עריכת הדף "נחל איתן"

'''נחל איתן''' הוא מושג המוזכר פעמים רבות בתורת החסידות, ובא לבטא [[שפע]] הנובע כתוצאה מ[[יחוד]] בין [[חכמה]] ל[[בינה]].

==משמעות המושג==
[[נחל]] הוא כינוי ידוע לשפע היוצא מ[[ספירת הבינה]], הממשיכה שפע מ[[ספירת החכמה]] המכונה בריבוי מקומות [[נקודה]] או [[מעיין]] מכיון שהשפע שבה סתום ואינו מתגלה ללא ספירת הבינה.

השפע עצמו היורד מספירת הבינה, הוא אור ה[[דעת]] המאיר לתוך ששת ה[[מידות]] הנרמזות באות [[ו]] של השם הוי"ה{{הערה|ליקוטי תורה ראה יח, ב: ובחי' וא"ו של שם הוי' הוא בחינת נחל איתן, שמבחי' איתן הנ"ל יורד בחי' נחל בחי' המשכה למטה למקום מדות שבלב שנחלקין לשש בחינות, והוא בחי' וא"ו להפכם ל[[קדושה]] ואח"כ לבחי' ה' אחרונה בחי' מחשבה דבור ומעשה שהם כנגד ג' קוין שבה' אחרונה, והוא בחי' תורה שבע"פ מלכות פה קרינן לה, וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה}}. 

"איתן" הוא כינוי לספירת החכמה. ממספר סיבות נקראת בחינת 'חכמה' שבנשמה 'איתן'{{הערה|מבוארות בקונטרס אחרון}}:
:א. עניין החכמה הוא '''תוקף''' ההתקשרות באלוקות.
:ב. אותיות אית"ן מורות על עתיד{{הערה|מבחינה דקדוקית: '''א'''לך, '''י'''לך, '''ת'''לך, '''נ'''לך.}}, כי היום נמצאת בחינה זו בגלות ותתגלה רק לעתיד לבוא. למרות זאת, מעין גילוי זה שייך '''גם היום:'''{{הערה|במקומות אחרים מוסבר שזהו ע"י התעוררות רחמים על ניצוץ אלוקות שבנפשו, אבל בקונטרס אחרון פ"ז מדגיש שאין זה מספיק וצריך גם לתת צדקה בגשמיות.}} '''ע"י''' רחמים בעניין גשמי - '''צדקה.'''

גילוי זה מתרחש על ידי יחוד אותיות [[י]] - [[ה]] שבשם [[הוי"ה]], שמכוונות כנגד ה[[חכמה]] וה[[בינה]]{{הערה|ראה למשל ליקוטי תורה מצורע כה, ב: ועוד יובן ענין זה ממ"ש במ"א בד"ה ראה אנכי בענין נחל איתן היינו חיבור בחי' י"ה תרין רעין. ונחל איתן הוא ההמשכה מבחי' איתן שנמשך ומתפשט בו"ה שהוא בחי' המדות והלבושים מחשבה דבור ומעשה}}.
==בעבודת השם==
ב[[קונטרס אחרון - פרק ז']] מבאר [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|על פי הנביא עמוס.}} מעלה בצדקה שטרם הוזכרה, שהיא ה"נחל איתן" הממשיך את עצם הנפש{{הערה|בחינת "איתן" שבנשמה.}} בלב.

איתן הוא ביטול הנשמה לאלוקות שיתגלה רק '''לעתיד לבוא''', אך הצדקה משולה לנחל, שממשיך מעין גילוי זה בלב '''גם היום'''.

ההסבר לכך הוא שהתעוררות רחמים רבים על ניצוץ אלוקות שבנפשו מגלה '''בלב''' את הביטול של '''עצם הנפש''', אלא שהתעוררות הרחמים לבד אינה מספקת וצריך גם פעולה ממשית של "אתערותא דלתתא" - נתינת צדקה בפועל.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים בתורת החסידות]]
@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 ההסבר לכך הוא שהתעוררות רחמים רבים על ניצוץ אלוקות שבנפשו מגלה '''בלב''' את הביטול של '''עצם הנפש''', אלא שהתעוררות הרחמים לבד אינה מספקת וצריך גם פעולה ממשית של "אתערותא דלתתא" - נתינת צדקה בפועל.
-==ראה גם==
-* [[אבן (איתן שבנפש)]]
-* [[איתן האזרחי]]
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:תורת החסידות]]
+[[קטגוריה:ערכים בתורת החסידות]]