| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | [[קובץ:שאמיל 2.jpg|ממוזער|שאמיל]]
| + | '''שאמיל''' הינו [[ניגון]] אותו לימד [[הרבי]] ב[[התוועדות]] ליל [[שמחת תורה]] אחרי [[הקפות]] וסעודת [[:קטגוריה:חגים וזמנים|יום טוב]] - לפנות בוקר בשנת [[תשי"ט]]. קודם שלימד הרבי את הניגון, הקדים ואמר שניגון זה שמע מפי [[חסידים]] בליווי [[סיפור]]: |
| − | '''שאמיל''' הינו [[ניגון]] אותו לימד [[הרבי]] בליל [[שמחת תורה]] אחרי [[הקפות]] וסעודת [[:קטגוריה:חגים וזמנים|יום טוב]] - לפנות בוקר בשנת [[תשי"ט]]. הניגון מבטא געגועים למצב הנעלה בו האדם היה נתון בעבר, ותקווה ובטחון לעתיד טוב יותר. | |
| | | | |
| − | ניגון זה הוא ניגון ש"ב ב[[ספר הניגונים]].
| + | "לפני מאה, מאה וחמשים שנה, חיו בהרי קווקז שבטים פראיים למחצה, שהיו חופשיים כצפורי דרור, מבלי שיחולו עליהם חוקי המלוכה, ואף לא הגבלות בני תרבות. |
| | | | |
| − | ==הסיפור מאחורי הניגון==
| + | כשהצאר החל להתפשט במלכותו, רצה לכבוש את הרי קווקז אלה. אלא, על אף שהיו לו הרבה חיילים ואנשי השבטים היו מתי מספר, ואף שהיו לו כלי נשק טובים יותר, לא יכול היה לכבוש אותם, עקב היותם על הרים גבוהים. עד שהשתמשו בהמצאה, אמרו להם שרוצים להשלים אתם והבטיחו להם כמה וכמה הנחות ובשעה שלקחו מהם את כלי נשקם, תפשו את ראשם ומושלם - שנקרא בשם '''שאמיל''' - והגלוהו לארץ גזירה. |
| − | קודם שלימד הרבי את הניגון, הקדים ואמר שניגון זה שמע מפי [[חסידים]] בליווי [[סיפור]]:
| |
| | | | |
| − | "לפני מאה, מאה וחמשים שנה, חיו בהרי קווקז שבטים פראיים למחצה, שהיו חופשיים כציפורי דרור, מבלי שיחולו עליהם חוקי המלוכה, ואף לא הגבלות בני תרבות.
| + | בהיותו בארץ גלותו, היה נזכר מדי פעם בפעם בהרים הגבוהים שם היה חפשי מכבלי הממשלה, כשלא היו לו ההגבלות של בית הסוהר ואף לא ההגבלות של עיר מקום מושב וההגבלות והכבלים של לתרבות, ועתה הוא משועבד וכו' ונתעורר ב[[תשוקה]] עזה להרים הגבוהים, שם היה חפשי כנשר בשמים ושר ניגון זה שתחילתו [[געגועים]] וסופו [[תקוה]] שסוף סוף ישוב למקומו. |
| | | | |
| − | כשהצאר החל להרחיב את מלכותו, רצה לכבוש גם הרי קווקז אלה. אך למרות שהיו לו חיילים רבים ומצוידים בנשק טוב יותר, ואנשי השבטים היו מעטים, לא יכול היה לכבוש אותם, עקב היותם על הרים גבוהים.
| + | כש[[יהודים]] שמעו ניגון זה, התאימו אותו לאותיות שלהם ופירשוהו על ירידת ה[[נשמה]] למטה ב[[גוף]]. הנשמה היתה חצובה מתחת [[כסא הכבוד]], וחציבה זו עצמה יש בה משום ירידה לגבי הנשמה, שכן בעצם היא במעלה גבוהה מזה, היא קשורה בקב"ה עצמו, ובמילא היא משוחררת מכל מיני כבלים, היא מאוחדת עם [[אלקות]] ככתוב חי ה' אשר עמדתי לפניו, לא היה עליו שום מושל ושולט ומקור חוצבה על ההרים הגבוהים, הרים אלו האבות, [[חג"ת]] ד[[אצילות]], ולמעלה מאצליות, עד לחג"ת ש[[לפני הצמצום]], ופיתו אותה, הוציאוה משם והורידוה למטה בגוף ו[[נפש הבהמית]], שהיא ירידה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא. כשהנשמה [[התבוננות|מתבוננת]] במקור חוצבה, היא מתעוררת בצמאון גדול, צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. |
| | | | |
| − | בסופו של דבר, פעלו הרוסים בערמה: הם אמרו לאנשי השבטים שברצונם לעשות עמם שלום ואף יעניקו להם הטבות שונות. לאחר שאנשי השבטים התפרקו מנשקם, תפשו הרוסים את מנהיגם - שנקרא בשם '''שאמיל''' - והגלוהו לארץ גזירה.
| + | הן אמת, כוונת הירידה של הנשמה היא בשביל העליה הבאה על ידי עבודתה למטה, אבל, הרי זו ירידה גדולה, שיודע אדם באצמו איך שחטא ופגם ועבר את הדרך. וגם כשהוא מקיים [[תורה]] ו[[מצוות]], הרי זה בדרך מצות אנשים מלומדה ואף אם לא, הרי חסר ה[[שמחה]], טוב ה[[לב]]ב, ריבוי שמחה וכו' וכו'. בכל אופן הרי הוא מוגבל ואין באפשרותו לפרש כנפיו כדרך הנשר בשמים, כי הוא מוגבל בהגבלות הגוף. |
| | | | |
| − | בהיותו בארץ גלותו, היה נזכר מדי פעם בפעם בהרים הגבוהים שם היה חפשי מכבלי הממשלה, כשלא היו לו ההגבלות של בית הסוהר ואף לא ההגבלות של עיר מקום מושב וההגבלות והכבלים של התרבות, ועתה הוא משועבד וכו' ונתעורר ב[[תשוקה]] עזה להרים הגבוהים, שם היה חפשי כנשר בשמים ושר ניגון זה שתחילתו [[געגועים]] וסופו [[תקוה]] שסוף סוף ישוב למקומו.
| + | וכשהוא מתבונן בכך, הוא מתעורר בגעגועים להרים הגבוהים, שרש הנשמה, בעמדה בבחינת הרים אלו האבות, שמהם זה בא ב[[ירושה]] בכל אחד מ[[ישראל]], בחינת הרים חג"ת דאצילות ואף למעלה מאצילות, עד להרים הבוהים שלפני הצמצום. זהו תחילתו של הניגון - הצמאון והגעגועים. |
| | | | |
| − | כש[[יהודים]] שמעו ניגון זה, התאימו אותו לאותיות שלהם ופרשוהו על ירידת ה[[נשמה]] למטה ב[[גוף]]. הנשמה הייתה חצובה מתחת [[כיסא הכבוד]], וחציבה זו עצמה יש בה משום ירידה לגבי הנשמה, שכן בעצם היא במעלה גבוהה מזה, היא קשורה בקב"ה עצמו, ובמילא היא משוחררת מכל מיני כבלים, היא מאוחדת עם [[אלוקות]] ככתוב חי ה' אשר עמדתי לפניו, לא היה עליו שום מושל ושולט ומקור חוצבה על ההרים הגבוהים, הרים אלו האבות, [[חג"ת]] ד[[אצילות]], ולמעלה מאצילות, עד לחג"ת ש[[לפני הצמצום]], ופיתו אותה, הוציאוה משם והורידוה למטה בגוף ו[[נפש הבהמית]], שהיא ירידה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. כשהנשמה [[התבוננות|מתבוננת]] במקור חוצבה, היא מתעוררת בצימאון גדול, צמאה לך נפשי כמה לך בשרי.
| + | התנועה האחרונה שבניגון מביעה את התקוה שהוא בטוח שלא ידח ממנו נדח וסוף סוף יתעורר מהבירא עמיקתא ויגיע למחזו חפצו, למעלה מדרגתו הקודמת, שהרי זהו תכלית הירידה שהיא צורך העליה, הוא יגיע ויתאחד עם העצמות עצמה - לאשתאבא בגופא דמלכא. |
| | | | |
| − | הן אמת, כוונת הירידה של הנשמה היא בשביל העלייה הבאה על ידי עבודתה למטה, אבל, הרי זו ירידה גדולה, שיודע אדם בעצמו איך שחטא ופגם ועבר את הדרך. וגם כשהוא מקיים [[תורה]] ו[[מצוות]], הרי זה בדרך מצוות אנשים מלומדה ואף אם לא, הרי חסר ה[[שמחה]], טוב ה[[לב]]ב, ריבוי שמחה וכו' וכו'. בכל אופן הרי הוא מוגבל ואין באפשרותו לפרוש כנפיו כדרך הנשר בשמיים, כי הוא מוגבל בהגבלות הגוף.
| + | ניגון זה הוא ניגון ש"ב ב[[ספר הניגונים]]. |
| − | | |
| − | וכשהוא מתבונן בכך, הוא מתעורר בגעגועים להרים הגבוהים, שורש הנשמה, בעומדה בבחינת הרים אלו האבות, שמהם זה בא ב[[ירושה]] בכל אחד מ[[ישראל]], בחינת הרים חג"ת דאצילות ואף למעלה מאצילות, עד להרים הגבוהים שלפני הצימצום. זהו תחילתו של הניגון - הצימאון והגעגועים.
| |
| − | | |
| − | התנועה האחרונה שבניגון מביעה את התקווה שהוא בטוח שלא יידח ממנו נידח וסוף סוף יתעורר מהבירא עמיקתא ויגיע למחוז חפצו, למעלה מדרגתו הקודמת, שהרי זהו תכלית הירידה שהיא צורך העלייה, הוא יגיע ויתאחד עם ה[[עצמות ומהות|עצמות]] עצמה - לאשתאבא בגופא דמלכא.
| |
| − | | |
| − | ==אצל הרבי==
| |
| − | כשנתיים לאחר שהרבי לימד את הניגון, עבר כ[[שליח ציבור]] באחת השבתות במניין של הרבי החסיד ר' [[צבי הירש שפריצער]], ובחזרת הש"ץ כשהגיע ל'ממקומך', החל לנגן את ניגון שאמיל.
| |
| − | | |
| − | בהתוועדות שנערכה לאחר מכן, פנה אליו הרבי באמצע ההתוועדות ואמר לו: "תנגן את ה'ממקומך' שלך", והוא החל לנגן, אך כשראה שלא מצטרפים אליו, פסק מלנגן, לפתע החל הרבי לעודד את הנגינה בתנועות ידיו הקדושות, והקהל כולו הצטרף לנגינה.
| |
| − | | |
| − | כיום נהוג בבית כנסת חב"ד רבים ברחבי העולם לנגן ניגון זה ב'ממקומך'.
| |
| − | | |
| − | על פי עדותם של כמה וכמה מהחסידים{{הערה| למשל: רשד"ב ליפסקר ור' ישראל שמוטקין, ועוד}}, אירע שהרבי ניגן בהזדמנות אחת את הניגון על המילים "פאר וכבוד נותנים לשמו, צהלה ורינה לזכר מלכותו" וכו' שבתפילת שחרית לשבת.
| |
| − | | |
| − | ==קישורים חיצוניים==
| |
| − | ;[[שיחות קודש]]
| |
| − | * '''[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/24/10/133 שיחת ליל [[שמחת תורה]] (קודם הקפות), ה'תשי"ט]''' תורת מנחם חלק כ"ד – שנת [[תשי"ט]] חלק א', עמ' 133 - 134
| |
| − | * '''[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/24/12/171 שיחת יום שמחת תורה, ה'תשי"ט]''' תורת מנחם חלק כ"ד – שנת [[תשי"ט]] חלק א', עמ' 170 - 172 (השיחה נאמרה ביום שמחת תורה, בשנה בה לימד הרבי את הניגון)
| |
| − | * '''ניגון שאמיל{{הערה|[https://www.academia.edu/10011516/Nigun_Shamil_The_Soul_Endlessly_Yearning_for_What_It_Has_Always_Never_Been "Nigun Shamil: The Soul Endlessly Yearning for What It Has Always Never Been]}}
| |
| − | *'''[https://col.org.il/news/141415 מצביא נועז: מי אתה האימאם שאמיל? • הסיפור האמיתי]''' אתר {{COL}}
| |
| − | *[https://col.org.il/news/104834 הרב לייבמן מצטלם עם 'שאמיל' {{col}}]
| |
| − | ;ביצועים לניגון
| |
| − | *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=184 לשמיעת הרבי מנגן 'שאמיל'] {{שמע}} {{אינפו}}
| |
| − | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67879 הניגון 'שאמיל' בביצוע דיגיטלי של נדב בכר]{{וידאו}} {{אינפו}}
| |
| − | *[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140724/jewish/Shamil.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 4#
| |
| − | *[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/12-06-Niggun-Shamil-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]
| |
| − | *[https://drive.google.com/file/d/1BcMgx1iGlPr1030mNSV0oz-Pzgr23BlX/view?usp=drive_link לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
| |
| − | *[https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/09/26-09-2016-18-23-15-song11.mp3 לשמיעת הניגון] בביצוע [[יוני שלמה]]
| |
| − | *[https://sinun770.org/%d7%a0%d7%99%d7%92%d7%95%d7%9f-%d7%a9%d7%90%d7%9e%d7%99%d7%9c-nigun-shemil-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a4%d7%99-%d7%91%d7%9f-%d7%90%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%9d/ לשמיעת הניגון] בביצוע של הקלידן [[יוספי בן אפרים]]
| |
| | | | |
| | + | ==קישורים חיצונים== |
| | + | * [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=184 לשמיעת הרבימנגן 'שאמיל'] |
| | + | * [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67879 הניגון 'שאמיל' בביצוע דיגיטלי של נדב בכר]{{וידאו}} |
| | + | *[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/24/10/133 שיחת הרבי על הניגון] |
| | + | *[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/24/12/171 שיחה נוספת של הרבי על ניגון זה][[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א]] |
| | {{ניגוני רבו"נ}} | | {{ניגוני רבו"נ}} |
| − | {{ניגוני חב"ד}}
| |
| − | {{הערות שוליים}}
| |
| − | [[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א]]
| |
