עריכת הדף "נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)"

[[קובץ:נחמה דינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונה של הרבנית נחמה דינה בביה"ח היהודי בקווינס שבניו יורק]]
'''הרבנית נחמה דינה''' נולדה ב [[א' חשוון תרמ"ב]] בעיר [[קישינב]] (מולדובה) לאביה הרב ר' [[אברהם שניאורסון (אב הרבנית נחמה דינה)|אברהם שניאורסון]] בנו של רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח בן אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמה הרבנית [[יוכבד שניאורסון (אם הרבנית נחמה דינה)|יוכבד]].

ב[[י"ג אלול תרנ"ז]] בהיותה בגיל 16 נישאה ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. 

בקיץ [[תרפ"ז]] בעת מאסר בעלה אשר כיהן כאדמו"ר, ניהלה הרבנית את כל מהלך הפעילות להצלתו ושחרורו על אף סכנת הנפשות אשר הייתה כרוכה בפעילות זו תחת המשטר הקומוניסטי.

מאז שנולדה ביתה חנה לא יכלה לשמוע. הבעיה היתה כל כך גדולה, עד שכשהמטוסים הנאציים הפציצו את וורשא היא שמעה רק אוושות. היא היתה קוראת שפתיים, ותמיד היה לידה עט ודף בשביל שיוכלו לכתוב לה. המצב היסב צער רב לה ולבני משפחתה. 

לאחר [[הסתלקות]] בעלה ב[[י' שבט תש"י]] הסתגרה בביתה ובמשך ימים שלמים עסקה באמירת תהילים ותפילות אך בימי חג קיבלה בביתה בפנים מאירות את שתי בנותיה ואורחות שבאו לבקרה.

בתחילת חודש [[טבת]] [[תשל"א]] חלתה וב[[י' טבת תשל"א]] השיבה את נשמתה לבורא ומנוחתה כבוד בניו יורק על יד אהל אדמו"ר הריי"צ.

בימי חייה היה נוהג [[הרבי]] לערוך בימי חג ומועד את סעודותיו בביתו של אדמו"ר הריי"צ. הדבר נמשך עד הסתלקותה.

העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה. 

כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). 

הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. 

ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. 

לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים. 

קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. 

זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. 

שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:הרבנית נחמה דינה - טקס קבלת האזרחות.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבנית נחמה דינה בטקס קבלת האזרחות האמריקאית, ט"ז אדר [[תש"ט]]]]
-[[קובץ:הרבנית נחמה דינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית נחמה דינה (יושבת ליד השולחן שנייה מימין)]]
 [[קובץ:נחמה דינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונה של הרבנית נחמה דינה בביה"ח היהודי בקווינס שבניו יורק]]
-'''הרבנית נחמה דינה''' ([[א' חשוון]] [[תרמ"ב]]-[[י' טבת]] [[תשל"א]]) הייתה רעייתו של [[הרבי הריי"צ]] הנשיא השישי של [[חסידות חב"ד]], וחמותו של [[הרבי]].
+'''הרבנית נחמה דינה''' נולדה ב [[א' חשוון תרמ"ב]] בעיר [[קישינב]] (מולדובה) לאביה הרב ר' [[אברהם שניאורסון (אב הרבנית נחמה דינה)|אברהם שניאורסון]] בנו של רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח בן אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמה הרבנית [[יוכבד שניאורסון (אם הרבנית נחמה דינה)|יוכבד]].
-==תולדות חייה==
+ב[[י"ג אלול תרנ"ז]] בהיותה בגיל 16 נישאה ל[[אדמו"ר הריי"צ]].
-נולדה ב[[א' חשוון]] [[תרמ"ב]] בעיר [[קישינב]] (מולדובה) לאביה הרב ר' [[אברהם שניאורסון (אב הרבנית נחמה דינה)|אברהם שניאורסון]] בנו של רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח בן אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמה הרבנית [[יוכבד שניאורסון (אם הרבנית נחמה דינה)|יוכבד]].
-ב[[י"ג אלול תרנ"ז]] בהיותה בגיל 16 [[נישואין|נישאה]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. [[אדמו"ר הרש"ב]] בחר דווקא בהצעת שידוך זו, על פני שתי הצעות אחרות בנימוק שרצונו שבנו יחידו [[הריי"צ]] יתחתן עם בת המשפחה{{הערה|1="בעת השידוך שלי נדברו ג' שידוכים, שניים – עם שני גבירים שנתנו הרבה נדן, ואחד – זה של הרבנית נחמה דינה, שזה היה שידוך עני, שגם על צורכי החתונה היה צריך אאמו"ר [הרש"ב] נ"ע ליתן. אמי זקנתי הרבנית רבקה נ"ע עם החסידים החזיקו אודות שידוך עם הגביר, וכשנכנסו לשאול פי אאמו"ר [הרש"ב], אמר: אברהם היה לו בן יחיד ורצה להשיאו לבני משפחתו.
+בקיץ [[תרפ"ז]] בעת מאסר בעלה אשר כיהן כאדמו"ר, ניהלה הרבנית את כל מהלך הפעילות להצלתו ושחרורו על אף סכנת הנפשות אשר הייתה כרוכה בפעילות זו תחת המשטר הקומוניסטי.
-ואחר-כך בערב יום-הכיפורים נכנס אאמו"ר לאמי זקנתי הרבנית רבקה ע"ה לבקש מחילה עבור זה, וענתה לו: ייתן לך השם יתברך התעוררות תשובה אמיתית ופתיחת הלב והתגלות הנקודה, אם ימחול לנו השם יתברך כמו שאני מוחלת לך, אז נהיה טהורים ונקיים".
-([http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/10/11 ספר השיחות תר"פ-תרפ"ז ע' 172])}}.
-בקיץ [[תרפ"ז]] בעת [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|מאסר בעלה]] אשר כיהן כאדמו"ר, ניהלה הרבנית את כל מהלך הפעילות להצלתו ושחרורו על אף סכנת הנפשות אשר הייתה כרוכה בפעילות זו תחת המשטר הקומוניסטי.
+מאז שנולדה ביתה חנה לא יכלה לשמוע. הבעיה היתה כל כך גדולה, עד שכשהמטוסים הנאציים הפציצו את וורשא היא שמעה רק אוושות. היא היתה קוראת שפתיים, ותמיד היה לידה עט ודף בשביל שיוכלו לכתוב לה. המצב היסב צער רב לה ולבני משפחתה.
-מאז שנולדה בתה [[חנה גוראריה|חנה]], לא יכלה לשמוע. הבעיה הייתה כל כך גדולה, עד שכשהמטוסים הנאציים הפציצו את [[ורשה]] היא שמעה רק אוושות. היא הייתה קוראת שפתיים, ותמיד היה לידה עט ודף בכדי שיוכלו לכתוב לה.
+לאחר [[הסתלקות]] בעלה ב[[י' שבט תש"י]] הסתגרה בביתה ובמשך ימים שלמים עסקה באמירת תהילים ותפילות אך בימי חג קיבלה בביתה בפנים מאירות את שתי בנותיה ואורחות שבאו לבקרה.
-לאחר [[הסתלקות]] בעלה ב[[י' שבט תש"י]] הסתגרה בביתה ובמשך ימים שלמים עסקה באמירת [[תהלים]] ו[[תפילות]], אך בימי חג קיבלה בביתה בפנים מאירות את שתי בנותיה ואורחות שבאו לבקרה. לאחר י' שבט תש"י, במשך תקופה מסויימת, העביר לה [[הרבי]] מכתבים שיועדו ל"בית הרבי מליובאוויטש".
+בתחילת חודש [[טבת]] [[תשל"א]] חלתה וב[[י' טבת תשל"א]] השיבה את נשמתה לבורא ומנוחתה כבוד בניו יורק על יד אהל אדמו"ר הריי"צ.
-בתקופה הראשונה שלאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] התנגדה להנהגת הרבי ופעלה שחתנה הגדול [[הרש"ג]] ימלא את מקום בעלה<ref>ויש אומרים שזו גם הסיבה לכך שהרבי ירד לקבלת הנשיאות בלי ה"ספודיק" מהרבי הריי"צ</ref>. כעבור תקופה שינתה את עמדתה בעניין.
+בימי חייה היה נוהג [[הרבי]] לערוך בימי חג ומועד את סעודותיו בביתו של אדמו"ר הריי"צ. הדבר נמשך עד הסתלקותה.
-בתחילת חודש [[טבת]] [[תשל"א]] חלתה וב[[י' טבת]] תשל"א השיבה את נשמתה לבוראה ומנוחתה כבוד ב[[ניו יורק]] על יד [[האוהל|אהל אדמו"ר הריי"צ]].
+העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
-בימי חייה היה נוהג [[הרבי]] לערוך בימי חג ומועד את [[סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ|סעודותיו בביתו של אדמו"ר הריי"צ]] בנוכחות מנין חסידים. בסעודות אלו היו מעמידים מקום בראש השולחן עבור כ"ק אדמו"ר הריי"צ ואף היו מסדרים עבורו צלחות גביע וחלות{{הערה|ע"פ השמועה מסופר שפעם אחת היה חסר לחם משנה והממונה הוריד ממקומו של הרבי הריי"צ מתוך מחשבה שאף אחד לא ישים לב וכאשר הרבנית שמה לב לזה לפני הסעודה היא החלה לצעוק "היכן החלות של בעלי" ודרשה שיחזירו את זה לפני תחילת הסעודה.}}. הדבר נמשך עד הסתלקותה.
+כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
-==משפחתה==
+הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
-'''בנותיה:'''
-*  [[חנה גוראריה]].
-* הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]].
-* הרבנית [[שיינא הורנשטיין]].
-'''אחיה:''' ר' [[בן ציון שניאורסון]].
-'''אחותה:''' מרת מלכה שאסע (בעלה ר' פנחס זאניס).
-==קישורים חיצוניים==
+ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
-* [http://yomanim.com/images/9/91/טבת_תשל%22א_-_%22בית_משיח%22.pdf יומן הסתלקותה - י' טבת תשל"א] '''[[שבועון בית משיח|בית משיח]]
-*[https://col.org.il/news/102035 הסתלקותה של הרבנית נחמה דינה ● ימי 770{{col}}]
-* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=987 קווים לדמותה] מאת הרב [[שמואל זלמנוב]], תצלום מתוך [[בטאון חב"ד]] {{שטורעם|}}
-* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=הרבנית%20נחמה%20דינה תמונות וידיעות אחרות אודות הרבנית נחמה דינה] באתר {{אינפו}}
-{{הערות שוליים}}
+לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
-{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}
-[[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|6]]
+קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
-[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]]
-[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון נחמה דינה]]
+זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
-[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
-[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"א]]
+שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
-[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]