עריכת הדף "משתמש:שמואל חיים/ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר"

'''ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר''' הינו פסוק המופיע ב[[מגילת אסתר]] (ח' ט"ז) המתאר כיצד לאחר הצלת היהודים מגזרת המן, מרדכי מתלבש בבגדי מלכות ורכוב על הסוס, וליהודים היה "אורה ושמחה וששון ויקר". הפסוק הולחן פעמים רבות, והוא אחד משירי [[פורים]] המוכרים.

ב[[גמרא]] מבואר ש"אורה" זה ה[[תורה]]{{הערה|ע"פ הכתוב (משלי, ו', כ"ג) "כי נר מצוה ותורה אור"}}, "שמחה" זה [[יום טוב]]{{הערה|ע"פ הכתוב (דברים, ט"ז, י"ד) "ושמחת בחגך"}}, ששון זה [[ברית מילה]]{{הערה|ע"פ הכתוב (תהלים, קי"ט, קס"ב) "שש אנכי על אמרתך"}} ו"יקר" זה [[תפילין]]{{הערה|ע"פ הכתוב  (דברים, כ"ח, י') "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך"}}{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף טז עמוד ב}}.

[[רש"י]] מבאר שגזרת המן הייתה על ארבעת מצוות אלו, [[הרשב"א]] מבאר שארבעת מצוות אלו הם "מאפיינות" את העם היהודי ולכן עליהם גזר [[המן]]{{הערה|חידושי אגדות מהרש"א על [[מגילת אסתר]]}}, [[הרבי]] הקשה על כך, הרי ארבעת מצוות אלו קיימים גם אצל הגוים, הם גם לומדים תורה, גם להם יש חגים, גם הם עושים [[ברית מילה]] וגם הם שמים תכשיטים ל[[עבודה זרה]].

[[הרבי]] מתרץ שבעוד הגוים לומדים את ה[[תורה]] עם שכל, היהודים לומדים עם [[אמונה]], הגויים בחגיהם הם משתכרים ומשתוללים, בעוד היהודים זה מביא להם יראת שמים, הגויים שעושים [[ברית מילה]] הם מצטערים על כך, בעוד היהודים שמחים בכך, בעוד הגויים שמים תכשיטים מזהב היהודים לוקחים דווקא עורות בהמה ל[[תפילין]], ולכן דווקא במצוות אלו מתבטא יחודיות העם היהודי{{הערה|לקוטי שיחות כרך ג, עמ' 916}}.

הרבי גם הזכיר שמתוך ארבעת מצוות אלו התווספו גם בעקבות נס הפורים שניהם מהם:[[תורה]] ([[מגילת אסתר]]) ו[[יום טוב]] ([[חג הפורים]]){{הערה|ליהודים היתה אורה, פורים, ה'תשי"ב}}
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1295&CategoryID=345 '''ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר'''] באתר [[חב"ד אורג]].
[[קטגוריה:פורים]]
{{הערות שוליים}}