עריכת הדף "משתמש:חסיד של הרבי/קהילת חב"ד"

'''קהילת חב"ד''' זהו השם המקובל להתבססות של משפחות [[חסידי חב"ד]] במקום מסויים סביב [[בית כנסת]] משלהם, [[משפיע]], [[מורה הוראה|רב]], ומוסדות פרטיים. 

ברחבי עשרות ערים ברחבי העולם פזורים קהילות שונות של חסידי חב"ד, גודלם של הקהילות נע בין מספר משפחות בודדות, למאות ואלפי משפחות. הריכוז החב"די הגדול בעולם הוא בשכונת [[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]] סביב [[מרכז חב"ד העולמי - 770]] המונה למעלה מ-5,500 משפחות, הריכוז השני בגודלו הוא ב[[כפר חב"ד]] המונה כ-1,900 משפחות, ולאחריו ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קרית מלאכי]] ו[[לוד]] המונים כל אחד כ-1,300 משפחות.

==רקע==
{{להשלים}}

==היסטוריה של קהילות חב"ד==
{{להשלים}}
מאז [[התייסדות חסידות חב"ד|ייסד אדמו"ר הזקן את חסידות חב"ד]] רבבות חסידים מעשרות ערים ברחבי [[ליטא]] ו[[רוסיה]] התקבצו סביבו, בכל הערים האלה התפתחה קהילה חב"דית שהתרכזה בעיקר סביב בתי-כנסת או מניינים פרטיים שהיו נוהגים לנסוע יחדיו ל[[ליאדי]] או ל[[ליזאנא]] (עקב העומס הרב של החסידים תיקן [[אדמו"ר הזקן]] את [[תקנות ליאזנא]]).

===בין השנים [[תקל"ב]] - [[תרכ"ו]]===
{{להשלים}}

===בין השנים [[תרכ"ו]] - [[תרס"ט]]===
{{ערך מורחב|התפצלות חסידות חב"ד#ריכוזי חב"ד בתקופת הפיצול}}
{{להשלים}}

===משנת [[תרס"ט]] עד [[מלחמת העולם השנייה]]===
הקהילה החב"דית בוורשה נוסדה על-ידי חסידים שברחו מרוסיה לפולין בעקבות [[גירוש מוסקבה]] בחורף של שנת [[תרנ"א]], והם הקימו בעיר בית כנסת חב"ד וניהלו חיי קהילה עם [[משפיע]] [[רב]] ועוד, בחודש ניסן של אותה שנה נוסדה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]] על-ידי הרב [[בערל שמוטקין]] והרב [[שרגא פייביש זלמנוב]] והקהילה התחזקה,בשנת [[תרפ"ב]] שלח [[אדמו"ר הריי"ץ]] לישיבה את המשפיע הרב [[אלטער שימחוביץ‎‎]] מה שחזק יותר את הקהילה החב"דית בעיר. בשנים הבאות בעקבות רדיפת המשטר הקומוניסטי מרבית ישיבות תומכי תמימים נסגרו ומאלה שלא נסגרו ירדו ל[[מחתרת]], כך שהישיבה בוורשה הפכה לישיבה המרכזית והמוני חסידים עברו להתגורר בסמוך אליה, עד שבשיא פריחתה מנתה הישיבה כ-300 תלמידים. בשנת [[תרצ"ד]] העביר [[אדמו"ר הריי"צ]] את מרכז חב"ד מ[[רוסטוב]] ל[[וורשה]] בירת [[פולין]] והתגורר בסמוך ל[[תומכי תמימים וורשה|ישיבת תומכי תמימים בעיר]], בשנים אלה והקהילה החב"דית בעיר הייתה הקהילה החב"דית הגדולה בעולם ומנתה מאות משפחות ואלפי נשפות, בשנת [[תרצ"ו]] עבר [[אדמו"ר הריי"צ]] מוורשה לאטוואצק{{הערה|{{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גיליון מספר 497, עמודים46-47}}.

רבני העיירות קופשוק, סקופישוק, פאנידעל, אבעל, ראקישוק שב[[ליטא]] היו חסידי חב"ד תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] ובכל עיירה הייתה קהילה חב"דית קטנה. ב[[פוניבז']] הוקמה קהילה חב"דית בהוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] והיו בה כשני [[בית כנסת|בתי כנסת]] חב"ד ו[[ישיבה]], משפיע הקהילה היה הרב [[שמואל צבי ליסון]]{{הערה|[[בית משיח]] גיליון מספר 500 עמוד 94}}.
{{ערך מורחב|השואה}}
{{להשלים}}

===התבססות קהילות חב"ד לאחר השואה===
{{להשלים}}
לאחר חורבן יהדות אירופה ב[[שואה]] כמו רוב הקהילות היהודיות גם מרבית קהילות חב"ד ברחבי היבשת נכחדו, ושרידיהם התפזרו בעיקר במחנות הפליטים שהוקמו ב[[אוסטריה]], [[גרמניה]], ו[[צרפת]]. יוצאי דופן היו קהילות חב"ד ב[[ברית המועצות]] שעקב [[מסך הברזל]] המשיכו לפעול בעיקר בערים [[מוסקבה]], [[טשקנט]], ו[[פטרבורג]], אם-כי באופן מחתרתי עקב אימת ה[[קומוניסטים]]. מחוץ לאירופה התקיימו קהילות חב"ד מסודרות עוד לפני השואה ב[[ארצות הברית]] בערים [[ניו יורק]], [[שיקגו]], ו[[בולטימור]]. ו[[בארץ ישראל]] ב[[חברון]], [[ירושלים]], ו[[תל אביב]].

[[אדמו"ר הריי"צ]] ש[[הצלת אדמו"ר הריי"צ|נמלט מפולין הכבושה]] ל[[ארצות הברית]] דאג לבסס מחדש את חסידי חב"ד ברחבי העולם, ובמכתב ששלח לעסקני חב"ד במחנות הפלטים חילק את החסידים לשלושה קבוצות עיקריות: קבוצה ראשונה שתשלח ל[[קראון הייטס]], קבוצה שנייה ל[[פריז]], וקבוצה שלישית ל[[ארץ ישראל]] על-מנת להקים שם את [[כפר חב"ד]].

==קהילות חב"ד כיום==
{{ערך מורחב|האוכלוסייה החב"דית}}
{{להשלים}}

==שליחות==
{{ערך מורחב|שליחות}}
{{להשלים}}

==ראו גם==
*[[האוכלוסיה החב"דית]]
*[[התפצלות חסידות חב"ד#ריכוזי חב"ד בתקופת הפיצול]]

{{הערות שוליים}}