עריכת הדף "משתמש:קודש לנשיא הדור/אריה לייב גינצבורג"

הרב אריה-לייב (ב"ר אשר) גינזבורג מגדולי חכמי פולין (תנ"ה – תקמ"ה), הצטיין בשיעוריו העמוקים והחריפים בדרך הפלפול, ונודע בעולם בספרו 'שאגת אריה', שבו 108 תשובות בדיני 'אורח חיים' ("אשר בספרו 'שאגת אריה' הראה את עושר כבוד חכמתו ובקיאותו להפליא", כתב החיד"א בספרו 'שם הגדולים'). אם כי גם ספריו האחרים, 'טורי אבן' (על מסכתות ראש השנה, חגיגה ומגילה) ו'גבורות ארי' (על מסכתות תענית יומא ומכות) הם נכסי צאן ברזל בארון הספרים היהודי.
==מויקיקליפע==
{{אישיות רבנית
| שם = רבי אריה לייב גינצבורג
| שם בשפת המקור = 
| תמונה = 
| כיתוב = 
| כינוי = השאגת אריה
| תאריך לידה = [[1695]]
| מקום לידה = {{דגל|האיחוד הפולני-ליטאי}} [[פינסק]], [[האיחוד הפולני-ליטאי]]
| תאריך פטירה = [[1785]]
| מקום פטירה = {{דגל|ממלכת צרפת}} [[מץ]], [[ממלכת צרפת]]
| סיבת המוות = 
| מקום קבורה =  
| מדינה = 
| תאריך לידה עברי = [[תנ"ה]]
| תאריך פטירה עברי = [[ט"ו בתמוז]] [[ה'תקמ"ה]]
| מקום פעילות = 
| תקופת פעילות = 
| השתייכות = 
| תחומי עיסוק =  
| תפקידים נוספים = 
| רבותיו = 
| תלמידיו = רבי [[חיים מוולוז'ין]], רבי [[אהרן ורמיש]], רבי [[רפאל זיסקינד]]
| בני דורו = 
| חיבוריו = *'''שאגת אריה'''
*'''טורי אבן'''
*'''גבורות ארי'''
| בן זוג = 
| בת זוג = 
| צאצאים = 
| פרסים והוקרה = 
| חתימה = 
}}
רבי '''אריה לייב בר אשר גינצבורג'''{{הערה|1=מקובל להניח ששם משפחתו היה גינצבורג. אולם, חוקר היוחסין הרב דובעריש וועבער, מראה כי מדובר בטעות שהשתרבבה כתוצאה מחוסר הבנה של דוד מגיד בספרו "לתולדות משפחת גינצבורג". ראה במאמרו של הרב וועבער "[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58218&st=&pgnum=351 נוספות לתולדות קהילת מיץ]", '''[[ירושתנו]]''' ג (תשס"ט), עמ' שנד–שנו.}} (מכונה '''השאגת אריה''' או "הטורי אבן" על שם ספריו; [[תנ"ה]] - [[ט"ו בתמוז]] [[תקמ"ה]], [[1695]]–[[1785]]) היה [[רב]], [[פרשנות התלמוד הבבלי|פרשן תלמוד]] ו[[פוסק]] מהבולטים שב[[אחרונים]]. התפרסם במיוחד בגין חיבוריו "שאגת אריה", ו"טורי אבן".

==קורות חייו==
נולד לרבי אשר בהיותו [[מרא דאתרא|רב]] העיר [[פינסק]]. סבו היה רבי לייב "בעל התוספות"{{הערה|כונה כך על שם חריפותו ולמדנותו.}}. ועוד בצעירותו נודע כ[[עילוי (לימוד)|עילוי]]. כשעבר אביו לכהן כרבה של [[מינסק]], סייע לו בענייני העיר ואף ייסד שם ישיבה מפורסמת, בה לימד על דרך ה[[פלפול]] והחילוקים. בשנת [[1745]] לערך עבר ל[[וולוז'ין]] ושם ייסד ישיבה לתלמידים נבחרים. החל משנת [[1765]] ועד סוף ימיו שימש כרב, [[אב"ד]] וראש ישיבה ב[[מץ|מֵץ]] (בצפון [[צרפת]]). מסופר שרבנות מץ הוצעה לו בגיל שבעים, ובני העיר חששו לקבל רב מבוגר כל כך, ור' אריה לייב הבטיח להם שהוא יכהן בעירם שנים רבות, ואכן נפטר שם לאחר כעשרים שנות רבנות בהיותו כבן תשעים.

רוב ימיו היה [[עני]]. מסופר שהרב אריה לייב סיים אלף פעמים את ה[[תלמוד בבלי|ש"ס]]. בחצרות חסידיים התייחסו לסיפור זה כעידוד ללימוד, או כהשוואה ללימוד עמוק ואיטי יותר{{הערה|1=הרב [[אליעזר שלמה שיק]] בספרו: [books.google.co.il/books?id=joQ2dE6tVEYC&pg=PT43 שיחות מוהרא"ש] מבקש מהלומדים לשאוף לכך, ובאתר של הרב [[יצחק גינצבורג]] מספר [www.malchuty.org/2011-01-20-01-37-36/-q/939-q-q-q-q-.html על השוואת אלף הפעמים של השאגת אריה, עם שש עשרה הפעמים של אדמור הזקן]}}. ר' אריה לייב היה מחמיר על עצמו ב[[איסור חדש]] בחוץ לארץ, כלומר לא לאכול תבואה שהשרישה לאחר [[ט"ז בניסן]] (וב[[חוץ לארץ]] עד [[י"ז בניסן]]) בשנה שלאחריה, וכפי שהוא מברר בארוכה בקונטרס מיוחד הנדפס בסוף ספרו שאגת אריה. מבחינה מציאותית רוב התבואה באירופה היא במצב הזה והעולם נהג להקל. אפיזודה ידועה עליו מספרת שבשנות עוניו מרבה היה לערוך "גלות", ובהיותו נודד מעיר לעיר, היה נושא עמו שק ובו גריסים וסיר משלו, ובכל מקום בו היה מתארח היה מבקש לבשל עבורו את הגריסים שלו בסיר שלו, היות שאינו יכול לאכול כלום בגלל בעיית ה"חדש".

רבי אריה לייב היה ידוע בחריפותו העצומה, בעוז הגיונו ובגאונותו. עם זאת, היה מהמתנגדים הגדולים לדרך ה[[פלפול]] שרווחה באותה תקופה, ובדומה ל[[הגר"א|גר"א]], שפעל אחריו, חתר לפרשנות ופסיקה על פי פשוטם של המקורות. מאידך, בישיבתו ב[[מינסק]] לימד על דרך הפלפול והחילוקים ואף נאלץ לעזוב בשל מחלוקת עם רב העיר, ר' [[יחיאל היילפרין (רב)|יחיאל היילפרין]] בעל ה"[[סדר הדורות]]", שדגל בלימוד על דרך הפשט והבקיאות. לא הכניס לתוך ספריו את הפלפולים שנאמרו בישיבה לחידוד התלמידים, עליהם אמר "כי את הכל ישא הרוח, אין זה אלא הבל ורעות רוח"{{הערה|שם=שרי|שרי המאה, ח"א, פ"ו}}.
דן בש"ס ובראשונים מדעתו, בלי להיזקק לפרשנותם של ראשונים ואחרונים.
לא היסס להתנגד, לעיתים בחריפות, לעמדות מנוגדות, ואף במקום שנהגו הכל להחמיר הוא לא היסס לפסוק לבדו להקל, אם היה ברור לו שהדבר מותר.

תקיפותו הרבה גרמה לו צרות קשות, שכן פעמים רבות היה בחילוקי דעות קשים עם פרנסי העיר עקב פסיקותיו.

רבי אריה לייב נפטר ב[[ט"ו בתמוז]] [[ה'תקמ"ה]] בעיר [[מץ]] שב[[צרפת]], ונקבר בבית הקברות היהודי בעיר.

==חיבוריו==
[[קובץ:Gvurot ari.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיבורו - גבורות ארי על [[מסכת תענית]], מהדורה ראשונה, [[וילנא]], [[1862]]]]
התפרסם בייחוד בגלל ספרו '''שאגת אריה''', שנדפס בשנת [[תקט"ז]] ב[[פרנקפורט על האודר]]. ספר זה ערוך בצורה של [[שאלות ותשובות]] אם כי השאלות הנידונות שם אינן שאלות שנשאל אלא שאלות הלכתיות שחקר וערך אותן כשאלות ותשובות. ה"שאגת אריה" נדפס בהתחלה עם ריבוי של ראשי תבות דבר שהקשה על לימודו, יש הסוברים שהירבה בראשי תבות על מנת לחסוך בדפים בגלל עוניו. ספר זה מתייחס בעיקר לשאלות הנוגעות להלכות מ[[אורח חיים]]. חלק מספריו הוציא רבי ישראל מאיר הכהן מראדין "החפץ חיים" לאור.

בין ספריו האחרים:
* '''טורי אבן''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]], [[מסכת חגיגה|חגיגה]] ו[[מסכת מגילה|מגילה]]
* '''גבורות ארי''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת תענית|תענית]], [[מסכת יומא|יומא]] ו[[מסכת מכות|מכות]]

== תלמידיו ==
* רבי [[חיים מוולוז'ין]], תלמידו המובהק של [[הגר"א]], למד בישיבתו תקופה מסוימת
* רבי [[אהרן ורמיש]] ({{צר|Aaron Worms|Aaron Worms}}), רב ואב"ד בעיר מיץ, מח"ס "מאורי אור"{{הערה|קובץ "בית ועד לחכמים", [[מונרו (ניו יורק)|מונרו]], תשס"ט}}
* אחיינו, הרב [[רפאל זיסקינד]], רב קהילות [[אה"ו]]

==לקריאה נוספת==
* [[י"מ תא-שמע]], "הגר"א ובעל 'שאגת אריה', ה'[[פני יהושע]]' וספר 'ציון לנפש חיה': לתולדותיהם של הזרמים החדשים בספרות הרבנית ערב תנועת ההשכלה", '''[[סידרא]]''' טו (תשנ"ט), עמ' 181–191.

==קישורים חיצוניים==
* 'ר' אריה־לייב ב"ר אשר (בעל „שאגת אריה”)', בתוך: [[דב ליפץ]] (מרכז המערכת), [[נתן גורן]] [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: [[עם הספר (הוצאת ספרים)|עם הספר]], תשכ"ז, עמ' 31 ({{ספרי יזכור||ליטא|2866}}, תמונה 1229).
* {{אנצ דעת|1855}}
* {{אוצר החכמה|[[דוד הלחמי]]|רבי אריה ליב ברבי אשר אב"ד מיץ (בעל „שאגת אריה”)|156808|ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח|עמוד=167}}
* [shagasaryeh.blogspot.com שאגת אריה - חייו ומשפחתו]
**[shagasaryeh.blogspot.com/2015/02/great-article.html עיונים בתולדות השאגת אריה]
* [www.mytzadik.com/tzadik.aspx?id=631 ה"שאגת אריה" באתר MyTzadik]
;ספריו
* {{HebrewBooks||שו"ת '''שאגת אריה'''|1832|מהדורת וורשא, תרכ"ט}}
* {{HebrewBooks||'''גבורות ארי''' על המסכתות תענית, יומא ומכות|14011}}
* {{HebrewBooks||'''טורי אבן''' על המסכתות ראש השנה, מגילה וחגיגה|14028}}. באתר [[s:טורי_אבן|ויקיטקסט]]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{אחרונים}}

{{מיון רגיל:גינצבורג, אריה לייב}}