עריכת הדף "משנה תורה לרמב"ם"

{{בעבודה מתמשכת}}
{{מפנה|משנה תורה|ספר החמישי בתורה|ספר דברים}}
[[קובץ:הרבי עם רמבם לעם.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בפתח ה[[סוכה]] עם ספר [[הרמב"ם]] ב[[משנה תורה לרמב"ם#רמב"ם לעם|מהדורת "רמב"ם לעם"]] בידו]]

'''משנה תורה ל[[רמב"ם]]''' (ידוע גם בשם: 'הי"ד החזקה') הוא חיבורו הגדול של [[רבי משה בן מימון]], והוא ספר [[הלכה|הלכתי]] המקיף את כל דיני ה[[תורה]], גם כאלו שאינם נהוגים כיום. הספר מחולק לשמונים ושלוש נושאים ("הלכות") בארבעה עשר ספרים.

הרבי תיקן [[תקנת לימוד הרמב"ם|לימוד יומי]] בספר, במטרה לאחד את [[עם ישראל]] בלימוד ה[[תורה שבעל פה]].

==מבנה הספר==

הספר מורכב מארבעה עשר חלקים, וכל חלק נחלק ל"הלכות", ההלכות נחלקות לפרקים, וכל פרק מחולק ל"הלכות קטנות" (מכונים "הלכות").

בתחילת הספר כתב [[הרמב"ם]] הקדמה, בה הוא כותב על סדר העברת המסורת, על הצורך בספר, רשימת [[מצוות עשה]] ו[[מצוות לא תעשה]], וכותרות הספרים וההלכות.

===תוכן הספר===

{{תבנית:משנה תורה}}

===שמו===

שם הספר, משנה תורה, נקבע משום שהוא כולל את ה[[תורה שבעל פה]] כולה{{הערה|הקדמת הרמב"ם}}.

[[הראב"ד]], וגדולי ישראל נוספים, נרתעו משמו של הספר, ממנו משמע שהוא שני לתורה.

מסיבה זו, נפוץ יותר השימוש בכינוי הנוסף של הספר - הי"ד החזקה, על שם ארבעה עשר הספרים הכלולים בו, וכשמו של הפסוק האחרון ב[[תורה]] "ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל".

===מטרתו===

בהקדמה לחיבור מסביר הרמב"ם את מטרת כתיבת הספר:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=הקדמת הרמב"ם לספר משנה תורה|תוכן=ובזמן הזה תכפו צרות יתרות, ודחקה שעה את הכול, ואבדה חכמת חכמינו, ובינת נבונינו נסתתרה; לפיכך אותן הפירושין והתשובות וההלכות שחיברו הגאונים, וראו שהם דברים מבוארים, נתקשו בימינו, ואין מבין ענייניהם כראוי אלא מעט במספר... ומפני זה נערתי חוצני, אני משה בירב מיימון הספרדי... וראיתי לחבר דברים
המתבררים מכל אלו החיבורין, בעניין האסור והמותר והטמא וה[[טהרה|טהור]] עם שאר דיני תורה: כולן בלשון ברורה ודרך קצרה, עד שתהא תורה שבעל פה כולה סדורה בפי הכול, בלא קושיה
ולא פירוק, ולא זה אומר בכה וזה אומר בכה, אלא דברים ברורים קרובים
נכונים, על פי המשפט אשר יתבאר מכל אלו החיבורין והפירושין הנמצאים מימות [[רבי יהודה הנשיא|רבנו הקדוש]] ועד עכשיו . . עד שיהיו כל הדינין גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה, ובדין כל הדברים שתיקנו חכמים ונביאים: כללו של דבר, כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם בדין מדיני ישראל; אלא יהיה חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה, עם התקנות והמנהגות והגזירות שנעשו מימות משה רבנו ועד חיבור התלמוד . . לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה, לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה, ואחר כך קורא בזה, ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם}}

===סגנונו===

הרמב"ם כתב את הספר בסגנון ה[[משנה]]. סגנון זה מתבטא בכמה היבטים:

א. סדר המשנה, כחלקים, הלכות פרקים והלכות קטנות{{הערה|הקדמה לספר המצוות}}.

ב. שפת המשנה, כפי שכותב בהקדמתו: "וכן ראיתי לנכון שלא אחברנו בלשון כתבי הקודש... גם לא אחברנו בלשון התלמוד... אלא אחברנו בלשון המשנה".

ג. אי הסתמכות על שום ספר אחר, וללא ציטוט מקורות.

===מקורותיו===

הרמב"ם לא ציין בספרו את מקורותיו, אלא הביא הלכה פסוקה בלבד.

באחת מאגרותיו כותב על כך הרמב"ם:

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=אגרות הרמב"ם (מהדורת שילת) חלק ב', ע' תמד|תוכן=בא אליי הדיין החסיד וקונטרס מן החיבור בידו, יש בו הלכות רוצח מספר נזיקין, והראה לי הלכה אחת, אמר לי: קרא זו. קראתי אותה. אמרתי
לו: מה ספק יש בזו? אמר לי: באיזה מקום נאמרו דברים אלו? אמרתי לו: במקומן, או באלו הן הגולין או בסנהדרין בדיני רוצח. אמר לי: כבר חזרתי על הכול ולא מצאתי. אמרתי לו: שמא בירושלמי? אמר לי: בקשתי ולא מצאתי, לא בירושלמי ולא בתוספתא. השתוממתי כמו שעה, ואמרתי לו: אני זוכר שבמקום פלוני מגיטין נתפרשו דברים אלו. הוצאתי גיטין וחיפשתי
ולא מצאתי. תמהתי ונבהלתי ואמרתי: היכן נאמרו דברים אלו? הנח עתה עד שאזכור מקומן. הוא יצא, ואני נזכרתי.
שלחתי שליח והחזרתיו, והראיתי לו הדברים מפורשין בגמרא יבמות אגב גררא. תמה והלך. וכן תמיד אני בצער מזה שיבוא השואל וישאל: היכן נאמרו דברים אלו? ... ואם כך אירע לי ואני
המחבר, מה יארע לשאר בני אדם?}}

בהמשך האיגרת מודיע הרמב"ם שהחליט לציין את המקורות רק אם המקור להלכה איננו במסכת העוסקת בנושא,
כי לגבי מקורות במסכת העוסקת בנושא, הרי הבא לברר מקורה של הלכה צריך להיות בקי במסכתות הרלוונטיות.

אך למרות זאת, הרמב"ם לא הספיק לבצע משימה זו{{הערה|ראה בפיסקה "מראי מקומות לספר משנה תורה"}}.

==התנגדות לספר==

לאחר הוצאת הספר קמו לו מספר מתנגדים, כשאחד הטיעונים המרכזיים של המבקרים היה העובדה שהרמב"ם לא ציין למקורות עליהם הסתמך.

המתנגדים חששו גם שהספר יוביל להפסקת לימוד הגמרא, משום שהרמב"ם כותב את הפסיקה הסופית, בלי השקלא וטריא שלפניהם. כמו כן עלו טענות על כך שהרמב"ם מביא רק את דעתו, בלי להתייחס לדעות שונות או לפסיקות שהשתרשו בקהילות ישראל השונות.

מתנגדים רבים קמו לספר המדע, בגלל ההתעסקות בנושאי אמונה, שלא היתה מקובלת אז.

===השגות הראב"ד===
כחלק מהתנגדותו של הראב"ד לספר משנה תורה, הוא כתב השגות על פסיקותיו של הרמב"ם. על אף שהעריך את עבודתו של הרמב"ם שאסף את התלמוד הבבלי, הירושלמי והתוספתא למקום אחד{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=6148 השגותיו בהלכות כלאיים פרק ו, הלכה ב']}}.

על אף שהראב"ד חולק על הרמב"ם במקומות רבים, יש הטוענים ככלל גורף שבכל מקום שבו הראב"ד לא חולק על הרמב"ם הרי שהוא סובר כמותו{{הערה|אך ראו שדי חמד
כללי הפוסקים סימן ו, שחולק על כך}}.

==מהדורות==
הרמב"ם כתב את ספרו בכמה וכמה מהדורות, שבהם הוסיף ותיקן את הנכתב על ידו במהדורות הראשונות. ולפעמים השיב לשואליו שצדקו דבריהם, אלא שהמהדורה שהגיעה לידם היא מהדורה קודמת של ספרו, ובמהדורה הבאה הוא אכן תיקן כדבריהם.

[[הרבי]] עסק בנושא בשיחה "על דבר המהדורות דספר הי"ד להרמב"ם", והסביר מדוע כיום - כשמתגלים כתבי יד מדוייקים יותר ממהדורות מתוקנות של הרמב"ם - אין לומר שהפוסקים שסמכו על דברי הרמב"ם ממהדורות קודמות, טעו חלילה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15973&st=&pgnum=322 ספר השיחות תשמ"ז ע' 310].}}.

===מהדורות בני זמננו===
====רמב"ם לעם====
[[קובץ:רמב''ם לעם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרך של רמב"ם במהדורת רמב"ם לעם]]
רמב"ם לעם היא המהדורה הנפוצה של הרמב"ם. בהוצאת מוסד הרב קוק.

המהדורה היא בניקוד מלא, ועם ביאור בסגנון עממי והפניה למקורות לדברי הרמב"ם.

הרבי משתמש ברוב הפעמים במהדורה זו.

====מהדורת קאפח====
מהדורתו של הרב [[יוסף קאפח]] מורכבת מכתבי יד תימניים עתיקים, והיא נחשבת לאחת המהדורות המדוייקות, כיון שלדבריהם היא כוללת את התיקונים של הרמב"ם במהדורות היותר אחרונות של ספרו{{הערה|ראה בתחילת השיחה דלעיל.}}.

המהדורה תורגמה מחדש על ידי הרב קאפח, ונוספו בה ביאורים לדברי הרמב"ם מאת הרב קאפח, ומכתבי יד עתיקים.

הרבי עודד מאוד את הוצאת מהדורה זו, וחלק מהספרים אף מוקדשים לרבי.

====מהדורת פרנקל====
[[קובץ:RF.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רמב"ם מהדורת פרנקל]]
{{ערך מורחב|רמב"ם מהדורת פרנקל}}
מהדורת פרנקל מתייחדת בהשוואה למהדורות ישנות, עם תיקון שיבושים שנגרמו בעקבות הצנזורה.

למהדורה זו נוספו מפתח לספר משנה תורה, מראי מקומות לדברי הרמב"ם וליקוט של ספרי מפרשים על הרמב"ם.

על מהדורה זו נמתחה ביקורת רבה, מכיוון שהם השמיטו רבים ממפרשי הרמב"ם, וביניהם את ביאוריו של הרבי.

בעקבות זאת, רבים מחסידי חב"ד נמנעים משימוש במהדורה זו.

====מהדורות נוספות====
[[קובץ:משנה תורה חזק.png|שמאל|ממוזער|250px|"רמב"ם השלם" שבהוצאת [[מכון חזק]]]]
* '''מהדורת [[שי למורא (בית הוצאה לאור)|אשכול]]''' - מהדורת כיס, עם חלוקה לפי השיעור היומי.
* '''מהדורת 'יד פשוטה'''' - מהדורה מבוארת, יצאה לאור על ידי הרב נחום אליעזר רבינוביץ'.
* '''הרמב"ם המדוייק''' - מהדורה מדוייקת על פי כתבי יד עתיקים. נערך על ידי הרב יצחק שילת.
* '''מהדורת [[מכון חזק יוזמות חינוכיות|חזק]]''' - מהדורה מיוחדת עם מראי מקומות ל[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] ולשיחותיו של הרבי.
* '''[[הרמב"ם השלם]]''' - מהדורה מקיפה הכוללת את ביאורי הראשונים על כל הלכה והלכה, עם ביאוריו של הרבי ומראי מקומות. המהדורה נערכת על ידי '[[מכון הרמב"ם השלם]]', בראשות הרב [[שלום דובער וולפא]].
* '''מפעל משנה תורה''' - מהדורה בתוספת ביאור הפשט ובליווי איורים, ובדגש רב על מציאת הנוסח המקורי מתוך [[כתב יד]] ה[[רמב"ם]].

==תקנת לימוד הרמב"ם==
{{ערך מורחב|תקנת לימוד הרמב"ם}}

בהתוועדות אחרון של פסח ה'תשד"מ עורר הרבי את היוזמה ללימוד שיעור יומי ברמב"ם, כך שיתאחדו כל בני ישראל בלימוד כל התורה שבעל פה.

הרבי הכריז על שלושה מחזורי לימוד:
* שלושה פרקים ביום - מסלול בו מסיימים את כל ספר משנה תורה לאחר אחת עשרה חודשים.
* פרק אחד ביום - מסלול בו מסיימים את כל ספר משנה תורה תוך שנתיים ועשרה חודשים.
* ספר המצוות - מסלול המקביל לשלושה פרקים.

==ספרים על משנה תורה==
נושאי כליו של הרמב"ם - שמם הקיבוצי של פרשניו של ספר משנה תורה שחיבר הרמב"ם.

===מראי מקומות לספר משנה תורה===
{{ערך מורחב|מראי מקומות לספר משנה תורה}}
בחמישה עשר באב ה'תשד"מ הורה הרבי לחברי 'כולל אברכים' שתחת המזכירות להוציא לאור ספר מראי
מקומות על ספר היד.

הספר יצא לאחר שבועיים, בר"ח אלול, עם למעלה מ950 עמודים.

מאוחר יותר יצאו שישה קונטרסי מילואים, והוצאה שניה.

===יין מלכות===
{{ערך מורחב|יין מלכות}}
ליקוט שיחותיו של הרבי על הרמב"ם.

הספר יצא לאור לראשונה בשנת ה'תנש"א בשני כרכים, ופעם נוספת בשנת ה'תשע"ו בשלושה כרכים.

יצא לאור על ידי הוצאת ספרים [[קה"ת]]

===הדרנים על הש"ס והרמב"ם===
{{ערך מורחב|הדרנים על הרמב"ם והש"ס}}

ספר המכיל את ה[[הדרן|הדרנים]] שאמר הרבי בקשר עם [[תקנת לימוד הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]] מאז שנת ה'תשמ"ה.

יצא לאור על ידי הוצאת הספרים [[קה"ת]].

===כללי רמב"ם===

ספר המלקט את כללי הלימוד בספר, על פי שיחותיו של הרבי.

יצא לאור על ידי הוצאת הספרים קה"ת, בעריכת הרב מרדכי מנשה לאופר.

==לקריאה נוספת==
* הרב [[שלום דובער וולף]], '''לימוד הרמב"ם''' - [[התאחדות החסידים]], ה'תשפ"א

==קישורים חיצוניים==
* הרב [[שלום דובער וולף|שלום דוב בער וולף]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/09-06-2021-12-05-34-שערי-ישיבה-ספר-העשריםpdf.pdf כיצד לומדים את כל התורה כולה {{*}} סקירה אודות מפרשי הרמב"ם]''', שערי ישיבה תשפ"א עמוד 621
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:רמב"ם]]
[[קטגוריה:ספרי נגלה]]
[[קטגוריה:מוני המצוות]]