עריכת הדף "משתמש:Men770/יחזקאל שרגא הלברשטאם"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 26: שורה 26:


==תולדותיו==
==תולדותיו==
רבי יחזקאל שרגא נולד ב[[טרנוגרוד]], עוד שאמו הייתה בהריונה הגיעה לקבל ברכה מהחוזה מלובלין שעמד בפניה ואמר לה שהולד שבבטנה עתיד להאיר את העולם. מילדותו עבד את ה' במסירות נפש והתייגע בלימוד ובתפילה באופן מבהיל  בגיל חמש-עשרה נישא לבתו של רבי [[אריה לייב ליפשיץ]] בעל ספר "אריה דבי עילאי"{{הערה|מייסד [[חסידות וישניצא]]}}, ועבר לגור ליד חותן חמיו, רבי [[משה טייטלבוים (הראשון)|משה טייטלבוים]] בעיירה [[אויהל]] ב[[הונגריה]] שממנו למד הרבה בעיקר לא לזוז נימה מפסקי השולחן ערוך וגם צפייה יום יומית לגאולה. כשנפטרה אשתו, לאחר תשע שנים נישא לאחייניתה, ממנה התאלמן לאחר שבע שנים. אחר כך הלך ללמוד חסידות ועבודת ה' אצל רבי אשר ישעיה מרופשיץ  ואצל רבי צבי הירש מרמינוב ורבי שלום מבעלז, למרות שהיה מבקר אצל הרבה צדיקים ומחשיב את כולם בעיקר החשיב את השלושה הנ"ל ובעיקר את השר שלום מבעלז אותו ראה כרבו ולא היה זז מהנהגותיו.
רבי יחזקאל שרגא נולד ב[[טרנוגרוד]], עוד שאמו הייתה בהריונה הגיעה לקבל ברכה מהחוזה מלובלין שעמד בפניה ואמר לה שהולד שבבטנה עתיד להאיר את העולם. מילדותו עבד את ה' במסירות נפש והתייגע בלימוד ובתפילה באופן מבהיל  בגיל חמש-עשרה נישא לבתו של רבי [[אריה לייב ליפשיץ]] בעל ספר "אריה דבי עילאי"{{הערה|מייסד [[חסידות וישניצא]]}}, ועבר לגור ליד חותן חמיו, רבי [[משה טייטלבוים (הראשון)|משה טייטלבוים]] בעיירה [[אויהל]] ב[[הונגריה]] שממנו למד הרבה בעיקר לא לזוז נימה מפסקי השולחן ערוך וגם צפייה יום יומית לגאולה. כשנפטרה אשתו, לאחר תשע שנים נישא לאחייניתה, ממנה התאלמן לאחר שבע שנים. אחר כך הלך ללמוד חסידות ועבודת ה' אצל רבי אשר ישעיה מרופשיץ  ואצל רבי צבי הירש מרמינוב ורבי שלום מבעלז, למרות שהיה מבקר אצל הרב צדיקים ומחשיב את כולם בעיקר החשיב את השלושה הנ"ל ובעיקר את השר שלום מבעלז אותו ראה כרבו ולא היה זז מהנהגותיו.
   
   
כיהן כ[[רב]] ב[[רודניק על נהר הסן|רודניק]] אחר כך התחתן עם ביתו של רבי יהודה צבי מראזדלא שם למד מחותנו את חכמת הקבלה באופן מעמיק ובשנת [[ה'תר"ח|תר"ח]] ([[1848]]) מונה לרב ב[[רוזדול]]. לאחר מכן שימש כ[[רב]] בשינובה, אחר כך התחתן עם חנה רחל קורבת משפחתו של השר שלום מבעלז ואחר כך התמנה לרב  ב[[סטרופקוב]] בשנת [[ה'תרכ"ט|תרכ"ט]] ביקר ב[[ארץ ישראל]] ושהה ב[[צפת]] וב[[ירושלים]]. בצפת יסד [[בית כנסת]] ו[[מקוה]] שקיים עד היום, וידוע כבית הכנסת צאנז. בשנת [[ה'תרל"א|תרל"א]] חזר לגליציה{{הערה|על ביקורו זה ראו '''מרכבת יחזקאל''', [[כולל חבת ירושלים]], [[ברוקלין]] שבט תשע"ה.}}.לאחר פטירת אביו היה לרב בצאנז למשך שנה ואז ויתר לאחיו. לאחר מכן חזר לשינובה וכיהן בה באדמו"רות ונודע כראש צדיקי גלציה ואחד מגדולי צדיקי הדור שהיו ואלפים ורבבות חסידים היו לו כולל גאונים ואדמור"ים התפרסם הן בגדלותו בתורה בנגלה ובנסתר ובעיקר בהיותו פוסק ובעיקר בעבודתו ותפילתו בקדושה ובטהרה שאלפים כולל גאונים וצדיקים התעוררו מתפילתו גם נודע כבעל רוח הקודש ובעל מופתים וכמתקן נשמות ומוציא דיבוקים הרבה עדויות היו על פעולתו בענין זה בעיקר בזמן  שהיה מקדש על היין בליל שבת קודש.
כיהן כ[[רב]] ב[[רודניק על נהר הסן|רודניק]] אחר כך התחתן עם ביתו של רבי יהודה צבי מראזדלא שם למד מחותנו את חכמת הקבלה באופן מעמיק ובשנת [[ה'תר"ח|תר"ח]] ([[1848]]) מונה לרב ב[[רוזדול]]. לאחר מכן שימש כ[[רב]] בשינובה, אחר כך התחתן עם חנה רחל קורבת משפחתו של השר שלום מבעלז ואחר כך התמנה לרב  ב[[סטרופקוב]] בשנת [[ה'תרכ"ט|תרכ"ט]] ביקר ב[[ארץ ישראל]] ושהה ב[[צפת]] וב[[ירושלים]]. בצפת יסד [[בית כנסת]] ו[[מקוה]] שקיים עד היום, וידוע כבית הכנסת צאנז. בשנת [[ה'תרל"א|תרל"א]] חזר לגליציה{{הערה|על ביקורו זה ראו '''מרכבת יחזקאל''', [[כולל חבת ירושלים]], [[ברוקלין]] שבט תשע"ה.}}.לאחר פטירת אביו היה לרב בצאנז למשך שנה ואז ויתר לאחיו. לאחר מכן חזר לשינובה וכיהן בה באדמו"רות ונודע כראש צדיקי גלציה ואחד מגדולי צדיקי הדור שהיו ואלפים ורבבות חסידים היו לו כולל גאונים ואדמור"ים התפרסם הן בגדלותו בתורה בנגלה ובנסתר ובעיקר בהיותו פוסק ובעיקר בעבודתו ותפילתו בקדושה ובטהרה שאלפים כולל גאונים וצדיקים התעוררו מתפילתו גם נודע כבעל רוח הקודש ובעל מופתים וכמתקן נשמות ומוציא דיבוקים הרבה עדויות היו על פעולתו בענין זה בעיקר בזמן  שהיה מקדש על היין בליל שבת קודש.
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)