עריכת הדף "ניצוץ משיח"

[[קובץ:ניצוץמ.JPG|שמאל|ממוזער|250px|דברי הבעל שם טוב המובאים לראשונה בספר [[מאור עיניים]] בנושא]]
'''ניצוץ משיח''' הוא הארה מנשמתו של [[מלך המשיח]], המאירה אצל כל [[יהודי]] בחלק הפנימי ביותר של [[נשמה|נשמתו]] ([[יחידה]], או [[עצם הנשמה]]). בזכות קשר זה שיש למלך המשיח עם כל יהודי, יש בכוחו [[גאולה|לגאול]] את כל אחד ואחד מישראל, אך העבודה מוטלת על כל יהודי ויהודי בפרט לגלות ניצוץ זה מהכח אל הפועל.

ניצוץ המשיח נותן ליהודי את הכח ל[[עבודת השם|עבוד את הבורא]] למעלה ממדידה והגבלה, מעין [[ימות המשיח]] - ועל ידי זה ביכלתו [[לחיות גאולה|לפעול אצל עצמו גאולה פרטית]] עוד בזמן ה[[גלות]], וכן להביא בפועל את [[הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה הכללית]].

==מקורו בספרי החסידות==
המקור הקדום ביותר העוסק בקשר בין [[נשמה|נשמתו]] של כל יהודי לנשמתו של מלך המשיח הוא בכתביו של רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], המביא בספרו [[מאור עיניים]] אמרה בשם ה[[בעל שם טוב]], וזה לשונו:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כמאמר הבעל שם טוב נבג"מ שצריך כל אחד מישראל לתקן ולהכין '''חלק קומת משיח השייך לנשמתו''' כנודע שאדם הוא ראשי תיבות [[אדם]] [[דוד]] [[משיח]].. וכמו כן יהיה משיח קומה שלימה מכל [[נשמה|נשמות]] ישראל כלולה משישים ריבוא.. על כן צריך כל אחד מישראל לתקן חלק בחינת משיח השייך לחלק נשמתו..|מקור=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24871&st=&pgnum=186 מאור עיניים פרשת פנחס]}}

ביאור מפורט יותר אודות מהותו של ניצוץ זה, והעבודה של גילוי הניצוץ, אנו מוצאים בדור מאוחר יותר, בשם [[המגיד מקוזניץ']]{{הערה|שם=באר|באר יעקב חיים פרשת בראשית}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כל התעוררות שאדם מרגיש בחייו, הן ב[[תורה]] הן ב[[תפילה]], הוא מ'''חלק המשיח שיש בכל הנשמות''', ולפני [[ביאת המשיח]] [[אחדות|יתאחדו]] כל חלקי המשיח המפוזרים בעולם לקומה שלימה, בחינת נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה' לבי ובשרי ירננו לאל חי}}

גם הרבי [[הרש"ב]] קובע כי כל נשמה כלולה מכל הדרגות של האבות, משה ומשיח:{{ציטוט|תוכן=וכל נשמה היא נשמה דאצילות, והראיה ממאמר רז"ל שיוכל כל אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשה [[האבות]] אברהם יצחק ויעקב, וגם למעלת משה, ועוד למעלה יותר '''שיוכל להגיע למדרגת משיח גם כן, והיינו מצד שורש נפשו שיש בו מכל המדרגות...'''|מקור=[http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\rashab\5643-44\B0000070.tif&ilIF=G&ilSC=30 ספר המאמרים תרמ"ג עמוד ע']}}

[[הרבי]] הביא לכך מקור ורמז בדברי חז"ל על הפסוק{{הערה|במדבר כד, כז.}}: "דרך כוכב מיעקב" - המפורש במקום אחד כ[[נבואה]] על מלך המשיח{{הערה|תלמוד ירושלמי תענית פרק ד' הלכה ה. תרגום אונקלוס ופירוש [[הרמב"ן]] על הפסוק.}}, ובמקום אחר על כל אחד מ[[ישראל]]{{הערה|תלמוד ירושלמי מעשר שני סוף פרק ד.}}. על פי הכלל שביאורים שונים על אותו פסוק אחד שייכים זה לזה{{הערה|ההוכחה לכך מצוינת בשיחותיו של הרבי - ראה לקו"ש ח"ג ע' 782 ועוד.- מדרשת חז"ל (נדה סא, ב) על המילה "שעטנז" המורכבת משלשה מילים 'שוע' 'טווי' ו'נוז' שמכך הסיקו חז"ל להלכה שאיסור [[שעטנז]] הוא רק כשהתקיימו כל אופני וחלקי המלאכה.}}, מוכח שישנה שייכות בין כל אחד מישראל לנשמת משיח, שעל שניהם נאמר שהם 'כוכב מיעקב', והוא לפי שיש בכל יהודי ניצוץ מנשמתו של משיח{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&st=&pgnum=323 לקוטי שיחות חלק ב' עמוד 599] (ב[[עברית]] - בספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25066&st=&pgnum=129&hilite= תורת מנחם חלק ל"ד עמוד 102 ואילך]), ועמוד 692 בהערה. וראה תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ו]] חלק א' עמוד 344.}}.

על פי עניין זה הסביר הרבי קטע תמוה בסדר התפילה. בעת פתיחת הארון להוצאת ספר התורה בימים טובים, אומר הקהל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32581&st=&pgnum=184&hilite= סידור תהילת ה' (הישן) עמוד 184].}}: "רבונו של עולם.. ויתקיים בנו מקרא שכתוב{{הערה|ישעיה יא, ב.}} ונחה עליו רוח ה' רוח [[חכמה]] ו[[בינה]] רוח עצה וגבורה". כלומר, הציבור מתפלל שיתקיים בו פסוק ונבואה שנאמרה אודות משיח צדקנו?! תמיהה זו העלה הרב [[חיים אלעזר שפירא]] בעל המנחת אלעזר בספרו חמשה מאמרות{{הערה|אות כז.}}, ולמרות התמיהה פסק שיש לומר את הנוסח שנקבע על ידי גדולי ישראל. אמנם הרבי מסביר זאת על פי האמור בספר מאור עיניים - שכל אחד מישראל יש לו חלק מנשמת משיח, ואם כן נמצאים אצלו (מעין) תכונותיו של משיח, ולכן יכול לבקש שיתקיים בו עצמו פסוק זה{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ג]] חלק ג' עמוד 1315 ואילך. התוועדויות [[תשמ"ו]] עמוד 144 ואילך.}}.

==דרגתו ועניינו==
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[יחידה שבנפש]], [[עצם הנשמה]]}}
ניצוץ משיח הוא 'נקודת היהדות' שבנפשו של יהודי - הנרמזת באות יו"ד, [[ראשי תיבות|ראש התיבה]] של שם עם '''י'''שראל{{הערה|שם=לקו"ש לט|1=שיחת ערב ראש השנה תשנ"ב סעיף ו', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=14 ספר השיחות תשנ"ב עמוד 6].}}. כמו כן מכונה נקודה זו "נקודת פנימיות הלב"{{הערה|שם=תניא|1=ראה [[תניא]] [[אגרת הקודש - סימן ד'|אגרת הקודש סימן ד']]. וראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&st=&pgnum=415&hilite= לקוטי שיחות חלק ב' עמוד 692 בהערה], שמקשר בין העניינים.}}.

דרגתו של ניצוץ המשיח היא בחלק העמוק ביותר שבנפש. בספר התניא מקביל [[אדמו"ר הזקן]] ניצוץ זה למדרגת ה[[חכמה]] שבנפש, ש"בה מלובש וגנוז אור ה' ממש"{{הערה|שם=שם|אגרת הקודש שם. בכלל, בספר התניא אדמו"ר הזקן מתייחס ל[[ספירת החכמה]] כדרגה הגבוהה ביותר ולא כותב על הדרגות שלמעלה ממנה; ראה [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/4b.htm לקוטי תורה ויקרא ד, ב].}}. בדרך כלל, ביאר הרבי שזוהי דרגת ה[[יחידה שבנפש]]{{הערה|1=ראה שיחת ליל [[שמחת תורה]] [[תשמ"ו]] - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=373&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ט, עמוד 358 ואילך] (ב[[עברית]] - ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&st=&pgnum=347 תורת מנחם התוועדויות תשמ"ו חלק א', עמוד 342 ואילך]). ובמקומות רבים נוספים.}}. אמנם בשיחה נוספת חידש הרבי, שדרגתו של הניצוץ הוא לא רק בדרגת היחידה (שגם היא רק "שם" לנשמה עצמה) - אלא ב[[עצם הנשמה]] ממש{{הערה|[[דבר מלכות]] שיחת ש"פ תולדות תשנ"ב, סעיף י': "נוסף על המדובר כמה פעמים שהגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו באה על ידי זה שכל אחד ואחד מישראל מגלה ניצוץ משיח שבו, בחינת היחידה – יש להוסיף ולתקן שעיקר הכוונה היא (לא לבחינת היחידה שהיא אחד מחמשה שמות שנקראו לעצם הנשמה, אלא) להתגלות עצם הנשמה ממש, שזהו אמיתת ענינו של משיח (הן ניצוץ משיח שבכל אחד ואחד מישראל, והן ועל אחת כמה וכמה משיח הכללי), העצם דישראל שלמעלה מבחינת היחידה".}}.

כיוון שניצוץ המשיח הוא החלק העמוק ביותר הנפש, המאוחד עם [[הקדוש ברוך הוא]] בתכלית - לכן התקשרותו עם הקדוש ברוך הוא אינה בדרך שכלית וכדומה, אלא בדרך שלמעלה מטעם ודעת{{הערה|ועניין זה מרומז במאמר חז"ל (סנהדרין צ"ז, א.) "משיח בא בהיסח הדעת", שכוונתו הפנימית היא - שעניינו של משיח הוא התקשרות באלוקות שלמעלה מן הדעת}}. כלומר שנשמת היהודי מרגישה שהיא מאוחדת ודבוקה עם מקורה, הקדוש ברוך הוא, מצד עצם מציאותה. וגם בעבודת האדם ענינו של הניצוץ הוא לא עבודה פרטית, אלא עצם הידיעה שהוא מאוחד עם הקדוש ברוך הוא{{הערה|אגרת הקודש ושיחות הנ"ל.}}.

ההתקשרות ל[[קב"ה]] שעל ידי ניצוץ המשיח, שרשה בנשמת המשיח - שהוא הממשיך והמגלה בנשמות ישראל את דרגת התקשרות זו. ולכן נקרא המשיח "יחידה כללית" - כיון שהוא כולל את כל בחינות ה"יחידה" של כל בני ישראל{{הערה|ראה הנסמן בשיחת שמחת תורה תשמ"ו הנ"ל, הערה 27.}}. וזוהי גם הסיבה לכך ש[[נשיא הדור]] - הכולל את כל נשמות הדור - הוא היחידה הכללית, וממילא גם המשיח שבדור{{הערה|ראה דבר מלכות ש"פ וירא תשנ"ב הערה 127. [[קונטרס בית רבינו שבבבל]] הערה 53 - התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק א עמוד 420.}}.

==התגלותו==
ניצוץ המשיח נמצא בהעלם, כיון שבדרך כלל ה[[נפש האלוקית#הלבושים|כוחות הגלויים]] שבאדם נמצאים בגלוי והם מעלימים על ההתקשרות העצמית שבעצם הנפש{{הערה|ראה שיחות ש"פ וירא וש"פ תולדות הנ"ל.}}. במיוחד נמצא הניצוץ בהעלם בזמן ה[[גלות]], שאז יש העלם והסתר כללי על האור האלוקי; ועוד יותר, כאשר [[נפש הבהמית|נפשו הבהמית]] של האדם מורידה אותו לגלות פרטית והוא שקוע בתאוות ועניני העולם{{הערה|שם=שם}}.

תפקידו של האדם הוא לגלות את הניצוץ על ידי עבודתו בזמן הגלות, ועל ידי זה בכוחו להתעלות ולהתרומם כבר בזמן הגלות מעין הגאולה. כמו כן, בזכות ניצוץ זה בכוחו להביא את הגאולה בפועל.

===בזמן הגלות===
למרות היות הניצוץ בהעלם בדרך כלל - ישנם כמה וכמה מקומות, זמנים ואישים שבהם הוא נמצא בגלוי יותר, המבוארים ב[[תורת החסידות]]:
*'''תורת החסידות''': [[הבעל שם טוב]] המשיך לתוך נשמות ישראל את שורש נשמתם הנקרא מזלא (שהוא היחידה שבנפש), ולכן נקרא בשם בעל שם טוב, כי מדרגת "כתר שם טוב" היא מדריגת אורו של משיח שעולה על כל הג' כתרים{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/418&search=אלפים כתר שם טוב ע' תיח] - מדברי אדמו"ר הרש"ב.}}.
*'''נשיא הדור''': כיון ש[[נשיא הדור]] הוא ה[[משיח שבדור]], ונשמתו היא היחידה הכללית הכוללת את כל נשמות הדור (כנ"ל) - לכן אצלו גלויה הארת המשיח והוא נותן את הכח לכל יהודי לגלות את הניצוץ שבו{{הערה|שיחות שמחת תורה תשמ"ו וקונטרס בית רבינו שבבבל הנ"ל.}}. ובמיוחד אצל נשיאי {{קח|תורת |החסידות}}, השייכים באופן גלוי לביאת המשיח{{הערה|שם=לקו"ש לט}}.
*'''תינוקות של בית רבן''': אצל [[ילד]]ים שאר כוחות הנפש אינם מפותחים, וממילא גם אינם מעלימים על הנקודה הפנימית של עצם הנפש - ולכן ניצוץ המשיח אצלם גלוי יותר. זוהי גם כוונת [[חז"ל]] באמרם שהילדים נקראים "משיחי", כמאמר{{הערה|שבת קיט, ב.}}: "אל תגעו במשיחי - אלו תינוקות של בית רבן"{{הערה|1=שיחת קודש שבת פרשת ראה מברכים [[חודש אלול]] תשמ"א, ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4629&st=&pgnum=552&hilite= שיחות קודש חלק ד עמוד 532]). תורת מנחם התוועדויות - [[תשנ"ב]] חלק א עמוד 273 ואילך.}}.
*'''ראש חודש''': בכל [[ראש חודש]], כאשר ה[[לבנה]] מתחדשת, ישנה גם התחדשות ב[[עם ישראל]] שעליהם נאמר{{הערה|ראה סוכה כט, א.}} שהם "[[לוח עברי|מונים ללבנה]]" ו"דומים ללבנה". התחדשות זו היא גילוי ניצוץ המשיח, הפועלת חידוש בכל מציאותו של האדם ופועלת את ביאת המשיח{{הערה|1=דבר מלכות שיחת ש"פ תולדות תשנ"ב סעיף ב', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=131&hilite= ספר השיחות חלק א' ע' 123].}}.

כמו כן מבוארים בחסידות כמה וכמה ענינים בעבודת האדם שבהם הוא יכול לגלות את ניצוץ המשיח (בנוסף לכך שכל קיום תורה ומצוות מגלה את הניצוץ{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב' ע' 599 הנ"ל.}}):
*'''עבודת התפילה''': בשעת [[עבודת התפילה]] מגלה האדם את הקשר הפנימי שלו לקדוש ברוך הוא שלמעלה מטעם ודעת, ונשמתו יוצאת מהגלות הפרטית לפי שעה; לכן בזמן זה במיוחד מתגלה ניצוץ המשיח{{הערה|שם=שם}}.
*'''צדקה''': כיון שבעסקיו משקיע האדם את כל נפשו וכוחותיו כדי להרוויח כסף, לכן כשהוא מפזר כסף זה למצוות ה[[צדקה]] הוא מגלה את הנקודה הפנימית ביותר שבנפשו ומקשר אותה לקדוש ברוך הוא, ועל ידי זה הוא מעלה את כל עבודתו בתורה ומצוות - וזהו גילוי ניצוץ המשיח{{הערה|שם=שם}}.
*'''[[ענוה]]''': על פי ביאור המיוחס ל[[המגיד מקוזניץ']], התשוקה לדביקות בה' נפגמה ב[[חטא עץ הדעת]] על ידי מידת ה[[גאוה]]. וכשיתאחדו כל חלקי ההשתוקקות של משיח מכל העולמות, על ידי מידת ה[[שפלות]] - יתוקן חטא עץ הדעת ויתאחדו כל חלקי קומת משיח, כמו שאומר הנביא{{הערה|זכריה ט, ט.}} שמשיח יבוא "עני ורוכב על ה[[חמור]]" (כלומר - על החומריות, הגאוה){{הערה|שם=באר}}.
*'''ההתקשרות לנשיא הדור וקיום שליחותו''': כיון שבנשיא הדור מאירה בגלוי בחינת המשיח הכללית (כנ"ל), לכן בה[[התקשרות]] אליו וקיום [[שליחות]]ו מתגלה באדם ניצוץ המשיח, והוא חודר בכל [[עשר הכוחות|עשר כוחות נפשו]]. זהו גם הרמז שבמילה "שליח", אשר בתוספת עשר היא ב[[גימטריא]] משיח - שכאשר היהודי מקיים את שליחותו בכל עשר כוחות הנפש הוא מגלה ומביא את המשיח. יותר מכך, כל מטרת קיומו של הניצוץ הוא כדי לתת ליהודי את הכח למלא את שליחותו{{הערה|שם=מו|1=ראה באריכות שיחת ליל שמחת תורה תשמ"ו הנ"ל.}}. ובפרט בנשיאי החסידות שענינם הוא הבאת המשיח, שלימוד תורתם מסייע ופועל גילוי הניצוץ{{הערה|שם=לקו"ש לט}}.
*'''תביעת הגאולה''': על ידי [[הציפייה לגאולה]] והכרזת "[[ווי וואנט משיח נאו]]" מגלה יהודי את ניצוץ המשיח שבו{{הערה|1=שיחת ח"י אלול תשמ"ב ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=cc16fa0e-d163-4e7e-899a-61bc7bad4594&st=ניצוץ+משיח&pgnum=445 התוועדויות ח"ד ע' 2191-2]).}}.
* '''לימוד עניני משיח וגאולה''': הוראת הרבי על לימוד עניני משיח וגאולה היא "הדרך הישרה (הקלה והמהירה מבין כל דרכי התורה)" לפעול התגלות וביאת המשיח - "מתחיל מהתגלות וביאת המשיח שבכאו"א מישראל"{{הערה|שיחת ש"פ תזריע מצורע תנש"א סעיף ט' ובהערה 74}}.

===בהבאת הגאולה===
בזכות ניצוץ המשיח שאצל כל יהודי, יש בכוחו להביא את הגאולה הכללית - על ידי שהוא מגלה את הניצוץ הפרטי שבו, בעבודתו עם כל [[עשר הכוחות|כוחות נפשו]]. למרות שמדובר רק בניצוץ פרטי, ובעבודתו הפרטית של יהודי - הרי כיון שניצוץ המשיח הוא ענין פנימי ו[[עצם|עצמי]], חל עליו הכלל "העצם כשאתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו"{{הערה|1=תורת [[הבעל שם טוב]], ומשמעותה - שענין הנוגע לעצם הדבר ולא רק לחיצוניותו, גם כשהוא מתחלק לפרטים הוא באמת נמצא בכל פרט; לדוגמא, חיות הנפש המחיה את האברים כולם כאחד, גם כאשר "תופסים במקצתה" - החיות המלובשת באבר פרטי - הרי "תופסים בכולה", אותה חיות הנמצאת בכל האברים. ראה [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/227 כתר שם טוב בהוספות, סימן קט"ז, ובהנסמן שם]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/30/8/1/153 לקוטי שיחות חלק ל' ע' 153 ובהערה 55].}}, ולכן גם ניצוץ אחד יכול לפעול גאולה כללית בכל העולם{{הערה|שם=מו}}. זו גם הסיבה לפסק הרמב"ם{{הערה|הלכות תשובה פרק ג', הלכה ד'.}} שכאשר "עשה מצוה אחת - הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות, וגרם לו ולהם תשועה והצלה" - כיון שבמצוה, אפילו אחת, מתגלה ניצוץ המשיח ופועל בעולם כולו{{הערה|1=שיחת שמחת תורה תשמ"ו הנ"ל. שיחת [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=230&hilite= עשרה בטבת תשמ"ז, הערה 123].}}.

ניצוץ המשיח גם מדגיש יותר את כוחו של יהודי להכתיר את מלך המשיח ולהתקשר אליו, בהכרזת "[[יחי המלך]]". שכן, אם לכל מלך יש קשר עמוק לעם (שלכן הוא תלוי בהם, "[[אין מלך בלא עם]]"{{הערה|רבינו בחיי על התורה וישב לח, ל. כד הקמח ערך ראש השנה (ב). [[עמק המלך]] שער שעשועי המלך תחילת פרק א. [[שער היחוד והאמונה - פרק ז']].}}) - אצל מלך המשיח הקשר עמוק אף יותר, בזכות הניצוץ מנשמתו שנמצא אצל כל יהודי{{הערה|1=שיחת ב' [[ניסן]] תשמ"ח ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15927&st=&pgnum=360&hilite= ספר השיחות תשמ"ח חלק א', ע' 352]).}}.

כמו כן הניצוץ הוא זה שנותן את הכח למלך המשיח לגאול כל יהודי ויהודי, אפילו הנמוך ביותר - כיון שגם לו יש קשר למשיח על ידי הניצוץ מנשמתו המאיר בו. בדומה למבואר אודות משה רבינו{{הערה|כפירוש החסידות לפסוק (בהעלותך יא, כא) "שש מאות אלף רגלי העם אשר '''אנכי בקרבו'''" - שהכוונה היא לניצוץ ממשה רבינו שמאיר בקרבו של כל יהודי (ראה [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/17/33b.htm לקוטי תורה בהעלותך לג, ג] ועוד).}}, שיכול היה להוציא את כל ישראל ממצרים, רק בזכות החלק ממשה רבינו שהאיר בתוך כל אחד מישראל{{הערה|1=שיחת אחרון של פסח תשמ"ג ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16013&st=&pgnum=141 התוועדויות חלק ג' ע' 1316]).}}.
עבודת [[אהבת ישראל]] באופן המיוחד השייך לדורנו, תקופת "[[סף הגאולה]]", תוך הדגשת [[אחדות ישראל|אחדותם של ישראל]] מצד בחי' היחידה, "נקודת האחדות שלמעלה מהתחלקות" - אפשרית בכוחו של ניצוץ המשיח{{הערה|1=שיחת ש"פ מטו"מ [[תנש"א]] סעיף י"ג ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16067&st=&pgnum=268&hilite= ספר השיחות ח"ב ע' 718]).}}.

===בזמן הגאולה===
בגאולה האמיתית והשלימה יהיה גלוי ניצוץ המשיח שבכל יהודי, שהוא עצם נשמתו, ולכן דוקא אז יוכל היהודי לעבוד את ה' באופן שלמעלה לגמרי מההגבלות{{הערה|1=ראה דבר מלכות שיחת ש"פ ראה תנש"א, סעיף ט' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16067&st=&pgnum=326&hilite= ספר השיחות חלק ב', ע' 776]).}}. וזהו החידוש העיקרי ביותר בגאולה - התגלות מציאותם האמיתית של עם ישראל, הדרגה העמוקה ביותר בנשמתם; וזאת באופן שתתגלה ותחדור בכל הדרגות שבנשמה, שגם בהם תהיה ניכרת ההתקשרות העמוקה של עצם הנשמה{{הערה|שיחת ש"פ תולדות הנ"ל, סעיף ט'.}}.

בכוחו של ניצוץ המשיח שבכל אחד מישראל, יוכל המשיח [[מלך המשיח#"רב" - מלמד תורה|ללמד את כל ישראל תורה]] ולהמשיך להם השפעות בזמן הגאולה{{הערה|ספר המאמרים [[תשל"ד]] - [[תשל"ה]] עמוד 252.}}.

==השפעתו על שאר הכוחות==

ניצוץ משיח [[משפיע]] על כל כוחות הנפש ומאפשר קשר עמוק יותר עם ה[[אלוקות]]. כוחות הנפש השונים הם בעלי תכונות שונות, ולכן הקשר שלהם עם אלוקות נמדד בכל כוח לפי תפיסתו והכרתו באלוקות, בעקבות כך הקשר שנוצר על ידם עם אלקות מדוד ומוגבל לפי תכונתם. לעומת זאת הניצוץ משיח נוצר "קשר [[עצם|עצמי]]" שאינו מוגבל, ועל ידי התגלותו נרגש קשר זה בכל הכוחות, שגם בהם יורגש קשר עצמי עם אלוקות שיתבטא בהתקשרות והתבטלות מוחלטת לאלוקות. נוסף לכך הניצוץ משיח מכלה ומבטל את הנטיות השליליות שבנפש האדם "בדרך ממילא", משום שביחס לדרגת התקשרותו לאלקות אין המנגדים לאלקות תופסים מקום כלל. זהו אחד הטעמים שכח זה מכונה 'ניצוץ' - שהוא כניצוץ אש שמכלה ושורף ומתפשט מעצמו.

השפעתו של הניצוץ היא השפעה '[[פנימי]]ת'. וכן יש בכח התגלותו של הניצוץ לפעול ב'כל' הכוחות כולם{{הערה|כפעולת ניצוצו של [[משה רבינו]] שנמצא בכל אחד מישראל. שפועל בכל כוחותיו באופן פנימי. שעל ידי [[התבוננות]] בעניינים המתאימים יוכל בנקל להגיע ליראת שמים. (תניא [[ליקוטי אמרים - פרק מ"ב]].)}}. כך גם ניצוץ משיח פועל על כל כוחות הנפש של היהודי באופן פנימי. זאת משום שהניצוץ משיח הוא ה'עצם' של כל הכוחות, וכל הכוחות כולם התגלות הארה ממנו, לכן התגלותו פועלת בהם משום שהוא העצם שלהם{{הערה|שם=מו}}.

התגלות הניצוץ בכוחות הנפש היא "חידוש". היות וההתקשרות של כוחות ה[[נשמה]] עם אלוקות הוא קשר של "גילויים" - שני מציאויות נפרדות המתקשרות זה לזה, והזקוקים בכל עת לפעולת התעוררות מחודשת על מנת להשפיע בהם כוחות אלוקות מחודשים. לעומת זאת הקשר של הניצוץ משיח הוא קשר עצמי - שבעצם מציאותו הוא אחת עם אלוקות, שהוא סוג נעלה יותר באין ערוך במעלת ההתקשרות, לכן ההתחדשות בו היא תמידית, ועל ידי התקשרותו עם שאר חלקי הנפש הוא פועל "חידוש" בכל סוגי ההתקשרות שבכל הכוחות. ולכן גאולתם של ישראל לעתיד לבוא מכונה "חידוש" בברכת קידוש לבנה, בה אומרים: "שהם (עם ישראל) עתידים להתחדש כמותה".

==ראו גם==
* [[לחיות גאולה]]
* [[קבלת פני משיח צדקנו]]
* [[דבר מלכות תולדות (ב')]]
==קישורים חיצוניים==
* רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] - בספרו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43327&st=&pgnum=109 מאור עיניים פרשת פנחס], ורשה, תרמ"ט, מתוך אתר [[HebrewBooks]].
* הרבי - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16013&st=&pgnum=140&hilite= התוועדויות תשמ"ג חלק ג] עמוד 1315 - שייכותו של משיח לכל אחד מישראל.
* הרבי - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&st=&pgnum=347 התוועדויות תשמ"ו] שיחת ליל שמחת תורה - עניינו של ניצוץ משיח. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=373 באידיש]
* הרבי - [https://drive.google.com/file/d/0B6t2zW9zs378Q0hTU3AzY3dKcE0/view?resourcekey=0-p95CtBsKg213T_ZRnoSYdQ דבר מלכות תולדות] - משיח הוא עצם שלמעלה מיחידה.
* הרב [[עדין אבן ישראל-שטיינזלץ]], [http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3593460 ה"תסביך המשיחי" של עם ישראל], באתר בית חב"ד {{בית חב"ד|}}.

{{הערות שוליים}}
{{ערך מומלץ}}

[[קטגוריה:מלך המשיח]]
[[קטגוריה:מגלות לגאולה]]