עריכת הדף "משתמש:ברכת הגאולה/ארגז חול"

הרב שמריהו הלל מזקני חסידי חב"ד בלוד שימש בעבר כרב בית הכלא מעשיהו מקים ומייסד בית הכנסת וגמ"ח מתן נעמי.

נולד בתש"ב במחוז חב'ן שבתימן לרב משה ולג'מילה.

בחרותו למד בישיבת תומכי תמימים לוד שפרדס.

שירת בצה"ל ולחם במלחמת יום הכיפורים.

לאחר נישואיו עם מרת נעמי בת הרב יעקב מזרחי קבע את מקום מגוריו בלוד ושימש כסופר סת"ם

במשך שנים שימש כרב בית הכלא מעשיהו ופעל במקום במבצעי הרבי.

במשך ארבע שנים שימש כרב בוחן בכולל אור זרוע של הרב מאיר אהרון.

שנת תשעב לאחר פטירת רעייתו מרת נעמי הקים לזכרה בביתו את בית הכנסת מתן נעמי, עד לתקופת הקורונה בית הכנסת פעל במסגרת מחאה בשבתות בימות החול עם מנייני מנחה וערבית, החל מתקופת הקורונה בית הכנסת פועל בשבתות בלבד.

עד שנת תשפא מסר שיעור עין יעקב יומי בבית הכנסת בית אריה, בתשפא עבר ללימוד מצומצום של משניות.



https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/05_050.jpg



הרב ''' יואל ברנצ'יק''' היה מעסקני ריגה. מקורב ל[[אדמו"ר הריי"צ]].
==תולדות חיים==
נולד בי"ב טבת תרל"ד בעיירה בייליצה במשפחה מיוחסת לרבי שמעלקא מניקלשבורג.

למד בישיבת נוברדוק והיה תלמיד חבר של הסבא מנובהרדוק, שימש כמשגיח רוחני בישיבת אמציסלאב ברוסיה תחת הרב [[אלחנן וסרמן]].

אחרי נשיו עם בת הרב בצלאל סמריק מריגה המשיך ללמוד תקופה מסוימת בנוברדוק ובהמשך שימש תקופה כמשגיח רוחני בישיבת קלצק.

בהמשך עבר להתגורר בריגה שם פתח בית מסחר לאריגים, הסבא מנוברדוק התנגד לפתיחת בית המסחר וכעבור זמן מה בית המסחר נשרף.

בעקבות המחסור בחינוך תורני הקים הרב ברנצ'יק בשנת [[תר"פ]] עם הרב מרדכי רובין את בית הספר תורה עם דרך ארץ, הרב דובין גייס כספים למוסד, הרב ברנצ'יק בחר ברב חיים מרדכי אייזיק חדקוב כמנהל בית הספר.
בשנת תרפ"א הקים בית ספר לבנות העיר.


בי"ט כסלו הוציאו  הנאצים ליער רומבולה וירו בו.

==לקריאה נוספת==
{{כפר|מענדי קורטס|'מציל הנפשות מריגה'|2092|32|תשפ"ה}}



[[קובץ:הרב יואל רוזן.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב יואל חיים רוזן, כ"ה אדר א' תשפ"ד]]
הרב '''יואל חיים רוזן''' הוא מקים ומייסד ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]], מרצה ומתוועד בולט בציבור החרדי ובציבור הדתי לאומי.

==תולדות חיים==
נולד במשפחה דתית לאומית ב[[פתח תקוה]].

בבחרותו למד ב[[ישיבה גדולה תורת אמת|ישיבת תורת אמת]].

לקראת שנת הלימודים [[תשס"ב]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בשנת [[תשס"ו]] הקים את ישיבת תומכי תמימים ראשון לציון{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=26582&lang=he&action=print טקס פתיחת ישיבת תומכי תמימים בראשל"צ] {{אינפו}}}}, בתחילה עבור בחורים מישיבות תיכוניות ומישיבות ההסדר המקורבים לחב"ד ובשנת [[תש"ע]] הוסבה הישיבה למתכונת חב"דית רגילה.

לעיתים מוזמן להתוועד ולנאום כמשפיע אורח, בעיקר בקרב בני הציבור החרדי והדתי לאומי{{הערה|יודי, [https://chabad.info/news/639308/ בני ברק: התוועדות י"ט כסלו בבית חב"ד שיכון ה'] כ״ב בכסלו ה׳תשפ״א
 {{אינפו}}}}.

לרב רוזן חלק בפעולות ארגון [[מרכז את"ה בארץ הקודש]].

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[יצחק יהודה רוזן]], לוד
*אחיו, הרב [[אברהם רוזן]], כפר חב"ד








בעקבות [[הפיגוע בבית חב"ד מומבאי]] הוקם בשנת [[תשס"ט]] על ידי הרב [[שלמה חיים פלס]] ארגון CWA ארגון הפועל מטעם המרכז לעניני חינוך

'''קישורים'''
*קישורים לערוצי היוטיוב של שיעורי רבנים ומשפיעים באתר סינון חב"ד
*קישורים לשיעורים.
*להוסיף מידע על ניגונים מאשכול אידישע וועלט פארומס
*להכניס מידע מתגיות חב"ד באתרים ברסלב סנטר וברסלב שלי במקומות הרלוונטים לכך, בעקבות הניגוני חב"ד שלו והקשר שלו עם חב"ד){{הערה|אם יווצר, לתולדות חיים: את ישיבת תפארת התורה פתח על פי בקשת מוהרא"ש (הוא עצמו לא חפץ בכך בתחילה), וידאו ר' יואל רוטה - א שפאציר - ג' קדושים תשפ''ד - R' Yoel Roth דקה: 9:43.}}.
*[[מילון חסידי: חסיד אוצ'וק]] [https://col.org.il/news/161043]
*בי"מ כסלו ע"ז, טבת תש"פ. {{בוצע}}

אדמו"רי סקולען משתתפים באירועים חב"דים שונים.

ב[[אדר א']] [[תשפ"ד]] ביקר האדמו"ר מסקולען מונסי בבית חב"ד של הרב [[שמואל קפלן]] במרילנד{{הערה|[bechatzros.com/post/876785786 יהדות בולטימור חיה ימי אורה בביקורו המרומם של האדמו"ר מסקולען מונסי שליט"א] באתר בחצרות הקודש (אידיש).}}.
[https://chabad.info/simches/1181994/] סקולען ירושלים
[https://chabad.info/shishi-info-magazine/1171163/]



'''אישים'''
*מרת '''רייזל''' שושנה הלפרין (נולדה ב[[י"ט ניסן]] [[תשכ"א]]) היא אשת חינוך המשמשת כסגנית מנהלת מכללת [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]], וכפעילת [[מסיבות שבת]] ב[[כפר חב"ד ב']].

נולדה ב[[ירושלים]] לרב [[טוביה בלוי]] ומרת חנה פרומט.

בנעוריה למדה במוסדות [[בית חנה]].

נשאה את ר' [[אהרון הלפרין (כפר חב"ד ב')|אהרון הלפרין]].

שימשה כמתרגמת סדרת הספרים [[ליקוטי שיחות]] ל[[עברית]] ב[[מכון לוי יצחק]] יחד עם בעלה.

משמשת כסגנית מנהלת מכללת בית רבקה, ופעילה בעריכת מסיבות שבת לילדי כפר חב"ד ב'.

[[קובץ:ניר דן פ''ד.png|ממוזער|שמאל|ר' ניר דן (תשפ"ד)]]
*הרב '''ניר דן''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת האקליפטוס ב[[באר יעקב]], [[בעל תפילה]] ובעל מיזם מוזיקלי ייחודי המשמש כחזן ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]], בעבר מאנשי החסד ובעל שימוש אצל [[זקני אנ"ש|זקני החסידים]] בכפר.

נולד ב[[חברון]].

בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים בני ברק]] ו[[ישיבת הבוכרים]]. לקראת שנת הלימודים [[תשס"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

שימש במשך מספר שנים כשומר בבית ספר בראשון לציון, במקביל לשמירה אייש דוכן תפילין במקום.

כעבור מספר שנים ביצע הסבת מקצוע לטובת עזרה בתשלום לקשישי כפר חב"ד, הוא הספיק לשמש מספר זקנים מזקני ההוד של כפר חב"ד לפני פטירתם.

משמש כ[[בעל תפילה]] ב[[בית הכנסת בית מנחם]] בכפר, נודע בהקפדתו על דברי הרבי ב[[דבר מלכות בשלח]] לשיר בתפילה, הוא נוהג לשלב נעימות מזרחיות וקטעי נגינה משלו בתפילה, בעיקר ב[[פסוקי דזמרה]] ו[[קדושה]].

ב[[אייר]] [[תשפ"ד]] יצא לשליחות בשכונת האקליפטוס בבאר יעקב, במקביל לפעילותו בבאר יעקב מבקר תכופות בכפר חב"ד ומשמש כבעל תפילה בבית הכנסת בית מנחם.
*הרב יוסף שוגרמן ע"ה בי"מ בהעלותך תשס"ו [https://col.org.il/news/17870]
*[https://drive.google.com/drive/folders/1U-qK3eppu8xeBKOdIO7ierhQJkOnMlWl] 571 - הרב אליהו תמם, הערת ר' פיניע על תקופת הנשיאות של הרבי המהר"ש...
*DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח קשר של רבנים לחב"ד

רבי '''שרגא פייביש הגר''' (ביידיש: האגער; [[כ"ו טבת]] [[תשי"ח]] 18 בינואר 1958 – [[כ"ג סיוון]] [[תשפ"ד]], 29 ביוני 2024) היה האדמו"ר מקוסוב בארצות הברית.

==קשריו עם חב"ד==
ביקר מספר פעמים ב-[[770 - מרכז חב"ד העולמי]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/2154.html ביקור האדמו"ר מקאסוב] באתר [[חב"ד אף אם]], [https://770live.com/heb770/news/news_item.asp?NewsID=270&PagePosition=201 האדמו"ר מקוסוב -בורו פארק, בביקור ב-770] באתר חדשות 770 חי, וידאו 'אדמו"ר מקאסוב זצ"ל, ביציאתו מבית חיינו 770, צילום ר' א. עזאגווי' באתר יוטיוב.}}.

ב[[תשפ"ב]] השתתף בכינוס שערך ארגון לימוד התניא בבורו פארק ונשא שבחים בהכרח לימוד החסידות{{הערה|[https://sinun770.org/תורת-החסידות-מרוממת-את-האדם-מענייני-הע/ תורת החסידות מרוממת את האדם מענייני העולם, כ"ק אדמו"ר מקאסוב – שנת תשפ"ב] בערוץ היוטיוב חסידות באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב.}}.

ב[[אב]] [[תשפ"ב]] במהלך פגישתו עם הרב דב קוק העניק לו הרב קוק חוברת שער האיחוד והאמונה באמרו: "זהו פלא פלא פלא פלא חייבים לקרוא אותו", הרב הגר עלעל בחוברת במשך זמן רב{{הערה|וידאו 'האדמו"ר מקוסוב ארצות הברית במעונו של הרב דב קוק - כז אב תשפ"ב' בערוץ היוטיוב דוד שדה. kolel.org/videos/241508 באתר כולל.}}.

נפגש פעמיים עם הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] ושוחח עמו בענייני חסידות{{הערה|חלק מהדברים נדפסו בעלון נפלאות לפרשת חוקת תשפ"ד עמ' 15.}}.

<nowiki>*</nowiki>שירמן בי"מ חיי"ש נ"ח, תבוא ס"ו. ת"ת א"י. א'. שנ"ז י' מ' ר' חב"ד א' ל'

גרונר כפ"ח. (בוצע חלקית) תבנית בולטון. פיטסבורג. (בוצע חלקית) גולדברג. בן עמי. ש"מ.

בי"מ א' אלול נ"ט. ד"מ שלום דוכמן. כפ"ח מבצעים. בי"מ משפטים ע"ד.
חסידות פיטסבורג, שמן ששון מחבריך ח"ב.

ב[[ניסן]] [[תשע"ב]] קיבל במעונו את הרבנים החב"דיים [[שלום דובער כהן]] ויצחק מאיר הלפרין, הם הזמינו אותו למעמד [[סיום הרמב"ם]] וקיבלו את ברכתו{{הערה|[https://archive.jdn.co.il/archive/קהילות/60205/ לקראת מעמד סיום הרמב"ם: רבני חב"ד מבקרים ומזמינים בבתי האדמו"רים] באתר JDN.}}.

ב[[שבט]] [[תשע"ד]] השתתף ב[[סיום הרמב"ם]] שנערך במרכז תפארת ניצוצות ב[[קרית גת]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|80435|קריית גת: האדמו"ר מפיסטבורג בסיום הרמב"ם||י"ד שבט תשע"ד}}}}{{הערה| [https://drive.google.com/drive/folders/1Ibrr6_ZWw2Ohhy_6ShUt2KqiRHVbIo9K מדור חדשות], [[שבועון בית משיח]] גליון מס' 912 עמ' 69 כ"ג שבט תשע"ד.}}. ר' י' ו'. הרב נ' א'. גב' רבני ב'.

ליסון יו"ר מטה הקהלת קהילות העולמי - 770.

למד בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]] וב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]].

נשא את רעייתו לבית ליפש.

י"א ניסן מ"ד.

הרנטגן חב"ד.

ר' '''גרשון אלפרוביץ''' ([[ט' תשרי]] [[תרפ"ג]] - [[י' אלול]] [[תשנ"ט]].) היה פקיד חברא קדישא ב[[תל אביב]]

נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]] לר' [[חיים משה אלפרוביץ|חיים משה]] ולמרת דאבע גיטל. ב[[י"ג אייר]] [[תרצ"ה]] עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]].

למד בבחרותו בישיבות [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ו[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]].

לאחר נישואיו עם מרת ציפורה{{הערה|נפטרה ב[[ו' אדר א']]<nowiki> [תשנ"ז]].</nowiki>}}
* '''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/01_211.jpg תצלום הכרטיס שמילא בספר החסידים]'''

משפחתו
בנו, יוסף - {{הערה|נפטר י"ב תשרי תשנ"ח.}. בתו, שטערנא שרה סוקניק - נפטרה י"ז אדר ב' תשע"ד. }}



'''האדמו"ר ממז'יבוז''''

ב[[תשפ"ג]] ערך טיש יארצייט לרגל [[כ"ד טבת]]. בטיש נשא דברים אודות מסירות נפשו של אדמו"ר הזקן, סיפר מספר סיפורים על אדמו"ר הזקן, ניגן ניגוני חב"ד והורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות ובפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן.

הוא התבטא במעלתו במעלותיו של ספר התניא, אמר שאין ספר המעורר לתשובה כמו ספר התניא. אמר שדרגת בינוני שייכת לצדיקים ואמר שלדעתו עצם הלימוד בספר התניא הינו סגולה להצלחה.

התבטא במעלת מסירות נפשו של אדמור הזקן על הפצת החסידות ומתבטא עליה באופן של "להבות אש", ואמר שמסירות נפש זו נמשכת עד היום בבחינת "אש תמיד תוקד לא תכבה" בתורת חסידות חב"ד ובמודל [[מפעל השליחות]] של הרבי דרכו בכל מקום בעולם מצויים חסידי חב"ד המפיצים את מעיינות החסידות, הוא הגדיר את הכוח מסירות הנפש ככוח נצחיות תמידי שימשך עד ביאת המשיח.

הוא הגדיר את מהותה של תורת החסידות כדבקות תמידית שאינה נפסקת כנאמר על הסנה "הסנה בוער באש איננו איננו אוכל", וחזר על מאמרו של אדמו"ר הזקן" "איני רוצה בעולם הבא שלך איני רוצה בגן עדן שלך, חפץ אני במהותך בך בעצמך" והתבטא שמאמר זה מתבטאת מהותה של תורת החסידות.
הפליא במעלת ספריו את מעלת תורתו של אדמור הזקן והתבטא "אפשר להיות שיכור מ מכל מאמר בליקוטי תורה מכל מאמר בתורה אור" (דקה: 08:27)

סיפר את שהתרחש בעת ביקורו של רבי [[שלמה מקרלין]] אצל [[אדמו"ר הזקן]], בני ביתו של אדמו"ר הזקן המליחו כל את התבשיל ללא תיאום האחד עם השני. בעת הסעודה אכל אדמו"ר הזקן מהמאכל אך רבי שלמה טעם מעט מהמאכל והוזיזו לצד, אדמו"ר הזקן שאל את רבי שלמה למעשהו ונענה בשאלה נגדית על מעשהו הוא, בתגובה השיב אדמו"ר הזקן: "מאז שהגעתי ל[[מזריטש]] אינני מרגיש טעם באוכל"{{הערה|הסיפור מובא ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14935&st=&pgnum=114 ליקוטי שיחות חלק י' עמ' 106] הרב רוזנבוים סיפר את הסיפור בגרסה שונה המובאת בספרים לא חב"דיים, לגרסה זו המאורע התרחש כשחל ויכוח בין רעייתו לבין מבשלת יתומה על תפקיד הכנת המאכלים, אדמו"ר הזקן ייעץ לרעייתו שהיא תכין את התבשיל ואילו המבשלת תמלח אותו, לאחר מכן חל אי תיאום בין בני הבית וכל אחד מלח את התבשיל.}}.

סיפר את הסיפור אודות הוויכוח שחל בין אדמור הזקן לבין קבוצת רבנים וגאונים ליטאים באומרו שסיפור שעל סיפור זה כבר חזר מספר הפעמים הוא חזר על טענות המתנגדים ששאלו מדוע עף בכל את עמי הארץ נתקרב לחסידות ולא רק תלמידי החכמים ושאלתם הנוספת מדוע החסידים תמיד מדגישים את מעלת התשובה ודבקים בדרכי החסידיות ולא ולא מסתפקים בידיעת התורה ומענה אדמור הזקן על זה את תורת הרב המגיד על הפסוק והסנה בוער באש איננו הוא קל שהתגלות הקדוש ברוך הוא ינע לעמי הארץ מכיוון שהם משתוקקים לקדוש ברוך הוא שלא כתלמידי החכמים שמרבים את תשוקתם בתורה.

בסיום הורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות בפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן בעל ההילולא.
תיאור	מה יש להקליד	מה מתקבל
הטיה	''טקסט נטוי''	טקסט נטוי
הדגשה	'''טקסט מודגש'''	טקסט מודגש
הדגשה והטיה	'''''טקסט מודגש ונטוי'''''	*טקסט מודגש ונטוי*