עריכת הדף "משתמש:מוישי כהן/בלע המוות לנצח"

{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}
'''בלע המוות לנצח''' הוא שמו ([[דיבור המתחיל]]) של ה[[מאמר חסידות]] אותו אמר [[הרבי]] ביום שלישי [[פרשת דברים]]  [[ה' מנחם אב]] [[תשכ"ה]]. יום סיום אמירת קדיש אחרי [[חנה שניאורסון|הרבנית הצדקנית מרת חנה]] ע"ה אמו של – יבדלח"ט – [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]. המאמר [[מוגה|הוגה]] על יד הרבי ויצא לאור לקראת [[פרשת ויקהל פקודי]] [[תשמ"ח]].

המאמר עוסק בכללותו בביאור ענין [[תחיית המתים|ביטול המוות]] [[לעתיד לבוא]]. המאמר מיוסד בכללותו על מאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] - בלע המוות לנצח - [[תרכ"ח]].

==תוכן המאמר==
המאמר מיוסד בעיקר על הפסוק {{ציטוט|"בלע המות לנצח ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל־פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל־הארץ כי ה' דבר"|מקור=(ישעיהו פרק כה פסוק ח)}}

'''פרק הראשון:''' הרבי מביא את אדמו"ר המהר"ש שאומר במאמרו שלעתיד לבוא לא יהיה ענין של מיתה כי אז יתקיים הענין של "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ". מסביר [[אדמו"ר הזקן]] שעכשיו קיים ענין של מיתה היות וב[[חטא עץ הדעת]] נעשה תערובת של רע וטוב, לכן אם אדם הראשון יחיה חיים נצחיים אז גם הרע שבו יהיה נצחי, לכן נוצרה מציאות של מיתה בשביל שהרע לא יהיה נצחי. הרבי מוסיף ואומר שענין המיתה נוצר מהחטא עצמו כי החיות זה בקדושה והמות זה מהטומאה, והיות ומזה נוצר מוות רוחני, אז לכן נשתלשל מזה גם בגשמיות - מוות גשמי
{{ש}}'''פרק השני:''' הרבי מסביר שלעתיד לבוא יתבטל הרע, כי אז יהיה גילוי אור אלוקי נעלה, עוד יותר נעלה מהגילוי שהיה בימי שלמה שעם היות שנתבטלו לפניו, עדיין לא היה זה ביטול גמור [על דרך מלכת שבא, שלמרות שהתבטלה לשלמה, עדיין היא נשארה מלכה].
{{ש}}'''פרק השלישי:'''