עריכת הדף "משתמש:לאמטערנעצ'יק/רמי בר חמא"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
|חיבוריו= | |חיבוריו= | ||
}} | }} | ||
| − | '''רמי בר חמא''' היה [[אמוראים|אמורא]] מבבל שחי בדור הרביעי. למד אצל [[רב חסדא]], ובר הפלוגתא שם היה [[רבא]]. כך מוצאים בגמרא דברים שמסר בשם [[רב ששת]]{{הערה|אודות דברי תורתו של רב ששת אמר רמי בר חמא "כמה מעליא האי שמעתא" (כמה מעולה דבר זה); :שבועות מה ב מסכת שבועות, דף מ"ה, ב'.}}, ובשם [[רב נחמן]] ו[[רבי יצחק]]{{הערה|גיטין לט ב מסכת גיטין, דף ל"ט, ב'; :יבמות לט ב מסכת יבמות, דף ל"ט, ב'.}}. | + | '''רמי בר חמא''' היה [[אמוראים|אמורא]] מבבל שחי בדור הרביעי. למד אצל [[רב חסדא]], ובר הפלוגתא שם היה [[רבא]]. כך מוצאים בגמרא דברים שמסר בשם [[רב ששת]]{{הערה|אודות דברי תורתו של רב ששת אמר רמי בר חמא "כמה מעליא האי שמעתא" (כמה מעולה דבר זה); S:שבועות מה ב|מסכת שבועות, דף מ"ה, ב'.}}, ובשם [[רב נחמן]] ו[[רבי יצחק]]{{הערה|S:גיטין לט ב|מסכת גיטין, דף ל"ט, ב'; S:יבמות לט ב|מסכת יבמות, דף ל"ט, ב'.}}. |
| − | רמי בר חמא נחשב ל"עוקר הרים", ועל כל שאלה שנשאל היה עונה על פי ההיגיון ("מסברה"), ולא בהסתמך על מקורות קודמים לו ("מברייתא"), בשונה מ[[רב ששת]] שהיה עונה תמיד בהסתמך על המקורות הקודמים לו{{הערה|:עירובין צ א מסכת עירובין, דף צ', א'.}}. הלך מחשבה זה של רמי בר חמא גרם לתלמידו [[רב יצחק בריה דרב יהודה]] לנטוש את הלימודים אצלו, ולעבור ללמוד אצל רב ששת{{הערה|זבחים צו ב מסכת זבחים, דף צ"ו, ב'.}}. | + | רמי בר חמא נחשב ל"עוקר הרים", ועל כל שאלה שנשאל היה עונה על פי ההיגיון ("מסברה"), ולא בהסתמך על מקורות קודמים לו ("מברייתא"), בשונה מ[[רב ששת]] שהיה עונה תמיד בהסתמך על המקורות הקודמים לו{{הערה|S:עירובין צ א|מסכת עירובין, דף צ', א'.}}. הלך מחשבה זה של רמי בר חמא גרם לתלמידו [[רב יצחק בריה דרב יהודה]] לנטוש את הלימודים אצלו, ולעבור ללמוד אצל רב ששת{{הערה|S:זבחים צו ב|מסכת זבחים, דף צ"ו, ב'].}}. |
==אחיו, וחותנו רב חסדא== | ==אחיו, וחותנו רב חסדא== | ||
| − | רמי בר חמא היה אחיו של [[רב עוקבא בר חמא]], והם נישאו לשתי אחיות - הבנות של רב חסדא, רבו של רמי בר חמא. אודות כך מסופר בתלמוד כי רמי בר חמא וחברו, רבא, ישבו לפני רבם רב חסדא שהחזיק את בתו הקטנה, ורב חסדא שאל אותה למי מהם היא רוצה להינשא, והיא ענתה "עם שניהם". לימים נישאה לרמי בר חמא, וכאשר הוא נפטר, נישאה לרבא.{{הערה|:בבא בתרא יב ב מסכת בבא בתרא, דף י"ב, ב'.}} | + | רמי בר חמא היה אחיו של [[רב עוקבא בר חמא]], והם נישאו לשתי אחיות - הבנות של רב חסדא, רבו של רמי בר חמא. אודות כך מסופר בתלמוד כי רמי בר חמא וחברו, רבא, ישבו לפני רבם רב חסדא שהחזיק את בתו הקטנה, ורב חסדא שאל אותה למי מהם היא רוצה להינשא, והיא ענתה "עם שניהם". לימים נישאה לרמי בר חמא, וכאשר הוא נפטר, נישאה לרבא.{{הערה|S:בבא בתרא יב ב|מסכת בבא בתרא, דף י"ב, ב'.}} |
רב חסדא, חותנו של רמי בר חמא העריכו ביותר, ואף התבטא כי בעקבות חתניו שהיו גדולי הדור, הוא מעדיף שיהיו לו בנות מאשר בנים{{הערה|תוספות בבא בתרא קמא א.}}. | רב חסדא, חותנו של רמי בר חמא העריכו ביותר, ואף התבטא כי בעקבות חתניו שהיו גדולי הדור, הוא מעדיף שיהיו לו בנות מאשר בנים{{הערה|תוספות בבא בתרא קמא א.}}. | ||
| − | רבא ורמי בר חמא, היו לומדים רבות יחדיו, ובגמרא מוזכרים עשרות דיונים משותפים שלהם. מסופר, כי כשהיו עומדים מלפני רב חסדא אחרי שלימד אותם, היו חוזרים יחד מה ששמעו מפיו של רב חסדא: דבר פלוני אסור, דבר פלוני מותר, ולאחר מכן היו חוזרים ומעיינים בהלכה, והאם יש להקשות עליהם{{הערה|1=רש"י: "מה טעמו של דבר, ואם יש להשיב [=להקשות] כלום". סוכה כט א (לפי גרסת מסורת הש"ס).}}. למרות שרמי בר חמא היה תלמידו המובהק וחתנו של רב חסדא, כאשר רב חסדא שאל אותו הלכה מסוימת, הוא אמר לו כי יאמר לו אותה רק לאחר שישמש אותו בדבר מסוים{{הערה|בבא קמא כ ב.}}, ופרשני התלמוד הסבירו זאת בכך שאין התורה נקנית אלא ביגיעה, בדומה ל[[אבימי]] שבא לפני תלמידו רב חסדא כדי ללמוד את מסכת מנחות אותה שכח ולא קרא לו שיבוא לפניו, מפני הכתוב:{{הערה|מגילה ו ב.}} "יגעת ומצאת-תאמין".{{הערה|מנחות ז א}}, על פי פירוש רש"י.}}. | + | רבא ורמי בר חמא, היו לומדים רבות יחדיו, ובגמרא מוזכרים עשרות דיונים משותפים שלהם. מסופר, כי כשהיו עומדים מלפני רב חסדא אחרי שלימד אותם, היו חוזרים יחד מה ששמעו מפיו של רב חסדא: דבר פלוני אסור, דבר פלוני מותר, ולאחר מכן היו חוזרים ומעיינים בהלכה, והאם יש להקשות עליהם{{הערה|1=רש"י: "מה טעמו של דבר, ואם יש להשיב [=להקשות] כלום". סוכה|כט|א (לפי גרסת מסורת הש"ס).}}. למרות שרמי בר חמא היה תלמידו המובהק וחתנו של רב חסדא, כאשר רב חסדא שאל אותו הלכה מסוימת, הוא אמר לו כי יאמר לו אותה רק לאחר שישמש אותו בדבר מסוים{{הערה|בבא קמא|כ|ב.}}, ופרשני התלמוד הסבירו זאת בכך שאין התורה נקנית אלא ביגיעה, בדומה ל[[אבימי]] שבא לפני תלמידו רב חסדא כדי ללמוד את מסכת מנחות אותה שכח ולא קרא לו שיבוא לפניו, מפני הכתוב:{{הערה|מגילה|ו|ב.}} "יגעת ומצאת-תאמין".{{הערה|מנחות|ז|א}}, על פי פירוש רש"י.}}. |
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| − | לפי המובא ב[[מסכת ביצה]]{{הערה|ביצה כט ב.)}} הוא היה חותנו של [[רב אשי]], ולפי היימן זו היא הגרסה הנכונה (למרות שבמסכת חולין{{הערה|חולין קיא א}} מובא אחרת). לפי גרסה זו, אמר עליו רב אשי שהיה "מרא דעובדא", [=מדקדק במעשיו (רש"י)]. | + | לפי המובא ב[[מסכת ביצה]]{{(הערה||ביצה|כט|ב.)}} הוא היה חותנו של [[רב אשי]], ולפי היימן זו היא הגרסה הנכונה (למרות שבמסכת חולין{{הערה|חולין|קיא|א}} מובא אחרת). לפי גרסה זו, אמר עליו רב אשי שהיה "מרא דעובדא", [=מדקדק במעשיו (רש"י)]. |
| − | נכדו של רמי בר חמא, בן בתו, היה האמורא [[אמימר]].{{הערה|כתובות כא ב מסכת כתובות, דף כ"א, ב'.}}. | + | נכדו של רמי בר חמא, בן בתו, היה האמורא [[אמימר]].{{הערה|:כתובות כא ב|מסכת כתובות, דף כ"א, ב'.}}. |
| − | בגמרא מסופר כי אמו כתבה לו להוריש לו את נכסיה בשעת בוקר, אך באותו היום בשעת ערב כתבה כנ"ל לבנה / אחיו מר עוקבא, הלך רמי לרב ששת ופסק לטובתו, הלך אחיו מר עוקבא לרב נחמן ופסק לטובת מר עוקבא. התפתח ביניהם ויכוח אך לבסוף הוכרע כרב נחמן.{{הערה|כתובות צה ב מסכת כתובות, דף צ"ד, ב'.}}. | + | בגמרא מסופר כי אמו כתבה לו להוריש לו את נכסיה בשעת בוקר, אך באותו היום בשעת ערב כתבה כנ"ל לבנה / אחיו מר עוקבא, הלך רמי לרב ששת ופסק לטובתו, הלך אחיו מר עוקבא לרב נחמן ופסק לטובת מר עוקבא. התפתח ביניהם ויכוח אך לבסוף הוכרע כרב נחמן.{{הערה|:כתובות צה ב|מסכת כתובות, דף צ"ד, ב'.}}. |
== התייחסות רבותינו נשיאנו == | == התייחסות רבותינו נשיאנו == | ||
