עריכת הדף "ניגון והיא שעמדה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 2: שורה 2:


==מילות הניגון==
==מילות הניגון==
{{ציטוטון|וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ{{ש}} שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ{{ש}} אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ{{ש}} וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם}}.  
{{ציטוטון|וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ{{ש}} שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ{{ש}} אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ{{ש}} וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם}}.  


==ההיסטוריה של הניגון==
==ההיסטוריה של הניגון==
ניגון זה נרשם כפי ש[[הרבי]] לימדו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] שנת [[תשט"ו]]. אחר עריכת הסדר, ערך הרבי התוועדות - כבכל שנה{{הערה|בלילה השני של חג הפסח, (בערך בשעה 1:30 בלילה לאחרי עריכת סדר הפסח), נהג הרבי לצאת אל הקהל להתוועדות, וביאר מענייני ההגדה. כך נהג החל משנת [[תשי"א]] (ובשנת תשי"ב, גם בלילה הראשון), ומשנת [[תשי"ז]] ואילך נהג לומר גם מאמר דא"ח, שפתיחתו הייתה באחת מפיסקאות ההגדה, סדר זה היה נהוג עד שנת תש"ל, כל עוד נערך ה'סדר' בדירת אדמו"ר הריי"צ. משנת [[תשל"א]] ואילך, ערך הרבי את ה'סדר' בביתו ובשנים מאוחרות יותר, בחדרו שב-770, מאז לא יצא לאחר הסדר אל הקהל.}} - ובעיצומה שאל מי מכיר את הניגון 'והיא שעמדה'{{הערה|"ווער קען דעם ניגון "והיא שעמדה"?"}}, כשהתברר שהקהל אינו מכיר את הניגון - ניגן אותו הרבי בעצמו. לאחר מכן כשראה שהקהל טרם למד את הניגון אמר הרבי: "ס'איז א פיינער ניגון" [=זהו ניגון יפה], ושר את הניגון שוב מספר פעמים כדי ללמדו את הקהל{{הערה|שיחות קודש [[תשט"ו]] ע' קצט, וכן עדותו של החזן [[משה טלישבסקי]] המובאת בקונטרס 'ניגוני הרבי' שחולק כמזכרת בכינוס הבוגרים של 'אהלי תורה אהלי מנחם' במוצש"ק וירא, כ"ף מרחשון ה'תשס"א}}.
ניגון זה נרשם כפי ש[[הרבי]] לימדו ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] שנת [[תשט"ו]]. אחר עריכת הסדר, ערך הרבי התוועדות - כבכל שנה{{הערה|בלילה השני של חג הפסח, (בערך בשעה 1:30 בלילה לאחרי עריכת סדר הפסח), נהג הרבי לצאת אל הקהל להתוועדות, וביאר מענייני ההגדה. כך נהג החל משנת תשי"א (ובשנת תשי"ב, גם בלילה הראשון), ומשנת תשי"ז ואילך נהג לומר גם מאמר דא"ח, שפתיחתו היתה באחת מפיסקאות ההגדה, סדר זה היה נהוג עד שנת תש"ל, כל עוד נערך ה'סדר' בדירת אדמו"ר הריי"צ. משנת תשל"א ואילך, ערך הרבי את ה'סדר' בביתו ובשנים מאוחרות יותר, בחדרו שב-770, מאז לא יצא לאחר הסדר אל הקהל.}} - ובעיצומה שאל מי מכיר את הניגון 'והיא שעמדה'{{הערה|"ווער קען דעם ניגון "והיא שעמדה"?"}}, כשהתברר שהקהל אינו מכיר ניגון אותו הרבי בעצמו. לאחר מכן כשראה שהקהל טרם למד את הניגון אמר הרבי: "ס'איז א פיינער ניגון" [=זהו ניגון יפה], ושר את הניגון שוב מספר פעמים כדי ללמדו את הקהל{{הערה|שיחות קודש תשט"ו ע' קצט, וכן עדותו של החזן [[משה טלישבסקי]] המובאת בקונטרס 'ניגוני הרבי' שחולק כמזכרת בכינוס הבוגרים של 'אהלי תורה אהלי מנחם' במוצש"ק וירא, כ"ף מרחשון ה'תשס"א}}.


הניגון הוא ניגון קצ ב[[ספר הניגונים]].
הניגון הוא ניגון קצ בספר הניגונים.


נוסח דומה של הניגון מושר ב[[חסידות קרלין]] ומיוחס לרבי [[אהרן מקרלין]]{{הערה|ניתן לשמוע ביצוע של הניגון בגרסתם באלבום "ניגוני חג הפסח - אדיר במלוכה - פינסק קארלין" ברצועה החמישית.}}.
נוסח דומה של הניגון מושר ב[[חסידות קרלין]] ומיוחס לרבי [[אהרן מקרלין]].


==משמעות הניגון==
==משמעות הניגון==
מילות הניגון משקפות את ההיסטוריה היהודית ב[[גלות]]. מחד רדיפות נוראות וניסיונות להשמיד את העם היהודי, ומאידך המשך קיומו הפלאי. העם היהודי מול אויביו הרבים, הוא "ככבשה בין שבעים זאבים" ו[[הקדוש ברוך הוא]] מצילנו מידם.  
מילות הניגון משקפות את ההיסטוריה היהודית ב[[גלות]]. מחד רדיפות נוראות וניסיונות להשמיד את העם היהודי, ומאידך המשך קיומו הפלאי. העם היהודי מול אויביו הרבים, הוא "ככבשה בין שבעים זאבים" ו[[הקדוש ברוך הוא]] מצילנו מידם.  


"והיא שעמדה" - המילה "והיא" מתייחסת להבטחה שנתן [[השם]] ל[[אברהם אבינו]] ב[[ברית בין הבתרים]] אודות [[יציאת מצרים]] - "היא שעמדה לאבותינו ולנו"{{הערה|משמעות פשוטה זו, מובנת מתוכן הכתוב בהגדה קודם הפיוט: "בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִשַּׁב אֶת הַקֵּץ, לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶּׁאָמַר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו): וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. יד וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי, וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.}} - בגלות מצרים (ובזכותה ניצלנו מאותם ש"עמדו עלינו לכלותינו").
"והיא שעמדה" - במבט ראשון תמוה; למה המילה "והיא מתייחסת"? הרבי מליובאוויטש מסביר בספרו ("הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים")שהמילה "והיא" מתייחסת אל ההבטחה שנתן [[השם]] ל[[אברהם אבינו]] ב[[ברית בין הבתרים]] אודות יציאת מצרים - "היא שעמדה לאבותינו ולנו"{{הערה|משמעות פשוטה זו, מובנת מתוכן הכתוב בהגדה קודם הפיוט: "בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִשַּׁב אֶת הַקֵּץ, לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶּׁאָמַר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו): וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. יד וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי, וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל .}} היא שעמדה לנו ולאבותינו בגלות מצרים (מאותם ש"עמדו עלינו לכלותינו").


כמו כן, מתייחסת המילה "והיא" לכל ההבטחות שניתנו לעם ישראל במשך הדורות על ידי הנביאים - שבזכותם החזקנו מעמד גם בשאר הגלויות (שלאחרי יציאת מצרים) לאורך כל הדורות{{מקור|לכך שזה מתייחס לכל ההבטחות}}.
ועל דרך זה - ההבטחות הנוספות שניתנו לעם ישראל במשך הדורות על ידי הנביאים וכו' - הם אלו שבזכותם החזקנו מעמד גם בשאר הגלויות (שלאחרי יציאת מצרים) לאורך כל הדורות, אנו ואבותינו.


בספרי קבלה{{הערה|סידור האריז"ל (במקומו)}} מבואר ש"ו"'''היא'''" נסוב על [[ספירת המלכות]] - כח ה[[אמונה בה'|אמונה]] שעם ישראל הם "מאמינים בני מאמינים". בזכות האמונה והביטחון ב[[השם]], נגאלו אבותינו ממצרים וכך גם בכל דור ודור, האמונה היא שעמדה לנו, שעם-ישראל עמד בכל הניסיונות ונשארו שלמים, רק בזכות כוח האמונה והמסירות נפש{{הערה|שם=תשכ"א|1=[http://www.hebrewbooks.org//pdfpager.aspx?req=19847&st=&pgnum=628 משיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשכ"א. 'תורת מנחם - התוועדויות' [[תשכ"א]] חלק ב' (ל) עמוד 230-233]}}.


[[הרבי]] מקשר בין שני הפירושים {{מונחון|האמורים|א' ההבטחה האלוקית, ב' הביטחון של היהודים}} למילה והיא, מדת האמונה והביטחון שבישראל (פירוש ב') היא שמעוררת את ההבטחה מלמעלה (פירוש א'). כאשר יהודי, אפילו אם אינו ראוי, בוטח בביטחון גמור ש[[הקב"ה]] ייתן לו {{מונחון|בני חיי ומזוני|בנים, חיים (בריאות) ופרנסה (מזונות)}}, ביודעו ש"כל מה דעביד רחמנא לטב עביד"{{הערה|כל מה שעושה הבורא, לטוב הוא עושה. ברכות ס, סע"ב. טושו"ע או"ח סוסר"ל. וראה תו"מ ח"ו ע' 126 ואילך. וש"נ.}} - אזי ביטחונו מעורר וממשיך את ההבטחה שמלמעלה.
==קישורים חיצונים==
 
כך היה במצרים וכן הוא בכל דור ודור, שהביטחון שלמטה מעורר את ההבטחה שמלמעלה, שמביאה את היציאה מהגלות, על ידי משיח צדקנו{{הערה|שם=תשכ"א}}.
 
==קישורים חיצוניים==
;שמע
* הניגון בקולו של הרבי, [http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=248 'ניגוני התוועדות' תקליט 1], [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=229 דיסק 3 - א'], [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=248 תקליט 3 - ב'] [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=296 תקליט 5] {{שמע}} {{אינפו}}
* הניגון בקולו של הרבי, [http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=248 'ניגוני התוועדות' תקליט 1], [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=229 דיסק 3 - א'], [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=248 תקליט 3 - ב'] [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=296 תקליט 5] {{שמע}} {{אינפו}}
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140778/jewish/Vehi-Sheomdo.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 8#
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=102 הניגון בתקליטי ניחח מספר 8] {{שמע}} {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=679 מתוך התקליט 'ניגונים שהרבי לימד'] {{שמע}} {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=679 מתוך התקליט 'ניגונים שהרבי לימד'] {{שמע}} {{אינפו}}
*[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/12-01-V-Hi-She-amdah-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]
{{הערות שוליים}}
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQM1pYY01UcHJjRU0/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
{{ניגוני רבו"נ}}
*[https://col.org.il/news/144823 יוסי ויינר ואברהם בולטי]
;ביאורי הרבי על הניגון
* שיחת שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשכ"א. 'תורת מנחם - התוועדויות' [[תשכ"א]] חלק ב' (ל) עמוד 230-233: '''[http://www.hebrewbooks.org//pdfpager.aspx?req=19847&st=&pgnum=628 פורמט PDF]''' באתר [[היברו בוקס]] {{PDF}}, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1148&ArticleID=4830 פורמט טקסט]''' באתר [[צעירי חב"ד]]


{{פסח}}
{{ניגוני רבו"נ}}
{{ניגוני חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ניגוני פסח]]
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]
[[קטגוריה:ניגוני תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)