עריכת הדף "נחום טרבניק"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה|נראה ככתבה}} | |||
{{בעריכה}} | |||
{{דמות| | {{דמות| | ||
שם=הרב נחום טרבניק | שם=הרב נחום טרבניק | ||
|תמונה=נחום.jpg | |תמונה=[[קובץ:נחום.jpg|שמאל|ללא מסגרת|ממוזער|280px|]] | ||
|תיאור=רבו של [[כפר חב"ד]] בין השנים [[תשל"ד]] - [[תשד"מ]] | |תיאור=רבו של [[כפר חב"ד]] בין השנים [[תשל"ד]] - [[תשד"מ]] | ||
|תאריך לידה=[[ט' אלול]] [[תרס"ד]] | |תאריך לידה=[[ט' אלול]] [[תרס"ד]] | ||
|תאריך פטירה=[[ג' תשרי]] [[תשד"מ]] | |תאריך פטירה=[[ג' תשרי]] [[תשד"מ]] | ||
|מקום פעילות= | |מקום פעילות=[[כפר חב"ד]] | ||
|תפקידים נוספים=[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד | |תפקידים נוספים=[[ר"מ]] וראש ישיבה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] | ||
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]] | |השתייכות=[[חסידות חב"ד]] | ||
}} | }} | ||
הרב '''נחום טרבניק''' ( | הרב '''נחום טרבניק''' (נפטר ב[[ג' תשרי]] [[תשד"מ]]) כיהן כר"מ בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]], [[צרפת]] בשנים [[תש"ז]] - [[תש"ט]] לאחר מכן כר"מ וראש ישיבה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ולאחר פטירת חותנו הרב [[שניאור זלמן גרליק]] כיהן במשך כעשר שנים ([[תשל"ד]] - [[תשד"מ]]) כרבה של [[כפר חב"ד]], עד פטירתו. כמו כן הוציא לאור מחידושיו בספרו "מנחת נחום". | ||
==צעירותו== | |||
נולד לאביו הרב [[אליעזר מרדכי טרבניק]] ואמו מרת רבקה טרבניק, בעיירה לויבעשא שב[[רוסיה]]. כנער צעיר נדד לישיבתו של [[החפץ חיים]] ששכנה באותם ימים בעיר שומיאטש, פלך מוהוליב. | |||
הישיבה קנתה לה שם בכל העולם היהודי בזכות דמותו המופלאה של ה"חפץ חיים", ובזכות ראשיה ותלמידיה שנודעו בשקדנותם העצומה, אהבת התורה ללא גבול, עמקות - ומעל הכול - [[יראת שמים]] תמימה וטבעית. | |||
אפיונים אלו שהוטבעו באישיותו של הרב טרבניק בצעירותו, ניכרו בו כל ימי חייו. | |||
שנתיים לאחר שהגיע לישיבה, התקרבו קרבות הקוזקים לעיר, והישיבה עברה לעיר סנאווסק. | |||
כעבור כמה שנים לאחר מכן, כשהחלה [[המהפכה הקומוניסטית]], השתלטו הבולשביקים על העיר סנאווסק, ובשנת [[תר"פ]], עברה הישיבה על תלמידיה וראשיה ל[[פולין]], זאת כיון שה"חפץ חיים" סבר של[[יהודים]] אסור לחיות ב[[ברית המועצות]] תחת מרות הקומוניסטים. עד כדי כך היה נחרץ בדעתו, עד שהודיע כי מותר לצאת ב[[רכבת]] מברית המועצות אפילו ב[[יום כיפור]] שחל ב[[שבת]] {{דרוש מקור}}. | |||
==ממקימי הישיבה בסנאווסק == | |||
מסיבות שונות, הרב טרבניק ואחיו הרב שמעון יחד עם ר' ברוך מוניץ מתלמידי הישיבה, לא עברו ל[[פולין]] יחד עם שאר תלמידי הישיבה והם נשארו ברוסיה. | |||
יחד עם זאת, השלושה לא יכלו לשאת את העובדה שהממשלה הקומוניסטית מכריחה את ילדי ישראל ללמוד בבתי הספר הממלכתיים, בהם מחנכים את הילדים על ברכי האידיאלים הקומוניסטיים. משום כך העזו ופתחו ישיבה שנקראה אף היא "חפץ חיים". הם השקיעו מאמצים רבים בהקמת הישיבה, ובסופו של דבר התנוססה על תילה כאשר למדו בה למעלה מחמישים תלמידים תושבי העיר וסביבותיה. | |||
הרב טרבניק עצמו היה אומר שיעור קבוע באחת מכיתות הישיבה. למרות גילו הצעיר, כבר אז ניכרה בו גאונותו, הוא היה בקי בש"ס ונודע כבעל סברה ישרה, המבקש לדעת את הפשט על בוריו. | |||
באותה תקופה השלטונות העלימו עין מהישיבה עד כמה שאפשר. אמנם לעיתים היו מתרים במנהלים כי עליהם לסגור את הישיבה, אבל לפועל לא נגעו בראשי הישיבה ובתלמידיה. | |||
בשנת [[תרפ"ג]] החלו השלטונות בצעדים אקטיביים יותר כדי להצר את צעדי הישיבה. הם הפחידו את הורי התלמידים באיומים קשים, ולבסוף סגרו את בית המדרש על מנעול ובריח. כך נסגרה הישיבה. | |||
הרב שמעון טרבניק, אחיו של הרב נחום, נדד בעקבות זאת ל[[האדיטש]] מקום מנוחתו של [[אדמו"ר הזקן]], שם התקבל ל[[רב]]. הרב נחום מילא אפוא את מקום אחיו באמירת שיעור ב[[דף היומי]]. השיעור הזה התייחד בכך שהמגיד שיעור הראשון שלו היה ה"חפץ חיים" בעצמו, ולאחר מכן הרב נפתלי טרופ. במקביל לשיעור בדף היומי, החל הרב נחום למסור שיעורים ליהודי העיר גם ב[[גמרא]] ו[[בתנ"ך]]. גם לשיעורים אלו התנכלו השלטונות, אך הרב טרבניק לא חת מפני איש. | |||
למרות כל הרדיפות הוא לא הפסיק להרביץ תורה ב[[מסירות נפש]]. בעקבות זאת נשללה ממנו זכות הבחירה בבחירות הממשלתיות. פעמים רבות הגיעו אנשי [[המשטרה החשאית]] למקומות בהם התקיימו שיעורי תורה שלו, ורק בניסים הצליח להיחלץ מהם. | |||
מלחמה נוספת הייתה על בתי הכנסת בעיר. השלטונות הקומוניסטיים תבעו לקבל לידם את שלושת בתי הכנסת שהיו בעיר במטרה מוצהרת להופכם לשימוש העירייה. הרב טרבניק בסיוע יהודים מחשובי הקהילה, סירבו לכך בכל תוקף. השלטונות החליטו לנקוט בתרגיל מתוחכם. הם הודיעו לקהילה כי עליה למסור לידיהם את [[בית הכנסת]] הקטן ביותר, ואם לא יתנו ברצון, אזי ילקח מהם [[בית הכנסת]] הגדול מבין השלושה. הרבנים המקומיים לא ידעו מה להחליט לנוכח דילמה כה קשה ומכאיבה. | |||
הרב טרבניק נחלץ לפתור את הבעיה. הוא שלח אגרת ל[[הרב]] [[הרוגוצ'ובר]] שהתגורר באותם שנים ב[[לנינגרד]]. תשובת הרב הייתה שאסור למסור [[בית כנסת]] לקומוניסטים למרות האיום המפורש. [[בית הכנסת]] אכן נותר בידי הקהילה היהודית במשך תקופה, עד שהשלטונות הוציאו ממנו את היהודים בכוח הזרוע. | |||
==חתונתו והפיכתו לחסיד חב"ד== | |||
בשנים אלו התחתן הרב טרבניק עם מרת חיה רבקה, בתו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]] (לימים רבה של [[כפר חב"ד]]) שהגיע באותה תקופה לעיירה לאחר שנאלץ בלחץ השלטונות לעזוב את מקום מגוריו שם כיהן כרב. בהגיעו לסנאווסק התקבל על יהודי הקהילה כרב באופן לא רשמי. | |||
במשך 14 שנים למד ולימד הרב טרבניק בסנאווסק עד שאנשי [[המשטרה החשאית]] הגיעו לביתו והוא נאלץ לעזוב את המקום. כעבור ימים אחדים עזב את העיר יחד עם רעייתו, וברח ל[[לנינגרד]]. בתחילה עבד שם כשומר ולאחר תקופה קצרה השיג משרה בחנות, תוך שהוא אינו עובד בשבת בהסכמת בעל החנות. | |||
לאחר | לאחר נישואיו החל להכיר את [[חסידות חב"ד]], לא מעט בזכות חמיו הרב גרליק. באווירה ששררה באותם ימים בלנינגרד, יחד עם חסידים רבים שהתגוררו במקום, התקרב עוד יותר לחב"ד. ההתחברות עם החסידים פעלה עליו עם השנים, עד שהחל ללכת בדרכי החסידות ואף התקשר ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
שנה לאחר שהגיע ללנינגרד, נפתחה בבית הכנסת הגדול בלנינגרד מסגרת לימוד [[תפארת בחורים לנינגרד|"תפארת בחורים"]], וביחד עם החסיד הנודע הרב [[אלחנן מרוזוב]] מסרו שיעורים. את השיעורים בגמרא ובשולחן ערוך מסר הרב טרבניק, בעוד שאת שיעורי החסידות מסר הרב חוניע מרוזוב. עוזרו של הרב טרבניק בארגון "תפארת בחורים" היה הרב [[אברהם סברדלוב]]. | |||
גם פה הרביץ הרב טרבניק תורה ב[[מסירות נפש]] רבה. רדיפות הממשל לא פסקו והגיעו גם ל"תפארת בחורים", בעקבות זאת השיעורים התקיימו במקומות שונים ובימים שונים במטרה לבלבל את האויבים. הרדיפות לא הרתיעו את הרב טרבניק להמשיך וללמד תורה, ואדרבא - פתח מיוחדים גם לבנות ה[[חסידים]]. | |||
==מאסר וגלות== | |||
בימים שלאחר [[יום הכיפורים]] [[תרח"צ]], הגיעו אנשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] לבית משפחת טרבניק. מלאכי החבלה נכנסו והחלו בחיפוש דקדקני שנמשך עד אור הבוקר. תוצאות החיפוש העלו שני שקים של ספרים, וכן כתבי חידושי תורה שהיו שייכים לאחיו הרב שמעון טרבניק. בסיום החיפוש הודיעו אנשי הנ.ק.וו.ד. לרב טרבניק כי הוא אסור. | |||
ביום השלישי למאסרו נקרא לחקירה בה נודע לו כי הוא מואשם ב"ארגון לימוד אמונה פילוסופית". הרב טרבניק לא מיהר להודות: "אני יהודי מאמין ולכן אני מתפלל בבית הכנסת, אבל אינני מארגון קבוצות לימוד של תלמידים". החוקרים לא האמינו לו, שכן היה בידם מידע מבוסס אודות פועלו של הרב, ובאיומים ניסו לסחוט ממנו הודאה, אך הוא לא נכנע להם. | |||
במשך חודש ימים איימו עליו ועינו אותו כדי שיודה שעמד בראש מחזקי היהדות בלנינגרד, וכדי שיגלה שמות של שסייעו לו, אך עמד בסירובו. לאחר עינויים רבים החליט להודות בחלקו {{הערה|בחלקו בלבד, לא בחלקם של האחרים}} באשמה, וזאת מתוך ידיעה שהחוקרים בין כה וכה יודעים את מעשיו, ואולי כך יעזבו אותו לנפשו. ביום השלושים מאז שנעצר, חתם על הודאה כי אכן יזם ואירגן שיעורי תורה. אולם אחרי שהודה רק הוחמר מצבו. | |||
לאחר | לאחר כשבועיים, הוצא מתאו באמצע הלילה ואיתו רבים כמוהו, וביניהם הרב סברדלוב ואחרים. האסירים הוכנסו ל'וורונוק', המכונית השחורה שכונתה "העורב" - בה נלקחו הבוגדים בממשלה הקומוניסטית שדינם היה חמור - וזו הובילה אותם לתחנת הרכבת הקרובה. באישון לילה הועלו על רכבת שיעדה [[סיביר]]. שלושה ימים ארכה הנסיעה בקרונות הסגורים, עד שהרכבת הגיעה למחנה עבודה ליד העיר וולדיבסטוק שבסיביר. אל המחנה הגיע יחד עם הרב סברדלוב. רק כאשר הגיע למחנה הודיעו לו כי נשפט שלא בפניו לעשר שנות גלות ב[[סיביר]] באשמת בגידה. | ||
==שחרורו== | |||
== | בקיץ [[תש"א]] כאשר הצבא הנאצי פלש לתוככי רוסיה הסובייטית. בעקבות זאת החליטו השלטונות לשחרר אסירים פוליטיים רבים. ניירותיו של הרב טרבניק אבדו בדרך. הוא נשאר אפוא בלית ברירה במחנה. | ||
רק לאחר ששוחרר נודע לו איזה נס נעשה לו. הרב סברדלוב ורבים אחרים ששוחררו, הגיעו לביתם ומיד נשלחו להילחם בחזית כנגד הנאצים. הרב סברדלוב נהרג בחזית על ידי הצבא הנאצי ימ"ש, ואילו הוא, הרב טרבניק, אמנם סבל עוד שנתיים במחנה, אך נותר בחיים. | |||
כעבור שנתיים הוחלט כי אסירים חולים שאינם יכולים להתרפא בתנאי המחנה, יצאו לחופשי. במחנה היה רופא יהודי שחיבב מאוד את הרב טרבניק, והוא סידר מסמכים על מחלה קשה כביכול שיש לרב. בעקבות זאת שוחרר הרב טרבניק לביתו לאחר חמש שנות גלות. אותות הסבל הרב שהיה מנת חלקו בשנות הגלות, ניכרו עליו היטב. באותה עת סבל ממצוקה חריפה בשל מחסור באוכל. הוא יצא את המחנה יחד עם גוי ששוחרר אף הוא בגין מחלה. שניהם יחד נדדו ממקום למקום מבלי שהיה בידם אף לא מעט אוכל. | |||
בדרכם נקלעו למקום יישוב, והתיישבו בצד הרחוב. אפילו כח ללכת כבר לא היה להם. ברעבונם העז חשבו כיצד יוכלו להשיג דבר מאכל כל שהוא כדי שלא ימותו מרעב. תוך כדי שיחה הבחינו בשתי נשים שעברו ברחוב ופצחו גרעינים. במר ליבם פנו לנשים הללו וביקשו שירחמו עליהם ויתנו להם מעט מהגרעיניים שבידיהן. לפתע זיהה הרב טרבניק את אחת הנשים - הייתה זו אחות אשתו של אחיו הרב שמעון טרבניק. באותה עת שימשה כרופאה בכירה בבית רפואה מקומי. היא דאגה אפוא מיד לאשפז את קרוב משפחתה ואת ידידו ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] המקומי, שם טופלו וקיבלו מעט [[לחם]] ומים. הרב טרבניק התחזק וכעבור זמן שוחרר. | |||
לאחר מסע תלאות ממושך, הגיע ל[[טשקנט]],שם פגש ברעייתו ובבתו ובחמיו יחד עם עוד בני משפחה ו[[חסידים]] רבים. | |||
החסידים בעיר שהכירו במעלותיו, מינוהו לבוחן של תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים טשקנט]] וה[[חיידר|חדרים]] המחתרתיים בטשקנט. | |||
==ב[[צרפת]] ובארץ ישראל== | |||
[[קובץ:נחום טרבניק מלמד בישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|290px|הרב נחום מלמד כתת תלמידים ב[[תות"ל לוד|ישיבה בלוד]]]] | [[קובץ:נחום טרבניק מלמד בישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|290px|הרב נחום מלמד כתת תלמידים ב[[תות"ל לוד|ישיבה בלוד]]]] | ||
לאחר המלחמה יצא הרב נחום טרבניק, את [[ברית המועצות]] ב'[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]]'. | לאחר המלחמה יצא הרב נחום טרבניק, את [[ברית המועצות]] דרך [[לבוב]] ב'[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]]'. כשהגיעו החסידים ל[[צרפת]] הקימו את [[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים ברינוא]], שם כיהן הרב טרבניק כמגיד שיעור במשך כשנה עד שעלה לארץ הקודש עם רעייתו, בתו ובנו הקטן פנחס, שנולד בתקופת שהותם בצרפת. | ||
בתחילה הגיעו למעברת באר יעקב, ולאחר זמן קצר הגיעו ל[[כפר חב"ד]]. | |||
עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] המשיך ללמד ולהרביץ תורה ברבים. הוא מונה למגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]]. לאחר כשנתיים עבר לישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם לימד עד | עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] המשיך ללמד ולהרביץ תורה ברבים. הוא מונה למגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]]. לאחר כשנתיים עבר לישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם לימד עד שהישיבה הגדולה עברה לכפר חב"ד ב[[חודש טבת]] [[תשכ"ג]]. יחד עם הישיבה עבר גם הוא ל[[כפר חב"ד]], שם לימד עד ימיו האחרונים. | ||
החידושים שנאמרו על ידו בישיבה נכתבו על ידי התלמידים. חלקם שמרו אותם, ובזכות כך הוצא לאור ספר בשם "מנחת נחום" כשנה לאחר פטירתו. הספר הוצא לאור ע"י משפחתו, כאשר על עריכת הספר הופקד הרב דוד אברהם מנדלבאום מבני ברק. | |||
== | ==חבר בית דין רבני חב"ד באה"ק== | ||
[[ | בשלהי שנת [[תשל"ו]] הוקם [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]], והוא נמנה כחבר בית הדין. לאחר פטירתו של הרב זוין שכיהן כ[[אב בית הדין]], הורה [[הרבי]] למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל כמה חודשים נערכה הגרלה מי יכהן כאב-בית-הדין בפועל. השלושה היו הרב טרבניק, הרב [[יהודה בוטרשוולי]] והרב [[דוד חנזין]]. | ||
לאחר | |||
הרב טרבניק | ==מרא דאתרא בכפר חב"ד== | ||
[[קובץ:הרב נחום טרבניק, משגיח במאפית המצות של הרב יוסף פרמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחום טרבניק משגיח במאפית המצות של הרב יוסף פרמן ב[[כפר חב"ד]]]] | |||
לאחר פטירתו הטרגית של הרב [[שניאור זלמן גרליק]], היה זה טבעי שהרב טרבניק ימלא את מקומו. בני משפחת גרליק הציעו לו את המישרה, אך הוא דחה אותה בשתי ידיים. הרבצת התורה הייתה חשובה לו יותר ממשרת הרבנות{{הערה|במשך השנים מסר שיעורי תורה רבים בבתי הכנסת של כפר חב"ד, אולם לא פסק הלכות.}}. | |||
תושבי כפר חב"ד, וכן וועד הכפר והועד הרוחני, כתבו [[הרבי|לרבי]] מכתב בו הציעו הצעות שונות בדבר ממלא מקום. הרבי ענה שאנשי הכפר הם האחראים להחליט בדבר. לבסוף הוחלט כי הרב טרבניק יהיה המרא דאתרא של [[כפר חב"ד]] וינהיג את ענייני הכלל. | |||
הרב טרבניק מונה אפוא לרבה של כפר חב"ד, בעודו ממשיך ללמד ב[[תות"ל כפר חב"ד|ישיבה]]. | |||
==חסיד מקושר לרבי== | |||
כשנה לפני פטירתו נפטר הרב [[יהודה פלדי]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]]. זמן קצר לאחר מכן מונה הרב טרבניק על ידי הרבי למלא את מקומו. מאז עמד בראש מלחמת הקודש של הרבי למען תיקון חוק '[[מיהו יהודי]]'. | |||
הרב טרבניק | שבועיים לפני פטירתו של הרב טרבניק, התפטר מר בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק 'מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא. | ||
מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק 'מיהו יהודי'". מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק. | |||
ב[[הלוויה| | הרב טרבניק שהיה קשור ל[[רבי]] ב[[לב]] ו[[נפש]] ביצע במסירות את הוראות הרבי ולחם את מלחמות ה' עד ימיו האחרונים. | ||
==פטירתו== | |||
בליל [[שבת תשובה]], [[ג' תשרי]] [[תשד"מ]], הר בנחום טרבניק נפטר. | |||
ב[[הלוויה|הלויית]]ו שהתקיימה ב[[ירושלים]], השתתף קהל גדול מכל החוגים, ובתוכם [[חסידי חב"ד]] מכל רחבי הארץ. ו[[הרב מרדכי אליהו]]. | |||
הרב טרבניק נטמן בחלקת רבני חב"ד ב[[הר הזיתים]] בסמוך לקבר חמיו הרב [[שניאור זלמן גרליק|גרליק]]. | הרב טרבניק נטמן בחלקת רבני חב"ד ב[[הר הזיתים]] בסמוך לקבר חמיו הרב [[שניאור זלמן גרליק|גרליק]]. | ||
שורה 109: | שורה 120: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*ביתו מרת לובה שטוקמן שימשה בסוף ימיה כספרנית ב[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]] ב[[כפר חב"ד ב']], נפטרה ב[[י"ד חשון]] [[תשס"ד]]. | |||
*ביתו מרת לובה | *בנו ר' פנחס לייב טרבניק, [[כפר חב"ד]]. | ||
*בנו ר' | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], | * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב. | ||
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}} | {{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}} | ||
שורה 125: | שורה 132: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]] | ||
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]] | [[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]] | ||
[[קטגוריה:דיינים]] | [[קטגוריה:דיינים]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]] | ||
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]] | |||
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | [[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:רבני כפר חב"ד]] | [[קטגוריה:רבני כפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ברינואה]] | ||