראה לא שאלו (עיקר) השאלה! שהייתה ע"ד האות סמ"ך (שפירושה וכו') ובפרט כשידפיסו האות - הקורא השער יקרא התיבה במילואה וכו'}}. כלומר, שיתכן וישנה בעיתיות גם בכתיבה בראשי תיבות. ומוסיף הרבי: {{ציטוטון|ויש לברר איך נוהגים בגט בעיר דזאיאנץ שיח' וכו'}}, כשהכוונה לעיר "ס. פאולו", בה נמצאת משפחת [[זאיאנץ]]. ב[[חלוקת הדולרים]] של [[ט' ניסן]] [[תנש"א]] עבר בפני הרבי ילד עם חולצה ובה הופיעה המילה "סן" והרבי אמר לאביו: "את המילה הזו צריכים היו להוציא, מסתמא אתה יודע מה משמעות מילה זו"{{הערה|שם=חיינו}}. בטיוטא של מאמר לפירסום ב[[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הזכיר הרב [[דוד אולידורט]] את שם בית המכירות "קריסטיס" (Christie's){{הערה|כשם משפחתו של המייסד, לו קשר לשוני אל שמה הלטיני של דת הנצרות.}}, בו נמכר כתב-יד של הספר כנפי יונה מ[[הרמ"ע מפאנו]]. הרבי ציין על הטיוטא: {{ציטוטון|להחליף בסימן אחר}}{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]] [https://chabadlibrary.org/books/11200000398 פרק פד].}}. =="חגים" נוצריים== בשנת [[תשמ"ח]] הכניסו הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד (ארה"ב)|צעירי חב"ד המרכזית]] פרסומת על [[פורים]] להגהת הרבי, ובשאלון הוזכר (להבדיל) "Halloween". על-כך כתב הרבי {{ציטוטון|הוגה??!! האומנם לכל-הנזכרים-לעיל שי' לא איכפת כלל ה"צירוף" ר"ל ר"ל דשני הנ"ל? וכן להחותמים שי'? פשוט שע' צריך להשמידם מן העולם לאחרי שיבדילו ממנו מה שהקפידו להתחילו (למלאות ציווי [[ספר חסידים|ס' חסידים]] . . ב)ב"ה}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ח מענה קב.}}. ==ראו גם == *[[ליל ניתל]] *[[אסלאם]] == קישורים חיצוניים == * [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/natsrut.htm נצרות] באתר דעת לימודי יהדות ורוח *'''[https://chabadlive.org/f3oy הרבי במחאה נמרצת על ההתרפסות בפני האפיפיור • צפו]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}} * [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1716&CategoryID=772 היהדות ודתות אחרות] באתר [[צעירי חב"ד]] {{חב"ד|}} *'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_3.html 'המשיח האמיתי': צפו כיצד הגיב הרבי למיסיונר נוצרי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:אומות העולם]] [[קטגוריה:עבודה זרה]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:וידאו
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:חב"ד
(
עריכה
)
תבנית:להשלים
(
עריכה
)
תבנית:לחלוחית
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:מונחון/styles.css
(
עריכה
)
תבנית:ציטוט
(
עריכה
)
תבנית:ציטוטון
(
עריכה
)
תבנית:קטגוריה בתבנית
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:קישור שבור
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
הדף הזה כלול ב־2 קטגוריות מוסתרות:
קטגוריה:דפים עם קישורים שבורים
קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים השלמה