עריכת הדף "
משתמש:שלום עליכם/רשות הרבים
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
לא ניתן היה לבטל את העריכה עקב התנגשות עם עריכות מאוחרות יותר.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
'''רשות הרבים''' היא הגדרה הלכתית נפוצה בהלכות [[שבת]] לדרך ציבורית ורחבה שרבים עוברים בה. בשונה מהשטח המכונה [[רשות היחיד]] שמותר לטלטל בו, ברשות הרבים מותר הטלטול עד מרחק של ארבע [[אמה|אמות]]. כמו כן אסור לטלטל חפץ כל שהוא ולהוציאו מרשות היחיד לרשות הרבים או להיפך. רשות אחרת המוגדרת בהלכה כ'רשות' הממוצעת (מבחינת ההסתכלות ההלכתית) בין רשות היחיד לרשות הרבים היא ה[[כרמלית]]. ==הגדרה הלכתית== ההגדרה ההלכתית של רשות הרבים נתונה במחלוקת. לפי שיטת רש"י{{הערה|עירובין סג, א וכמובא בתוספות שם}} רשות הרבים הוא שטח ציבורי, פרוץ (ללא מחיצות), שמתהלכים בו שישים ריבוא מדי יום ביומו. שיטה זאת נפסקה להלכה ב[[שולחן ערוך]]. לעומת זאת שיטת ה[[תוספות]] היא שהגדרת רשות הרבים אינה תלויה כלל בכמות האנשים המתהלכים בו באופן קבוע, אלא אך ורק בנתונים הפיזיים (היותו שטח ציבורי שיש בו מרכזי קניות הגורמים לבני אדם להתהלך בו, והיותו מקום פרוץ ללא מחיצות). כשיטה זאת פסקו רבים מפוסקי ההלכה, ורבים הם (בעיקר מהציבור הליטאי) החוששים לשיטה זאת, ואינה מטלטלים בשום מקום ציבורי, אף אם יש שם עירוב, מחשש שמא הוא נחשב לרשות הרבים שלא ניתן לעשות בו עירוב. המחלוקת המפורסמת ביותר היא אודות העיר [[ניו יורק]], שנתונה במחלוקת עזה בין הפוסקים הליטאיים, כגון רבי [[משה פיינשטיין]] שבספריו מאריך להוכיח כי היא נחשבת כרשות הרבים לפי דעתו גם לפי שיטת רש"י. שהוא סובר, שגם אם השישים ריבוא אנשים מצויים בכל העיר יחד, ולא בכל רחוב ורחוב בנפרד, נחשבת העיר לרשות הרבים. לעומת זאת רבים מהפוסקים החסידיים סבורים כי העיר נחשבת לרשות היחיד ומותר לטלטל בה על ידי עירוב. ==בתורת החסידות== לפי תורת [[האר"י]] רשות הרבים, שלפי הגדרתו ההלכתית הוא מקום פרוץ ללא מחיצות, מסמל מקום שבו מלכות שמים אינה נרגשת, והוא בהגדרתו של [[עולם התוהו]], שבו ה[[ספירות]] אינן מקובצות יחד, אלא כל אחת ואחת מהם נפרדת ונצבת לבדה. כך גם מוזכר ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ג]]: {{ציטוטון|וזהו שאמר ישמח ישראל בעושיו, פירוש שכל מי שהוא מזרע ישראל יש לו לשמוח בשמחת ה' אשר שש ושמח בדירתו בתחתונים שהם בחינת עשיה גשמיית ממש. וזהו שכתוב "בעושיו" לשון רבים שהוא [[עולם הזה]] הגשמי המלא [[קליפות]] ו[[סטרא אחרא]] שנקרא רשות הרבים וטורי דפרודא ואתהפכן לנהורא ונעשים רשות היחיד ליחודו ית' באמונה זו}}. {{לט מלאכות}} {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:שבת]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:לט מלאכות
(
עריכה
)
תבנית:ציטוטון
(
עריכה
)
תבנית:שורה אחת
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף משתמש
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
תרומות המשתמש
יומנים
צפייה בהרשאות המשתמש
דפים מיוחדים
מידע על הדף