עריכת הדף "נחמן מברסלב"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם | |שם | ||
|תמונה=נחמן.jpg | |תמונה=[[קובץ:נחמן.jpg|250px]] | ||
|כיתוב=ציון רבי נחמן מברסלב באומן | |כיתוב=ציון רבי נחמן מברסלב באומן | ||
|תאריך לידה= [[א' ניסן]] [[תקל"ב]] | |תאריך לידה= [[א' ניסן]] [[תקל"ב]] | ||
שורה 9: | שורה 9: | ||
|מקום פטירה=אומן | |מקום פטירה=אומן | ||
|חסידות=[[חסידות ברסלב]] | |חסידות=[[חסידות ברסלב]] | ||
}}רבי '''נחמן מברסלב''' ([[א' בניסן]] [[תקל"ב]] - [[י"ח בתשרי]] [[תקע"א]]) | }}רבי '''נחמן מברסלב''' ([[א' בניסן]] [[תקל"ב]] - [[י"ח בתשרי]] [[תקע"א]]) היה מייסד [[חסידות ברסלב]], היה נינו של [[הבעל שם טוב]] הקדוש ונכדו של רבי נחמן מהורדענקא. | ||
==תולדות חיים== | == תולדות חיים== | ||
רבי נחמן נולד [[א' ניסן]] [[תקל"ב]] בעיירה [[מז'יבוז']] שב[[אוקראינה]] לאביו רבי שמחה ואימו פייגא, סב אימו היה [[הבעל של טוב]]. נקרא על שם סבו רבי [[נחמן מהורדנקא]]. | |||
כבר בנעוריו הוא התבלט בכישרונותיו המיוחדים וקדושתו הנוראה, והרבה להתבודד, להתענות ולהתפלל וללמוד שעות רבות. התחתן לאחר ה[[בר המצווה]] שלו עם הרבנית מרת סשיה, בתו של ר' אפרים, חוכר אדמות מהפריץ מהוסיאטין, פלך קייב. אחרי חתונתו עבר להתגורר בבית חותנו, והתחיל למשוך אליו חסידים רבים שהיוו את הבסיס לחסידות ברסלב אותה הקים. | כבר בנעוריו הוא התבלט בכישרונותיו המיוחדים וקדושתו הנוראה, והרבה להתבודד, להתענות ולהתפלל וללמוד שעות רבות. התחתן לאחר ה[[בר המצווה]] שלו עם הרבנית מרת סשיה, בתו של ר' אפרים, חוכר אדמות מהפריץ מהוסיאטין, פלך קייב. אחרי חתונתו עבר להתגורר בבית חותנו, והתחיל למשוך אליו חסידים רבים שהיוו את הבסיס לחסידות ברסלב אותה הקים. | ||
שורה 18: | שורה 18: | ||
לאחר פטירת חותנו עבר למעדווידובקא שבפלך קייב. במעדווידובקא חי עד שנת [[תקנ"ח]]. | לאחר פטירת חותנו עבר למעדווידובקא שבפלך קייב. במעדווידובקא חי עד שנת [[תקנ"ח]]. | ||
בשנת [[תקנ"ח]] החליט לנסוע ל[[ארץ ישראל]] לפעול פעולות נוראות למען הכלל. הוא התעכב זמן מה בקושטא, והגיע בספינה לחיפה בערב ראש השנה של שנת תקנ"ט, ושם גם עשה את החג.לאחר מכן הלך ל[[טבריה]], שבה היה כבר מרכז לחסידי הבעל שם טוב | בשנת [[תקנ"ח]] החליט לנסוע ל[[ארץ ישראל]] לפעול פעולות נוראות למען הכלל. הוא התעכב זמן מה בקושטא, והגיע בספינה לחיפה בערב ראש השנה של שנת תקנ"ט, ושם גם עשה את החג. לאחר מכן הלך ל[[טבריה]], שבה היה כבר מרכז לחסידי הבעל שם טוב. | ||
בשנת [[תק"ס]] עבר לזלטופוליה שם החל לכהן באדמו"רות רשמית. כשהתחיל להתפרסם עם דרכו המיוחדת יצא נגד דרכו [[הסבא משפולי]], ומפאת המחלוקת נאלץ רבי נחמן שוב לנדוד. בשנת [[תקס"ב]] הוא עבר בהסכמת דודו רבי [[ברוך ממז'יבוז']] ל[[ברסלב]]. שמה של העיר | בשנת [[תק"ס]] עבר לזלטופוליה שם החל לכהן באדמו"רות רשמית. כשהתחיל להתפרסם עם דרכו המיוחדת יצא נגד דרכו [[הסבא משפולי]], ומפאת המחלוקת נאלץ רבי נחמן שוב לנדוד. בשנת [[תקס"ב]] הוא עבר בהסכמת דודו רבי [[ברוך ממז'יבוז']] ל[[ברסלב]], שם הצטרפו אליו רוב תלמידיו המפורסמים. שמה של העיר ברסלב הונצח בשמה של החסידות מאז. | ||
לאחר שנשרף בית מדרשו בברסלב, הוא עבר בשנת [[תק"ע]] עם חסידיו ל[[אומן]]. נפטר שם ב[[י"ח תשרי]] [[תקע"א]]. | |||
==קשריו עם אדמו"ר הזקן== | ==קשריו עם אדמו"ר הזקן== | ||
בתחילת התקרבותו של רבי נתן שטרענהארץ - תלמידו המובהק של רבי נחמן, סיפר לו רבי נחמן שלשה סיפורי מעשיות, כשהמעשה השני | בתחילת התקרבותו של רבי נתן שטרענהארץ - תלמידו המובהק של רבי נחמן, סיפר לו רבי נחמן שלשה סיפורי מעשיות, כשהמעשה השני מובא משמו של אדמו"ר הזקן{{הערה|אבני"ה ברזל, אות ו.}}. | ||
באחת מן השנים אמר רבי נחמן לתלמידיו ב[[ראש השנה]] שאין ללמוד ספרי חקירה, אלא רק את אלו המיוסדים על פי דברי רז"ל בגמרא, מדרשים ספר הזוהר וכתבי האריז"ל, והספרים שחוברו על פי דברי הבעל שם טוב שהם ספריו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], וספר "ליקוטי אמרים"{{הערה|חיי מוהר"ן ב, ע' 38 (ירושלים תשכ"ה).}}. ה[[בית רבי]]{{הערה|עמ' ס"ו.}} הביא בשם אחד מ"נכדי רבינו"{{הערה|בדרך כלל מכונה בספר בשם זה הרב [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון]] ששימש כאדמו"ר בקאפוסט).}} שכוונתו של רבי נחמן באמירתו ספר "ליקוטי אמרים" היא ל[[תניא]], ולא לספר אחר שמלקט את תורת המגיד שכונה בשם זה. | באחת מן השנים אמר רבי נחמן לתלמידיו ב[[ראש השנה]] שאין ללמוד ספרי חקירה, אלא רק את אלו המיוסדים על פי דברי רז"ל בגמרא, מדרשים ספר הזוהר וכתבי האריז"ל, והספרים שחוברו על פי דברי הבעל שם טוב שהם ספריו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], וספר "ליקוטי אמרים"{{הערה|חיי מוהר"ן ב, ע' 38 (ירושלים תשכ"ה).}}. ה[[בית רבי]]{{הערה|עמ' ס"ו.}} הביא בשם אחד מ"נכדי רבינו"{{הערה|בדרך כלל מכונה בספר בשם זה הרב [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון]] ששימש כאדמו"ר בקאפוסט).}} שכוונתו של רבי נחמן באמירתו ספר "ליקוטי אמרים" היא ל[[תניא]], ולא לספר אחר שמלקט את תורת המגיד שכונה בשם זה. | ||
[[אדמו"ר הזקן]] העריכו והפליא את יראתו{{הערה|נשיאי חב"ד ובני דורם מפי הרמ"ל שפירא.}}. | ה[[אדמו"ר הזקן]] העריכו והפליא את יראתו{{הערה|נשיאי חב"ד ובני דורם מפי הרמ"ל שפירא.}}. | ||
כאשר התחילה המחלוקת בינו לבין הסבא משפולי אמר עליו [[אדמו"ר הזקן]]: כל הפוגע בו הרי זה כמו שפגע בי{{הערה|1= נכתב על ידי אחד החסידים שהיה בבית הרבי הרש"ב ושמע איך הרבנית אמו של הרבי הרש"ב מספרת לבנה הרבי הרש"ב את הסיפור | כאשר התחילה המחלוקת בינו לבין הסבא משפולי אמר עליו [[אדמו"ר הזקן]]: כל הפוגע בו הרי זה כמו שפגע בי{{הערה|1= נכתב על ידי אחד החסידים שהיה בבית הרבי הרש"ב ושמע איך הרבנית אמו של הרבי הרש"ב מספרת לבנה הרבי הרש"ב את הסיפור.}}. | ||
רבי נחמן היה מחותן של [[אדמו"ר הזקן]], מכיון שהרה"ק רבי [[אהרן זסלבסקי]] מקרעמנטשוג, בנה של [[הרבנית פריידא]], בתו של אדמו"ר הזקן, [[נישואין|נשא]] את בתו חיה. לאחר שהתאלמנה מבעלה הראשון{{הערה|1= ימי מהרנ"ת חלק ב' אות נא. גידולי הנחל. שיח שרפי קודש חלק ד' אות תשי"ד.}}. וב[[קרמנצ'וג]] היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"ק מ[[חסידות ברסלב]]. רבי אהרן זסלבסקי היה גם חתן אדמו"ר האמצעי, ולא ידוע את מי נשא קודם. | רבי נחמן היה מחותן של [[אדמו"ר הזקן]], מכיון שהרה"ק רבי [[אהרן זסלבסקי]] מקרעמנטשוג, בנה של [[הרבנית פריידא]], בתו של אדמו"ר הזקן, [[נישואין|נשא]] את בתו חיה. לאחר שהתאלמנה מבעלה הראשון{{הערה|1= ימי מהרנ"ת חלק ב' אות נא. גידולי הנחל. שיח שרפי קודש חלק ד' אות תשי"ד.}}. וב[[קרמנצ'וג]] היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"ק מ[[חסידות ברסלב]]. רבי אהרן זסלבסקי היה גם חתן אדמו"ר האמצעי, ולא ידוע את מי נשא קודם. | ||
שורה 37: | שורה 36: | ||
במהלך ביקורו ב[[ארץ ישראל]], הוא נפגש מספר פעמים עם ר' [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] בקשר למחלוקת שהתחילה באותה תקופה בין ר' אברהם ל[[אדמו"ר הזקן]] לכספי הצדקה עבור יהודי ארץ ישראל, ובאחת מן הפגישות הבטיח לר' אברהם שבחזרתו מארץ ישראל ייסע לדבר עם אדמו"ר הזקן. | במהלך ביקורו ב[[ארץ ישראל]], הוא נפגש מספר פעמים עם ר' [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] בקשר למחלוקת שהתחילה באותה תקופה בין ר' אברהם ל[[אדמו"ר הזקן]] לכספי הצדקה עבור יהודי ארץ ישראל, ובאחת מן הפגישות הבטיח לר' אברהם שבחזרתו מארץ ישראל ייסע לדבר עם אדמו"ר הזקן. | ||
כפי שהבטיח לר' אברהם, לאחר הביקור בארץ הקודש לא עצר בביתו כלל והמשיך בדרכו לאדמו"ר הזקן. בפגישתם ביקש אדמו"ר הזקן מרבי נחמן שיאמר דברי תורה אך הוא לא רצה, אז החל אדמו"ר הזקן לומר מאמר חסידות במשך שמונה שעות. את המאמר סיים אדמו"ר הזקן באמרה {{ציטוטון|"רחמיך רבים ה'" - רחמנות גדולה היא עליך רבונו של עולם}} | כפי שהבטיח לר' אברהם, לאחר הביקור בארץ הקודש לא עצר בביתו כלל והמשיך בדרכו לאדמו"ר הזקן. בפגישתם ביקש אדמו"ר הזקן מרבי נחמן שיאמר דברי תורה אך הוא לא רצה, אז החל אדמו"ר הזקן לומר מאמר חסידות במשך שמונה שעות. את המאמר סיים אדמו"ר הזקן באמרה {{ציטוטון|"רחמיך רבים ה'" - רחמנות גדולה היא עליך רבונו של עולם}}{{הערה|בדומה למה שכתב אדמו"ר הזקן ב[[אגרת התשובה - פרק ז']] "וישוב אל הוי' וירחמהו" - פירוש, לעורר רחמים על השפעת שם הוי' ב"ה שנשתלשלה וירדה תוך היכלות הסט"א הטמאים להחיותם.}}, על אמרה זו חזר רבי נחמן פעמים רבות באזני תלמידיו{{הערה|'כוכבי אור' חלק ששון ושמחה, תפילה ז, הערה ט (ועל פי הדברים האלו כתב בפתלה זו "אנא ה' רחם עליך ועלינו".}}. | ||
לאחר חגי חודש [[תשרי]] [[תק"ע]] ערך אדמו"ר הזקן מסע ארוך שנמשך חודשים רבים בכל רחבי אוקראינה | לאחר חגי חודש [[תשרי]] [[תק"ע]] ערך אדמו"ר הזקן מסע ארוך שנמשך חודשים רבים בכל רחבי אוקראינה לצורך מטרות רבות. בנוסף לאיסוף צדקה עבור יהודי ארץ ישראל, אחת מהמטרות המרכזיות שבמסע היה הדיבור עם ר' [[ברוך ממז'יבוז']] על מנת להגיע לעמק השווה במחלוקת שהתגלעה ביניהם באותם שנים, ובדרך למקום מושבו של רבי ברוך בטולטשין עצר אדמו"ר הזקן בברסלב הסמוכה על מנת להפגש עם רבי נחמן. | ||
רבי נחמן יצא לקראת אדמו"ר הזקן בלווית רבים מאנשיו ואמר להם: "תנו כבוד לשר האלף"{{הערה|כוכבי אור ברסלב, | רבי נחמן יצא לקראת אדמו"ר הזקן בלווית רבים מאנשיו ואמר להם: "תנו כבוד לשר האלף"{{הערה|כוכבי אור ברסלב, ב"ב תשכ"א.}}. כשנכנסו לביתו של רבי נחמן פנה לגביר משה חינקעס שהיה מאנשיו ואמר לו "תן צדקה לתלמיד חכם אמיתי", ולא עזבו שהניח על השולחן סכום עצום של עשרה מטבעות זהב{{הערה|'שיח שרפי קודש' ב', ע' מב-מג.}}. | ||
לאחר מכן שאל רבי נחמן את אדמו"ר הזקן האם נכונה השמועה שיש לו שמונים אלף חסידים. בתשובה לשאלה זו נמצאו גרסאות שונות{{הערה|מכתב ר' נחמן שטרנהרץ (נכד רבי נתן - תלמידו המובהק של רבי נחמן) | לאחר מכן שאל רבי נחמן את אדמו"ר הזקן האם נכונה השמועה שיש לו שמונים אלף חסידים. בתשובה לשאלה זו נמצאו גרסאות שונות{{הערה|מכתב ר' נחמן שטרנהרץ (נכד רבי נתן - תלמידו המובהק של רבי נחמן), מחנים, אבני"ה ברזל.}} אך תוכן של כולן שווה, שעל ידי החסידים ה[[מלמד תינוקות|מלמדים]] שמניחים בכליהם קופת צדקה למען אדמו"ר הזקן, ואוספים מהנערים אותם מלמדים ומהיהודים ביניהם סובבים כסף עבור אדמו"ר הזקן - מקשרים אותם בכך לרבי, ועושים אותם לחסידים שלו במובן מסוים. | ||
יש האומרים שבפגישה זו רמז רבי נחמן לאדמו"ר הזקן על כך שצאצאיהם ישתדכו זה בזה, דבר שאכן התקיים מספר שנים לאחר מכן{{הערה|[https://col.org.il/news/135477 כתבה על-כך ב{{col}}]}}. | יש האומרים שבפגישה זו רמז רבי נחמן לאדמו"ר הזקן על כך שצאצאיהם ישתדכו זה בזה, דבר שאכן התקיים מספר שנים לאחר מכן{{הערה|[https://col.org.il/news/135477 כתבה על-כך ב{{col}}]}}. | ||
שורה 55: | שורה 54: | ||
==ספריו וליקוטים מתורותיו או אודותיו== | ==ספריו וליקוטים מתורותיו או אודותיו== | ||
* ליקוטי מוהר"ן - נכתב על ידי רבי נתן וחלקו הראשון יצא בחיי רבי נחמן. | * ליקוטי מוהר"ן - נכתב על ידי רבי נתן וחלקו הראשון יצא בחיי רבי נחמן. | ||
* סיפורי מעשיות משנים קדמוניות | * סיפורי מעשיות משנים קדמוניות | ||
שורה 63: | שורה 61: | ||
ספרים נוספים ליקטו מתורתו או נכתבו אודותיו. הבולטים שבהם: | ספרים נוספים ליקטו מתורתו או נכתבו אודותיו. הבולטים שבהם: | ||
* ספר המידות | |||
* חיי מוהר"ן | * חיי מוהר"ן | ||
* שבחי הר"ן - נכתב על ידי רבי נתן תלמידו ובו נכתב בשבחו של רבי נחמן וכן תיאור השתלשלות נסיעתו לארץ ישראל בזמן [[מלחמת נפוליאון]] | * שבחי הר"ן - נכתב על ידי רבי נתן תלמידו ובו נכתב בשבחו של רבי נחמן וכן תיאור השתלשלות נסיעתו לארץ ישראל בזמן [[המלחמות הנפוליאוניות|מלחמת נפוליאון]] | ||
* ליקוטי עצות | * ליקוטי עצות | ||
שורה 83: | שורה 82: | ||
*הרב מרדכי הדין מטעפליק | *הרב מרדכי הדין מטעפליק | ||
*הרב חייקל החזן | *הרב חייקל החזן | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* הרב [[יהושע מונדשיין]], [https://www.toratchabad.com/%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%AA%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F-%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F-%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%91 פגישותיו של רבי נחמן מברסלב עם אדמו"ר הזקן], גליון [[מעיינותיך]], כ"ד טבת [[תשע"ד]] עמוד 11. | *הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[https://www.toratchabad.com/%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%AA%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F-%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F-%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%91 פגישותיו של רבי נחמן מברסלב עם אדמו"ר הזקן]''', גליון [[מעיינותיך]], כ"ד טבת [[תשע"ד]] עמוד 11. | ||
* {{קישור | *{{קישור חבד און ליין|90103|עקיבות ברסלב בתורתו של הרבי ● מיוחד||ח' סיון תשע"ה}} | ||
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/26/744290670408.html הרבי הציל את ציונו של רבי נחמן מברסלב] {{בית משיח}} | |||
* [ | *[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10774&CategoryID=1878 כסיסמת ברסלב – "אל ייאוש"] באתר חב"ד אורג. | ||
* [https://col.org.il/news/135477 קשר אמיץ: הפגישה המיוחדת של אדמו"ר הזקן ורבי נחמן] {{col}} ט"ז טבת, תשפ"ב. | *[https://col.org.il/news/135477 קשר אמיץ: הפגישה המיוחדת של אדמו"ר הזקן ורבי נחמן] {{col}} ט"ז טבת, תשפ"ב. | ||
היה נכד של הבעל שם טוב | |||
{{קרדיט| | {{קרדיט|מהערך בויקיפדיה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רים]] | [[קטגוריה:אדמו"רים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת הבעל שם טוב]] | [[קטגוריה:משפחת הבעל שם טוב]] |