עריכת הדף "משתמש:הרבי מתגלה/תומכי תמימים המרכזית בישראל"

{{פירוש נוסף|נוכחי=הישיבה המרכזית בישראל|אחר=ישיבה ב-[[770]]|ראו=תומכי תמימים המרכזית 770}}
{{ישיבה|
|שם=ישיבות תומכי תמימים המרכזית בישראל
|תמונה=[[קובץ:ישיבה כפר חב"ד.jpg|250px]]
|כתובית=מבנה הישיבה בכפר חב"ד (גדולה).
|אפיון=ישיבה קטנה, ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=תרצ"ח (אחי תמימים תל אביב - הישיבה הראשונה)
|תאריך סגירה=
|מיקום=לוד, כפר חב"ד
|מייסד=הרב [[אליעזר קרסיק]] - (אחי תמימים תל אביב - הישיבה הראשונה)
|ראש הישיבה=קטנה: הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]. גדולה: הרב [[יוסף יצחק בלינוב]]
|משגיח ראשי=קטנה: הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]. גדולה: הרב חיים דוד וילהלם.
|משפיע ראשי=קטנה: הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]. גדולה: הרב [[זלמן גופין]]
|מנהל גשמי=
|מספר תלמידים=קטנה: 327. גדולה: 190.
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=tmimim.co.il
|מפה=
}}
'''ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בישראל''' היא ישיבה חב"דית ותיקה. תחת הנהלת הישיבה פועלות 3 ישיבות (כפר חב"ד,לוד,אהלי תמימים) ועוד 2 ישיבות שנסגרו. מוסדותיה שוכנים בלוד ובכפר חב"ד.
==היסטוריה==
[[קובץ:ישיבת חבד תל אביב רחוב הרב קוק.jpg|250px|ממוזער|]]
בשנת [[תרח"צ]] הוקם ישיבת  "[[אחי תמימים תל אביב]]" מנערים ממשפחות חב"דיות שעלו מ[[ברית המועצות]] ל[[ארץ ישראל]] ומתלמידי [[בני תמימים תל אביב|חדר בני תמימים]] בברכת [[אדמו"ר הריי"צ]]. מנהל הישיב היה הרב [[אליעזר קרסיק]] (ואחר כך הרב [[משה אקסלרוד]]). בשנת [[תש"ו]] הגיע לארץ קבוצה גדולה של כמאה בחורים, שהישיבה בתל אביב לא יכלה לקלוט אותם, בשל כך הוקם ב[[לוד]] סניף של הישיבה בבנין נטוש בפרדס.

[[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה הראשון]]
[[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]
 
בראשית שנת [[תש"ט]] הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה]] קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של [[הרבי הריי"צ]] והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.
 
בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.
 
כאשר התקבל אישור מהרבי לפתוח את הישיבה, חיפשו החסידים מבנה שישמש ללימודי הישיבה. באחד הימים הגיע ר' [[זושא וילימובסקי]] ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב שרגא מלך קפלן משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם הפרדס מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.
 
כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום.
 
עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[הרבי הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{מקור}}.
 
האגרות הראשונות מאת [[הרבי הריי"צ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד.
 
הישיבה התנהלה על ידי ר' זושא מ[[חודש שבט]] [[תש"ט]] עד [[חודש תשרי]] תשי"א.

===התפתחות הישיבה===
 
בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.
 
על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".
 
בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.
 
בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.
 
את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] והרב [[ישראל גרוסמן]]. [[משפיע]] הישיבה, הרב [[שלמה חיים קסלמן]], היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים.
 
נכון לשנת [[תש"פ]] לומדים בישיבה 327
[[תמימים]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=106081 תות"ל לוד, היא ה'ישיבה קטנה' הגדולה בעולם מישיבות חב"ד]}}. בראשות הישיבה עומד הרב [[יצחק אייזיק קעניג]], ה[[משפיע]] והמשגיח הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמנהל הרוחני הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. בהנהלה הגשמית חברים הרב מנשה חדד, הרב שלום בער חדד, הרב [[מנחם לרר]] והרב [[אליקים וולף]].

לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש"פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב"ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב"ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.

===צוות הישיבה===
{{טורים|תוכן=
;ההנהלה:

*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]].
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני 
* הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי..
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח בש"א.
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)]] - משגיח בש"א.

;שיעור א':
*הרב [[ישראל משה דירינפלד]] - [[ר"מ]].
*הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג"ש לתלמידי ש"א ב[[גמרא]] לגירסא.
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] ומג"ש לתלמידי ש"א ב[[גמרא]] לגירסא.
*הרב אליהו ליפש - [[משפיע]] ו[[משיב]] ב'סדר הכנה'.
*הרב [[שלום דובער לסקר]] - [[ר"מ]].
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]].
*הרב [[עשהאל ישעיהו]] - מג"ש בגירסא.
*הרב חיים נח שמעון קוט - [[ר"מ]].
*הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]].
*הרב צבי הלפרין - מג"ש בגירסא.
*הרב מנחם מענדל ליפקין - [[ר"מ]].
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]].
*הרב מאיר מזרחי - משיב אחה"צ, ומשפיע ב[[חסידות]] בוקר.
*הרב [[מנחם יהושע טייטלבוים]] - מג"ש לתלמידי ש"א ב[[גמרא]] לגירסא.

;שיעור ב':
*הרב מנחם מענדל כץ - [[ר"מ]].
*הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]].
*הרב מנחם יהושע טייטלבוים - [[ר"מ]].
*הרב חננאל חדד - [[ר"מ]] ו[[משפיע]].
*הרב יהודה לייב זילברשטרום - [[ר"מ]].
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)]] - [[משפיע]].
*הרב דוב קוק - [[ר"מ]].
*הרב שלום הלל - משפיע ומשגיח בסדר '[[גמרא]] גירסא'.
*הרב צבי הלפרין - משפיע ב[[חסידות]] בוקר ומשגיח ב'סדר הכנה'.
*הרב נפתלי ועקנין - משיב ב'סדר הכנה'.

;שיעור ג':
*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ר"מ]] ומשיב ב'סדר הכנה'.
*הרב שלום דובער אדרי - [[משפיע]].
*הרב מתתיהו ווינברג - [[ר"מ]].
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]].
*הרב דוד בייטש - [[ר"מ]].
*הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]] ומשיב בגמרא לגירסא.
*הרב דוד תעיזי - משיב ב'סדר הכנה'.
*הרב נפתלי ועקנין - משיב בסדר [[גמרא]] לגירסא.

;כללי:
*הרב ראובן בראל - נו"נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא ו[[שו"ע]].
*הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא.
*הרב יעקב מנחם רייניץ - מדריך ראשי.
*ר' מנחם ישעיהו - מנהל הפנימייה.
}}

==[[אחי תמימים ראשון לציון]]==
[[קובץ:מלא חסידים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|במעמד חנוכת הבית לבניין הישיבה. נראים '''מימין לשמאל:''' הרב [[שלום בער בוטמן]] מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]] אחרי [[רצח יד החמישה#התייחסות הרבי לאירוע|הרצח בבית ספר למלאכה]], ראש העיר, הרב [[עזריאל זליג סלונים]], הרב [[חנניה יוסף הלפרין]], הרב [[שמריה נח ששונקין]], '''נואם''' ר' [[יוסף שמוטקין]], הרב [[פייבל רימלר]], הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] (מוסתר בחלקו), ?, ר' [[יודל שמוטקין]] (?), הרב [[חיים אליעזר קרסיק]], מנהל ו[[משפיע]] הישיבה הרב [[חיים שאול ברוק]], רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]]]]
[[קובץ:נוסח המכתב אחי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב ההנהלות ששלחו ל{{ה|רבי}} עם ההצעה של איחוד הישיבה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים לוד|לוד]]]]
ישיבת '''אחי תמימים ראשון לציון''' הייתה סניף [[ישיבה קטנה]] של רשת ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ארץ הקודש]], שנפתחה ב[[ראשון לציון]] בשנת [[תשי"ב]], ושימשה כאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ הקודש.

הישיבה נסגרה בשנת [[תשמ"ג]] ונפתחה שוב ב[[אלול]] [[תשמ"ו]]. בשנת [[תש"נ]] היא עברה לבניין ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] עד לסגירתה בשנת [[תשס"ה]].

===הקמת וביסוס הישיבה===
[[קובץ:בניין הפנימיה אחי תמימים 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין פנימיית הישיבה ברחוב צ"ג בנות כפי שהוא נראה כיום. הבניין כולו מאוכלס במשפחות אנ"ש]]
[[קובץ:האותיות על הבניין 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שרידים מהאותיות הגדולות שהיו בכניסה לבניין: '''ישיבת אחי תמימים חב"ד''']]
הישיבה הוקמה בשנת [[תשי"ב]] על ידי הרב [[חיים שאול ברוק]], שכיהן קודם לכן כ[[משפיע]] ומנהל רוחני של ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ולאחר שהעביר את תפקידו לרב [[שלמה חיים קסלמן]] החל לעסוק בהוראת [[הרבי]] בפתיחת הישיבה, וכיהן בה כ[[משפיע]], ראש ישיבה ומנהל רוחני ראשי עד לפטירתו.

בצד הגשמי של פתיחת הישיבה סייע הרב [[יעקב פלס]] (שניהל אז את [[אגודת יוצאי קישינוב]] והתרים את יוצאי הקהילה לטובת בניית מוסדות חב"ד בארץ הקודש לזכרם של ניצולי הקהילה), וכלכלית תמך בה ר' [[יוסף שמוטקין]] ממייסדי הקהילה החסידית בעיר.

הרבי היה מעורב בשלבי הקמת הישיבה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1655.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך ו' אגרת א'תרנה]}}, בנתינת השם לישיבה{{הערה|שם=א'תסה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1465.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך ה' אגרת א'תסה]}} ואף בנוסח השלטים שהיו בה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5365.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך טו אגרת ה'שסה]}}.

בשנת [[תשכ"ד]] מונה למנהל הפועל של הישיבה הרב [[מרדכי גולדברג]].

בשנת [[תשכ"ה]] חלה הרב ברוק ונאלץ לעבור טיפולים תכופים ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]. בעקבות מצבו הבריאותי לא יכל להמשיך לנהל את הישיבה, והעלה הצעה לאחד את הישיבה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר]] ו[[תומכי תמימים לוד|הישיבה בלוד]]. את הרעיון הגיש להנהלת הישיבה בראשון לציון, ובמקביל להנהלת הישיבה ב[[כפר חב"ד]] ו[[לוד]], וחברי שתי ההנהלות פנו לרבי במכתב משותף ב[[ר"ח אדר]].

ב[[ח' באדר א']] הגיע מענה בו הרבי מברך את "תוכנית המיזוג" בברכת הצלחה, כש"בוודאי הכוונה שעל ידי האיחוד יתווסף בביסוס הישיבות ובהתפשטותם", דהיינו שתהיה הנהלה ראשית אחת, אמנם יישארו שתי ישיבות, הרבי הוסיף ברכה לרפואה שלמה לרב ברוק{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8949.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך כג אגרת ח'תתקמט].}}.

ב[[י"ב ניסן]] [[תשכ"ה]] נפטר הרב ברוק.

===לאחר פטירתו של הרב ברוק===

לאחר פטירתו של הרב ברוק, שוב עלתה ההצעה למזג את הישיבות, הרבי שלח מכתב להנהלת הישיבה בראשון לציון והנהלת הישיבה בלוד, שהכל יישאר על מקומו, הרב גולדברג יישאר המנהל פועל, והרב [[יעקב יוסף רסקין]], והרב [[מנחם מענדל ברוק]] יהיו חברי הנהלת הישיבה.

הרבי הוסיף שהישיבה תשתייך לישיבת [[תומכי תמימים לוד]], אמנם רק בנוגע לכספים, אך בייצוג כלפי חוץ שיהיו שתי הנהלות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8977.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך כג אגרת ח'תתקעז].}}.

בעקבות פטירתו של הרב ברוק הישיבה ירדה באיכותה והפכה לישיבה לבוכרים עולי אוזבקיסטאן. כמנהל הישיבה שימש הרב [[אליהו קוק]].

בשנת [[תשמ"א]] התחילו לבנות מסביב לבניני הישיבה מבני מגורים, במבנים אלו התיישבו אנשים שאינם שמרו שבת אז, והנהלת הישיבה לא רצתה להשאר במצב הזה, הרב גולדברג עזב את הישיבה, ובמקומו מונה למנהל הרב [[אברהם סלומון]].

בעקבות פתיחת [[ישיבת הבוכרים]] בשנת [[תשמ"ג]], חלק מהבחורים עברו אליה והישיבה נסגרה.

ב[[חודש תשרי]] [[תשמ"ו]] [[נסיעה לרבי|נסעו אל הרבי]] הרב אליהו קוק והרב אברהם סלומון והודיעו כי בכוונתם לפתוח את הישיבה שוב ואכן ב[[חודש אלול]] של אותה שנה נפתחה הישיבה מחדש בשיכון המזרח שבראשון לציון כשבראשה נעמד הרב [[יהושע זליג פלדמן]].

בשנת [[תש"נ]] עברה הישיבה לכפר חב"ד.

בשנת תשנ"ט בעקבות עניין פנימי מונה הרב [[ברוך שלמה בליזינסקי]] לכהן כראש הישיבה, עד לסגירתה בשנת [[תשס"ה]].

=== מבנה הישיבה ===
המיקום הראשון של הישיבה היה בצריף שהוקם בסמיכות ל[[בית כנסת|בית הכנסת]] חב"ד המקומי ב[[ראשון לציון]], וכ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] מונה הרב [[חיים שאול ברוק]]{{הערה|שם=א'תסה}}. כשהתרחבה הישיבה נקנו שתי צריפים נוספים שעמדו בסמיכות.

בשנת [[תשט"ו]], כאשר רבו תלמידי הישיבה והמקום צר מהכיל את התלמידים, החלו בבניית בניין חדש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3654.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יא אגרת ג'תרנד], [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4362.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יג אגרת ד'שסב]}} (כיום נקרא הרחוב "רחוב חב"ד") וב[[חודש מנחם אב]] [[תשט"ז]] הושלמה בניית הבנין הראשון והרבי שלח מכתב ברכה לרגל [[חנוכת הבית]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4653.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יג אגרת ד'תרנג]}}.

כעבור זמן קצר הורגש הצורך בבניין נוסף שישמש כפנימיה, והרב ברוק החל לאסוף כספים. בניית הבניין נמשכה זמן רב בגלל הקשיים הכספיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4039.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יב אגרת ד'לט], [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4279.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יג אגרת ד'רעט]}}, היא הושלמה רק לאחר פטירתו ב[[ט"ו כסלו]] [[תש"ל]] ונקראה על שמו 'בית חיים שאול'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9780.htm אגרות קודש חלק כ"ו אגרת ט'תשפ].}}.

כיום משמש בניין הישיבה את מוסדות גני חב"ד בעיר, ומבנה הפנימיה הוסב לבניין דירות ומאוכלס כולו במשפחות חב"דיות מהקהילה בעיר.

===פעילות הישיבה===

בחלק מהשנים הישיבה לא יועדה לתלמידים חסידי חב"ד, אלא לתלמידים מהציבור הלא חרדי.

בישיבה פעלו חוגים מיוחדים ל[[שחיטה]], [[סופר סת"ם|ספרות סת"ם]] ועוד.

===הצוות בישיבה===
במשך השנים כיהנו רבים כצוות הישיבה, חלקם לזמן קצר וחלקם לזמן ניכר בתולדות הישיבה.
{{טורים|תוכן=
*הרב [[חיים שאול ברוק]] - מייסד, [[ראש ישיבה]], [[משפיע]], ומנהל רוחני (תשי"ב - תשכ"ה)
*הרב [[משה צבי הלפרין]] - ראש ישיבה ו[[ר"מ]] (תשכ"ה - תשנ"ה)
*הרב [[יהושע זליג פלדמן]] - ראש ישיבה (תשנ"ה - תשנ"ו)
*הרב [[ברוך שלמה בליז'ינסקי]] - ראש ישיבה ו[[ר"מ]] (תשנ"ו - תשס"ה)
*הרב [[אלעזר ליפש]] - ר"מ
*הרב [[יצחק דרוזינן]] - ר"מ
*הרב [[בן ציון ליפסקר]] - ר"מ
*הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]] - ר"מ
*הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] - ר"מ
*הרב [[פנחס נוישטט]] - ר"מ
*הרב [[יעקב הורוביץ]] - משפיע
*הרב [[מנחם חבקוק בלוי]] - משפיע
*הרב [[אליהו קוק]] - מנהל רוחני ור"מ (תשמ"ו - תשנ"ח)
*הרב [[אליעזר ברוד]] - ר"מ
*הרב [[אשר אייזנבך]] - משפיע
* הרב [[משה הורביץ]] - ר"מ
* הרב [[חיים פרוס]] - ר"מ (תשמ"ח - תשס"ה)
*הרב חנוך העניך זילברשטרום - משפיע.
}}

;הנהלת הישיבה
{{טורים|תוכן=
*הרב [[מנחם מענדל ברוק]] - חבר ההנהלה
*הרב [[יעקב יוסף רסקין]] - חבר ההנהלה
*הרב [[אליהו קוק]] - מנהל וראש הישיבה.
*הרב [[שמעון משה דיסקין (בני ברק)|שמעון משה דיסקין]] - חבר ההנהלה
*הרב [[מרדכי גולדברג]] - מנהל
*הרב [[אברהם סלומון]] - מנהל.
}}

===בוגרי הישיבה===
*הרב [[חיים אשכנזי]], [[רב]] קהילת חב"ד ב[[תל אביב]]
*הרב [[לוי יצחק הבלין]] מנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[קריית גת]].
*הרב [[יוסף ירחמיאל הבלין]] שליח הרבי וראש ישיבת [[תומכי תמימים פרנקפורט]], גרמניה
*הרב [[נחום יצחק גורליק]], שליח הרבי בקאזאן, [[רוסיה]]
*הרב [[אברהם יצחק ששונקין]], [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[תענך]]
*הרב [[אליהו קוק]] משפיע ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
*הרב [[זושא וולף]], עורך סדרת [[ימי תמימים]] ומנהל סניף חברת [[jem]] בארץ הקודש
*הרב [[אסף חנוך פרומר]], [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]]
*הרב יוסי שטיינברגר, מומחה כשרות ומרצה מבוקש בנושא.
*הרב [[שמעון גופין]] משפיע ב[[תומכי תמימים לוד]].
*הרב [[חזקי ליפשיץ]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[נפאל]]

== גלריית תמונות ==
<gallery widths="150px" heights="150px" mode=packed>
קובץ:הכניסה לאחי תמימים ראשלצ.jpg|הכניסה לבניין הפנימיה
קובץ:הרב משה צבי הלפרין בשיעור.jpg|[[משה צבי הלפרין|הרב הלפרין]] במסירת שיעור בישיבה
קובץ:שיעור בישיבה.jpg|שיעור בישיבה
קובץ:אחי תמימים ראשלצ.jpg|חזית בניין ה[[זאל]]
קובץ:תמונה קבוצתית אחי תמימים.jpg|תמונה של כמה מתלמידי הישיבה
קובץ:ספר אחי תמימים ראשון.jpg
קובץ:הזאל אחי תמימים.jpg|[[זאל]] הישיבה
קובץ:חדר האוכל אחי תמימים.jpg|חדר האוכל בישיבה
</gallery>

==[[בית ספר למלאכה]]==
[[קובץ:בית הספר לדפוס.gif|שמאל|ממוזער|250px|מחלקת הדפוס בבית הספר למלאכה]]
'''בית הספר למלאכה''' ב[[כפר חב"ד]] היה מוסד חינוכי שפעל בין השנים [[תשט"ו]] - [[תשס"ו]] עם ילדי העולים, ושילב לימודי קודש עם לימודי מקצוע. במשך השנים למדו במוסד עשרות אלפי תלמידים, שבזכות הלימוד במסגרת בית הספר נשארו שומרי תורה ומצוות, וחלקם אף הפכו לחסידי חב"ד מן השורה.

לקראת שנת הלימודים תשע"ו הוקמה מחדש במתחם מסגרת חינוכית בשם 'אהלי תמימים' בהנהלת הרב שמואל רייניץ ובראשות הרב אליהו וילהלם. המוסד מהווה המשך לבית הספר למלאכה בכך שמשלב לימוד תורה והקניית מקצוע.

===התייסדות בית הספר===
נוסד בשנת [[תשט"ו]] בעקבות הוראה של [[הרבי]], על מנת שגם תלמידים שאין להם מקום במסגרת הרגילה ישהו במסגרת חסידית. רוב התלמידים היו מבתים שלא מאנ"ש.

בשנת [[תשט"ז]] חנך בית הספר את המבנה הראשון, והרבי שלח באופן אישי את הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] כנציגו בחגיגת [[חנוכת הבית]].

לאורך שנותיו, בית הספר נוהל על ידי הרב [[ישעיהו גופין]] עד לפטירתו בשנת [[תשמ"א]], ועמד תחת הנהלת [[תומכי תמימים לוד]] בניהולו של הרב [[אפרים וולף]]. כמנהל הקרן לתמיכת המוסד, עמד הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].

בשנת [[תשכ"ב]] שיגרו תלמידי מגמת נגרות מתנה לרבי סטענדר.

===הפיגוע בבית הספר===
{{ערך מורחב|רצח יד החמישה}}
בשנת [[תשט"ז]] חדרו זוג מחבלים לבית הספר למלאכה וירו בתלמידים, באירוע נהרג המדריך [[שמחה זילברשטרום]] ותלמידים, שעל שמם נקרא לאחר מכן המגמה לדפוס - יד החמישה.
הרבי שלח [[שליחות|שלוחים]] מיוחדים לחזק את תושבי [[כפר חב"ד]] בכלל ותלמידי בית הספר למלאכה בפרט.

===מחלקות===
*נגריה
*דפוס יד החמישה
*מכונאות רכב
*אלקטרוניקה
*מכאניקה
*פלסטיקה

===בית הספר כיום===
כיום בית הספר לא פעיל. אך מנהלו החינוכי בעבר הרב [[משה אדרעי]] מקיים קשר רצוף עם הבוגרים, ואף מידי שנה לכבוד [[י' שבט]] עורך התוועדות כנס בוגרים ב[[כפר חב"ד]].

לקראת שנת הלימודים תשע"ו הוקמה במתחם בית הספר למלאכה, מסגרת המיועדת לתלמידים בגילאי ישיבה קטנה, ומשלבת תורה ומלאכה. המסגרת מנוהלת על ידי הרב שמואל רייניץ, ומסונפת לרשת 'עתיד', כאשר מבני הכיתות והמגמות שופצו בהשקעה מרובה. נכון לשנת תשע"ח לומדים כ-90 תלמידים במגמות חשמל, מכונאות, אלקטרוניקה, מחשבים, ולוגיסטיקה ממחושבת.

===סניפים נוספים===
לאחר ההצלחה הרבה שנחל בית הספר בגידול עשרות נערים שומרי תורה ומצוות ומקורבים לחסידות, כשחלקם אף המשיכו את דרכם בישיבות חב"ד והפכו לחסידים מן המנין, הרבי ביקש מספר פעמים לפתוח סניפים נוספים של בית הספר.

יחד עם זאת, כאשר עסקן מסויים ביקש לפתוח סניף בדוגמת בית הספר למלאכה בארצות הברית, שלל זאת הרבי שמוסד כזה הוא "לא בשביל ליובאוויטש בארצות הברית"{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Drizin%20-%20Kislev%207%2C%205777.pdf תשורה מנישואי משפחת סימפסון, עמוד 6].}}.

===הסניף בנחלת הר חב"ד===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית ספר למלאכה (נחלת הר חב"ד)]]}}
בשנת [[תשל"א]] הוקם ב[[נחלת הר חב"ד]] סניף של בית הספר ביוזמתו של הרב [[אפרים וולף]] ובניהולו של הרב [[יוסף הרטמן]]. תוך ארבע שנים התפתח בית הספר, עבר למבנה חדש, ולמדו בו מעל לשמונים תלמידים.

כיום מנוהל בית הספר על ידי הרב [[מרדכי ליפסקר]].

===צוות בית הספר לשעבר===
*הרב [[מרדכי צבי גרינוולד]]
*הרב [[שמואל קטן]]
*הרב [[אברהם אבא ברוק]] - מנהל
*הרב [[אברהם אלתר הבר]]
*הרב [[מאיר בוסטומסקי]]
*הרב [[שלמה גלעדי]]
*הרב [[יוסף בלוי]]

==[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]==
{{ישיבה|
|שם=
|תמונה=[[קובץ:ישיבה כפר חב"ד.jpg|250px]]
|כתובית=בניין ישיבת תומכי תמימים [[כפר חב"ד]]
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]
|תאריך יסוד=שנת [[תשכ"ג]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=רחוב הרבי הרש"ב, [[כפר חב"ד]]
|מייסד=
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].
|משגיח ראשי=הרב [[חיים דוד וילהלם]]
|משפיע ראשי=הרב [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]]
|מנהל גשמי=הרב [[מנשה חדד]], הרב [[מנחם לרר]], הרב גרשון סודקביץ והרב שלום דובער חדד.
|מספר תלמידים=190
|ספר פלפולים=[[פלפול]] התמימים
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש כפר חב"ד
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד''', הינה [[ישיבה גדולה]] מרשת ישיבות [[תומכי תמימים]] הממוקמת [[כפר חב"ד]].

===ייסוד הישיבה===
[[קובץ:זאל כפר חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים בישיבה, בשנותיו הראשונות (במרכז נראה עומד הרב [[משה לנדא]])]]
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלומי אוויר. צילום: ישראל ברדוגו]]
הישיבה נוסדה ב[[לוד]] בראשית חודש [[שבט]] [[תש"ט]] כישיבת תומכי תמימים לוד, כשבהמשך עברו אליה גם תלמידי ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה, בראשות ראש הישיבה הרב [[ישראל גרוסמן]] וה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]] למשכנה ב[[כפר חב"ד]]. במשך השנים שימשה הישיבה כישיבה הגדולה המרכזית ב[[ארץ הקודש]], וישיבות אחרות (בקריית גת, בצפת ובמגדל העמק) התבססו על קבוצות תלמידים שנשלחו אליהם מתוך תלמידי הישיבה. כמו כן, היוותה הישיבה אבן שואבת לתלמידי ישיבות רבים מישיבות אחרות שביקשו ללמוד את [[תורת החסידות]].

ראשי הישיבה במשך השנים היו הרב גרוסמן, הרב אליעזר פלצ'ינסקי והרב [[יעקב דב כ"ץ]]. הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] שימש כמנהל רוחני. המשפיעים היו הרב [[שלמה חיים קסלמן]] והרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]. את הישיבה ניהלו הרב [[אפרים וולף]], בנו ר' [[ברק'ה וולף]] ור' [[יוסף ישראל בלוי|יוס'ל בלוי]] (במסגרת משרד 'מוסדות חב"ד בארץ הקודש', שכלל גם את הישיבה בלוד, בתי הספר למלאכה, אגודת חסידי חב"ד וקה"ת).

=== הישיבה כיום ===
נכון לשנת הלימודים [[תשע"ט]] לומדים בישיבה כ-190 תלמידים המחולקים לשלשה שיעורים. לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' ב[[ישיבה]] ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת ב[[קבוצה]] ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים המרכזית]] [[770]]. לאחר מכן ממשיכים ופועלים כתלמידים שלוחים בישיבות חב"ד ברחבי תבל.

===פעילות===
תלמידי הישיבה מפעילים את הארגונים: ה[[ארגון הפנסאים|פנסאים]], מחנה הקיץ [[גן ישראל - ארץ הקודש]] ו[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]].
מידי שנה מתקיימים בבניין הישיבה "[[יום תמים לרבי]]" ו"שבת הכנה לג' תמוז".

===הוצאות לאור===
מידי תקופה מוציאים תלמידי הישיבה גליון המרכז את חידושי תורתם של תלמידי הישיבה. הגליון יוצא לאור על ידי סניף מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבה.

בנוסף לכך, מידי שנה תלמידי הישיבה מוציאים לאור ספר פלפולים עב-כרס, בו מתפרסמים חקירות תורניות בגמרא, בעניני הלכה ומנהג ובתחומים נוספים, מאת רבני הישיבה ותלמידיה.

נכון לשנת [[תשע"ד]] יצאו לאור בסדרה כ"ד כרכים{{הערה|1='''[http://col.org.il/pics/inbox/2286035_.145744.pdf 500 עמודים עמוסים בחידושי תורה]''', הספר בפורמט {{PDF}} באתר col.}}

===צוות הישיבה===
*[[ראש הישיבה]]: הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].
*[[ראש הישיבה|מראשי הישיבה]]: הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[יעקב שוויכה]] והרב [[יעקב גולדשמיד]].
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[זלמן גופין]].
*[[משגיח]] ראשי: הרב חיים דוד וילהלם.
*[[משגיח]] בחסידות: הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]].
*[[משגיח]]: הרב מ"מ רוזנברג
*'''שיעור א''': [[ר"מ]]ים: הרב דן שלום טוביה נפתלין והרב שלמה קעניג, והרב [[יעקב משה וואלבערג]]. [[משפיע]]ים: הרב מנחם מענדל אשכנזי והרב דוד בייטש והרב מנחם מענדל הלוי גורביץ'
*'''שיעור ב'''': ר"מים: הרב יעקב שוויכה והרב [[ברוך שלמה בליז'נסקי]]. משפיעים: הרב [[אליהו קירשנבאום]] והרב חיים לייב זקס.
*'''שיעור ג'''': ר"מים: הרב [[יעקב גולדשמיד]] משפיע: הרב [[שניאור זלמן גופין]].
*'''[[משיב]]ים''': בעיונא: הרב דובער בלינוב והרב [[חנא חיים פרידמן]]. בגירסא: הרב בנימין כהן, הרב שלמה קעניג, הרב דובער בלינוב והרב חנא חיים פרידמן. בחסידות: הרב [[אליהו קוק]] (לשיעור א')
*'''מכון [[סמיכה]]''': ר"מ: הרב [[דב טברדוביץ']].
*'''הנהלה''': הרב [[מנחם לרר]], הרב [[מנשה חדד]] והרב גרשון סודקביץ.
*'''מזכירות''': הרב יצחק מאיר סוסובר והרב שלמה ויגלר.

'''[[ר"מים]] בעבר'''
* הרב [[ישראל גרוסמן]].
* הרב [[נחום טרבניק]].
* הרב [[משה יהודה לייב לנדא]].
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].
* הרב [[יהושע זעליג פלדמן]].
* הרב אברהם יצחק לסקר.
* הרב [[מאיר צבי גרוזמן]].

'''משפיעים בעבר'''
* הרב [[שלמה חיים קסלמן]].
* הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]].
* הרב [[שלום דובער קסלמן]].
* הרב אברהם גד וונקרט.
* הרב יוסף ישראל גרוזמן.
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]].
* הרב [[משה נפרסטק]].
* הרב [[יוסף יצחק אופן]].

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[:קטגוריה:ישיבת אחי תמימים תל אביב|ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[:קטגוריה:ישיבות אחי תמימים|ישיבות אחי תמימים]]
[[:קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[:קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש שנסגרו]]
[[:קטגוריה:ישיבות גדולות]]
[[:קטגוריה:ישיבות קטנות]]
[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
[[:קטגוריה:ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]
[[:קטגוריה:בית הספר למלאכה כפר חב"ד|בית הספר למלאכה כפר חב"ד]]
[[:קטגוריה:מוסדות חינוך לבנים]]
[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]
[[:קטגוריה:תומכי תמימים לוד]]
[[:קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]
[[:קטגוריה:תומכי תמימים המרכזית בישראל|*]]
[[קטגוריה:ערכים במרחב האישי]]