עריכת הדף "משתמש:מה עם ההתגלות?/יתרו"

'''יתרו''' היה כהן מדין, אביו של צפורה אשת [[משה רבינו]]. אחת מן [[פרשות התורה]] נקראת על שמו.

== תקופת מצרים ומדיין ==
יתרו היה מיועציו של [[פרעה]] ובשל אי נכונותו לקבל את [[גלות מצרים|גזירותיו]] ברח למדין, שם נתמנה לכהן מדין. לפירוש אחד הכוונה שהיה השר של מדין{{הערה|מכילתא ריש פרשת יתרו רש"י ויגש כז, מד. שמות ב, טז}}. ולפירוש השני הכוונה לכהן לעבודה זרה{{הערה|שמות רבה פרשה א' לב. מכילתא שם}}. 

חז"ל אומרים שיתרו הכיר את כל סוגי העבודה זרה שבעולם{{הערה|מכילתא, מכילתא דרשב"י מדרש לקח טוב ועוד על הפסוק. דברים רבה פ"א, ה. קהלת רבה פרשה יג, א. ועוד}}. הרבי מסביר שהכוונה ב"כל עבודה זרה שבעולם" היא גם לכל הדרגות שב[[סדר ההשתלשלות]] אותם ידע יתרו(שהרי תחילת העבודה זרה היא החשבת הממוצעים המשפיעים שפע לעולם וכיבודם{{הערה|[[רמב"ם]] בתחילת הלכות עבודה זרה. וראה דרך מצוותיך מצוות מילה (ו, ב) מצות אחדות ה' (ס, ב) ועוד}} ושלילת טעות זו צריכה להיות אף בכל הדרגות שבסדר ההשתלשלות).  אמנם, ידיעת יתרו בדרגות אלו הסתכמה בתקופה זו רק בכפי שנעשו מציאות נפרדת (על ידי ה[[צמצום]]) ולא הכיר ב[[אחדות השם|יחודם]] בבורא יתברך (כהן מדין - מלשון מדון ופירוד. ומזה נשתלשל כהן מדין כפשוטו - שהכיר בכל העבודה זרה). יתרו אף היה בקי גדול ב[[חכמות חיצוניות]] בכלל.

כ? שנים לאחר בריחתו, הגיע [[משה רבינו]] למדין (במסגרת בריחתו מפרעה עקב חששו לחייו) שם מצא מקלט בביתו של יתרו, ונשא את ביתו ציפורה לאשה. מאורעות אלו מתוארים בתורה בפרשת שמות.

== תקופת המדבר ו? ==
סמוך ל[[יציאת מצרים]] מעט קודם מתן תורה, הגיע יתרו ביחד עם אשת משה ובניו אל המדבר, זאת - לפי רש"י - עקב שמועתו אודות קריאת ים סוף ומלחמת עמלק. 

''להביא לקו"ש חי"א''.

לאחר בואו וקבלתו בכבוד גדול, סיפר לו משה על דבר הניסים שעשה הקב"ה לבני ישראל ואז אמר יתרו: {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שמות יח, יא|תוכן=עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְהוָ-ה מִכָּל הָאֱ-לֹהִים}}.

על פי פשט, כוונתו היתה לומר שהקב"ה גדול מכל האלוקים אחרים (אותם הכיר יתרו ביודעו כל עבודה זרה שבעולם) שאינם אלא הבל וריק. אמנם, הרבי מסביר (בהתאם לפירושו הנזכר לעיל של הרבי ב"כל עבודה זרה שבעולם" שידע יתרו) שכוונתו היתה גם לומר שהגיע לידיעה והרגשה בגדולת ה' שלמעלה מכל הדרגות של סדר ההשתלשלות (הפלאת העצמות) אותם ידע קודם לכן{{הערה|ספר המאמרים מלוקט חלק ג' עמוד ס' ואילך}}.

ב[[זהר]]{{הערה|חלק ב' פרשת יתרו סז, ב}} מבואר שעל ידי הודאתו של יתרו בגדולת ה' נסללה הדרך למתן תורה. ומוסבר בחסידות{{הערה|אוה"ת ריש פרשת יתרו. מאמר [[דיבור המתחיל]] וישמע יתרו [[תרמ"ז]] (ספר המאמרים תרמ"ז עמוד עב ואילך) ותרע"ה ([[המשך תער"ב]] חלק ב' עמוד תתסא ואילך). דיבור המתחיל ויאמר משה [[ה'תש"ט]] פ"ו (ספר המאמרים תש"ט סוף עמוד 56 ואילך)}} שהטעם לכך הוא הואיל ועל ידי [[בירור הניצוצות|בירור]] החכמות החיצוניות (בהם היה יתרו בקי) והפיכתם לקדושה, נעשה יתרון והוספה ב[[חכמה|חכמת הקדושה]]. מהות ההוספה שנעשתה על ידי הודאת יתרו היא שהתורה מצד עצמה הינה [[המשכה מלמעלה]] בלבד שאינה שייכת לעבודת האדם, ועל ידי שנתינת התורה היתה בכח הודאת יתרו - נמשך בתורה ה[[עצמות]] שלמעלה מגדר מעלה ומטה, ועל ידי זה ניתן הכח לחדש בתורה{{הערה|ספר המאמרים מלוקט חלק ג' עמוד ס' ואילך}}.

== שמותיו ==
''א. השמות הנוספים וכו'. ב. למה נקרא שמו יתרו וכו' וע"פ חסידות''.