| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | '''נפש''' זהו חלק רוחני מופשט המקיים והמחיה את האדם. ב[[עבודת ה']], 'נפש' היא החוויה הנפשית המניעה את האדם לקיים בפועל את ה[[תורה]] וה[[מצוות]]. ערך זה עוסק בנפש ככינוי כללי לחלק הרוחני שבאדם הכולל נפש אלוקית ונפש הבהמית, ולא לחלק הפרטי שבנשמה הנקרא נפש. | + | '''נשמה''' היא כינוי כללי לישות רוחנית המחיה את האדם באשר הוא אדם, בין אם הוא יהודי ובין אם לאו. |
| | | | |
| − | הנפש עצמה היא אור פשוט בלי התחלקות של [[שכל]] ו[[מידות]] ביחס ל[[מחשבה דיבור ומעשה]], שהם לבושים ממש. בכוחותיה של הנפש יש שינויים; ב[[מוחין]] ובמידות יש קטנות וגדלות. וכל זה אינו שייך בעצמיות ה[[נשמה]] שהיא אינה מקבלת שינויים כלל.
| + | ==מבנה הנשמה לדעת גדולי ישראל== |
| | | | |
| − | ==מבנה הנפש==
| + | ישנה מחלוקת בין גדולי-ישראל באם מדובר בנשמה אחת בעלת חלקים שונים, או שמא מדובר בכמה נשמות, שלכל אחת פעולה נפרדת. |
| − | ===הרמב"ם והרמב"ן===
| + | הרמב"ם סובר שמדובר בנשמה אחת, המחולקת לג' פעולות. הרמב"ן סובר שמדובר בשלוש נשמות ממש. |
| − | ישנה מחלוקת בין גדולי [[הראשונים]] אם מדובר ב[[נשמה]] אחת בעלת חלקים שונים, או שמא מדובר בכמה נשמות, שלכל אחת פעולה נפרדת. [[הרמב"ם]] סובר שמדובר בנשמה אחת, המחולקת לג' פעולות. [[הרמב"ן]] סובר שמדובר בשלוש נשמות ממש. שלושת החלקים או הפעולות נקראות בשם "נפש השכלית", "נפש החיונית", ו"נפש הטבעית". | + | שלושת החלקים או הפעולות נקראות בשם "נפש השכלית", "נפש החיונית", ו"נפש הטבעית". |
| | | | |
| − | ===תורת החסידות=== | + | ==מבנה הנשמה לדעת החסידות== |
| − | בחסידות מוסבר שיש ליהודי שתי [[נשמה|נשמות]] שהן ה[[נפש הבהמית]] וה[[נפש אלוקית]]. הנפש בהמית ביהודי שורשה היא מ[[קליפת נוגה]] והנפש אלוקית היא חלק אלוקה ממעל ממש. למי שאינו יהודי יש [[נפש]] אחת, והיא נפש הבהמית שאינה מקליפת נוגה כמו ב[[יהודי]], אלא מ[[ג' קליפות הטמאות]].
| |
| | | | |
| − | כאשר גר נתגייר, התברר למפרע כי נפשו הבהמית לא הייתה מג' קליפות הטמאות כבכל הנכרים, אלא מ[[קליפת נוגה]] כמו היהודי.
| + | בחסידות מוסבר שיש ליהודי שתי נשמות, ולנכרי נפש אחת. |
| | | | |
| − | בנוגע למבנה הנפש לדעת [[הרמב"ם]] ו[[הרמב"ן]] שהובאו לעיל, החסידות פוסקת כדעת הרמב"ם ואומרת שנפש השכלית והנפש הטבעית הם חלקים של הנפש הבהמית. במקום אחר בחסידות מוסבר שהנפש השכלית היא ממוצע בין ה[[נפש הבהמית]] ל[[נפש האלוקית]]. מוסבר כי הנפש השכלית היא גם מ[[קליפת נוגה]] אך היא [[מוחין]] ולא [[מידות]] כמו הנפש הבהמית, והיא מהדרגות העליונות שב[[קליפת נוגה]].
| + | ליהודי יש שתי נשמות, נפש אחת נקראת [[נפש הבהמית]] והנפש השניה [[נפש אלוקית]]. |
| | | | |
| − | ====דרגות הנפש האלוקית====
| + | ה[[נפש בהמית]] ביהודי היא מ[[קליפת נוגה]] וה[[נפש אלוקית]] היא חלק אלוקה ממעל ממש. |
| − | {{ערך מורחב|ערך=[[נפש אלוקית]]}}
| |
| − | בנפש האדם חמש דרגות; נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה (או בקיצור '''נרנח"י'''). שלושת הדרגות הראשונות (נפש, רוח ונשמה) מתייחסים לכוחות ה[[פנימי]]ים באדם והשתיים האחרונים (חיה ויחידה) הם כוחות המקיפים.
| |
| | | | |
| − | *'''נפש''' היא הדרגה הנמוכה ב[[נשמה]]. דרגה זו מתלבשת ב[[גוף]] להחיות אותו. [[נפש]] היא כנגד [[ה"א]] אחרונה של [[שם הוי"ה]] ([[ספירת המלכות]]).
| + | לפי מה שמוסבר בחסידות, ללא-יהודי יש נפש אחת בלבד, והיא [[נפש הבהמית]]. |
| − | *'''רוח''' היא הדרגה השניה בדרגות ה[[נשמה]]. דרגה זו שוכנת ב[[לב]], וענינה הוא ה[[מדות]], [[אהבה]] ו[[יראה]] וכדומה. דרגה זו של הנשמה היא כנגד אות [[וא"ו]] של [[שם הוי"ה]]. אצל גוי יש את חלק הרוח, מה שאין כן אצל [[בהמה]] שיש לה רק נפש.
| |
| − | *'''נשמה''' היא הדרגה השלישית בדרגות ה[[נשמות]], והדרגה הגבוהה ביותר המתלבשת באופן [[פנימי]]. דרגה זו שוכנת ב[[מוח]]. דרגה זו היא כנגד [[ה"א]] ראשונה של [[שם הוי"ה]] ([[ספירת הבינה]]).
| |
| | | | |
| − | בנוסף לזה ה"נשמה" היא כינוי כללי לישות רוחנית המחיה את האדם באשר הוא אדם, בין אם הוא יהודי ובין אם לאו.
| + | היא אינה מ[[קליפת נוגה]] כמו ב[[יהודי]], אלא מ[[ג' קליפות הטמאות]]. |
| | | | |
| − | כוחות אלו אינם יכולים להתגלות בעצמם, אלא רק הארה מהם, היא שמפעילה את הכוחות הפנימיים.
| + | כאשר גר נתגייר, התברר למפרע כי נפשו הבהמית לא היתה מג' קליפות הטמאות כבכל הנכרים, אלא מ[[קליפת נוגה]] כמו היהודי. |
| | | | |
| − | *'''חיה''' היא הדרגה הרביעית בנשמה. דרגה זו אינה מתלבשת באופן [[פנימי]] אלא היא בבחינת [[מקיף]]. מקיף זה נקרא בשם [[מקיף הקרוב]]. דרגה זו היא כנגד אות [[יו"ד]] של [[שם הוי"ה]] (ו[[ספירת החכמה]]).
| + | ==דעת החסידות במחלוקת הרמב"ם והרמב"ן== |
| − | *'''יחידה''' היא הדרגה הגלויה העליונה ביותר בנשמה. דרגה זו אינה מתלבשת באופן [[פנימי]] אלא היא בבחינת [[מקיף]], ובפרטות, מקיף זה נקרא בשם [[מקיף הרחוק]]. דרגה זו היא כנגד [[קוצו של יו"ד]] של [[שם הוי"ה]] ([[כתר]]).
| |
| | | | |
| − | ==כלות הנפש==
| + | בנוגע למבנה הנפש לדעת הרמב"ם והרמב"ן שהובאו לעיל, החסידות פוסקת כדעת הרמב"ם ואומרת שנפש השכלית והנפש הטבעית הם חלקים של הנפש הבהמית. |
| − | כלות הנפש הינו מצב בו יוצאת ה[[נשמה]] מן ה[[גוף]] בעקבות דבקות יוצאת דופן ל[[הקב"ה|קדוש ברוך הוא]]. בתורת ה[[חסידות]] מוסבר כי תכלית הכוונה וה[[רצון]] האלוקי הוא להישאר עם ה[[נשמה]] בתוך ה[[גוף]] ולעבוד את [[הקב"ה|ה']] יחד עם הגוף. המקום הראשון בו מופיעה בתורה אירוע של 'כלות הנפש' הוא עם בני אהרן - נדב ואביהוא שהתעלו בעבודתם במשכן והגיעו ליציאת ה[[נשמה]] מן הגוף.
| + | במקום אחר בחסידות מוסבר שהנפש השכלית היא ממוצע בין הנפש הבהמית לנפש האלוקית. מוסבר כי הנפש השכלית היא גם מ[[קליפת נוגה]] אך היא [[מוחין]] ולא [[מידות]] כמו הנפש הבהמית, והיא מהדרגות העליונות שב[[קליפת נוגה]]. |
| | | | |
| − | ==לקריאה נוספת== | + | ==מקורות לעיון:== |
| − | *רמב"ם, תחילת פרק א' מ"שמונה פרקים להרמב"ם" (הקדמתו לפירושו על פרקי אבות).
| |
| − | *הרמב"ן, פירושו על התורה בספר בראשית פרק ב' פסוק ז'.
| |
| − | *ספר-המאמרים קיץ ה'ש"ת ד"ה "אשרינו מה טוב חלקנו" אות ו', ד"ה אם בחקותי תלכו" אות ו' ואות ז', ד"ה "חביב אדם" אות ג' ואות ד'
| |
| − | *ספר המאמרים תש"מ, ד"ה "כי ישאלך בנך" אור לי"א [[ניסן]] ה'תש"מ.
| |
| | | | |
| − | ==ראו גם==
| + | 1. דעת הרמב"ם: ריש פרק א' מ"שמונה פרקים להרמב"ם" - הקדמת הרמב"ם לפירושו על פרקי-אבות. |
| − | *[[לבושי הנפש]]
| |
| − | *[[עליית נשמה]]
| |
| | | | |
| − | ==קישורים חיצוניים==
| + | 2. דעת הרמב"ן: פירושו על התורה בספר בראשית פרק ב' פס' ז'. |
| − | *'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/82068_he_1.pdf שתי נפשות]''' - חוברת קריאה בשפה פשוטה וקלילה המבארת את העולם הפנימי של הנפשות על פי [[תורת החסידות]] {{PDF}} {{אינפו}}
| + | |
| − | {{ערך חסר}}
| + | 3. דעת החסידות: |
| − | [[קטגוריה:נפש]]
| + | |
| − | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | + | ספר-המאמרים קיץ ה'ש"ת ד"ה "אשרינו מה טוב חלקנו" אות ו'. |
| | + | |
| | + | ספר המאמרים קיץ ה'ש"ת ד"ה אם בחקותי תלכו" אות ו' ואות ז'. |
| | + | |
| | + | ספר המאמרים קיץ ה'ש"ת ד"ה "חביב אדם" אות ג' ואות ד'. |
| | + | |
| | + | ד"ה "כי ישאלך בנך" אור לי"א ניסן ה'תש"מ |
| | + | |
| | + | [[קטגוריה: ערכים בלימוד החסידות]] |
