עריכת הדף "משתמש:להתראות/מסעות בני ישראל"

{{בעבודה מתמשכת}}

==מהות המסעות==
שבירת הקליפות, מדבר מקום הקליפות אשר לא ישב אדם שם, העננים השמידו כל נחש שרף ועקרב{{הערה|לקוטי תורה פרשת מסעי פח, ג. אור התורה במדבר חלק ד' פרשת מסעי אשנט.}}.

גפן ממצרים תסיע, מכונה בשם גפן כי בני ישראל היו בבחינת העלם, ורק על ידי המסעות התגלתה הפנימיות שלהם, כמו היין שיוצא מהגפן{{הערה|תורת חיים בראשית חלק ב' פרשת ויחי תקס"ד, רלו, ג.}}.

המסע היה יכול להיות דווקא על ידי הנתינה כח מלמעלה{{הערה|וזה פירוש הפסוק "אלה מסעי בני ישראל" מלמטה למעלה, נעשה דווקא על ידי "אלה מוצאיהם למסעיהם", ההמשכה מה'מוצא' של נשמות ישראל, המשך תער"ב חלק ראשון פרשת מסעי תרע"ג עמוד שלא.}}.

ההוראה מכך שהתורה האריכה כל כך במסעות היא שכך גם בכל דור ודור עיקר עבודת האדם היא 'לצאת ממצרים'{{הערה|ספר המאמרים תרצ"ב, ליל ב' דחג השבועות עמוד שעז.}}.

הסיבה שנקראים דווקא 'מסעות' ולא בשם 'הליכה', היא מכיון שהליכה מורה על עליה בסדר והדרגה, לעומת נסיעה שהיא העתקה ממקום אחד למקום אחר לגמרי{{הערה|שיחת שבת פרשת מטות-מסעי מברכים החודש מנחם אב תשי"ג.}}.

===מספר המסעות===
מספר המסעות - 42 דווקא. היה יכול להיות בי"א יום, אבל לא היה חודר.
כנגד שם מ"ב, שמכוון כנגד הסרפים להם יש שש כנפיים המוכפלים בשבע המידות, ועל ידי ההליכה במדבר דווקא יכולים לקבל את שם מ"ב{{הערה|תורת שמואל תרכ"ט עמוד שפה.}}.

למרות שכבר במסע הראשון יצאו, כל המסעות הם כעין מסע אחד ונקראים בשם "אשר יצאו מארץ מצרים".


==בכללות הדורות==
בכללות הדורות, אנו נמצאים כבר לאחר סיום 'מ"ב המסעות' ונמצאים במסע האחרון 'על ירדן ירחו', על גבולה של הכניסה הסופית והשלימה ל'ארץ ישראל' ברוחניות, כאשר גם שם המסע האחרון רומז על הקשר לגאולה, כיון שה[[נוטריקון]] של 'ירדן ירחו' הוא 'מורח ודאין', שנאמר על מלך המשיח שידון באמצעות חוש הריח{{הערה|שיחת שבת פרשת מטות מסעי ה'תנש"א.}}.

==לקריאה נוספת==
*'''מסעות בני ישראל''', שבועון בית משיח כ"ה תמוז תש"פ עמוד 8

{{הערות שוליים}}