עריכת הדף "ניגון כמופת הייתי"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
#הפניה [[ניגון כאוהל הנמתח]]
#הפניה [[ניגון כאוהל הנמתח]]
" כְּמוֹפֵת הָיִיתִי"
" כְּמוֹפֵת הָיִיתִי”


ספר [[תהלים]] - פרק עא - פסוק ז  
ספר תהילים - פרק עא - פסוק ז  


מתוך פירוש המלבי"ם: כמופת הייתי לרבים - רבים חשבו אותי כדבר מופת ופלא, שגבורתי והצלחתי אינה דבר טבעי רק מופת ופלא, ואתה מחסי עז ימלא פי תהלתך - אולם פי היה מלא תהלתך שכחי אינו מעצמי רק שאתה מחסי עז, ולא יחסתי שום תהלה אל עצמי רק שהיה פי מלא רק מתהלתך, כי יחסתי הכל אליך"!
מתוך פי' המלבי"ם: כמופת הייתי לרבים - רבים חשבו אותי כדבר מופת ופלא, שגבורתי והצלחתי אינה דבר טבעי רק מופת ופלא, ואתה מחסי עז ימלא פי תהלתך - אולם פי היה מלא תהלתך שכחי אינו מעצמי רק שאתה מחסי עז, ולא יחסתי שום תהלה אל עצמי רק שהיה פי מלא רק מתהלתך, כי יחסתי הכל אליך"!


דוד המלך שופך את נפשו לה' בתפילה נוראה על שונאיו - היאך הם רוצים להרגו ואמרו עליו שהוא חייב מיתה, ובינתים מזכיר דוד המלך את חסדי ה' עמו - איך הוא אות ומופת לרבים לאחר כל הניסים שקרו לו וה' הוא המחסה ומגן התקיף והחזק שלו.
דוד המלך שופך את נפשו לה' בתפילה נוראה על שונאיו - היאך הם רוצים להרגו ואמרו עליו שהוא חייב מיתה, ובינתים מזכיר דוד המלך את חסדי ה' עמו - איך הוא אות ומופת לרבים לאחר כל הניסים שקרו לו וה' הוא התוקף ומקור הבטחון שלו.


הניגון כְּמוֹפֵת הָיִיתִי הינו במקור מנגינה עליזה ושמחה שמביעה אומץ, תקווה ושמחת הנפש והיא מושרת על הפיוט "כאוהל הנמתח" הנאמר ביום כיפור. מחבר הניגון הוא חסיד ו[[בעל תשובה]] בשם ה[[שליח ציבור|חזן]] ר' יחיאל היילפרין הידוע גם בכינוי "יחיאל דער משולח*" (כך היה מכונה בפי כל, בפרט באותם מקומות שאליהם הגיע כ"משולח" חב"די העוסק באיסוף תרומות עבור ישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש).
הניגון כְּמוֹפֵת הָיִיתִי הינו במקור מנגינה עליזה ושמחה שמביעה אומץ, תקווה ושמחת הנפש והיא מושרת על הפיוט "כאוהל הנמתח" הנאמר ביום כיפור. מחבר הניגון הוא חסיד בעל תשובה בשם החזן ר' יחיאל היילפרין* הידוע גם בכינוי "יחיאל דער משולח" (כך היה מכונה בפי כל, בפרט באותם מקומות שאליהם הגיע כ"משולח" העוסק באיסוף כספים עבור ישיבת 'תומכי תמימים'" בליובאוויטש).


[*בא' מסיפוריו של [[אדמו"ר הריי"צ]] (ספר השיחות תש"ה עמ' 26-25) מובא, שהשד"ר המפורסם הרב בערקע וואלף הוא זה שקירב את ר' יחיאל לליובאוויטש, בהיותו כבר מבוגר ובעל מישרה בתיאטרון שבחרקוב. ר' יחיאל עצמו מספר ברשימותיו: כשהתגוררתי במוסקבא, קיבלתי מכתב מאבי, ובו הוא מבקשני שאסע לוועליז שמשם שורש וגזע משפחתנו, מבעל "סדר הדורות" למשפחת היילפרין וחתנו ר' יונה הכהן. עכ"ל. יוצא שר' יחיאל הכיר היטב את אביו ואת מוצא משפחתו, ושמו "יחיאל" הוא על-שם הרב הגאון הידוע ר' יחיאל היילפרין בעל "סדר הדורות"]
[*בא' מסיפוריו של אדמו"ר הריי"צ (ס' השיחות תש"ה עמ' 26-25) מובא, שהשד"ר המפורסם הרה"ח ר' בערע וואלף הוא זה שקירב את ר' יחיאל לליובאוויטש, בהיותו כבר מבוגר ובעל מישרה בתיאטרון שבחרקוב. ר' יחיאל עצמו מספר ברשימותיו: כשהתגוררתי במוסקבא, קיבלתי מכתב מאבי ז"ל, ובו הוא מבקשני שאסע לוועליז שמשם שורש וגזע משפחתנו, מבעל "סדר הדורות" למשפחת היילפרין וחתנו ר' יונה הכהן. עכ"ל. הרי שר' יחיאל הכיר היטב את אביו ואת מוצא משפחתו, ושמו "יחיאל" גם הוא על-שם הרה"ג הידוע ר' יחיאל היילפרין בעל "סדר הדורות"]


בשנת [[תשל"ב]] הותאמה המנגינה גם למילים (מתוך התהלים פרק ע"א פסוק ז'): "כְּמוֹפֵת הָיִיתִי לְרַבִּים וְאַתָּה מַחֲסִי עֹז".  
בשנת תשל"ב הותאמה המנגינה גם למילים (מתוך התהלים פרק ע"א פסוק ז'): "כְּמוֹפֵת הָיִיתִי לְרַבִּים וְאַתָּה מַחֲסִי עֹז".  
מעניין שבאותה שנה (תשל"ב) חוברו ארבעה [[ניגונים]] (!) לכבוד יום הולדתו של הרבי.  
מעניין שבאותה שנה (תשל"ב) חוברו ארבעה ניגונים (!) לכבוד יום הולדתו של הרבי.  
הניגון נרשם מפי החסיד ר' שמואל זלמנוב. ניגון זה הוא ניגון רמ"ח ב[[ספר הניגונים]] (ניחוח #11).
הניגון נרשם מפי החסיד ר' שמואל זלמנוב. ניגון זה הוא ניגון רמ"ח בספר הניגונים (ניחוח #11).


לשמיעת הניגון ממקהלת ניחח
לשמיעת הניגון ממקהלת ניחח
http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=114
http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=114
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)