עריכת הדף "משתמש:לאמטערנעצ'יק/פולמוס קריאת התורה בחול המועד סוכות"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
בקריאת התורה של חול-המועד סוכות מעלים לתורה ארבעה אנשים{{הערה| מגילה כא,א}}, וחייבים לקרוא בקרבנות החג{{הערה|מגילה לא,א}}. (בפרשת פינחס{{הערה|במדבר כט, יז-לד}}), כאשר קרבנותיו של כל יום כתובים בשלושה פסוקים בלבד. | בקריאת התורה של חול-המועד סוכות מעלים לתורה ארבעה אנשים{{הערה| מגילה כא,א}}, וחייבים לקרוא בקרבנות החג{{הערה|מגילה לא,א}}. (בפרשת פינחס{{הערה|במדבר כט, יז-לד}}), כאשר קרבנותיו של כל יום כתובים בשלושה פסוקים בלבד. | ||
| שורה 22: | שורה 21: | ||
הרמ"א על אתר לא הגיה מאומה על הדברים הללו. ויש להסתפק בדבר אם נהג כך מפני שהוא מסכים להם, או מפני שסמך על כך שהקורא יבין שהמחלוקת שביניהם תקפה גם לגבי ארץ-ישראל. | הרמ"א על אתר לא הגיה מאומה על הדברים הללו. ויש להסתפק בדבר אם נהג כך מפני שהוא מסכים להם, או מפני שסמך על כך שהקורא יבין שהמחלוקת שביניהם תקפה גם לגבי ארץ-ישראל. | ||
רבו של הבית-יוסף, מהר"י בי- | רבו של הבית-יוסף, מהר"י בי-רב6, כתב שלפי הדעה הזאת (שהביא הרמ"א) שלושת העולים הראשונים אינם חייבים לקרוא בפרשת היום גם בארץ-ישראל, וכן כתב רבינו הצמח-צדק7 בתגובה לדברי הבית-יוסף הללו. ואכן הביא שם8, שבזמן הבית-יוסף, לא נהגו בעיה"ק ירושלים לקרוא כפי דעתו. וכן כתב בביכורי יעקב9, שלדעת הרמ"א "גם בני ארץ-ישראל היה להם לנהוג כן, שיקרא כהן - "וביום השני", לוי – "וביום השלישי", ישראל – "וביום הרביעי", והרביעי – "וביום השני"". | ||
ובהמשך תמה, מדוע האשכנזים שנהגו בחו"ל כדעת הרמ"א, ועלו לארץ-ישראל, אינם ממשיכים לנהוג כדעה זו גם בארץ-ישראל? | ובהמשך תמה, מדוע האשכנזים שנהגו בחו"ל כדעת הרמ"א, ועלו לארץ-ישראל, אינם ממשיכים לנהוג כדעה זו גם בארץ-ישראל?10. | ||
נוסיף ונאמר: | נוסיף ונאמר: | ||
בשלמא על ה'פרושים' תלמידי הגר"א שעלו לאה"ק אין לתמוה שנהגו כהבית-יוסף, שהרי הגר" | בשלמא על ה'פרושים' תלמידי הגר"א שעלו לאה"ק אין לתמוה שנהגו כהבית-יוסף, שהרי הגר"א11 מביא ראיה מן התוספתא12 כדעה זו, ולכן הם נוהגים הן בחנוכה (ראה בסעיף הבא) והן בסוכות כהבית-יוסף; אבל יש לתמוה על החסידים שעלו לאה"ק (עוד בדורות שלפניו) ונהגו כקבוצה עצמאית לכל דבר, מדוע נהגו הם, ושאר האשכנזים כולם מאז ועד היום, ללא יוצא מן הכלל13, הן בחנוכה והן בסוכות כדעת הבית-יוסף?! | ||
ג. | ג. | ||
| שורה 34: | שורה 33: | ||
כשרוצים להבין סוגיא זו, אי-אפשר לדלג על עניין הקריאה בימי חנוכה. | כשרוצים להבין סוגיא זו, אי-אפשר לדלג על עניין הקריאה בימי חנוכה. | ||
במשנה14 אמרו שבחנוכה קוראים בפרשת הנשיאים15. ביום השני של חנוכה (וכל הימים שלאחריו), קוראים בתורה לעולה הראשון עד "מלאה קטורת", לשני – עד "זה קרבן נתנאל בן צוער". בקשר לשלישי, יש שתי דעות16: לפי הבית יוסף – חוזר וקורא את "ביום השני" (כולו), ואילו לפי הרמ"א – ממשיך לקרוא את "ביום השלישי" (כולו), כדי שלא לחזור שוב פסוקים שכבר קראו. | |||
הצמח | הצמח צדק17, כמו גם הגר"א18, אומרים ששתי המחלוקות – אחת הן. | ||
ומעניין לדעת: | ומעניין לדעת: | ||
| שורה 42: | שורה 41: | ||
* שלא כמו בסוכות - לא מוזכר בפוסקים שיש הבדל כלשהו בחנוכה בין ארץ-ישראל לחו"ל. | * שלא כמו בסוכות - לא מוזכר בפוסקים שיש הבדל כלשהו בחנוכה בין ארץ-ישראל לחו"ל. | ||
* כמו בסוכות – למעשה כל הקהילות האשכנזיות באה" | * כמו בסוכות – למעשה כל הקהילות האשכנזיות באה"ק19 נוהגות בחנוכה כדעת הבית-יוסף. | ||
בספר המנהגים-חב"ד, מנהגי | בספר המנהגים-חב"ד, מנהגי חנוכה20, נאמר בנידון: "קריאת התורה – כמו שכתוב בסידור לאוואוט21. בשבת חנוכה קורין רק נשיא אחד, וכן בראש-חודש22". | ||
מכיוון שבדרך-כלל מדובר במנהגנו על חו"ל, אין חידוש בדבר שנהוג כדעת הרמ"א, שהרי כך נוהגים שם כל האשכנזים לקהילותיהם. אולם באה"ק נהגו בעבר, וכן הופיע בלוחות הישנים של כולל-חב"ד (כנראה עד שנת | מכיוון שבדרך-כלל מדובר במנהגנו על חו"ל, אין חידוש בדבר שנהוג כדעת הרמ"א, שהרי כך נוהגים שם כל האשכנזים לקהילותיהם. אולם באה"ק נהגו בעבר, וכן הופיע בלוחות הישנים של כולל-חב"ד (כנראה עד שנת תשי"ז), כמנהג הקבוע אצל כולם, כדעת הבית-יוסף, לקרוא רק את קרבן היום. | ||
לדברי הרב שמעון שי' יעקובוביץ | לדברי הרב שמעון שי' יעקובוביץ מירושלים ת"ו, היה הוא זה שפנה בשעתו למנהל כולל-חב"ד באה"ק, הרב זליג סלונים ז"ל, שהיה אז המוציא והמביא בכל העניינים, והציע לשנות את ההוראה בלוח שלהם, ולכתוב בו כמנהג חו"ל ע"פ הרמ"א, וככתוב בסידור 'תורה אור'. הרב סלונים פנה לרבי, והרבי הסכים על כך (בכתב), וכך נעשה. | ||
לעת-עתה, יש בידינו בנושא זה מכתב מאוחר מזה, מתאריך | לעת-עתה, יש בידינו בנושא זה מכתב מאוחר מזה, מתאריך ח' ניסן תשי"ז23, ובו נאמר: | ||
"קריאת התורה בימי חנוכה – מנהגנו על-פי מה שכתב בשאלות-ותשובות צמח | "קריאת התורה בימי חנוכה – מנהגנו על-פי מה שכתב בשאלות-ותשובות צמח צדק24, הועתק בקונטרס 'ברוך שעשה ניסים'. וכן כתב גם הרב רבי ברוך, שיחיה, נאה25 בלוח כולל חב"ד26, שעברתי עליו. ופליאה: מה גרם לספק בהנהגת חב"ד מפורסמת27." | ||
נמצא שבנושא קריאת-התורה בחנוכה שינו את הכתוב בלוח כולל-חב"ד בהוראת הרבי, נגד מנהג כל קהילות האשכנזים באה"ק, והרבי התפלא מדוע מסתפקים | נמצא שבנושא קריאת-התורה בחנוכה שינו את הכתוב בלוח כולל-חב"ד בהוראת הרבי, נגד מנהג כל קהילות האשכנזים באה"ק, והרבי התפלא מדוע מסתפקים בזה28, וכך נוהגים כל חסידי חב"ד באה"ק מאז במשך כל השנים ללא פקפוק. | ||
לעומת זה, לנושא הקריאה בחול-המועד סוכות היתה התייחסות שונה לחלוטין מצד הרבי. | לעומת זה, לנושא הקריאה בחול-המועד סוכות היתה התייחסות שונה לחלוטין מצד הרבי. | ||
| שורה 68: | שורה 67: | ||
וראה זה פלא: השיחה מוקלטת, אבל איננה רשומה ב'הנחות', לא של אידיש ולא של לה"ק, ואף לא בר"ד (=ראשי-דברים, תקציר שהיה מופיע מיד לאחר אמירת השיחה ע"י התמימים). הרה"ח רי"ל שי' גרונר סיפר, שלאחר השיחה פנה לרבי ואמר לו שלמעשה אין נוהגים כך באה"ק, ולכן הורה לו הרבי למסור למניחי ההנחות (בשתי המערכות) להשמיט עניין זה מרשימת השיחה. | וראה זה פלא: השיחה מוקלטת, אבל איננה רשומה ב'הנחות', לא של אידיש ולא של לה"ק, ואף לא בר"ד (=ראשי-דברים, תקציר שהיה מופיע מיד לאחר אמירת השיחה ע"י התמימים). הרה"ח רי"ל שי' גרונר סיפר, שלאחר השיחה פנה לרבי ואמר לו שלמעשה אין נוהגים כך באה"ק, ולכן הורה לו הרבי למסור למניחי ההנחות (בשתי המערכות) להשמיט עניין זה מרשימת השיחה. | ||
מכאן ואילך יובאו המענות ברקע התכתובת המלאה בין הרב נאה והרבי, שנתקבלה מצאצאיו והופיעה רק בחודש טבת תשס"ו, בקובץ 'פרדס חב"ד' | מכאן ואילך יובאו המענות ברקע התכתובת המלאה בין הרב נאה והרבי, שנתקבלה מצאצאיו והופיעה רק בחודש טבת תשס"ו, בקובץ 'פרדס חב"ד'29. | ||
בהמשך, כתב הרב נאה לרבי ביום כ"ב תמוז תש"נ, והודיע שהוא עומד לשנות בלוח כולל-חב"ד ע"פ השיחה, ורק היה לו ספק בפרטים מסויימים. אך הרבי השיב לו ביום ר"ח מנ"א תש"נ: | בהמשך, כתב הרב נאה לרבי ביום כ"ב תמוז תש"נ, והודיע שהוא עומד לשנות בלוח כולל-חב"ד ע"פ השיחה, ורק היה לו ספק בפרטים מסויימים. אך הרבי השיב לו ביום ר"ח מנ"א תש"נ: | ||
| שורה 84: | שורה 83: | ||
אך הרבי ענה לו (ביום [[ז' אלול]] [[תש"נ]]): "לא ישנה ממה שנדפס כבר". | אך הרבי ענה לו (ביום [[ז' אלול]] [[תש"נ]]): "לא ישנה ממה שנדפס כבר". | ||
6) בחיבורו 'בית יעקב' על הרמב"ם הל' תפילה פי"ג הי"ג (יצא לאור לראשונה מכתב-יד ברמב"ם הוצאת 'פרדס', ת"א תשט"ז). | |||
7) ב'פסקי דינים' שלו, ב'חידושים על הרמב"ם' הנ"ל (עמ' 686). | |||
8) בשם כנסת הגדולה לסי' תרס"ג, משו"ת מהרלב"ח (שהיה אז רבה של ירושלים) סי' מט. | |||
9) לבעל ה'ערוך לנר', בסימן הנ"ל ס"ק ב. | |||
10) ומיישב בדוחק: "ואפשר שרק בחו"ל, שכל יום ספק הוא, דוחין לקרוא דבר חדש, אבל בא"י ש[קריאת היום, כמו "ביום השני"] ודאי הוא - אין דוחין ודאי לקרוא דבר חדש". | |||
חשוב לדעת, שבדיעבד יוצאים ידי חובה (לכל הדעות) בכל אופן. וראה בתהלה לדוד סי' רפב ס"ק מח, ובברכי יוסף סי' תרפ"ד. | |||
11) בביאוריו לשו"ע, בסי' תרס"ג ס"ק ג ובסי' תרפ"ד ס"ק ג. | |||
12) מגילה פ"ג ה"ג. | |||
13) ראה בלוח 'דבר בעתו' בשני החגים הללו. | |||
שמעתי על ביהכ"נ 'אהבת תורה' לעולי מדינת אשכנז בחיפה, שבו (עכ"פ עד קרוב לסוף שנות היו"דים) קראו בחוה"מ סוכות כמו בשיחה, לא מפני הכרעה הלכתית אלא מפני שנשארו בהרגלם מחו"ל (ורק לרביעי קראו בחובת היום). | |||
14) מגילה ל,ב. | |||
15) בפרשת נשא, במדבר פרק ז. | |||
16) טור ושו"ע סי' תרפ"ד ונו"כ. | |||
17) בפסקי-דינים הנ"ל בהערה 7. | |||
18) בביאוריו לסימן תרפ"ד ס"ק ג. | |||
19) מלבד חסידי חב"ד, כדלהלן. | |||
20) עמ' 71. מנהגי חנוכה שם הינם מרשימת הרבי שנדפסה לראשונה בסוף המאמר ד"ה 'ברוך שעשה ניסים'. | |||
21) הכוונה לסידור 'תורה אור' שנערך ונדפס לראשונה ע"י הרה"ג הרה"ח וכו' מוהר"ר אברהם דוד לאוואוט (במהדורות האחרונות – יחד עם ספרו 'שער הכולל' על סידור אדמו"ר הזקן), סב-סבו של הרבי. בסידורי אדמוה"ז הראשונים לא הופיע סדר קריאת התורה, ורק בסידור זה וממנו ואילך הופיע הסדר. | |||
22) וזאת ע"פ שו"ת הצמח צדק (או"ח סי' סח. בעבר נדפסה בשער המילואים ח"א סי' יא), אודות הקריאה למפטיר בשבת חנוכה או לרביעי בראש-חודש שחל בחנוכה, שאין קוראים בקריאות אלו קרבנות של שני ימים (שני-שלישי) כמו שקוראים לדעת הרמ"א בקריאת כל יום רגיל מימי חנוכה, אלא רק קרבנות של אותו היום בלבד, מכיוון שאין בחנוכה דין של "ספיקא דיומא", ומה שקוראים בדרך-כלל קרבנות של שני ימים - זהו רק כדי שלא לחזור ולקרוא שוב פסוקים שקראו כבר, ולכן בקריאות האמורות בשבת וראש-חודש שבחנוכה שמספיקה קריאת אותו היום, אין מוסיפים קריאת יום נוסף (ומביא שכבר בספר מנהגי מהרי"ל -בהוצאת 'מכון ירושלים' עמ' תח - פסק כן בקשר לקריאת ראש-חודש שחל בחנוכה). אך פסיקה זו מקובלת על הכל, והובאה גם במשנה ברורה סי' תרפ"ד ס"ק ו, וגם בשדי-חמד אסיפת דינים מערכת חנוכה אות יא (בהוצאת קה"ת: כרך ו עמ' 2445). וכן משמע מלשון השערי אפרים שער ח סעיפים עד-עה (ובפי' שערי רחמים שם אות מג הביא מהשדי-חמד את דברי הצמח-צדק, אבל לא התייחס לדברי השערי אפרים עצמו), וכן מופיע בלוחות כמו 'דבר בעתו', שאין מחלקים בזה בין א"י וחו"ל. | |||
23) אג"ק כרך טו עמ' כה. כרגיל, הוספנו סימני פיסוק, ופתחנו ראשי-תיבות וקיצורים. | |||
24) כמובא לעיל הערה 22, הצמח-צדק פוסק בפשיטות כדעת הרמ"א וכטעמו, ומתייחס רק לדעה זו. | |||
25) ההדגשה במקור. | |||
26) "ב' דחנוכה קורא לכהן "ביום השני גו', עד "מלאה קטורת". לוי, עד "בן צוער". ישראל, "ביום השלישי גו'". (ועל-דרך-זה כל ימי חנוכה)" – שם בשולי-הגיליון מתוך הלוח. | |||
27) למרות שלא מפורש במכתב שמדובר אודות אה"ק, ברור ששאלה בנדון באה ממקום שלא נהגו כך, דהיינו – ארץ ישראל, כנ"ל שבה כל האשכנזים נוהגים כהבית-יוסף ולא כהרמ"א. וגם הרבי מתכוון לגירסת אה"ק של הלוח, ולא לגירסת חו"ל. | |||
28) והעירו מנושא ברכת שהחיינו בברית-מילה, שהאשכנזים באה"ק נוהגים לברכה כמנהג הספרדים, ואילו חסידי חב"ד נוהגים כהרמ"א שלא לברך, והרבי (אג"ק ח"כ עמ' שט, שערי הלכה ומנהג חלק יו"ד עמ' רעז) מסביר ומוכיח, שהמחלוקת בזה היא בין ספרדים לאשכנזים, ואין לזה שייכות לחילוקים שבין א"י וחו"ל. | |||
29) גיליון 16, עמ' 33-18. | |||
30) ההדגשה שלי. | |||