| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| | {{בעבודה}} |
| '''נַפְתָּלִי''' היה בנו השישי של [[יעקב אבינו]] מאמו [[בלהה]] שפחת [[רחל אמנו]]. | | '''נַפְתָּלִי''' היה בנו השישי של [[יעקב אבינו]] מאמו [[בלהה]] שפחת [[רחל אמנו]]. |
|
| |
|
| ==לידתו ושמו== | | ==לידתו ושמו== |
| ב[[פרשת ויצא]] מספרת התורה על עקרותה של רחל ועל קנאתה ב[[לאה]] אחותה שילדה כבר ארבעה בנים. רחל נותנת ליעקב את [[בלהה]] שפחתה כדי לזכות על ידי כך בבנים. יעקב נושא את בלהה וכך תחילה נולד [[דן]] ולאחריו נפתלי: | | ב[[פרשת ויצא]] מסופר בתורה על עקרותה של רחל ועל קנאתה ב[[לאה]] אחותה שילדה כבר ארבעה בנים. רחל נותנת ליעקב את [[בלהה]] שפחתה כדי לזכות על ידי כך בבנים. יעקב נושא את בלהה וכך תחילה נולד [[דן]] ולאחריו נפתלי: |
|
| |
|
| {{ציטוט|וַתַּהַר עוֹד, וַתֵּלֶד בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב. וַתֹּאמֶר רָחֵל נַפְתּוּלֵי אֱלֹקִים נִפְתַּלְתִּי עִם אֲחֹתִי, גַּם יָכֹלְתִּי, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ נַפְתָּלִי|מקור=בראשית ל, ז-ח.}} | | {{ציטוט|וַתַּהַר עוֹד, וַתֵּלֶד בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב. וַתֹּאמֶר רָחֵל נַפְתּוּלֵי אֱלֹקִים נִפְתַּלְתִּי עִם אֲחֹתִי, גַּם יָכֹלְתִּי, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ נַפְתָּלִי|מקור=בראשית ל, ז-ח.}} |
| שורה 9: |
שורה 10: |
|
| |
|
| עוד פירשו שנפתלי הוא לשון [[תפילה]] נפתולי אלוקים נפתלתי כמה בקשות החביבות לפניו נתקבלתי ונעתרתי כאחותי ונתקבלה תפלתי. "נפתלי" בנוטריקון הוא נתקבלה תפילתי. | | עוד פירשו שנפתלי הוא לשון [[תפילה]] נפתולי אלוקים נפתלתי כמה בקשות החביבות לפניו נתקבלתי ונעתרתי כאחותי ונתקבלה תפלתי. "נפתלי" בנוטריקון הוא נתקבלה תפילתי. |
| | |
|
| |
|
| בברכת יעקב לבניו בפרשת [[ויחי]], מוזכר נפתלי: | | בברכת יעקב לבניו בפרשת [[ויחי]], מוזכר נפתלי: |
| שורה 25: |
שורה 27: |
|
| |
|
| נחלתו של נפתלי תשביע את רצונם של היושבים בה. בנחלתו כלולה ימת ה[[כינרת]] שבדרומה פרש חרמים ומכמורות. | | נחלתו של נפתלי תשביע את רצונם של היושבים בה. בנחלתו כלולה ימת ה[[כינרת]] שבדרומה פרש חרמים ומכמורות. |
|
| |
| בני נפתלי מוזכרים בפרשת [[ויגש]] בין היורדים ל[[מצרים]]: "וּבְנֵי נַפְתָּלִי יַחְצְאֵל וְגּוּנִי וְיֵצֶר וְשִׁלֵּם"{{הערה|בראשית מו, כד.}}.
| |
|
| |
| ב[[ילקוט שמעוני]] מובא על הפסוק "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו"{{הערה|ילקוט שמעוני שמות א, ו-ז.}} שנפתלי נולד ב[[ה' בתשרי]] (בשנת ב'קצ"ה למניין בריאת העולם), ונפטר בן מאה שלושים ושלוש שנים במצרים. ב[[יציאת מצרים]] לקחו בני ישראל את כל בני יעקב על מנת לקוברם ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה י.}}.
| |
|
| |
|
| ==בתורת החסידות== | | ==בתורת החסידות== |
| בטעם השם נפתלי שאמרה רחל "נפתולי אלקים נפתלתי עם אחותי גם יכולתי" יש שלשה פירושים הקשורים לעניין ה[[תפילה]]: נפתלי לשון תפילה{{הערה|תרגום אונקלוס: קביל ה' בעותי.}}, נפתלי לשון חיבור{{הערה|מנחם בן סרוק (הובא ברש"י): שנתחברתי עם אחותי והוא מלשון "צמיד פתיל".}}, ונפתלי לשון התעקשות והפצרה בריבוי{{הערה|רש"י: מלשון "דור עקש ופתלתול".}}.
| | {{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/627/1/12/index.htm תורת שמואל תרכ"ז ד"ה נפתלי אילה שלוחה].}}. |
| | |
| לעומת זאת, במדרש{{הערה|מדרש רבה ויצא פע"א.}} מובא פירוש שקשור ל[[תורה]]: נפתולי הוא בחינת נופת לי והיינו שקאי על התורה דכתיב בה "מתוקים מדבש ונופת צופים" יהיו נאמרים בחלקו של נפתלי, ולי הוא בגימטריה מ' שהתורה ניתנה למ' יום.
| |
| | |
| [[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר שיש לקשר את כל הפירושים יחדיו, שכולם עניינם חיבור. ולא נחלקו בפירושם אלא רק באופני החיבור, שאותם שקשורים ל[[תפילה]] הוא החיבור שעל ידי התפילה שזהו בדרך כלל מלמטה למעלה, ולפירוש המדרש החיבור הוא על ידי ה[[תורה]] שזהו מלמעלה למטה.
| |
| | |
| תפילה עניינה חיבור חלק הנשמה שירד והתלבש בגוף לשורשו ומקורו מלמטה למעלה. עניינה הוא "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה"{{הערה|בראשית כח, יב.}}, [[העלאה]]. על ידי התפילה, ב[[עלמא דאתגליא]] יכול להיות הגלוי האלוקי כמו ב[[עלמא דאתכסיא]]. לעומת זאת תורה עניינה שעל ידה נפעלת [[המשכה]] וגילוי אלוקות מלמעלה למטה, גילוי שרש הנפש למטה.
| |
| | |
| עניינו של נפתלי "איילה שלוחה" שייך לפסוק "כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹקִים"{{הערה|תהלים מב, ב.}}, שאילה היא חסידה שבחיות, שכשהחיות צמאים למים וצריכים למטר הולכים אל איילה וחופרת גומא ומכניסה קרניה בגומא וגועה עד שהקב"ה מרחם עליה. כן נפשי תערוג אליך אלקים, שנפשו של יהודי משתוקקת למים שעניינם הוא גילוי אלוקות{{הערה|כמו שכתוב (ירמיהו ב, יג) "אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים".}}, וכמו שכתוב "צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם"{{הערה|תהלים סג, ב.}}, וזהו כאיל תערוג על אפיקי מים דהיינו על העדר המים. וזהו נפתלי שהוא בחינת תפילה היא איילה היינו כמו איילה שגועה על העדר המים והקב"ה מרחם עליה כך תפילה הוא כדי שיהיה התחברות אור אין סוף מקור מים חיים לעולמות, כדי שיהיה גם למטה גילוי אלקות.
| |
| | |
| המשך הפסוק "הנותן אמרי שפר" שייך לתורה, שהתורה ניתנה בקול [[שופר]], ושופר הוא בחינת [[תענוג]], וכמו שאמרו רז"ל למה נקרא שמה שפרה שמשפרת את הולד, וכן כתיב "שפרה שמים הודו" שהוא לשון תענוג. הנותן אמרי שפר היינו אמרים של תענוג, כי התורה נמשכה ממקור התענוגים "כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים"{{הערה|תהלים לו, י.}}, "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם"{{הערה|משלי ח, ל.}}, והיינו לפי שהתפילה היא בבחינת צמאון ותשוקה למים "כאיל תערוג על אפיקי מים" על העדר המים, אך התורה היא המשכת המים למטה לרוות צמאונו שבתפילה, וזהו "הנותן אמרי שפר" שהוא לימוד התורה שאחר התפילה שמרווה צמאונו שבתפילה. לימוד תורה זה צריך להיות ב[[ביטול]]{{הערה|וכמו שכתוב "ודברי אשר שמתי בפיך" וכל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו, "תען לשוני אמרתך".}}, שזה גם עניינה של "איילה שלוחה" בבחינת [[שליחות|שליח]], הבטל למשלח{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/627/1/12/index.htm תורת שמואל תרכ"ז ד"ה נפתלי אילה שלוחה].}}.
| |
|
| |
|
| [[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר מדוע ממשיל יעקב בברכותיו כמה מהשבטים לחיות ובהמות וחלקם אף טמאות, ונפתלי נמשל לאיילה ומהי המעלה בזה, האם לא מצא דמיון אחר לדמות את השבטים הקדושים. ומבאר, ששורשן הרוחני של החיות והבהמות גבוה ונעלה מאד, והא גופא הטעם שירדו ונפלו למטה מאד. שאין הכוונה בברכות יעקב על האייל הזאב והחמור הגשמיים כמו שהם ירדו ונשפלו למטה, אלא על שרשם ומקורם בקדושה ממקום שנפלו הניצוצות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640a/1/4/index.htm#_ftn_261 תורת שמואל תר"ם ח"א ד"ה גור אריה].}}. | | [[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר מדוע ממשיל יעקב בברכותיו כמה מהשבטים לחיות ובהמות טמאות, ונפתלי נמשל לאייילה ומהי המעלה בזה, האם לא מצא דמיון אחר לדמות את השבטים הקדושים. ומבאר, ששורשן הרוחני של החיות והבהמות הטמאות גבוה ונעלה מאד, והא גופא הטעם שירדו ונפלו למטה מאד. שאין הכוונה בברכות יעקב על הזאב והחמור הגשמיים כמו שהם ירדו ונשפלו למטה, אלא על שרשם ומקורם בבחינת הקדושה ממקום שנפלו הניצוצות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640a/1/4/index.htm#_ftn_261 תורת שמואל תר"ם ח"א ד"ה גור אריה].}}. |
|
| |
|
| {{השבטים}} | | {{השבטים}} |
| {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
| [[קטגוריה:השבטים]] | | [[קטגוריה:השבטים]] |
| [[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120]]
| |