עריכת הדף "משתמש:שלום/מלאכת בונה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
'''מלאכת בונה''' היא אדם העושה כל שהוא מבנין המחובר לקרקע (אין בנין וסתירה בכלים, אבל בבנין גמור יש אופנים שיש גם בנין בכלים).
'''מלאכת בונה''' היא אדם העושה כל שהוא מבנין המחובר לקרקע (אין בנין וסתירה בכלים, אבל בבנין גמור יש אופנים שיש גם בנין בכלים).
==שיעורה==
==גדרה==
גם כאשר אדם בונה כל שהוא, למשל שיש לו חור זעיר בקיר וסותם אותו, חייב, משום שגם במשכן כאשר נפלה [[תולעת]] לתוך קרש היו נוהגים לסותמה על ידי שהתיכו לתוכה מתכת בשם "אבר"{{הערה|שבת קב, ב.}}.
שונה היא מלאכת בונה מכל המלאכות, שגם כאשר אדם עושה פעולה זעירה למשל אדם שיש לו חור זעיר בקיר וסותם אותו, חייב הוא, משום שגם במשכן כאשר נפלה תולעת לתוך קרש היו נוהגים לסותמה על ידי שהתיכו לתוכה מתכת בשם "אבר".{{הערה|צמח צדק על מסכת שבת תחי' פרק יב}}.
==להלכה==
==להלכה==
וכך נפסק ב[[שו"ע אדמו"ר הזקן]]{{הערה|סימן שיד סעיף ב' - ג}}: התוקע יתד בכותל לתלות בו כלים וכיוצא בזה חייב משום בונה, ואפילו לא תקע היתד אלא שקדח חור בכותל לתקוע בו יתד חייב משום בונה על נקב זה, הואיל ונקב זה הוא מועיל לבנין דהיינו לתקיעת היתד, וכן העושה נקב בקרקע הבית כדי שיצאו המים חייב משום בונה, אבל העושה נקב בדבר תלוש אינו חייב אלא אם כן הנקב עשוי להכניס ולהוציא בו, כגון נקב שבלול של תרנגולים שאינו מחובר לקרקע שהוא עשוי להכניס האורה ולהוציא ההבל, שנקב זה הוא פתח גמור וחייבים על עשייתו משום תיקון כלי שהיא תולדת מכה בפטיש, כמו שכתב בסי' ש"ב, ובין שעשה הנקב בעץ בין במתכת בין בכלים חייב עליו משום מכה בפטיש אם הוא עשוי להכניס ולהוציא: וגזרו חכמים על כל נקב אפילו עשוי להוציא בלבד או להכניס בלבד שמא יבא לעשות נקב שחייבים עליו".
וכך נפסק ב[[שו"ע אדה"ז]]{{הערה|סימן שיד סעיף ב' - ג}}: התוקע יתד בכותל לתלות בו כלים וכיוצא בזה חייב משום בונה, ואפילו לא תקע היתד אלא שקדח חור בכותל לתקוע בו יתד חייב משום בונה על נקב זה, הואיל ונקב זה הוא מועיל לבנין דהיינו לתקיעת היתד, וכן העושה נקב בקרקע הבית כדי שיצאו המים חייב משום בונה, אבל העושה נקב בדבר תלוש אינו חייב אלא אם כן הנקב עשוי להכניס ולהוציא בו, כגון נקב שבלול של תרנגולים שאינו מחובר לקרקע שהוא עשוי להכניס האורה ולהוציא ההבל, שנקב זה הוא פתח גמור וחייבים על עשייתו משום תיקון כלי שהיא תולדת מכה בפטיש, כמ"ש בסי' ש"ב, ובין שעשה הנקב בעץ בין במתכת בין בכלים חייב עליו משום מכה בפטיש אם הוא עשוי להכניס ולהוציא: וגזרו חכמים על כל נקב אפילו עשוי להוציא בלבד או להכניס בלבד שמא יבא לעשות נקב שחייבים עליו".
 
{{הערות שוליים|}}
{{לט מלאכות}}
{{לט מלאכות|}}[[קטגוריה:מלאכות שבת]]
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:מלאכות שבת]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)