עריכת הדף "משתמש:שמואל חיים/מכירת הבכורה ולקיחת הברכות"

{{בעבודה}}
==הסיפור==
[[חז"ל]] אומרים, שיום זה היה יום פטירתו של [[אברהם אבינו]], ו[[יעקב]] בישל אז [[נזיד עדשים]], בעוד [[עשיו]] חזר מהשדה עייף, במקרא מסופר כך:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן-הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ אֱדוֹם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת-בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב}}
בהמשך הפרשה, [[יצחק]] חושש שהוא הולך למות והוא רוצה לברך את בנו בכורו [[עשיו]] לפני שהוא נפטר, [[רבקה]] ששומעת זאת שולחת את [[יעקב]] שהוא מחופש ל[[עשיו]] ל[[יצחק]], בשביל שהוא יקבל את הברכה.

בתחילה שמגיע [[יעקב]], חושד בו [[יצחק]] ואומר:"הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב – וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו", אולם לאחר שמישש אותו, השתכנע שזה [[עשיו]] והחל לברכו:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְיִתֶּן-לְךָ, הָאֱלֹהִים, מִטַּל הַשָּׁמַיִם, וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ--וְרֹב דָּגָן, וְתִירֹשׁ.   יַעַבְדוּךָ עַמִּים, וישתחו (וְיִשְׁתַּחֲווּ) לְךָ לְאֻמִּים--הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ; אֹרְרֶיךָ אָרוּר, וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ}}.
מיד אחרי שיוצא [[יעקב]] נכנס [[עשיו]] שכועס ש[[יעקב]] רימה אותו ולקח לו את הברכה, [[יצחק]] מנסה לפייס אותו ומברך אותו:{{ציטוטון|הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ, וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם, מֵעָל. וְעַל-חַרְבְּךָ תִחְיֶה, וְאֶת-אָחִיךָ תַּעֲבֹד; וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ}}

==בתורת החסידות==
ב[[תורת החסידות]] מוסבר שהסיבה שבגללה [[יעקב]] זכה לברכות היה בזכות [[עקידת יצחק]]{{הערה|לקו"ש, חלק ט"ו,עמ' 214}}.במקום נוסף מבואר על ביאורו של [[רש"י]] שעיניו של [[יצחק]] כהו בשביל ש[[יעקב]] יקבל את הברכות, ולכאורה למה [[הקב"ה]] לא גילה פשוט ל[[יצחק]] ש[[עשיו]] לא ראוי לקבל את הברכות? ב[[תורת החסידות]] מבואר שמכאן לומדים אודות עד כמה יש להתרחק מ[[לשון הרע]], ש[[הקב"ה]] לא רצה לדבר סרה על [[עשיו]] ולכן עיוור את [[יצחק]]{{הערה|לקו"ש,חלק ט"ו,עמ' 215}}.

הסיבה שבגללה רצה [[יעקב]] את הבכורה היא שהבכורים היו אלו שנועדו לעבוד ב[[עבודת הקרבנות]] (וב[[בית המקדש]]), ויעקב רצה לזכות בכך (עד אז בשביל ש[[יעקב]] היה צריך להקריב קרבנות הוא היה צריך לבקש מ[[עשיו]] שיקריב בשבילו, ומשום כך גם רצה את הבכורה לעצמו). בנוסף, הוא האמין שבשל רשעותו של [[עשיו]], אין זה מתאים כי הוא יעבוד ב[[בית המקדש]](בסופו של דבר, בשל חטא העגל, זכות העבודה במקדש נשללה מן הבכורות והועברה ללויים והכהנים).{{הערה|שם=חסידות}}

לפי הסבר אחר {{הערה|של [[רבי אברהם אבן עזרא]]}}, מכיוון שהבכור נוטל פי שניים מירושת אביו, רצה יעקב לרכוש מעשיו את חלקו ולקבל אחר פטירת אביו פי שתיים מהירושה.
===תוקף קניין הבכורה===
ה[[ראשונים]] דנים אודות השאלה, כיצד קנה [[יעקב]] את הבכורה, הרי אי אפשר לקנות "[[דבר שלא בא לעולם]]"{{הערה|ע"פ המובא ב[[מסכת קידושין]]}}?

ב[[מדרש]] מוסבר שקודם [[מתן תורה]] היה מותר לקנות "דבר שלא בא לעולם", אולם לאחר [[מתן תורה]] זה נאסר{{הערה|שם=קצוות|קצוות החושו, סימן קע"ח, סעיף י"ג}}, בעל ה"קצוות החושן" מביא שבאמת אי אפשר למכור את הבכורה, אולם אפשר להסתלק מהבכורה בדבריו ש"ולמה זה לי בכורה?", וכך יכל [[יעקב]] לקחת אותה{{הערה|שם=קצוות}}.ה[[אור החיים]] מוסיף שבמכירה אי אפשר להעביר את הבכורה אולם ב[[שבועה]] אפשר, ולכן נשבע [[עשיו]] ל[[יעקב]] על הדבר הזה:"וישבע לו על הדבר הזה".

ע"פ [[תורת החסידות]], [[יעקב]] הוא זה שהיה הבכור האמיתי {{הערה|ע"פ המשל שמובא ב[[רש"י]], שיעקב היה ראשון ליצירה}}, כמו טיפה שהיא נכנסת לתוף שפופרת ראשונה ויוצאת אחרונה, ו[[יעקב]] רצה להיות בכור גם במציאות הגלויה{{הערה|שם=חסידות|[https://daat.org.il/shut/%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%94/ מכירת הבכורה ע"פ חסידות]}}
===לקיחת הברכות===
ב[[חסידות]] מבואר שלקיחת הברכות מעשיו היה בירור והעלאת ניצוצות הקדושה מה[[קליפה]], שלשם נפלו בעת [[חטא עץ הדעת]]. וכדי ש[[יעקב]] יוכל לעשות זאת הוא היה צריך להיות "כלי" בשביל זה, ולכן אמרה [[רבקה]] ל[[יעקב]] ש{{ציטוטון|עלי קללתך בני}}{{הערה|בראשית,כ"ז,י"כ}} ש[[רבקה]] הראתה לו שהיא מוכנה למסור את הנפש בעבור זה, ומכאן למד [[יעקב]] אודות החשיבות של הברכות שצריך להסתכן בשבילם עד כדי [[מסירות נפש]].{{הערה|סה"מ תרס"ח עמ' נ"ו, ה"מ תשי"ג עמ' 186, לקו"ש ח"א עמ' 56}}
=====ביאורי רבותינו נשיאנו=====
*'''{{ציטוטון|ויתן לך אלוקים}}{{הערה|בראשית, כ"ז, כ"ח}}''' - ישנם שני סוגי השפעה מרב לתלמיד, יש תלמיד שמקבל את כל דברי רבו ויודע אותם במלואם, אולם יש תלמיד שיתרה מזה הוא גם קיבל את הכוח להמשיך לחדש בעצמו, וזהו פירושו של [[רש"י]] על מילים אלו ש"יתן ויחזור ויתן" ש[[הקב"ה]] יתן את היכלות שהאדם עצמו יוסיף על הברכה. שני האופנים האלו נמצאים גם בעבודת האדם, ישנו [[צדיק]] שעובד את [[הקב"ה]] בשלימות, ויש [[בעל תשובה]] שיש בעבודתו חידוש שהוא הופך את חטאיו למצוות.{{הערה|לקו"ש, ח"י, עמ' 80}}
*'''{{ציטוטון|ויתן לך את ברכת אברהם}}{{הערה|בראשית,כ"ח,ד}}''' - הסיבה שבגללה הזכיר [[יצחק]] את ברכות אברהם אלו, הוא מפני ש[[יעקב]] הלך לצאת לדרך, ולכן ברך אותו [[יצחק]] בברכות שקיבל [[אברהם]] עצמו לפני שיצא לדרך.{{הערה|שם=חסידות2|לקו"ש, ח"כ, עמ' 116}}
*'''{{ציטוטון|לרשתך את ארץ מגוריך}}{{הערה|בראשית,כ"ח,ד}}''' - מאחר ש[[יעקב]] הלך לוחץ לארץ, ו[[עשיו]] נשאר בארץ, והיה אפשר לחשוב ש[[עשיו]] הוא זה המוחזק בארץ, ולכן הוסיף [[יצחק]] את משפט זה:"לרשתך את ארץ מגוריך" שלמרות יציאת יעקב תישאר הארץ בידיו ובידי זרעו{{הערה|שם=חסידות2}}.
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חומש בראשית]]