עריכת הדף "נץ"

[[קובץ:Accipiter badius Ludhiana, India.jpg|ממוזער|הנץ]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=עוף טורף|אחר=תחילת היום|ראו=[[נץ החמה]]}}
ה'''נץ''' הוא עוף דורס, שחי לרוב ביערות, ומתאפיין ביכולת תעופה מהירה ובראיה חדה למרחקים. בפנימיות התורה הנץ שייך לקו האמצע, והוא מהחיות הנושאות את מרכבת הטומאה, כנגד פני שור שב[[מרכבה העליונה]].

==אודותיו==
הנץ חי לרוב ביערות, וגופו מותאם לחיים בין עצים צפופים: כנפיו הקצרות וזנבו הארוך מאפשרים לו תמרון קל ויעיל בין העצים. רגליו ארוכות, ומקורו קצר כפוף וחד. הסוג מונה מעל 50 מינים, והם מהציפורים המהירות ביותר.

הנץ ידוע בראייתו המצוינת, הטובה יותר פי שמונה מראייתו של האדם - הנץ יכול לראות ממרחק 80 מטרים חפץ בגודל של סנטימטר אחד בלבד.

טרפו העיקרי של הנץ הוא עופות ויונקים קטנים.

==בתורה שבכתב, וזיהויו==
התורה מונה את הנץ בין העופות האסורים באכילה: "אֵת בַּת הַיַּעֲנָה וְאֶת הַתַּחְמָס וְאֶת הַשָּׁחַף, וְאֶת הַנֵּץ"{{הערה|ויקרא יא, טז. דברים יד, טו.}}.

ברש"י מובאות שתי גירסאות לזיהוי של הנץ: אושטוי"ר (ostoir) ואישפרוי"ר (esparwier){{הערה|ותוספות בחולין סג, א חולק עליו: "פירש בקונט' אשפרוי"ר ואי אפשר לומר כן דהא נץ הוא מי"ט עופות ואינן דורסין כדפירש לעיל וחזינן ליה דאשפרוי"ר דריס בין לפירוש הקונטרס בין לפירוש ר"ת שלוכד העוף ואוכלו מחיים". וכן בדעת זקנים: "ואת הנץ – גם הוא אינו אותו שאנו קורין אשפרבי״ר שהרי שלשה סימנים טהרה יש לו כדמסיק באלו טרפות תלתא הדרי בכולהו ומוכחי התוספות התם דהסימן שאינו אלא בפרס או בעזניה הוי קרקבן נקלף וא״כ השלשה סימני טהרה דהוו בנץ הוו אצבע יתירה ואינו דורס ואשפרוי״ר אנו רואים בכל יום שהוא דורס בין לפירש״י שאוחז המאכל ברגליו בין לפרת״ם שפי׳ דורס ואוכל העוף מחיים".}}, ובעל הטורים מאפיין אותו כ"בעל נוצה הרבה ומנצח שאר עופות ותופשם".

הגמרא בחולין סג, א מפרשת שהוספת התורה "הנץ למינהו" כוונתה לעוף המכונה 'בר חיריא', ולדעת החוקרים כיום זהו העוף שקרוי חנקן גדול{{הערה|1=[daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=43175 התלמוד המבואר, הרב שטיינזלץ, באתר הדף היומי].}}.

הנץ מוזכר פעם נוספת בספר איוב: "הֲמִבִּינָתְךָ יַאֲבֶר נֵץ יִפְרֹשׂ כְּנָפָו לְתֵימָן"{{הערה|איוב לט, כו.}}.

==בפנימיות התורה==
בתיקוני זוהר{{הערה|סג, א.}} מבואר שהנץ הוא מצד הסטרא אחרא כנגד פני שור שב[[מרכבה העליונה]]{{הערה|"קָרְבָּנָא תְּלִיתָאָה דְעַרְבִית, קָרְבָּנָא דְעוֹפִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (ויקרא ה, ז) שְׁתֵּי תוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה וְגוֹמֵר, דְּאִי זָכוּ נִשְׁרָ"א דְיַעֲקֹב נָחִית לְקַבְּלָא לוֹן, וְאִם לַאו נִשְׁרָא דְסִטְרָא דִמְסָאֲבוּ נֵץ לְגַבֵּי יוֹנָה, וּכְפוּם קָרְבָּנָא הָכִי יִתְרַבֵּי אוֹ יִתְזָעִר".}}, והוא כנגד קו האמצע, המקביל לחוש הריח שבחוטם, וכנגד הקליפה השלישית הנקראת 'חימה'.

בתורת החסידות{{הערה|אור התורה דברים א, צג.}} מובא מהמדרש{{הערה|שיר השירים רבה ב, יד.}} על הפסוק "יונתי בחגוי הסלע", שפרעה נמשל לנץ שרודף אחרי היונה (בני ישראל) ובאמצעות זה שלוחץ אותם - הם משמיעים את קולם בתפילה{{הערה|"יונתי בחגוי הסלע . . אמר הקדוש ברוך הוא: קורא אני לישראל יונה . . תני דבי ר' ישמעאל: בשעה שיצאו ישראל ממצרים למה היו דומין? ליונה שברחה מפני הנץ ונכנסה לנקיק הסלע ומצאה שם הנחש מקנן, ונכנסה לפנים ולא הייתה יכולה להיכנס, שעדיין הנחש מקנן, תחזור לאחורה, לא תהי יכולה, שהנץ עומד בחוץ. מה עשתה היונה? התחילה צווחת ומטפחת באגפיה, כדי שישמע לה בעל השובך ויבא ויצילה. כך היו ישראל דומים על הים. לירד לים לא היו יכולין, שעדיין לא נקרע להם הים לחזור לאחוריהם לא היו יכולין, שכבר פרעה הקריב. מה עשו? וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל ה'. מיד, (שמות י"ד) ויושע ה' ביום ההוא".}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עופות]]