עריכת הדף "משתמש:תלמוד בבלי/משפחות הרביים"

ערך זה מראה בקיצור, את משפחות הרביים נשיאי [[חב"ד]].

=משפחת אדמו"ר הזקן=
[[אדמו"ר הזקן]], נולד ביום [[ח"י אלול]] [[תק"ה]] להוריו [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|רבי ברוך]] ורבקה.
נישא עם [[הרבנית סטערנא]] בת רבי [[יהודה לייב סגל]] ואשתו [[ביילא סגל (חותנת אדמו"ר הזקן)|ביילא]].

מייסד [[חסידות חב"ד]], בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

הנשיא הראשון של [[חסידות חב"ד]]. התמנה לרבי בשנת [[תקל"ז]].

גר ב[[וויטבסק]], [[ליוזנא]] ו[[ליאדי]].

המתנגדים לחסידות, הלשינו עליו, ונכנס לכלא. יצא ממאסר ראשון ב[[י"ט כסליו]] [[תקנ"ט]], וממאסר שני, ב[[חנוכה]] [[תקס"א]].

הסתלק ב[[מוצאי שבת]] [[פרשת שמות]] [[תקע"ג]], ומנוחתו כבוד ב[[האדיטש]].
==בתו, [[פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית פריידא]] - נישאה לרב [[אליהו (חתן אדמו"ר הזקן)|אליהו קלוצקר]]==
'''הרבנית פריידא''' ([[תקכ"ד]] - [[ט"ז בסיוון]] [[תקע"ג]]), הייתה ביתו הראשונה של ה[[אדמו"ר הזקן]]. הייתה חשובה וחביבה מאוד על אביה. מנוחתה כבוד ב[[האדיטש]], על יד ציון אביה [[אדמו"ר הזקן]]. (מחותנת של ר' [[בנימין קלעצקער]], של אחיה [[אדמו"ר האמצעי]] ושל רבי [[נחמן מברסלב]]).

[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר עליה{{הערה|עטרת מלכות בפרק הרבנית פריידא}} בקשר לשמה, שהיא הייתה בדרך גילוי מלמעלה והצטיינה במידות טובות. היא הייתה אשה חכמה ומלומדת מאד, בקיאה ומבינה, וחביבה במיוחד אצל אביה הגדול. גדלותה והבנתה בתורה ובחסידות עלתה על אחיה - ה[[אדמו"ר האמצעי]].

בעלה היה רבי [[אליהו (חתן אדמו"ר הזקן)|אליהו קלוצקר]] בנם של רבי מרדכי ומירל קלוצקר{{הערה|[[שלשלת היחס]] שלפני ה[[היום יום]]. רבי אליהו נולד בשנת [[תקכ"ג]], אביו רבי [[מרדכי קלוצקר|רבי מרדכי]] נולד בשנת [[ה'ת"צ]], ואמו מרת מירל (או מרים) נולדה בשנת [[תק"ג]].}}.

[[אדמו"ר הזקן]] התבטא עליה כי נשמתה היא מעלמא דדוכרא [עולם הזכר], רק שמסיבה מסויימת התלבשה ה[[נשמה]] שלה בגוף של אשה{{הערה|שם=ליקוטי|ליקוטי סיפורים, עמוד מ"ו.}}.

הרבנית פריידא הייתה חביבה מאוד על אביה ה[[אדמו"ר הזקן]], והוא היה אומר בפניה כל [[שבת]] לאחר ה[[תפילה]], [[חסידות]]. כאשר אחיה - [[אדמו"ר האמצעי]] - היה רוצה לברר ענין ב[[חסידות]], היה מבקש ממנה שתשאל את אביהם [[אדמו"ר הזקן]], ו[[אדמו"ר האמצעי]] היה מתחבא ושומע את הדברים{{הערה|שלפעמים היה אביו מונע מלגלות לו [[חסידות]], בכדי להגדיל את צימאונו. ([[בית רבי]] חלק א', פרק כ"ד. בחלק בנותיו של רבינו, בהערה הראשונה).}}, אך [[אדמו"ר הזקן]] הבין שרוח בנו מדבר מתוך גרונה{{הערה|[[בית רבי]]/[[אדמו"ר הזקן]] פרק כ"ד.}}.

לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הזקן]], מצבה הבריאותי נחלש, והיא נפטרה, כחמישה חודשים לאחר פטירת אביה, ביום שני - לשבוע [[פרשת בהעלותך]]{{הערה|היום בשבוע וה[[פרשה]], מתוך לוח השנה של שנת [[תקע"ג]].}}, בתאריך [[ט"ז בסיוון]] [[תקע"ג]]. בהיותה בגיל 49. ונטמנה כפי בקשתה סמוך ממש לציונו של אביה [[אדמו"ר הזקן]].

=== משפחתה ===
*בנה ר' [[ברוך קלוצקר]] חתן ר' [[בנימין קלעצקער]]. וחותן בנו של רבי [[יעקב שניאורסון]], בן הרבי [[הצמח צדק]]{{הערה|בתו של רבי [[ברוך קלוצקר]] - [[ברוך קלוצקר#בתו פריידא|פריידא]], התחתנה עם רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] בנו של ה[[צמח צדק]].}}.
*בנה ר' [[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג]]{{הערה|חתן בזיווג שני של רבי [[נחמן מברסלב]], ובזיווג שלישי של דודו ה[[אדמו"ר האמצעי]].}}.
*עוד בת הייתה לה, שבחתונתה הכריז דודה ה[[אדמו"ר האמצעי]]: "האבא ([[אדמו"ר הזקן]]) ופריידקע באים"{{הערה|רשימות הרב"ש עמוד ל"ג.}}.

==בתו, [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]] - נישאה לרב [[שלום שכנא (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא אלטשולער]]==
הרבנית '''דבורה לאה אלטשולר''' ([[תקכ"ו]] - [[ג' תשרי]] [[תקנ"ג]]) הייתה בתו של [[אדמו"ר הזקן]], ואמו של [[אדמו"ר הצמח צדק]].
נישאה בשנת [[תקמ"ח]] לרבי [[שלום שכנא אלטשולר]], ושנה וחצי בערך לאחר מכן נולד להם בנם יחידם, [[אדמו"ר הצמח צדק]].
בשנת [[תקנ"ב]] התעורר קיטרוג גדול למעלה על [[אדמו"ר הזקן]] ושיטתו בהפצת תורת החסידות, הרבנית דבורה לאה החליטה להחליף אותו במיתה. ביום שני של [[ראש השנה]] חלתה הרבנית דבורה לאה, ולמחרת בצום גדליה - [[ג' תשרי תקנ"ג]], הסתלקה.

==בתו, [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]] - נישאה לרב [[אברהם (חתן אדמו"ר הזקן)|אברהם שיינעס]]==
הרבנית '''רחל שיינעס''' ([[י' אייר]] [[תק"ל]] - [[ט' אב]] [[תקנ"ו]]), הייתה בתו השלישית של ה[[אדמו"ר הזקן]].

בעלה היה רבי [[אברהם שיינס]], בנו של רבי צבי שיינעס{{הערה|[[שלשלת היחס]].}}. היא התחתנה אתו בשנת [[תקנ"א]].

היה להם בן יחיד, שנפטר בצעירותו.

==בנו, [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|רבי דובער, האדמו"ר האמצעי]] - נישא לרבנית [[הרבנית שיינא|שיינא שניאורי]]==
ראה [[משפחות הרביים#משפחת אדמו"ר האמצעי|משפחת אדמו"ר האמצעי]].

==בנו, [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|הרב חיים אברהם]]==
ר' '''חיים אברהם שניאורי''' ([[אלול]] [[תקל"ז]]{{הערה|או [[תקל"ח]]}} - [[כ"ט סיוון]] [[תר"ח]]{{הערה|בית רבי עמוד 114.}}) היה בנו של [[אדמו"ר הזקן]] ובעל [[חושים]] נפלאים. מעולם לא התעניין בשום דבר שחוץ ל[[תורה]] ו[[עבודה]] והיה מתמיד גדול ומאריך ב[[תפילה]]. תמיד היה מקבל כל [[אדם]] בסבר פנים יפות.

ר' חיים אברהם היה בעל קומה גבוהה ומראה פניו היה דומה למראה פני אביו אדמו"ר הזקן. רוח של חן היה תמיד נסוך על פניו וכשהיו מסתכלים על רבי חיים אברהם - סיפרה [[הרבנית רבקה]] - היה נהיה [[טוב]] על ה[[לב]]. הוא היה חכם ונאה והיה ממעט בדיבור. לעיתים [[אדמו"ר האמצעי]] היה שולח אליו [[חסידים]]{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15886&st=&pgnum=245&hilite= רשימות חוברת ח'].}}.

שמו בא על החתום בהסכמת [[ספר התניא]] וכן בהקדמת השולחן ערוך.

נפטר ב[[כ"ט סיוון]] בשנת [[תר"ח]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].

===משפחתו===
* בנו, הרב [[דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הזקן)|דובער שניאורסון]].
* בנו, הרב [[ברוך שמואל שניאורסון]], מחותן עם ר' [[הלל מפאריטש]], בנו ר' [[רפאל מרדכי שניאורסון|רפאל מרדכי]] נשא את בתו של ר' הלל.
* בתו, מרת גיטא רחל גינזבורג אשת{{הערה|בזיווג שני}} רבי [[נחמיה בירך מדוברובנה|נחמיה גינזבורג מדוברובנה]], בעל שו"ת [[דברי נחמיה]] והוספות לשו"ע, שקיל וטרי עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] ורבי [[אייזיק מהומיל]].
* בתו, מרת מוסיא הינדה פייגלסון אשת ר' [[שניאור זלמן פייגלסון]]{{הערה|בספר תולדות משפחת הרב מלאדי, כתוב ששמו היה ר' זלמן פניקלסון, אבל ב[[ספר הצאצאים]], מובא ששמו היה '''שניאור''' זלמן, ומשפחתו '''פייגלסון'''. וכותב שם בהערה, שכך נכדו סיפר, ולא כמו שכתוב בספר תולדות משפחת הרב מלאדי.}}.
* בתו, מרת [[ביילא רייזא שניאורסון]] אשת ר' [[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך]], בן אחיו כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה| מקור שמות בני משפחתו: [[ספר הצאצאים]], עמודים 104-105.}}.

==בנו, [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|הרב משה]] - נישא למרת [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|שפרה שניאורי]] לבית ריבלין==
הרב '''משה שניאורי''' (תמוז [[תקל"ט]] - סביבות [[תר"ל]]) היה בנו של [[אדמו"ר הזקן]] ורבה של [[אולע]]; בעל-כרחו נעצר וניסו לאלצו להתנצר, אלא שהוא נמלט מידי שוביו ועד סוף ימיו נדד ממקום למקום.

בהיותו בגיל נישואיו כבר נרפא ממחלתו, וב[[חנוכה]] שנת [[תקנ"ח]] נשא לאשה את הרבנית [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|שפרה]], בתו של רבי [[צבי הירש מאולע]], כמה ימים לפני החתונה (ב[[ט"ו כסלו]] תקנ"ח) התקבל ר' משה לאחד מה[[חבריא קדישא]] ב[[ליאזנא]]{{הערה| התוך פנחס החבריא קדישא של העיר [[ליאזנא]]}}. בחתונתו אמר [[אדמו"ר הזקן]] אמר המאמר "וארשתיך לי לעולם"{{הערה|נדפס ב[[ליקוטי תורה]], במדבר, ח, ב}}. לאחר החתונה עבר רבי משה להתגורר בבית חותנו, והתמנה לאחר מכן לרב באולע.

הוא נפטר במהלך נידודיו, וזכה להיקבר בקבר ישראל בעיר [[רודמיסל]]. 
ר' צבי חייקין, במכתבו אל [[אדמו"ר המהר"ש]] ביום [[כ' אדר]] [[תרל"ז]], כותב שלפני שש שנים, נפטר רב, שהיה נוכח בזמן פטירתו של רבי משה. אם כך, ר' משה נפטר לכל היותר בחורף שנת [[ה'תרל"א]]{{הערה|ע"פ אחת הגרסאות הוא נפטר בשנת [[תרט"ו]]}}.

אשתו, עלתה לארץ ישראל עם ילדיה, ונפטרה ב-[[ז' טבת]] [[תר"ט]].

===משפחתו===
* בתו, שרה רבקה, אשת הרב נחום יוסף
* בתו, רחל פונדמינסקי, אשת הרב משה צבי פונדמינסקי{{הערה| מספר 28 ב[[ספר הצאצאים]].}}.

=משפחת אדמו"ר האמצעי=
'''[[רבי]] דובער [[שניאורי]] - ה[[אדמו"ר]] האמצעי''' (במקור ב[[אידיש]] '''דעֶר מיטעֶלעֶר רבי'''){{הערה|הכינוי "האמצעי" דבק בו לאחר הסתלקותו ועלותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לממשיך דרכו. כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את שלושת האדמו"רים ([[אדמו"ר הזקן]], רבי דובער ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]). רבי דובער שהיה האמצעי, כונה בשם "אדמו"ר האמצעי"}} ([[ט' בכסלו]] [[תקל"ד]] - [[ט' בכסלו]] [[תקפ"ח]]), הוא האדמו"ר השני בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וממשיך דרכו של אביו, [[אדמו"ר הזקן]], הנהגת החסידות בדורו התאפיינה בהתרחבות ובשופי, כתב וחזר באריכות אלפי [[מאמרי אדמו"ר האמצעי|מאמרי חסידות]].

בשנת [[תקמ"ח]], בהיות אדמו"ר האמצעי בן ארבע עשרה, בחר אביו עבורו לשידוך את מרת [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]], בתו של ר' יעקב, מלמד [[עני]] מה[[עיירה]] ינאוויטש, הקרובה לליאוזנא.

בשנת [[תק"נ]], בהיותו בן 16 מונה על ידי אביו להדריך את האברכים הצעירים.

בעת [[הסתלקות]] אביו [[אדמו"ר הזקן]] ביום [[כ"ד בטבת]] שנת [[תקע"ג]], שהה אדמו"ר האמצעי בעיירה [[קרמנצ'וג]], לשם הגיע על מנת להכין את המקום לבואו של אדמו"ר הזקן. מיד לאחר ההסתלקות נסעו בני המשפחה אל רבי דובער בקרמנצ'וג, שם קיבל על עצמו את הנשיאות.

בעקבות הלשנה עליו, הובל אדמו"ר האמצעי ב[[איסרו חג]] ה[[סוכות]] [[תקפ"ז]] למעצר. לאחר חקירות ובדיקות הבינו החוקרים אשר עלילת שווא טפלו בו וביום [[י' כסלו]] [[תקפ"ו]] השתחרר ממאסרו. תאריך זה נקבע לדורות כ'''חג הגאולה'''.

מנוחתו כבוד ב[[ניעזין]].

==בנו הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום שניאורסון]]==
ר' '''מנחם נחום שניאורסון''' (או '''ר' נחום''' מנעזין{{הערה|שם=שם ושארית| [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&hilite=605d8efa-7fca-4e6f-a4c2-bb6f4f3a5575&st=אהרן+אלכסנדרוב שם ושארית]}}) היה בנו של [[אדמו"ר האמצעי]]. נולד בשנת [[תקנ"ח]]{{הערה|"על פי שיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תרצ"ג]] אות ו-ח משמע שנולד תקמ"ז-תקמ"ח ונסתלק תרל"ו. ועוד נוסחא שנולד אחר [[הסתלקות]] הרמ"נ מטשרנוביל ונקרא על שמו (מכ' י"ז טבת צ"ט), זמן מועט לאחר פטירת ר' [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] ולכן נקרא על שמו", אג"ק אדמו"ר ח"ב אגרת שיא, עמ' רסט.}}. היה בעל מזג טוב וזכה לאריכות ימים (80 שנה) וגם לעת זקנתו היה נראה כצעיר.

בזיווג ראשון היה חתן ר' [[זלמן ריבלין]], ובזווג שני היה חתן הה"ק ר' [[יעקב ישראל מצ'רקס]]{{הערה|שם=שם ושארית}}.

===משפחתו===
*בנו רבי [[שניאור (חתן אדמו"ר הצמח צדק)]].
*בתו מרת חנה חיקע נישאה לר' [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח מניעז'ין]] בזיוו"ש. חתנו של ר' ישראל נח היה הרז"א, שהיה מקורב מאוד לר' מנחם נחום.
*בנו רבי לוי יצחק מנעזין. בזוו"ש היה חתן הרב ר' מרדכי דוב מטומשפאל, נפטר ב' דפסח תר"ס.
*בנו רבי משה זלמן מטשימישליע. נפטר שושן פורים שנת [[תרע"ו]], בערך.
*בתו מרת רבקה ראסי' נפטרה כבת כב' שנים, יב' אלול תרז (או תרזל לא ברור) המצבה פוענחה בחודש סיון תשע"ט, עד כה לא היה ידוע על הבת הזאת.

==בנו הרב '''[[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך שמואל]]'''==
רבי '''ברוך שמואל''' היה בנו השני של [[אדמו"ר האמצעי]]. נקרא כנראה על שם סבו ר' [[ישראל ברוך (אבי אדמו"ר הזקן)|ישראל ברוך פוזנר]] אביו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|מבוא ל[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)|אגרות קודש]] של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]], עמ' 9 - 10.}}.

ב[[א' באלול]] [[תקפ"ב]] נשא לאשה את הרבנית ביילא רייזא בת דודו ר' [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]] בן [[אדמו"ר הזקן]]. בספר [[מאמרי אדמו"ר האמצעי (ספר)|מאמרי אדמו"ר האמצעי]] ישנם כמה [[מאמר|מאמרים]] שאמר [[אדמו"ר האמצעי]] בעת החתונה{{הערה|דברים ח"ב, עמ' תק"נ.}}.
=== משפחתו ===
* בנו, ר' שניאור זלמן שניאורסון - [[רב]] העיר באחמוט{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&st=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%91&pgnum=44 שם ושארית ע' 44].}}.
*בנו שמואל אהרן שניאורסון -  נפטר [[א' חשוון]] [[תר"ג]]{{הערה|[https://chabad.info/news/740360/ בעיירה ליובאוויטש: התגלתה מצבת נכד אדמו"ר האמצעי] ב{{אינפו}}.}}

==בתו [[שרה (בת אדמו"ר האמצעי - הראשונה)|הרבנית שרה דרברמדיקר]] - נישאה להרב אליעזר דרבדמיקר==
הרבנית '''שרה''', הייתה בתו הראשונה של [[אדמו"ר האמצעי]].
נישאה לאליעזר דערווארמדיקער, נכד רבי לוי יצחק מברדיטשוב.

לאחר שילדה את ביתה, נפטרה. והבת נקראה על שם אמא - שרה.	
===משפחתה===

*בתו '''[[ביילא|הרבנית ביילא וולס]]''' - נישאה לרב '''[[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)|יקותיאל זלמן ולס]]''', בשנת [[תקס"ז]].
*בתו '''[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא שניאורסון]]''' - נישאה לאדמו"ר ה'''[[צמח צדק]]''', ב[[ה' כסלו]] [[תקס"ד]].
*בתו '''[[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית דבורה לאה טברסקי]]''' - נישאה ל'''[[יעקב ישראל טברסקי]]''', ב[[ו' שבט]] [[תקע"א]].
*בתו '''[[הרבנית ברכה]]''' - נישאה לר' '''יונה מז'יטומיר''', ב[[י"ד שבט]] [[תקס"ח]]. גרו כל חייהם ב[[ליובאוויטש]].
*בתו '''[[מנוחה רחל סלונים (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית מנוחה רחל]]''' - נישאה לרב '''[[יעקב כולי סלונים]]'''.
*בתו '''[[אסתר מרים (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית אסתר מרים]]''' - לא ידוע פרטים אודותיה{{הערה|בשנים האחרונות, גילו בבית החיים ב[[ליובאוויטש]] את מצבת קברה, אף שלא נזכרה ב[[שלשלת היחס]] שבפתח [[היום יום]].}}.
*בתו '''[[חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי|חיה שרה]]''' - נישאה בזיווג ראשון לרב '''[[אהרון אלכסנדרוב משקלוב (חתן אדמו"ר האמצעי)]]''', ב[[ט"ו מנחם אב]] [[תקפ"ו]]. לאחר שבעלה נפטר ב[[כ"ד אייר]] [[תקצ"ז]], נישאה בזיווג שני לר' '''[[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג]]''', בן '''[[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)]]''', בשנת [[תר"ג]].
*בתו הרבנית '''שטערנא פריידא'''{{הערה|מוזכרת ברשימות הרב"ש, דברי ימי '''הרבנית רבקה''' ועוד. ובדברי ימי הרבנית רבקה, בהערה שם, שנולדה אחרונה שבבנות, כי נולדה לאחר שהסתלקה הרבנית סטערנא, כי נקראה על שמה. והרבנית סטערנא נפטרה בימי נשיאותו של הצמח צדק. לא ידוע עליה כל פרטים.}}.
{{בית רבי}}
{{הערות שוליים}}