עריכת הדף "משתמש:שף ויתיב/ווהלין"

[[קובץ:Coat of Arms of Volhynian Oblast.png|שמאל|ממוזער|200px|סמל ווהלין]]
[[קובץ:Wolhynien Fürstentum-HE.png|שמאל|ממוזער|250px|נסיכות ווהלין]]
[[קובץ:Polen 1921-1939.png|שמאל|ממוזער|250px|ווהלין כחלק מפולין]]
[[קובץ:Ukraine-Volhyn-en.png|שמאל|ממוזער|250px|ווהלין כחלק מאוקראינה]]
[[קובץ:GivatajmWo023.jpg|שמאל|ממוזער|250px|היכל יהדות ווהלין ב[[גבעתיים]]]]
[[קובץ:Memorial to Jewish Partisans in Giv'ataym.JPG|250px|ממוזער|שמאל|אנדרטה בגבעתיים לפרטיזנים ממחוז ווהלין]]
'''ווהלין''' (ב[[אוקראינית]]: '''Волинь''', ב[[פולנית]]: '''Wołyń''', ב[[רוסית]]: '''Волынь''', ב[[יידיש]]: '''וואָהלין''') הוא אזור במערב [[אוקראינה]], בין נהרות ה[[פריפיאט (נהר)|פריפיאט]] ו[[הבוג המערבי]] מצפון ל[[גליציה]] ול[[פודוליה]]. מתחילת המאה ה-19 היה ברובו בשליטת [[האימפריה הרוסית]], בין שתי מלחמות העולם (21 שנים) היה רוב האזור שייך ל[[פולין]] אך מרבית אוכלוסייתו היא אוקראינית.

==היסטוריה==
האזור הנו אחד ממקומות ההתיישבות הקדומים ביותר של ה[[סלאבים]] באירופה. ווהלין ההיסטורית כוללת את המחוזות ווהלין, [[רובנו]], [[ז'יטומיר]], החלק הצפוני של מחוז [[טרנופול]] שב[[אוקראינה]] החל מ-[[1939]], וכן אזורים קטנים מ[[פולין]] של היום כמו [[חלם]].

ב-[[1569]] הפכה ווהלין לחלק מ[[האיחוד הפולני ליטאי]]. בתקופה זו החלה התיישבות של [[פולין|פולנים]] [[נצרות קתולית|קתולים]] ו[[יהודים]]. יש גם עדויות משנת [[1783]] להתיישבות של חקלאים [[מנוניטים]] בווהלין. המתיישבים החדשים דחקו את רגליהם של ה[[נצרות אורתודוקסית|נוצרים האורתודוקסים]], וחלק מהכנסיות האורתודוקסיות באזור הוסבו לכנסיות קתוליות.

בעקבות [[היסטוריה של פולין: פולין המחולקת|חלוקתה השלישית של פולין]] ב-[[24 באוקטובר]] [[1795]], סופחה ווהלין ל[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]], והפכה לחלק מ[[תחום המושב]]. בתקופה זו, ועד [[מלחמת העולם השנייה]], התקיימו בה קהילות יהודיות רבות. למעשה, ברוב הערים והעיירות של ווהלין היו קהילות יהודיות גדולות יחסית, דוברות [[יידיש]]. קהילות יהודיות ידועות היו בערים [[ז'יטומיר]], [[דובנו]], [[רובנו]], [[לודמיר]], [[לוצק]] ועוד. 

בסוף המאה ה-19 היו גם קהילות של גרמנים בווהלין, שמנו כ-200 אלף נפש, וגם קהילות קטנות של צ'כים. בתקופה זו התפתח המסחר באזור במהירות, אבל ווהלין נשארה ברובה אזור חקלאי של כפרים ועיירות קטנות.

בנובמבר [[1918]] הוקמה [[היסטוריה של פולין: הרפובליקה השנייה|רפובליקה פולנית עצמאית]], שהייתה נתונה במלחמה עם [[ברית המועצות]]. ב-[[1921]] נחתם [[הסכם ריגה]] שסיים את [[המלחמה הפולנית-סובייטית]] ונקבע גבולה המזרחי של הרפובליקה הפולנית. גבול זה חילק את ווהלין כך שרובה עברה לידי פולין ושוליה המזרחיים נותרו בידי ברית המועצות. הרפובליקה הפולנית אימצה את עקרונות ה[[אמנציפציה]] והעניקה [[אמנציפציה ליהודים|שוויון זכויות מלא גם לבני הקהילות היהודיות]] של מערב ווהלין, החלק שעבר לידיה. שיפור זה במעמדם הפוליטי של היהודים באזור נמשך עד [[כיבוש פולין]] ב[[מלחמת העולם השנייה]].

בין השנים [[1935]]–[[1938]] גירש [[סטלין]] את הפולנים שחיו במזרח ווהלין, החלק שנותר בידי ברית המועצות. ב-[[1939]] נחתם [[הסכם ריבנטרופ-מולוטוב]], שבו הסכימו ברית המועצות ו[[גרמניה הנאצית]] על חלוקת שטחה של פולין ביניהן. על-פי ההסכם הייתה ווהלין אמורה לעבור כולה לידי ברית המועצות. בעקבות ההסכם עזבו הגרמנים שחיו בווהלין את האזור, והיגרו לחלקים של פולין שנכבשו וסופחו לגרמניה הנאצית. 

ב-[[22 ביוני]] [[1941]] הפרה גרמניה הנאצית את הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, ופלשה לברית המועצות במה שכונה [[מבצע ברברוסה]]. הכוחות הגרמנים כבשו גם את ווהלין והחלו לטבוח ביהודים, באוקראינים סובייטים ובפולנים הקתולים תושבי האזור. בטבח השתתפו באופן פעיל גם כוחות הגרילה של "צבא המורדים האוקראיני", שהיה ארגון של לאומנים אוקראינים שהוקם בווהלין ב-[[14 באוקטובר]] [[1942]].

בין השנים [[1942]] ו-[[1944]] הושמדו כל הקהילות היהודיות בווהלין בידי גרמנים נאצים ולאומנים אוקראינים. גם הפולנים הקתולים באזור היו נתונים לרדיפות ולמעשי טבח. עם תום [[השואה]] ומלחמת העולם השנייה כמעט שלא נותרו יהודים בווהלין - חלקם הגדול נרצח, המעטים ששרדו ברחו אל מחוץ לאזורי השליטה של גרמניה הנאצית, לתוך [[ברית המועצות]]. לזכר קהילות אלו הקים [[האיגוד העולמי של יוצאי ווהלין]] את "[[היכל יהדות ווהלין]]" ב[[גבעתיים]].

עם תום מלחמת העולם השנייה שורטטו מחדש גבולותיה של פולין. ווהלין סופחה כולה לאוקראינה והפכה לחלק מברית המועצות. ב-[[1945]] פונו חלק מתושביה הפולנים אל החלקים שנותרו בידי הרפובליקה הפולנית (שהפכה לחלק מ"הגוש המזרחי"). עם התפרקותה של ברית המועצות בשנת [[1991]] הפכה ווהלין לחלק מ[[הרפובליקה האוקראינית העצמאית]].

==יהדות ווהלין==
ראשית היישוב היהודי בווהלין אינה ידועה בוודאות, אך יש השערות כי היהודים הראשונים הגיעו לאזור ב[[המאה ה-11|מאה ה-11]]. בתקופה זו, עסקו יהודי האזור ב[[מסחר]], במתן [[הלוואות]], בייצור משקאות ומכירתם, ב[[מכס]], [[אומנות|מלאכה]] ו[[חקלאות]]. יהדות הקהילה נהנתה אף משלטון עצמי חלקי. תקופת [[תור הזהב (מיתולוגיה יוונית)|תור הזהב]] של הקהילה הגיעה ב[[המאה ה-16|מאות ה-16]] ו[[המאה ה-17|ה-17]], תקופה בה הייתה פריחה כלכלית והשתלבות באוטונומיה היהודית במסגרת "[[ועד ארבע ארצות]]". בווהלין קמו [[ישיבה|ישיבות]], ובראשן עמדו [[רב]]נים נודעים. תנועת [[חסידות|החסידות של הבעש"ט]] התפשטה גם לווהלין, ונוצרו כמה שושלות של [[אדמו"ר]]ים: [[חסידות טריסק|טריסק]], [[דוד מסטפין|סטפין]] ו[[שושלת נישכיז|נסכיז']].

בסוף [[המאה ה-19]] עלה מספרם של היהודים בווהלין על מאתיים אלף, והם היו כ-13% מהאוכלוסייה. ווהלין נכללה בתחום המושב שנקבע ליהודים ברוסיה, וההגבלות והאיסורים על ישיבת יהודים ב[[כפר]]ים גרמו להתרכזותם ב[[עיר|ערים]] ובעיקר ב[[עיירה|עיירות]]. באזור זה, כמו גם באזורים אחרים, נוצרה ה"[[שטעטל]]". בשנות השמונים של המאה ה-19 החלה בווהלין הפעילות ה[[ציונות|ציונית]].

במסגרת [[הסכם ריגה]], סופחו ב-[[1921]] ל[[פולין]] שני שלישים מפלך ווהלין. בחלק של ווהלין שהיה בשליטת פולין, היהודים היו כעשרה אחוזים מהאוכלוסייה, כ-200 אלף נפשות. רוב ה[[סוחר]]ים ובעלי המלאכה בווהלין היו יהודים, מביניהם רוב העוסקים במסחר היו [[חנוון|חנוונים]] זעירים, שהשלימו את פרנסתם באמצעות משקי-עזר חקלאיים. השלטון הפולני עודד את התחרות עם המסחר היהודי. ב[[המשבר הכלכלי העולמי של 1929|משבר הכלכלי]] ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] החל הציבור היהודי להתרושש, והמצב הקשה נתן את אותותיו בחיי הקהילה. הקהילות עמדו בקושי רב בהוצאותיהן השוטפות, ובכלל זה בתשלום שכר הרבנים.

למעלה משני שלישים מן הילדים היהודים בווהלין למדו בבתי-ספר עבריים, בעיקר ב"התחייה" וב"יבנה". הפעילות הציונית הייתה ערה ביותר, והיא נעשתה בעיקר במסגרת ה[[מפלגה|מפלגות]] ו[[תנועת נוער|תנועות הנוער]]. בין תנועות הנוער, בלטו בפעילותן בעיירות תנועות "[[השומר הצעיר]]" "[[בית"ר]]" ו[[החלוץ]]. התנועות קיימו קיבוצי הכשרה, שהחשוב שבהם היה קיבוץ חוצבי האבנים ב[[קלוסובה]] (קליסוב), קיבוץ שנוסד ב-[[1924]] והיה מרכז ההכשרות של תנועת "[[החלוץ הצעיר|החלוץ]]" בכל פולין. בסוף שנות ה-30, קיימה תנועת "בית"ר" סניף של ה[[אצ"ל]] בווהלין, וכן מחנה אימונים בנשק בסיוע הצבא הפולני.

==ערים בווהלין==
* [[ז'יטומיר]]
* [[טרוכנברוד]]
* [[לודמיר]]
* [[לוצק]]
* [[נובוהרד-וולינסקי]]
* [[קובל]]
* [[רובנו]]
* [[רטנה]]
* [[דובנו]]
* [[זדולבונוב]]
* [[קרמניץ]]
* [[שומסק]]
* [[קאמין-קושירסקי]]
* [[קוריץ]]
* [[לובומל]]
* [[מיזוץ']]

==ראו גם==
* [[לודומריה]]
* [[יהדות אוקראינה]]
* [[יהדות פולין]]
* [[פרנסואה סלזי פוטוצקי]]
* [[ממלכת גליציה-ווהלין]]

==קישורים חיצוניים==
*{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Volhynia|תצוגה=ווהלין}}
*{{אנצ רוסית|10961}}

[[:קטגוריה:ווהלין|*]]
[[:קטגוריה:אוקראינה: גאוגרפיה]]
[[:קטגוריה:פולין: גאוגרפיה]]
[[:קטגוריה:יהדות אשכנז]]
[[:קטגוריה:אזורים]]