עריכת הדף "משתמש:ידע חסידי/תולדות אדמו"ר הזקן בקצרה"

[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|ממוזער|אדמו"ר הזקן]]

==תעודת זהות==

'''שם:''' שניאור זלמן.

'''שם משפחה:''' ברוכוביץ.

'''כינוי:''' האדמו"ר הזקן, בעל התניא והשולחן ערוך, ה"אלטע רעבע".

'''תאריך לידה:''' ח"י אלול ה'תק"ה.

'''מקום לידה:''' ליאזנא.

'''שם האב:''' ברוך פויזנר.

'''שם האם:''' רבקה פויזנר.

'''תאריך פטירה:''' כ"ד בטבת תקע"ג.

'''מקום פטירה:''' פיענא (נקבר בהאדיטש).

'''מקום פעילות עיקרי:''' רוסיה ואוקראינה.

'''רבותיו:''' המגיד ממעזריטש.

'''חיבוריו המפורסמים:''' תניא ושולחן ערוך.

'''השתייכותו:''' חסידות חב"ד.

==לידתו==

רבי שניאור זלמן, נולד כבן ראשון לברוך ורבקה פויזנר לאחר עשר שנים בהם שהו ללא ילדים, בזכות ברכתו של הבעל שם טוב. בתאריך י"ח באלול שנת ה'תק"ה.

==ילדותו==

שחגגו לשניאור זלמן הצעיר 3 שנים נסע עם הוריו ודודתו לבעל שם טוב בשביל לזכותו בגזירת שערות בטקס ה"חלקה".

בגיל חמש (!) התקבל שניאור זלמן לחבר ב"חברה קדישא".

בגיל שמונה כבר היה בקיא בסידור "שער השמים" של השל"ה, והתנהג לפי הנהגותיו של השל"ה.

כמו כן, כתב פירוש על התורה שכלל את פירושיהם של רש"י, האבן עזרא והרמב"ן. רק לאחר שהתגלו אליו בחלום שלוש פעמים ותבעו אותו לדין על ששינה את פירושיהם, קם ושרף את פירושיו. וברכו אותו.

בגיל 11 החל בעסקנות כללית, ובגיל 13 (תקי"ח), הוכתר בתארים: גאון ורב תנא ופליג. בגיל 18 סיים ללמוד את התלמוד עם נושאי כליו ואת ספרי הראשונים והאחרונים.

במשך כמה שנים מילדותו למד אצל רבי [[יששכר בער]], ב[[ליובאוויטש]] - בירת [[חב"ד]] בשנים במאוחרות יותר.

==כתלמיד של המגיד ממעזריטש==

למרות שלא נפגש עם [[הבעל שם טוב]], למעט פעם אחת, בעת ה"חלקה", התבטא על [[הבעל שם טוב]] שהוא "סבא"  מורו של מורו - [[המגיד ממעזריטש]].

לאחר חג הפסח של שנת תקכ"ד החליט, בהסכמת אשתו, לנסוע ללמוד אצל [[המגיד ממעזריטש]].

כשבא ל[[מעזריטש]] ביקשו [[חסידים]] לעשותו ל[[רבי]], אך סירב בטענה שהוא צעיר מידי.

בהיותו במעזריטש למד בחברותא עם "רבי [[אברהם המלאך]]"

==הסתלקות המגיד ממעזריטש וקבלת הנשיאות==

בח"י כסלו תקל"ג, ביקש [[המגיד ממעזריטש]] מתלמידו [[אדמו"ר הזקן]] שיעשה כל שביכלתו שלאחר הסתלקותו ימנו את בנו רבי [[אברהם המלאך]] למנהיג החסידות החדש, ואם לא ירצה שימנו את רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]. למחרת, הסתלק [[המגיד ממעזריטש]]!

תלמידיו האבלים התפזרו למדינות שונות, ורבי אברהם המלאך עבר למדינת וואהלין, מיד שלחו אליו אדמו"ר הזקן  ושאר תלמידי המגיד כתב התקשרות.

לאחר שנה נתמנה אדמו"ר הזקן לרבי ומנהיג החסידות, אחרי שביקש זאת המגיד בחלומו של רבי [[אברהם המלאך]].

==פעולותיו==
  
אדמו"ר הזקן הגדיל את דרך החסידות ברבבות חסידים, ונלחם במשכילים ובמתנגדים.

אדמו"ר הזקן כתב את ספר התניא שכבש את מי שרק הציץ בו, והחזיר הרבה בתשובה שלימה. אדמוה"ז כתב גם את "שולחן ערוך הרב".

==מאסריו==

'''מאסרו הראשון:'''

מאסרו הראשון של [[אדמו"ר הזקן]]  היה בגלל הלשנת המתנגדים, על שאדמוה"ז מעביר כספים לשלטון הטורקי - האוייב של מדינת רוסיה.

נאסר בכ"ד תשרי, והוא נידון למוות. ישב 53 יום במבצר פוטרובלסקי, (- כנגד 53 פרקי ה[[תניא]] שכתב) וביום שלישי [[י"ט בכסלו]] שוחרר.

הניגון הידוע "[[פדה בשלום נפשי]]" - הולחן לי"ט כסלו, על שבזמן השחרור אמר אדמוה"ז בפרקים היומיים בתהילים את פסוקים אלה.

'''מאסרו השני:'''

ב[[כ"ד תשרי]] תקס"א נאסר בשנית, אך הפעם בתנאים נוחים יותר. שוחרר ב[[כ"ט כסלו]].

==מלחמת נפוליאון בונברטה==

בזמן מלחמת נופליאון, עמד אדמוה"ז בצד לטובת ממשלת רוסיה, זאת למרות שממשלת צרפת הציעה תנאים נוחים יותר ליהודים. אדמוה"ז עשה זאת בפאת בעיית ההתבוללות בין הצרפתים.

על כן, עשה אדמוה"ז כל שביכולתו להפיל את צבא צרפת ולגרום לנצחונו של צבא רוסיה (אדמוה"ז שלח את המרגל החסידי הידוע ר' [[משה מייזליש]]).

==הסתלקותו==

ביום שישי, ח' בטבת, הגיע אדמו"ר הזקן לכפר פיענא במהלך בריחתו מצבא נפוליאון.

ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות, [[כ"ד בטבת תקע"ג]], מיד לאחר ה[[הבדלה]], בשעה 22:22 - [[אדמו"ר הזקן]] נסתלק לבית עולמו.

נקבר בעיירה האדיטש, מכיוון ששם היה בית העלמין היהודי הקרוב ביותר.

==משפחתו==

*בנו [[הרב חיים אברהם]].
*בנו [[הרב משה]].
*בתו [[הרבנית פריידא]] - נישאה לרב [[אליהו קלוצקר]].
*בתו [[הרבנית רחל]] - נישאה לרב [[אברהם שיינעס]].
*בתו [[הרבנית דבורה לאה]] - נישאה לרב [[שלום שכנא]].

==ראו גם==

*[[שטערנא שרה שניאורסון]]
*הרב [[חיים מאיר הילמן]], [[בית רבי]]
*הרב [[חנוך גליצשטיין]], [[ספר התולדות]], [[אדמו"ר הזקן]].
*[[התמים (בית משיח)]] (מוסף ב[[שבועון בית משיח]]. סדרה על תלמידיו הגדולים.