עריכת הדף "משתמש:שמואל חיים/קבלת הנשיאות"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | |||
'''גודל דף זה – {{PAGESIZE:משתמש:שמואל חיים/קבלת הנשיאות}} בתים''' | '''גודל דף זה – {{PAGESIZE:משתמש:שמואל חיים/קבלת הנשיאות}} בתים''' | ||
שורה 49: | שורה 50: | ||
===אדמו"ר האמצעי=== | ===אדמו"ר האמצעי=== | ||
====קבלת הנשיאות==== | ====קבלת הנשיאות==== | ||
{{ערך מורחב|מסע ההכתרה | {{ערך מורחב|מסע ההכתרה}} | ||
מיד לאחר פטירתו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[כ"ד טבת]] [[תקע"ג]] פנו החסידים ל[[אדמו"ר האמצעי]] שיתמנה ל[[רבי]]. | מיד לאחר פטירתו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[כ"ד טבת]] [[תקע"ג]] פנו החסידים ל[[אדמו"ר האמצעי]] שיתמנה ל[[רבי]]. | ||
[[אדמו"ר האמצעי]] הסכים אום אז פרץ ויכוח איפה הוא ישכון, לאחר שלושה חודשים של וויכוח בחר [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ליובאוויטש]] כעיר מושבתו | [[אדמו"ר האמצעי]] הסכים אום אז פרץ ויכוח איפה הוא ישכון, לאחר שלושה חודשים של וויכוח בחר [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ליובאוויטש]] כעיר מושבתו | ||
במשך שלוש חדשים נדד אדמו"ר האמצעי בין קהילות החסידים עד שהגיע ב[[י"ח אלול]] [[תקע"ג]] ל[[ליובאוויטש]]. | במשך שלוש חדשים נדד אדמו"ר האמצעי בין קהילות החסידים עד שהגיע ב[[י"ח אלול]] [[תקע"ג]] ל[[ליובאוויטש]]. | ||
[[אדמו"ר האמצעי]] הסכים לקבל | |||
====חב"ד סטרשלה==== | ====חב"ד סטרשלה==== | ||
{{ערך מורחב|חב"ד סטרשלה}} | {{ערך מורחב|חב"ד סטרשלה}} | ||
שורה 63: | שורה 65: | ||
====השנים הראשונות לנשיאות==== | ====השנים הראשונות לנשיאות==== | ||
===אדמו"ר הצמח צדק=== | |||
====התפצלות חסידות חב"ד תרכ"ו==== | |||
{{ערך מורחב|התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)}} | |||
התפצלות חסידות חב"ד תרכ"ו הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמה של שלוש חצרות חדשות בנוסף על [[חב"ד ליובאוויטש]]: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]] ו[[חב"ד ליאדי]]. מקימי החצרות השונים היו שלושה מבני הצמח צדק, אחיו של הרבי המהר"ש. שהם [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסאהן]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] היה [[הרבי המהר"ש]]. | |||
במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב"ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר בשנת [[תרפ"ג]] לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי"צ]]. אך חלק קטן עזבו את חב"ד או את דרך החסידות. | |||
===אדמו"ר המהר"ש=== | ===אדמו"ר המהר"ש=== | ||
====חורבן ליובאוויטש==== | ====חורבן ליובאוויטש==== | ||
{{ערך מורחב|חורבן ליובאוויטש}} | {{ערך מורחב|חורבן ליובאוויטש}} | ||
==== | ===אדמו"ר הרש"ב=== | ||
====המלאכים==== | |||
{{ערך מורחב|המלאכים}} | |||
בשנת [[תרס"א]] הביא ר' [[מנחם מניש מונסזון]] את הרב [[חיים אברהם דובער לוין|אברהם לוין]] שילמד את בנו, יהודה לייב. [[אדמו"ר הריי"צ]] שהיה אז כבן עשרים וניהל את [[ישיבת תומכי תמימים]] היה משוחח עם הרב לוין והוא אף סיפר על ידידות זו לאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] ששהה באותה תקופה במעיינות הרפואה בוואריסהאפן. [[אדמו"ר הרש"ב]] השיב לבנו שלא כדאי להרבות יותר מידי ב[[דיבור]] ושלא יתבטל מ[[לימוד תורה]] בעקבות כך. | |||
ב[[חודש כסלו]] שנת [[תרס"ב]] ארגן אדמו"ר הריי"צ, בהוראת אביו, [[התוועדות]] לכבוד [[י"ט בכסלו]] שהכניסה חיות והתלהבות ב[[ליובאוויטש]]. ההתלהבות זו לא מצא חן בעיני הרב לוין והוא סיפר זאת לאדמו"ר הרש"ב. [[אדמו"ר הרש"ב]] לא קיבל את דבריו, אז החליט לעזוב את ליובאוויטש ונסע ל[[ארצות הברית]]. | |||
בהגיעו ל[[ארצות הברית]] התהלך בחוצות בלבוש חרדי, שהיה דבר לא מקובל באותם זמנים, ובשל כך והדרת תואר פניו כונה "המלאך". תלמידיו וחסידיו נקראו על שמו "המלאכים". בהיותו באמריקה התחילו להתקבץ סביבו תלמידים מ[[ישיבת "תורה ודעת"]] ומישיבת "ר' חיים ברלין". לאחר זמן פתחו תלמידיו ישיבה בשם "נתיבות עולם". | |||
===אדמו"ר הריי"צ=== | ===אדמו"ר הריי"צ=== | ||
שורה 117: | שורה 119: | ||
|} | |} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||