עריכת הדף "נמנע הנמנעות"

'''נמנע הנמנעות''' הינו כינוי להיות הקב"ה כל יכול. עובדה זו הייתה שנויה במחלוקת בין גדולי ישראל וכך היא הכרעת תורת החסידות.

==רקע==

את הנמנעות - הדברים הבלתי אפשריים לכאורה - ניתן לחלק לשתיים: 

א. דברים שהאדם המצוי אינו יכול לעשותם, או שאינם יכולים להיות לפי חוקי הטבע המוכרים לנו, בקטגוריה זאת ניתן לכלול את כל הניסים שלמעלה מהטבע כקריעת ים סוף, תחיית המתים ועוד. בפשטות אף אחד לא נחלק על כך שזאת יכול הקב"ה לעשות.

ב. דברים שהאדם אינו מסוגל להבין בהגיון כיצד הם אפשריים. כגון לעשות שיהיה מישהו רוכב ואינו רוכב בו זמנית, או להכניס פיל בחור של מחט בלי להגדיל/להקטין את הפיל/חור המחט וכיוצא בזה. ובזה נחלקו גדולי ישראל האם נמנעות כאלו קיימים אצל הקב"ה או שהם לא שייכים אצלו.

==דעת הסוברים שיש נמנעות בחיק הבורא==

ישנם הסוברים שיש לנמנעות קיום בחיק הבורא והוא אינו יכול לעשות דברים הסותרים לגמרי את ההגיון האנושי (כדוגמאות הנ"ל בסוג הב'). אמנם חשוב להדגיש: גם שיטות אלו סוברים שה' הוא כל יכול, וביכולתו לשנות את הטבע, אך לשיטתם אין חיסרון בכך שאינו יכול לעשות דברים בלתי אפשריים מצד עצמם. כלומר שלדעתם פירוש המושג "כל יכול" הינו "יכול לעשות כל האפשרי על פי שכל".

כן היא דעת ה[[רס"ג]] כפי שכותב בספרו{{הערה|הנבחר באמונות ובדעות, בתרגום הרב [[יוסף קאפח]].}}: {{ציטוטון|ולכן לא תהללנו שהוא עושה את החמשה יותר מעשרה, על אף שאינו מוסיף עליהן, ולא שהוא מכניס את העולם בתוך טבעת, בעוד שאינו מיצר את זה ולא מרחיב את זה, ולא שהוא מחזיר את אתמול במצבו של אתמול, מפני שכל אלה מן הנמנע. וייתכן שישאל אותנו אחד הכופרים עליהן, אז נענה לו שהוא יכול על כל דבר. וזה אשר שאלו עליו אינו מאומה, כי אם הבל, וההבל אינו כלום. וכאלו שאלו אם יש לו יכולת על לא כלום, כי על זה שאלו באמת.}}

דברים דומים כתב ה[[רמב"ם]], והוסיף: {{ציטוטון|ואין חיסרון ביוצר בכך שאינו יכול לעשות את הנמנע [...] ולא נייחס לאל יתעלה חוסר אונים מכיוון שאין הוא יכול להפוך את עצמותו לגוף או לברוא את מי שהוא כמותו}}.{{הערה|[[מורה נבוכים]] ח"ג פרק ט"ו וראה שם ח"א פע"ה.}} 

כמו כן דעת ר' יוסף אלבו בעל ה"עיקרים"{{הערה|ספר העיקרים מאמר ראשון פרק כ"ב.}}, ר' ידעי' הפניני בעל "בחינות עולם"{{הערה|בתשובתו שנדפסה בשו"ת הרשב"א סי' תי"ח.}}, ר' יצחק עראמה{{הערה|בספרו עקדת יצחק שער פ'.}}, הרלב"ג{{הערה|בפירושו על ספר יהושע פרק ד' פסוק כ'}} ור' [[יצחק אברבנאל]]{{הערה|בספרו מפעלות אלוקים מאמר ד'.}} שיש לנמנעות קיום בחיק הבורא.

===הסיבה לטענתם===

באותם ימים, היה צורך השעה והדור להוכיח לבני ישראל את יסודות האמונה בדרך של הוכחות ומופתים שכליים. בחכמת החקירה הוכיחו חכמי החקירה את מציאות ה', שהוא אחד, קדמון ונצחי ללא קץ ותכלית, שאין לו גוף ודמות הגוף, שהוא ברא העולם וכל המציאות צריכה לו ועוד.

אחת הנחות היסוד שבבסיס הוכחות אלו – היא קיומן של "נמנעות", כלומר: שדבר אחד לא יכול להכיל שני הפכים. לדוגמא: מדבר גבולי – לא ייתכן שיווצר בלי גבול; ולאידך, דבר שהוא בלתי מוגבל ואין סוף – לא ייתכן שיש לו גוף; לא ייתכן שיהיה יותר מאחד, ועוד. 

טענו מקיימי הנמנעות: אם נאמר שאצל הקב"ה לא קיימים כלל "נמנעות", והינו "כל יכול" במובן הפשוט של המילה, עלול האדם להסיק כאילו ה' יכול גם כן להגשים את עצמו, והוא אינו מוכרח להיות אחד אלא עשוי להיות גם שניים, ויכול לחול בו שינוי, וכיוצא בזה '''דברים שהם היפך מעיקרי האמונה'''. דווקא על ידי קביעת "הגדרות" ברורות והגדרת דברים שמן הנמנע להאמין בהם, ניתן להוכיח את האמונה בה' על פי השכל.

==דעת הסוברים שאין לנמנעות קיום בחיק הבורא==

ראש הסוברים שאין לנמנעות קיום בחיק הבורא הינו הרשב"א. הרשב"א מאריך בכמה תשובות{{הערה|שו"ת הרשב"א חלק ראשון תשובות תי"ג-תי"ח.}} לבאר את הסכנה בהשקפה המייחסת נמנעות לבורא, הרשב"א כותב שאמונה זו תבטל את את האמונה בניסים כקריעת ים סוף וכדומה! אמנם מתשובות אלה לא מצטיירת דעתו של הרשב"א בבירור בשלילת הנמנעות מהסוג שלא ניתן להבינם כלל (סוג הב'). דעתו זו עולה דווקא מתוך כתב התנצלותו של ר' ידעיה הפניני ששלח לרשב"א{{הערה|שם תשובה תיח.}} בו הבהיר ר' ידעיה שאין הוא טוען שהקב"ה אינו יכול לחולל ניסים כ[[קריעת ים סוף]] וכדומה, אלא רק שנמנע אצלו לעשות שיהיה "רוכב ואינו רוכב", מכך שהרשב"א אחז בהתנגדותו לדעות אלו מוכח שהוא חלק גם על החלוקה בין ב' סוגי הנמנעות ולדעתו כל סוגי הנמנעות מושללים אצל הקב"ה.

ר' [[הלל מפאריטש]] מסביר בספרו [[פלח הרימון]]{{הערה|שיר השירים קכו, א.}} את הסיבה לכך שהרשב"א לא כתב וביאר במפורש את סיבת התנגדותו לחילוק בין ב' סוגי הנמנעות: בהתחלה תקף אותם הרשב"א מאחר שראה ששיטתם תסתור את האותות ומופתים שבתורה. אמנם לאחר שראה שאף לפי שיטתם אין סתירה לאותות ומופתים שבתורה, לא השיב עליהם בפירוש מפני שהסיבה למחלוקתו עליהם הייתה על פי תורת הקבלה, ששוללת נמנעות באופן נחרץ אצל הקב"ה, וזה לא רצה לגלות אז מאחר שחכמת הקבלה אז גילו רק ליחידי סגולה.

===הסיבה לטענתם===

הסיבה הגלויה לטענתם הייתה שבעוד שבימי הרמב"ם הפילוסופיה שימשה רבים לעזר וסיוע באמונה, הרי בימי הרשב"א הפילוסופיה הפכה לצרה. רבים החלו ללמוד פילוסופיה - לא מספרי גדולי ישראל אלא להבדיל - מספרי יוון ופילוסופיית אריסטו. כבר לא הייתה זו פילוסופיה המבוססת על אמונה צרופה. אלא הכל נהפך להיות מבוסס על הפילוסופיה וההיגיון. הניסים בתורה הוצאו מפשוטם או שפירשו שנעשו על מעשי חכמה ותחבולה, התורה פורשה רבות בדרך אלוגרית{{הערה|מגדולי מפתחי שיטה זו היה ר' אברהם אבולעפיה.}} - [[אברהם]] ו[[שרה]] נהפכו ל[[חומר וצורה]], איסורי התורה הוצאו ממשמעותם וכו'. ר' אבא מארי מלוניל שראה את הסכנה שבשיטה זו פנה בייחד עם האחים וידאל אל הרשב"א שיטיל חרם על לימוד הפילוסופיה. ואכן לאחר שחקר את הנושא הטיל הרשב"א חרם על לימוד הפילוסופיה, את החרם פרסם הרשב"א שלש פעמים בשלוש נוסחאות שונות. בתוך התשובות ההעוסקות בחרם, וכן בנוסח החרם עצמו, מבהיר הרשב"א את התנגדותו לשיטת הפילוסופיה המקיימת נמנעות אצל הבורא ושוללת אותות ומופתים. את החרם השלישי כתב הרשב"א לאחר התנצלותו של ר' ידעיה הפניני ומכך מוכח שלא קיבל את חילוקו בב' סוגי הנמנעות.

==הכרעת תורת החסידות==

תורת החסידות מכריעה שהקב"ה הוא נמנע הנמנעות{{הערה|ספר החקירה לצמח צדק לד ב, סה"מ תרמ"ט ע' עדר ועוד.}}. יתרה מזו הרבי מסביר{{הערה|בהבא לקמן ראה הדרן על הרמב"ם תשמ"ו (מוגה) סעיף ה'. וראה גם שיחת ש"פ וישב תשמ"ו בתחילתה (הנחה בלתי מוגה) ובכמה מקומות.}} שעניין זה הוא מובן בפשטות הכי גמורה: את כללי השכל ברא הקב"ה, לפני שנברא העולם לא היו שום כללים וחוקים, הכללים נוצרו לאחר בריאת העולם באופן שבו ה' בחר לבראותו, אך ה' ודאי יכל להחליט לבראותו באופן שהכללים השולטים בו יהיו שונים, וברור שהוא עצמו לא מוגבל בכללים אלו{{הערה|וראה שיחת ש"פ נצבים וילך תשמ"ג ס"ג שבה הרבי מסביר שזה שה' יכול לעשות נמנעות שמצד הטבע זהו דבר פשוט והחידוש שיכול לעשות גם דברים שהם נמנעות '''ע"פ תורה'''!}}{{הערה|בנוגע לשאלה אם הקב"ה יכול לברוא כמותו יש לצטט מסה"מ תרמ"ט ע' עדר:"ומה שכתב [בעל העיקרים] לקמן בפרק זה כמו שאי אפשר שתבוא הקבלה כו' לברוא אחד כו' [שהקב"ה יברא אחד שדומה לו מכל צד, שבהכרח יהי' האחד עלול והשני עילה, וא"כ אינו דומה לו מכל צד] – שאלה זו שאל אחד מהמשכילים, מכ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה והשיב לו, והלא באמת אמרו רז"ל על פסוק ויקרא לו אל אלקי ישראל, הקב"ה קרא ליעקב אל, והוא בחינת כתב ותפארת. ועניינים מבואר בחסידות בכמה מקומות. ומי שיבין היטיב על דרך החסידות אילו ב' המדריגות, יראה ויבין בשכלו היטב איך שבעל העקרים במחילת כבודו הרמה לא דק בדבריו אילו כו'".}}

הרבי אף מתבטא ש{{הערה|ש"פ תצווה תשמ"ה - בלתי מוגה.}}:{{ציטוטון|כאשר ישאלו אדם פשוט האם לדעתך מוגבל הקב"ה באיזו הגבלה מסויימת שמחייב שכלך הדל?! – יענה מיד: "פרא אדם" שכמותך, כיצד עולה על דעתך שאלה כזו?!... ואם הוא "עז פנים" יוסיף ויאמר ל"גדול" ששואל שאלה זו: יתירה מזה – אפילו בשכל הגדול שלך לא מוגבל הקב"ה!...}} 

והמענה לשאלה כיצד נדע במה להאמין ובמה לא הרי התשובה הינה ברורה מאד: אנו מאמינים במה שה' ציווה אותנו להאמין, ומה שהתורה ציוותה לא להאמין איננו מאמינים! כל יסודי האמונה הם מפני שכך עלה ברצונו יתברך. אף שמצדו, יכול הקב"ה לעשות גם באופן אחר. מצד הכרח השכל – לא ניתן להכריח על שום דבר כיצד הוא למעלה, אפילו לא את העניינים העיקריים דוגמת אחדות ה' והשגחתו, שהרי לגבי הקב"ה לא תופסים כל הכללים הללו. הדרך היחידה לידיעה בעניינים אלו היא – אך ורק מזה שהקב"ה הודיע לנו בתורתו! ה' הודיע לנו בתורתו ש"אין עוד מלבדו" – אחדות ה', ו"הלא את השמים ואת הארץ אני מלא" – שאין לו קץ ותכלית, וכן שבריאת העולם הייתה על ידי זה שהקב"ה שצמצם את אורו (ולא חלילה באופן שעזב את הארץ לכוחות אחרים חס ושלום).

===כללי השכל אצל הקב"ה לפי תורת החסידות===

כאמור לפי תורת החסידות הקב"ה הוא נמנע הנמנעות ואינו מוגבל בכללי השכל. אמנם{{הערה|בהבא לקמן ראה ספר החקירה לצמח צדק הנ"ל, מאמרי באתי לגני תשל"ד, שיחת ש"פ ויצא תשמ"ח - ע"ד הספר דרך אמונה להמקובל הרב גבאי, המלך במסיבו כרך ב' ע' ריז ועוד בריבוי מקומות.}} לאחר שהקב"ה בחר לצמצם את עצמו בסדר ההשתלשלות, הרי בדרגות אלו קיימים כללי השכל ו'''יש נמנעות''', ולכן ב'''עולם שלנו''' לא ייתכן  בדרך כלל שהזמן יהיה למעלה מהזמן, ודבר שהוא בעל גבול יהיה בלי גבול ודומה, בדרך זו מבואר כיצד ניתן להביא משלים מהאדם לקב"ה ("מבשרי אחזה אלוקה") וכיצד מביאים הוכחה לבריאת ה' את עולמו והיותו בו תמיד מהנשמה והגוף, ועוד. אמנם, לעיתים גם בעולם ישנו עניין של נמנע הנמנעות, כגון העניין של "עולמות אין מספר", ומקום הארון אינו מן המידה.

==מקום הארון אינו מן המידה==

הראייה העיקרית{{הערה|(בלשון כ"ק אד"ש (אג"ק ח"ב ע' שצג):"ראייה מכרעת".}} שהובאה בתורת החסידות לכך שהקב"ה הוא נמנע הנמנעות הוא ממאמר [[חז"ל]]{{הערה|יומא כ"א א וש"נ.}}: "מקום הארון אינו מן המידה"{{הערה|ראה סה"מ תרמ"ט ע' עדר, שיחת [[שבת]] פרשת [[ויקהל]] [[פקודי]] [[תש"נ]] ס"ח ועוד.}}. אמנם מכך שבכמה מאמרים{{הערה|ספר המאמרים תרמ"ג ע' ק ואילך ועוד.}} מובא שעניין "מקום הארון אינו מן המידה" הוא עניין של ביטול המקום לגבי למעלה ממקום, התגברות שם [[הוי"ה|הוי']] על שם "אדנ-י" וכיוצא בזה, מוכיח הרבי{{הערה|מאמר ד"ה גדול יהיה תשכ"ב הערה 59 - [[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ד' ע' שמ.}} שיש לזה איזושהי תפיסת מקום בשכל, שהרי מצד "נמנע הנמנעות" יכול להיות חיבור אף ככשני העניינים ההופכיים הם בתוקפם ואין צורך שאחד יתבטל לשני ויתגבר עליו. אמנם ברור שאין הכוונה שעניין זה הוא עניין שכלי מובהק, וברור שאין זה כי אם בכח נמנע הנמנעות.

==בעניינים שונים==
על רבי לא ניתן לשאול שאלות על סדר מלמעלה למטה או מלמטה למעלה מכיוון שהוא בגדר של נמנע הנמנעות{{הערה|שיחת [[שבת]] פרשת שמיני [[תש"י]].}}. ב[[תקופה השניה בימות המשיח]] תהיה הלכה כ[[בית שמאי]] ו[[בית הלל]] גם יחד, דבר זה יהיה בכח נמנע הנמנעות. הרבי מוכיח{{הערה|לקו"ש חט"ו שיחה ה' לפ' חיי שרה.}} ש[[נס פך השמן]] היה באופן שהשמן התכלה ולא התכלה בו זמנית, שזהו נס של נמנע הנמנעות. וכן: מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא בעניין אחד{{הערה|מאמר דיבור המתחיל כה אמר השם ה'תשמ"ה.}}. עניינים אמיתיים ושקריים בחלום{{הערה|להבין עניין החלומות ה'תשכ"ד.}}. מציאות של מנגד לאלוקות למרות שנברא כל רגע מחדש {{הערה|שיחת שבת פרשת כי תצא ה'תשמ"ט ס"ד ואילך.}}. ועוד.

===כל יהודי יכול לעבוד באופן של נמנע הנמנעות===
לאחר הכרעת תורת החסידות שהקב"ה הוא "נמנע הנמנעות", מחדש הרבי שעניין זה נפעל גם במציאותם של ישראל ועבודתם, והקב"ה תובע ונותן כוחות לכל יהודי לעבוד באופן של "נמנע הנמנעות". הרבי אף מתבטא{{הערה|שיחת י"ב תמוז תשד"מ.}} שבני ישראל "הורגלו" שתובעים מאיתם עבודת ה' באופן של "נמנע הנמנעות". הכח לכך הוא על ידי התורה{{הערה|שיחת שבת פרשת במדבר ה'תשמ"ב - התוועדויות עמוד 1502.)}} ומתבטא זה בכמה עניינים, ומהם:
*ישנה מציאותם של עם ישראל וביחד עם זה מאוחדים עם הקב"ה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ' עמוד 371 הערה 38.}}.
*חיבור עבודה במדידה והגבלה עם עבודה למעלה ממדידה והגבלה{{הערה|שיחת שבת [[פרשת קרח]] ה'תשמ"ז.}}.
*על ידי עבודה מוגבלת להגיע לגילוי בלתי מוגבל וביחד עם זה להישאר בהגבלה{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד' ע' 1132.}}.
*תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם{{הערה|שיחת ו' תשרי ה'תשד"מ (התוועדויות עמוד 126).}}.
*לימוד התורה ונתינת הצדקה למעלה ממדידה והגבלה{{הערה|שיחת שבת פרשת במדבר תשל"ג (שיחות קודש עמוד 107).}}.
*"עולמך תראה בחייך" - חיבור עולם הזה ועולם הבא{{הערה|שיחת יום שני של [[חג השבועות]] [[ה'תשי"ט]] - שיחות קודש עמוד קפב.}}
*הכח על ידי תשובה להפוך הזדונות לזכויות{{הערה|שבת פרשת נח ה'תשכ"א - שיחות קודש עמוד 40)}}.
*עבודה של עמידה בתוקף באמונה וקבלת עול ללא שינויים, וביחד עם זה התעלות והשתנות מתמדת{{הערה|שיחת ש"פ נצבים ה'תשמ"ב (התוועדויות עמוד 1502).}}.
*מצד אחד להניח השכל על הצד ומצד שני להבין כל דבר בשכל{{הערה|שיחת י"ט כסליו תשי"א.}}
*תנועה של [[מסירות נפש]] ורצון לצאת מהמציאות, ורק "על כרחך אתה חי"{{הערה|[[מסכת אבות|אבות]]ד כב.}}. ובייחד עם זאת קיום הציווי "ונשמרתם מאד לנפשותיכם", מתוך שמחה{{הערה|שיחת י"ב תמוז הנ"ל.}}.
*מצד אחד לתבוע את הגאולה באופן שהוא מרגיש שכל זמן שבית המקדש לא נבנה הרי זה כאילו הוא נחרב, ומצד שני לשמוח בשמחה גדולה(בשמחת יום הגאולה [[י"ב-י"ג תמוז]] ועשיית [[התוועדות]] של שמחה, וקבלת שמחה לכל השנה וכו') ודווקא על ידי שמחה זו לבטל את הגלות.{{הערה|שיחת י"ב תמוז הנ"ל.}}
*מצד אחד להאמין שמשיח מגיע בכל רגע ומצד שני לתכנן תוכניות בגלות לטווח ארוך{{הערה|שיחת ש"פ ויגש תשמ"ז.}} 
*עשיית השליחות של הקב"ה בגלות במעמד ומצב של צער, ובפרט אצל השלוחים שבגשמיות נמצאים במקום מרוחק, וביחד עם הקושי והצער לעשות זאת בשמחה, בכח נמנע הנמנעות{{הערה|שיחת שבת פרשת ויקהל פקודי תשמ"ח ס"ח.}}
*הארת כל החושך על ידי הדלקת נר אחד ([[חנוכה]]){{הערה|שיחת שבת פרשת מקץ ה'תשמ"ח (ספר השיחות ע' 176 הערה 59).}}
*הליכת החסידים ל'סליחות' באופן של 'שאקלדיקערהייט' - מתנדנדים{{הערה|שיחת שבת פרשת נצבים-וילך תשמ"ג (התוועדויות ח"ד ע' 2038 ואילך).}}.
*הריקוד בשמחת בית השואבה (עניין של בית המקדש) ברשות הרבים (גלות){{הערה|שיחת ליל ג' של [[חג הסוכות]] [[ה'תשד"מ]] (התוועדויות ח"א ע' 219).}}.
*לימוד כל שיעורי ה[[חת"ת]], [[שניים מקרא ואחד תרגום]] של [[שמחת תורה]] ו[[שבת בראשית]] (שארוכים הם למאד) בזמן כה קצר{{הערה|שיחת שמחת תורה ה'תשד"מ (התוועדויות ע' 325).}}.

==לקריאה נוספת==
*'היכל ליובאוויטש' בית שמש תשפ"א, גיליון א', עמוד 77 ואילך. גיליון ב' 235 ואילך.

==קישורים חיצוניים==
*הרב [[אסף חנוך פרומר]], גיליון התמים, [https://drive.google.com/drive/folders/1deGOn53vsaNct9NctH4Qzls46PXCcTng סקירה בעניין נמנע הנמנעות] (נמצא בגיליון 31 ע' 25).

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:שמות ה']]